גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמית ברגר התקפל: ויתר על 200 אלף שקל בחודש

פסגות ואנליסט לחצו וברגר, בעל השליטה בדש השקעות וברגר הולדינגס הסכים להפחית את דמי הניהול שאמור היה לגבות מ-300 ל-100 אלף שקל בחודש * אם המיזוג יצא לפועל, ינהל הגוף הממוזג נכסים בהיקף של 7 מיליארד שקל

עמית ברגר, בעל השליטה בחברות דש השקעות ובברגר הולדינגס , החליט לסגת. באסיפה הכללית של דש השקעות שצפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב בכדי לאשר את הליך המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות צפוי ברגר להפחית את דמי הניהול החודשיים המופרזים שניסה לגבות מהחברה הממוזגת מרמה של 300 אלף שקל לרמה של 100 אלף שקל בלבד. ההפחתה בוצעה בלחץ המשקיעים המוסדיים בדש: פסגות ואנליס שמחזיקים בכ-15.56% מהון המניות של דש.

האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש אפשרה להם להנות מזכות המיקוח על תנאי עסקת המיזוג, משום שמדובר בעסקת בעלי עניין הדורשת רוב מיוחד של שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי. האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש הביאה את ברגר לשולחן הדיונים ומשאלו דרשו לבצע הפחתה בדמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, ברגר הסכים שכן ברור לו שללא הסכמת שני הגופים הללו עסקת המיזוג תתקע.

על פי העסקה המקורית הייתה אמורה החברה ממוזגת לשלם לברגר הולדינגס שבשליטתו של עמית ברגר סכום לא מבוטל של 3.6 שקל בשנה וזאת במשך ארבע שנים. במילים אחרות החברה ממוזגת הייתה מוציאה מקופתה 14.4 מיליון שקל במשך כל תקופת ההסכם. כעת, משהוכנס התיקון, תוציא החברה הממוזגת רק 4.8 מיליון שקל מקופתה בגין דמי הניהול.

לאחר שהושגה ההפחתה לגבי דמי הניהול ובהנחה שלא יהיו שינויים נוספים במתווה עסקת המיזוג צפויה העסקה להיות מאושרת באסיפה הכללית של דש השקעות. המיזוג בין החברות צפוי ליצור גוף חוץ בנקאי שינהל כ-7 מיליארד שקלים מתוכם 4 מיליארד שקל בתיקי השקעות, 2.5 מיליארד שקל בקופות גמל וחצי מיליארד שקל בקרנות נאמנות. המיזוג עשוי לחסוך לחברה הממוזגת כ-3 מיליון שקל בשנה, בין היתר באמצעות הקטנת כוח העבודה בחברה הממוזגת ל-75 עובדים, לעומת 90 עובדים ערב המיזוג. החברה הממוזגת צפויה להציג מחזור הכנסות של יותר מ-50 מיליון שקל ורווח תפעולי של 15 מיליון שקל בשנה, אם מתבססים על שיעורי הרווח התפעולי המקובלים בענף.

הערכת השווי שנערכה על ידי גיזה לפעילויות קופות הגמל, קרנות הנאמנות וניהול התיקים של קפיטל ברגר נקבה במחיר של כ-30-33 מיליון שקל, כאשר מסכום זה נוכתה הלוואה בהיקף של 7 מיליון שקל שניתנה לקפיטל על ידי ברגר הולדינגס. לפיכך לצורך המיזוג הוערכו הפעילויות המתמזגות ב-23.5-26.3 מיליון שקל.

על פי הערכת גיזה נאמד שווי פעילות קופות הגמל של קפיטל ברגר בכ-27 מיליון שקל, ואילו פעילות ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים הוערכה בטווח שבין 3.5-6.3 מיליון שקל. לעומת זאת, שוויה של דש השקעות הוערך בטווח שבין 92.3-96 מיליון שקל. על פי ההערכה של גיזה, אמור המיזוג בין החברות ליצור חיסכון של 15.3 מיליון שקל במהלך השנים הקרובות.

המוסדיים לא נרדמו (הפעם) בשמירה

עסקת המיזוג בין דש השקעות לבין קפיטל ברגר אמורה להעלות את בעל הבית בחברות האלה, עמית ברגר, מדרגה בעולם העסקים. ברגר הולדינגס שבבעלותו תחזיק בשליטה בחברה הממוזגת שתנהל 7 מיליארד שקל ותניב לה הכנסות של כ-50 מיליון שקל בקירוב עם רווח תפעולי של 15 מיליון שקל. מבחינה עסקית עסקת המיזוג בין שני בתי ההשקעות מתבקשת שכן כל ענף ניהול השקעות עבר בשנתיים האחרונות תהליך של קונסילידציה: אקסלנס רכש את נשואה זקנס, כלל ביטוח את אילנות בטוחה ואוורגרין וצור שמיר רכשה את מוריץ טוכלר.

לכל מנהלי החברות היה ברור שבכדי להניב רווח סביר מניהול השקעות (קרנות נאמנות, קופות גמל וניהול תיקים) צריך ליצור חברה שתנהל מאסה קריטית של כספים. שלוש שנות השפל האחרונות בשוק ההון רק חידדו את חוסר הכדאיות הכלכלית שבניהולו של בית השקעות קטן והאיצו במנהלי החברות הללו לבצע הליך של מיזוג או מכירה.

