גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמית ברגר התקפל: ויתר על 200 אלף שקל בחודש

פסגות ואנליסט לחצו וברגר, בעל השליטה בדש השקעות וברגר הולדינגס הסכים להפחית את דמי הניהול שאמור היה לגבות מ-300 ל-100 אלף שקל בחודש * אם המיזוג יצא לפועל, ינהל הגוף הממוזג נכסים בהיקף של 7 מיליארד שקל

עמית ברגר, בעל השליטה בחברות דש השקעות ובברגר הולדינגס , החליט לסגת. באסיפה הכללית של דש השקעות שצפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב בכדי לאשר את הליך המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות צפוי ברגר להפחית את דמי הניהול החודשיים המופרזים שניסה לגבות מהחברה הממוזגת מרמה של 300 אלף שקל לרמה של 100 אלף שקל בלבד. ההפחתה בוצעה בלחץ המשקיעים המוסדיים בדש: פסגות ואנליס שמחזיקים בכ-15.56% מהון המניות של דש.

האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש אפשרה להם להנות מזכות המיקוח על תנאי עסקת המיזוג, משום שמדובר בעסקת בעלי עניין הדורשת רוב מיוחד של שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי. האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש הביאה את ברגר לשולחן הדיונים ומשאלו דרשו לבצע הפחתה בדמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, ברגר הסכים שכן ברור לו שללא הסכמת שני הגופים הללו עסקת המיזוג תתקע.

על פי העסקה המקורית הייתה אמורה החברה ממוזגת לשלם לברגר הולדינגס שבשליטתו של עמית ברגר סכום לא מבוטל של 3.6 שקל בשנה וזאת במשך ארבע שנים. במילים אחרות החברה ממוזגת הייתה מוציאה מקופתה 14.4 מיליון שקל במשך כל תקופת ההסכם. כעת, משהוכנס התיקון, תוציא החברה הממוזגת רק 4.8 מיליון שקל מקופתה בגין דמי הניהול.

לאחר שהושגה ההפחתה לגבי דמי הניהול ובהנחה שלא יהיו שינויים נוספים במתווה עסקת המיזוג צפויה העסקה להיות מאושרת באסיפה הכללית של דש השקעות. המיזוג בין החברות צפוי ליצור גוף חוץ בנקאי שינהל כ-7 מיליארד שקלים מתוכם 4 מיליארד שקל בתיקי השקעות, 2.5 מיליארד שקל בקופות גמל וחצי מיליארד שקל בקרנות נאמנות. המיזוג עשוי לחסוך לחברה הממוזגת כ-3 מיליון שקל בשנה, בין היתר באמצעות הקטנת כוח העבודה בחברה הממוזגת ל-75 עובדים, לעומת 90 עובדים ערב המיזוג. החברה הממוזגת צפויה להציג מחזור הכנסות של יותר מ-50 מיליון שקל ורווח תפעולי של 15 מיליון שקל בשנה, אם מתבססים על שיעורי הרווח התפעולי המקובלים בענף.

הערכת השווי שנערכה על ידי גיזה לפעילויות קופות הגמל, קרנות הנאמנות וניהול התיקים של קפיטל ברגר נקבה במחיר של כ-30-33 מיליון שקל, כאשר מסכום זה נוכתה הלוואה בהיקף של 7 מיליון שקל שניתנה לקפיטל על ידי ברגר הולדינגס. לפיכך לצורך המיזוג הוערכו הפעילויות המתמזגות ב-23.5-26.3 מיליון שקל.

על פי הערכת גיזה נאמד שווי פעילות קופות הגמל של קפיטל ברגר בכ-27 מיליון שקל, ואילו פעילות ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים הוערכה בטווח שבין 3.5-6.3 מיליון שקל. לעומת זאת, שוויה של דש השקעות הוערך בטווח שבין 92.3-96 מיליון שקל. על פי ההערכה של גיזה, אמור המיזוג בין החברות ליצור חיסכון של 15.3 מיליון שקל במהלך השנים הקרובות.

