בשבוע שעבר הוחל בהריסתו של אחד הפילים הלבנים הוותיקים ביותר בת"א-יפו. אט-אט יפורק לו שלד בית החולים במתחם אייזנברג ביפו, אחרי עשרות שנים בהם עמד שומם ועזוב.
לפני כחצי שנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א את התוכנית להקמת המכללה האקדמית של ת"א-יפו בשטח המתחם. מתחם אייזנברג נמצא על שטח של 160 דונם במזרח יפו. במקום עומד כבר שנים רבות שלד של מרכז רפואי שתוכנן על שטח של כ-60 דונם, במטרה לרכז את בתי החולים שהיו פזורים ביפו.
לאחר שהוקם השלד בשנות ה-70, בשטח של כ-80 אלף מ"ר, בתרומת משפחת אייזנברג, התברר, כי אין צורך במרכז הרפואי בשל קירבתו לביה"ח וולפסון בחולון. הבנייה במתחם הופסקה, ושלד הפלדה שהוקם נותר ללא שימוש וייעוד, כמפגע סביבתי במרכזה של שכונת מגורים. מסביב לשלד לא התאפשרה פעילות פיתוח או בנייה, בשל תנאי התב"ע הקיימים, שייעדו את המבנה למרכז רפואי, ובשל חילוקי דעות בין הגופים השותפים לגבי קידום תוכניות חילופיות.
לצורך קידום הפרויקט יזמה העירייה, באמצעות המישלמה ליפו, הקמת ועדת היגוי בראשות מהנדס העיר, דני קייזר, ובהשתתפות נציגי הגופים הרלוונטיים. את התוכנית תכנן משרד האדריכלים הירושלמי קולקר את אפשטיין, וכבר בשנת הלימודים הקרובה ילמדו הסטודנטים הראשונים ביפו.
המכללה האקדמית, המפוזרת כיום בארבעה אתרים ברחבי ת"א-יפו, תרוכז תחת קורת גג אחת במתחם שיפונה. בשלב א' של הפרויקט נבנים ארבעה בניינים בשטח כולל של 22 אלף מ"ר. בניית הבניין הראשון, בניין פומנטו למדעי ההתנהגות, בשטח של 5,000 מ"ר, החלה כבר בפברואר 2001, והיא צפויה להסתיים עד אוקטובר 2003.
בניין שני, ע"ש ג'וש ווסטון, מיועד לבית הספר למחשבים בשטח כולל של 8,000 מ"ר, והוא מתוכנן לאיכלוס לקראת שנת 2005. בניין נוסף שיוקם הוא בניין מדעי החברה, אשר יתפרש על שטח של 5,000 מ"ר, ובניין ההנהלה, שיבנה בשטח של 4,000 מ"ר. בשלב ב' של הפרויקט מתוכננים להיבנות עוד כ-60 אלף מ"ר.
לדברי מנכ"ל המישלמה ליפו, דרור אמיר, בניית המבנה התאפשרה, בין היתר, הודות לתרומתה של קרן פומנטו, בסך 2 מיליון דולר, שהועברה באמצעות קרן ת"א לפיתוח. הקמפוס ייבנה ל-10,000 סטודנטים וחברי סגל, ויכלול מרכזי הוראה ומחקר לצד מעונות שיוקמו במקום.
מנכ"ל המכללה האקדמית, מוטי כהן, אומר, כי קידום הפרויקט נעשה בזכות מעורבותם האישית של בכירי העירייה, אשר העניקו לפרויקט קדימות וזירזו את הליכי אישורי התוכנית להקמת המכללה.
הסכם להקמת הקמפוס נחתם בשעתו בין העירייה, מינהל מקרקעי ישראל ונציגי משפחת אייזנברג, שוויתרו על זכויותיהם במקום והתכבדו באזכור שמו של נחמיה אייזנברג המנוח.