אם כך, כל בר דעת מבין שהמיזוג בין קפיטל ברגר לדש הוא נכון עסקית שכן הוא יוצר סינרגיה בין הגופים שעשויה להביא לחיסכון של מיליוני שקלים מדי שנה בהיקף ההוצאות של החברה המתמזגת, לעומת היקף ההוצאות שנדרשה כל חברה לרשום בנפרד. בדיוק משום כך התרעמנו כאן לא אחת על דמי הניהול השערוריתיים שניסה עמית ברגר להעביר במסגרת עסקת המיזוג ואשר טורפדו היום על ידי המשקיעים המוסדיים בדש: אנליסט ופסגות.

על פי מבנה העסקה המקורי הייתה אמורה ברגר הולדינגס למשוך מהחברה הממוזגת דמי ניהול של 300 אלף שקל מדי חודש שהם 3.6 מיליון שקל בשנה. וזה לא היה הסוף, הסכם הניהול היה אמור להתפרס על פני תקופה של ארבע שנים כך שבסך הכל בתקופה זו הייתה אמורה דש השקעות להנות מדמי ניהול כוללים בהיקף של 14.4 מיליון שקל.

המשקיעים המוסדיים נתנו את הסכמתם העקרונית להסכם הניהול המופרז אך ביקשו ללמוד אותו לעומק. ברגר מצדו הסביר כי דמי הניהול המשולמים בנוסף להוצאות שכר וניהול של החברה הממוזגת הינן בגין שירותי ייעוץ שיווק ואסטרטגיה שתעניק ברגר הולדינגס לדש השקעות וכי הם נמוכים. בקיצור, הרבה מילים שאין בהם הרבה וגם אם ניתנים שירותים כאלו או חלקים מהם הרי תימחרום לפי 300 אלף שקל בחודש נראה מופרז לכל מי שעוסק בתחום ניהול ההשקעות.

בלחץ המוסדיים החליט עמית ברגר להוריד את דמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, הורדה של 66% שתבוא לידי ביטוי בחיסכון של 9.6 מיליון שקל בארבע שנים או 2.4 מיליון שקל בשנה. לברגר היה ברור כי במידה והוא לא ייענה לבקשת המוסדיים אלו עשויים שלא לאשר לו את עסקת המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות.

ברגר השקיע כ-50 מיליון שקל ברכישת 50% ממניות דש, כפול משוויין בשוק. הרכישה מומנה ברובה באמצעות אשראי שנטל ברגר מבנק הפועלים כך שברור שבכדי להציף ערך בדש השקעות ולהצדיק את המחיר היקר ששילם, עליו ליצור סינרגיה בין דש לקפיטל ברגר. ללא הסינרגיה הזו קשה להסביר את המחיר הגבוה ששולם על ידי ברגר.

המשקיעים המוסדיים הוכיחו שההתעקשות שלהם על שיפור תנאי העסקה השתלם להם ולבעלי המניות מקרב הציבור. הם הצליחו לחסוך לחברה בה הם מחזיקים מניות הוצאות בהיקף של 2.4 מיליון שקל בשנה, הוצאות שעשוית להיות מתורגמות להגדלת רווחי החברה הממוזגת ולרווח גבוה יותר למחזיקי המניות בדש, זולת בעל השליטה.

ברור לכל כי אילו לאנליסט ולפסגות לא היו די מניות בכדי להוות את לשון המאזניים בעסקת המיזוג סביר להניח כי דמי הניהול המופרזים היו נגבים על ידי ברגר הולדינגס כך שהמקרה הנוכחי ממחיש לכל עד כמה חשובה העירנות והנחישות (גם אם זו הגיעה בשלב מאוחר) של המשקיעים המוסדיים במטרה לשמור על האינטרסים שלהם ושל בעלי המניות מקרב הציבור.

עוד כתבות

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

המומחה שמסביר למה המרוויחה הגדולה מהמלחמה היא סין

בזמן שארה"ב שוחקות חימושים, בבייג'ינג מסתכל מהצד ● יובל וינרב, מומחה ומגיש הפודקסט "להבין את סין", מסביר למה בייג'ינג לא תזיל דמעה אם איראן תיפול

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

רשות המסים מקשיחה עמדות מול וויז. זו הדרישה החדשה

מייסדי חברת ההייטק וויז, שעסקת הרכישה שלה ע"י גוגל תמורת 32 מיליארד דולר הושלמה היום, מעוניינים לשלם את המס למדינה בדולרים ● אך לגלובס נודע כי רשות המסים צפויה לדרוש שהתשלום יתבצע לפי שער החליפין ביחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה במרץ 2025 - גבוה משמעותית מהשער היום

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו, והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

צילומים: נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת, טלי בוגדנובסקי

לאוצר יש שתי תחזיות הפוכות, עם מחיר לא מבוטל בצידן

באוצר יש זרוע אופטימית וזרוע פסימית ● מחיר הרפורמות שלא עוברות ● ומי עונה לציבור הישראלי? ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר מגלה: כך חילצה החברה מאות ישראלים תחת אש

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית על הפיקדונות בבנקים נשחקת. מי הציע את הגבוהה ביותר?