המוסדיים לא נרדמו (הפעם) בשמירה

עסקת המיזוג בין דש השקעות לבין קפיטל ברגר אמורה להעלות את בעל הבית בחברות האלה, עמית ברגר, מדרגה בעולם העסקים. ברגר הולדינגס שבבעלותו תחזיק בשליטה בחברה הממוזגת שתנהל 7 מיליארד שקל ותניב לה הכנסות של כ-50 מיליון שקל בקירוב עם רווח תפעולי של 15 מיליון שקל. מבחינה עסקית עסקת המיזוג בין שני בתי ההשקעות מתבקשת שכן כל ענף ניהול השקעות עבר בשנתיים האחרונות תהליך של קונסילידציה: אקסלנס רכש את נשואה זקנס, כלל ביטוח את אילנות בטוחה ואוורגרין וצור שמיר רכשה את מוריץ טוכלר.

לכל מנהלי החברות היה ברור שבכדי להניב רווח סביר מניהול השקעות (קרנות נאמנות, קופות גמל וניהול תיקים) צריך ליצור חברה שתנהל מאסה קריטית של כספים. שלוש שנות השפל האחרונות בשוק ההון רק חידדו את חוסר הכדאיות הכלכלית שבניהולו של בית השקעות קטן והאיצו במנהלי החברות הללו לבצע הליך של מיזוג או מכירה.

אם כך, כל בר דעת מבין שהמיזוג בין קפיטל ברגר לדש הוא נכון עסקית שכן הוא יוצר סינרגיה בין הגופים שעשויה להביא לחיסכון של מיליוני שקלים מדי שנה בהיקף ההוצאות של החברה המתמזגת, לעומת היקף ההוצאות שנדרשה כל חברה לרשום בנפרד. בדיוק משום כך התרעמנו כאן לא אחת על דמי הניהול השערוריתיים שניסה עמית ברגר להעביר במסגרת עסקת המיזוג ואשר טורפדו היום על ידי המשקיעים המוסדיים בדש: אנליסט ופסגות.

על פי מבנה העסקה המקורי הייתה אמורה ברגר הולדינגס למשוך מהחברה הממוזגת דמי ניהול של 300 אלף שקל מדי חודש שהם 3.6 מיליון שקל בשנה. וזה לא היה הסוף, הסכם הניהול היה אמור להתפרס על פני תקופה של ארבע שנים כך שבסך הכל בתקופה זו הייתה אמורה דש השקעות להנות מדמי ניהול כוללים בהיקף של 14.4 מיליון שקל.

המשקיעים המוסדיים נתנו את הסכמתם העקרונית להסכם הניהול המופרז אך ביקשו ללמוד אותו לעומק. ברגר מצדו הסביר כי דמי הניהול המשולמים בנוסף להוצאות שכר וניהול של החברה הממוזגת הינן בגין שירותי ייעוץ שיווק ואסטרטגיה שתעניק ברגר הולדינגס לדש השקעות וכי הם נמוכים. בקיצור, הרבה מילים שאין בהם הרבה וגם אם ניתנים שירותים כאלו או חלקים מהם הרי תימחרום לפי 300 אלף שקל בחודש נראה מופרז לכל מי שעוסק בתחום ניהול ההשקעות.

בלחץ המוסדיים החליט עמית ברגר להוריד את דמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, הורדה של 66% שתבוא לידי ביטוי בחיסכון של 9.6 מיליון שקל בארבע שנים או 2.4 מיליון שקל בשנה. לברגר היה ברור כי במידה והוא לא ייענה לבקשת המוסדיים אלו עשויים שלא לאשר לו את עסקת המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות.

ברגר השקיע כ-50 מיליון שקל ברכישת 50% ממניות דש, כפול משוויין בשוק. הרכישה מומנה ברובה באמצעות אשראי שנטל ברגר מבנק הפועלים כך שברור שבכדי להציף ערך בדש השקעות ולהצדיק את המחיר היקר ששילם, עליו ליצור סינרגיה בין דש לקפיטל ברגר. ללא הסינרגיה הזו קשה להסביר את המחיר הגבוה ששולם על ידי ברגר.

