איפה אתה אורן לידר, סמנכ"ל הכספים לשעבר של בזק, דווקא כשצריכים אותך?
לאן נעלמת, מר לידר, דווקא כשמנהלי בזק חייבים להסביר למשקיעים, לבעלי המניות ולעיתונאים שמשרבטים מדי פעם דברי הבל, כיצד קרה שבזק, מונופול תקשורת ממשלתי, מאבד 2.5 מיליארד שקל על ההלוואה לשמרוק וההשקעה בחברת הלוויין YES? כיצד קרה שסכום כזה פנטסטי התעופף מקופתה של בזק, רק בגלל ש"אווירת" ההשקעות בזמנו היתה כה עליזה, אווירה בה עודף השקעות במחירים מנופחים הוביל להתמוססות הנכסים?
כדי לספק את ההגינות המתבקשת, אנחנו חייבים לציין שבזק עוד עשויה להחזיר משהו (קטנטן, כנראה) מההלוואה לשמרוק וההשקעה ב-YES, אם המצב הכלכלי ישתפר ושתי החברות יושבחו. אין לנו גם ספק ששיקולים "אסטרטגיים" למכביר, כמו הרצון להיאבק בחברות הכבלים (במקרה של YES) וחוסר הרצון להפוך את פלאפון לחברה ממשלתית (במקרה של שמרוק), סיחררו בזמנו את מנהלי בזק.
אנחנו גם יודעים שחלק גדול מהביקורת על בזק ומנהליה כעת הוא בבחינת חוכמה שבדיעבד, אלא שגם אתה יודע, מר לידר, שמנהלים נשפטים לקולא או לחומרה עלפי מבחן העיתוי והתוצאה. אנחנו גם יודעים שאתה היית שותף מלא להשקעה ב-YES ולהלוואה לשמרוק, ואף הגנת עליהן בלהט.
כדי להיות איתך כנים, מר לידר, אנחנו מעריכים מאוד את סגנון כתיבתך השנון והנוקב. באחת הפעמים שמתחנו ביקורת על ההשקעה של בזק, ב-YES, קיבלנו ממך מכתב מרתק, דעתני ומנומק בן ארבעה עמודים שמעולם לא פורסם. בהזדמנות אחרת פרסמנו תגובה מפורטת של בזק לעיסקת שמרוק-פלאפון, שנכתבה להערכתנו על ידך. ובכן, מר לידר, אנחנו חשים עתה חובה עיתונאית להביא בפני קוראינו כמה מהנימוקים שלך לעיסקת שמרוק-פלאפון, שמקבלים פרספקטיבה אחרת בעקבות המחיקה האחרונה.
״"ההצעה של טלפוניקה לא היתה על השולחן. בזמנו, היו עיתונאי ורבע שאמרו זאת". לידר מתכוון להצעה של טלפוניקה לרכוש 50% ממניות פלאפון ממוטורולה, הצעה שאמורה היתה לחסוך לבזק את מחיקת הענק.
ובכן, שימו לב לדברים שאמר חנן אכסף לפני כשבוע ל"גלובס": "בפירוש חשבתי אז שעל בזק לקבל את טלפוניקה כשותפה במקום מוטורולה. אני עדיין חושב שזה היה משגה, אפילו ניסיתי לשכנע בכך את אילן בירן, ללא הצלחה". למיטב זכרוננו, חנן אכסף לא שימש אז כ"עיתונאי ורבע" אלא כנשיא מוטורולה ישראל.
״"לא יעזור מה שיכתבו בעיתונים; עיסקת פלאפון-שמרוק היתה הדבר הנכון ביותר לבזק". ובאמת, לא יעזור מה שאורן לידר יכתוב או יאמר, עיסקת פלאפון-שמרוק היתה הדבר הגרוע ביותר לבזק. אז איך אפשר לומר עליה "הדבר הנכון ביותר לבזק"? זה פשוט: מנהלים מתאהבים מאוד בהחלטות של עצמם, ובין היתר גם בטעויות של עצמם.
״"ולמי שלא זוכר את אותם ימים של נובמבר 2000... מה בעצם מנסים עכשיו לטעון, שכל המעוניינים אז בפלאפון (כמו החברה לישראל ופועלים השקעות) לא הבינו על מה הם חתמו?" ובאמת, למנהלים לא אמור להתגנב ספק או שיקול דעת. הם אמורים להיסחף אחרי העדר או לבהות בכדור הבדולח.
״"האם ניתן לאורך זמן, בשוק תקשורת שבו שוררת תחרות קשה, לקיים את בזק כחברה ממשלתית? התשובה שלנו היא - לא". אנחנו בהחלט מסכימים עם לידר. אם בזק היתה מופרטת, ואם מניותיה היו מפוזרות בשוק הון נורמלי ללא כל בעל שליטה, ואם היה לחברה דירקטוריון אקטיבי, אז חברי הדירקטוריון היו היום די להוטים ללחוץ על הכפתור ולשגר את בכירי בזק החוצה.
אבל רק בישראל יכולים אורן לידר ואילן בירן להמשיך לחייך, זה מכורסתו של סמנכ"ל הכספים בדסק"ש וזה מכורסתו של מנכ"ל בזק, לאחר אחת מהשמדות הערך הגדולות ביותר במשק, שהשניים אחראים לה.