בנק ישראל פרסם את נתוני הריבית על הפיקדונות של הבנקים לחודש פברואר, מהם עולה ירידה שלישית ברציפות ● מי שסגר את כספו בפקדון בנקאי קיבל ריבית ממוצעת של 3.8% ● וואן זירו מובילה עם ריבית של 5.43%, ואילו הריבית הנמוכה ביותר היא של בנק מסד

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג ע"י שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''

שר החינוך קיש מודיע: מערכת החינוך בגוש דן ובצפון לא צפויה להיפתח בקרוב

השר הבהיר בהערכת מצב בנהריה כי אפשרות של פתיחה חלקית באזורים המטווחים "כלל לא רלוונטית" ● במשרד החינוך מבהירים כי הלמידה מרחוק תימשך ברוב אזורי הארץ, למרות הקשיים הרבים של המורים והתלמידים ● האזורים שבהם תתאפשר חזרה הדרגתית כבר בתחילת השבוע הבא - והתנאים של פיקוד העורף

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

הרווח של חברת OPC זינק. איך הגיבה המניה?

חברת האנרגיה OPC פרסמה היום (ה') דוח מוצלח יחסית, שכלל עלייה משמעותית ברווח הנקי ● מרבית הרווחים הגיעו מענף הייצור בגז טבעי בארה"ב ● למרות זאת, מניית החברה החלה את היום בת"א עם ירידות חדות, אך לאחר מכן התאוששה

אילון מאסק בבית המשפט, לפני כשבוע / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

בזמן שהתמקדנו בלחימה: בחירות בדנמרק, מטען חבלה בניו יורק ודרמות בסיליקון ואלי

כשפה היינו עמוק באיראן, בעולם נגעו גם בדברים אחרים: ממטען שנזרק על ביתו של זוהרן ממדאני ועד הקדמת הבחירות בדנמרק בצל משבר גרינלנד ● אלפי משרות קוצצו בגלל ה־AI ואילון מאסק שוב התייצב בבית המשפט ● גלובס מרכז את מה שפספסנו כשישבנו במרחב המוגן

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

אולם תצוגה של GEELY / צילום: יח''צ

"פיזור הסיכונים" של יבואני הרכב הישראלים באירופה נושא פירות

מכירות כלי הרכב מצטמצמות בשל המלחמה, אך היבואנים הישראלים מרחיבים במהירות את פעילותם באירופה - מאוסטריה ורומניה ועד יוון ● במקביל מושקים בישראל דגמים חדשים ומעודכנים, לעיתים גם במחירים נמוכים יותר ● השבוע בענף הרכב

יוטב קוסטיקה, מנכ''ל מור קרנות נאמנות / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

נשאר במשפחה: כך ינוהלו מיליארדי הדולרים שיקבלו מייסדי וויז מאקזיט השנה

יוטב, אחיו של אחד ממייסדי וויז ינון קוסטיקה, יעזוב את תפקידו כמנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות ויקים Family Office לניהול ההון של ארבעת מייסדי החברה ● הארבעה צפויים לקבל יחד כ־8 מיליארד דולר נטו ממכירת וויז לגוגל ● לצד זאת, קוסטיקה ימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות

מטוס וויזאייר / צילום: Shutterstock

המו"מ נתקע: המלחמה חשפה את עקב אכילס של וויזאייר בישראל

המערכה מול איראן הציפה מחלוקת מרכזית במו"מ על הקמת בייס של וויזאייר בישראל: הפעלת הטיסות חילוץ בעיתות חירום ● מנכ"ל החברה: "אנחנו מוגבלים ע"י הרגולציה האירופית"

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד המפציץ B-2 Spirit / צילום: ap

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

שרדול שאה / צילום: Index Ventures

"אסף רפפורט איחר לפגישה הראשונה ב-45 דקות": המשקיע הראשון בוויז נזכר ברגע שבו הכול התחיל

המשקיע הראשון ובעל המניות הגדול בוויז, שרדול שאה מקרן אינדקס ונצ'רס, משחזר את הפגישה הראשונה עם המייסדים ומביט לאחור על השנה שחלפה מאז ההכרזה על עסקת הענק עם גוגל ● בזמן שהוא כבר משקיע בדור הבא של יוצאי החברה, הוא מעריך שהאקזיט ההיסטורי פתח עידן חדש ליזמות המקומית: "אותו צוות יכול היום לבנות חברות גדולות בהרבה, ובזמן קצר יותר"

התנועה בכבישים כמעט חזרה לשגרה / צילום: Shutterstock

כמה מהתנועה חזרה לכבישים, והנתון שאיש לא יודע

בדקנו - כמה תנועה חזרה לכבישים מאז כניסת ההקלות לתוקף, כמה ישראלים חזרו לעבוד, ומהי העלות המוערכת למשק ● וגם: הנתון שאף אחד בממשלה לא יודע ● שאלת השעה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית