המשטרה שוקלת לחקור את הטענה, כי כ-%40 מרוכשי הדירות ברכס שועפט שבצפון ירושלים, שהיו מיועדות למשפחות נזקקות חרדיות, נרכשו על ידי אנשים שלא היו זכאים לכך.
על פי ממצאי התחקיר שערך כתב ערוץ 1, נפתלי בן סימון, בין הרוכשים ללא זכאות: שר העבודה והרווחה, אליהו ישי, משה ויינברג, אחד הנאשמים במשפט דרעי, קרובי משפחה של סגן שר השיכון מאיר פרוש, עסקנים בכירים במפד"ל ובכל המפלגות החרדיות.
פרוייקט רכס שועפט היה אמור לתת פתרון למצוקת הדיור של האוכלוסיה החרדית בירושלים. ב-1992 נבחרו שבע עמותות חרדיות להקים 2,100 יחידות דיור למשפחות נזקקות ולזכאים. המחירים בהתאם: דירת שלושה חדרים ב-70,000 דולר בממוצע, דירת ארבעה חדרים - 90,000 דולר וקוטג' של שישה חדרים 150,000 דולר כולל מע"מ.
שלוש שנים בלבד אחרי האיכלוס, עולה חשד כי העמותות החליפו רשימות זכאים והשתמשו בזכאי קש. כמה דוגמאות:
השר אליהו ישי, למשל, רכש דירת 4 חדרים, שהיתה מיועדת לזכאי. מתברר כי השר ישי לא גר בדירתו ולו יום אחד. הוא רכש את דירתו ב-110 אלף דולר, ומכר אותה לפני קצת יותר משנה ב-210 אלף דולר. השר ישי טוען: "אמרו לי בהנהלת העמותה, כי גם לא זכאים רשאים לרכוש דירה".
במקרה אחר מסתבר, כי קרובי משפחה של סגן שר השיכון מאיר פרוש רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" של "אגודת ישראל". פרוש עצמו היה בין מייסדי העמותה, אולם הוא פרש ממנה מייד לאחר שהתמנה לתפקידו בממשלה. "ייתכן שהיו מקרים שלא נבדקו בציציות", אמר פרוש בתגובה לגילוי. "דברים אלה יתוקנו במהלך כהונתי, כדי למנוע פרצות כאלה בעתיד". פרוש הורה להקים ועדה ציבורית מיוחדת, שתקבע קריטריונים חדשים לאיכלוס פרוייקטים כאלה.
בינתיים פשטו חלק מהעמותות שבנו ברכס שועפט את הרגל, ולאנשים שרכשו שם דירות נוצרה בעייה. משרד השיכון אינו מכיר בהם כבעלי הדירות, משום שחתמו חוזה עם עמותה שחדלה להתקיים, וכך חיות היום ברכס שועפט יותר מאלפיים משפחות, שאין בידיהן בעלות על הדירה שרכשו.
«
ידיעות אחרונות
«
דירות למקורבים במקום לזכאים
«
שערוריית שחיתות באיכלוס רכס שועפט בצפון ירושלים