בניגוד מוחלט למצב בארץ, מעט מאוד אנשי צבא אמריקנים מגיעים לתפקידי צמרת בעולם העסקי. השבועון "בינזנסוייק" מנסה להבין מדוע לא רואים יותר מפקדים לשעבר במשרד הפינתי.
הסבר אחד, שמעלה השבועון, הוא שאנשי צבא קבע בארה"ב אינם מעוניינים בעצמם להתחיל קריירה חדשה אחרי שעברו את גיל 50, ומעדיפים לצאת לגמלאות או לעבוד במשרה חלקית בייעוץ. מעבר לכך, מזכיר השבועון, כי מספר המשרות הפנויות בצמרת העסקית אינו גדול. אבל הסיבה העיקרית לתופעה היא, שאותם אנשים, הבוחרים את המנכ"ל, אינם מתלהבים מאנשי צבא לשעבר.
"מגיע מישהו מאוד מוכשר, אבל מה לעשות, אין לו את הניסיון של מישהו שעבד, נניח, בסירס (רשת כלבו ענקית, ג'.מ.)", מעיר רוברט מוריסון, לשעבר מפקד במארינס, שכיהן כיו"ר ומנהל קוואקר אוטס.
מעבר לכך, יש נטייה לייחס למפקדי צבא תכונות של ריכוזיות וכוחנות ולראות בהם מי שאינם מעודדים יצירתיות או חשיבה עצמאית. לדברי העיתון, האירוניה היא, שרוב אנשי הצבא אינם כאלו. נהפוך הוא. רוד וולש, שכתב ספר בנושא, גורס כי קציני צבא מצליחים לעודד עבודת צוותים ורוכשים הערכה, כי הם מרבים להציג דוגמא אישית. כפי שמציין צ'ארלס קרולאק, יו"ר ומנכ"ל MBNA Europe Bank, שהקדיש 35 שנים למארינס: "המנהיג הצבאי הוא, במציאות, מאוד פתוח, מאוד יצירתי, בהחלט לא בירוקרטי ומאוד ממוקד במשימה".
המסקנה של "ביזנסוייק": "בהתחשב בזמנים הקשים העוברים על המגזר העסקי באמריקה, אולי הגיע הזמן לשגר אליו את המארינס".