המשקיעים המוסדיים הוכיחו שההתעקשות שלהם על שיפור תנאי העסקה השתלם להם ולבעלי המניות מקרב הציבור. הם הצליחו לחסוך לחברה בה הם מחזיקים מניות הוצאות בהיקף של 2.4 מיליון שקל בשנה, הוצאות שעשוית להיות מתורגמות להגדלת רווחי החברה הממוזגת ולרווח גבוה יותר למחזיקי המניות בדש, זולת בעל השליטה.

ברור לכל כי אילו לאנליסט ולפסגות לא היו די מניות בכדי להוות את לשון המאזניים בעסקת המיזוג סביר להניח כי דמי הניהול המופרזים היו נגבים על ידי ברגר הולדינגס כך שהמקרה הנוכחי ממחיש לכל עד כמה חשובה העירנות והנחישות (גם אם זו הגיעה בשלב מאוחר) של המשקיעים המוסדיים במטרה לשמור על האינטרסים שלהם ושל בעלי המניות מקרב הציבור.

עוד כתבות

ניתוח עסקה: קווליטאו / צילום: Shutterstock

המניה שצנחה 33% ביום אחד ממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר

חברת בדיקת השבבים קווליטאו הייתה אחת משיאניות התשואה של תל אביב עם עלייה של 300% בשנה ● אבל הדוחות שפורסמו בשבוע שעבר הפכו את המגמה והביאו לקריסה של 33% ביום אחד ● זו יכולה להיות הזדמנות חריגה, אם ההנהלה תעשה מהלך אחד דרמטי ● ניתוח חברה, מדור חדש

הגבלות על שימוש בדלק בבריטניה / צילום: Reuters, Jacob Hughes/Sipa USA

בעולם ערים מוחשכות ומכוניות מושבתות. איך חומקת ישראל ממשבר אנרגיה?

שורת ממשלות מזהירות ממחסור בדלק ובגז בעקבות סגירת הורמוז: "עלינו להתכונן לגרוע ולקוות לטוב" ● הנפגעות המרכזיות הן מדינות אסיה, אך אירופה צפויה להיכנס לסחרור מחירים ● בשטח החלו להיערך: באוסטרליה מציעים נסיעה חינם באוטובוסים כדי לצמצם שימוש ברכב, ובאירופה דורשים להטיל מס על רווחי חברות האנרגיה

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש

הממשלה מתקדמת עם פרויקט תחנת הכוח "דוד": לאחר הדחייה בינואר, השותפות קיבלה הסמכה ראשונית ותעבור כעת לבחינת הוות"ל ואישור סופי • התחנה, בהספק של עד 900 מגה־וואט, מיועדת לחזק את ביטחון האנרגיה ולספק חשמל לכ-400 אלף משקי בית

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר דורש להאריך את חופשת הפסח בשל המלחמה, ארגוני המורים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לבטל את הלמידה מרחוק ולהוציא את התלמידים והמורים לחופשה של עד שלושה שבועות, תוך קיזוז הימים מהחופש הגדול ● במשרד החינוך ובארגוני המורים מתנגדים ● באוצר מזהירים מנזק של מעל מיליארד שקל בשבוע כתוצאה מלימודי הזום שמשאירים את הילדים בבית, ומאיימים בחקיקת בזק

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

שנה ראשונה מתגמלת: מנכ"ל צ'ק פוינט קיבל 7.5 מיליון דולר

התגמול שקיבל מנכ"ל חברת הסייבר נדב צפריר מבוסס ברובו על רכיב הוני. בכירים נוספים תוגמלו במיליונים - בזמן שמניית צ'ק פוינט נחלשת מתחילת השנה ● מניית האב סקיוריטי צנחה ב־26% לאחר התפטרות מיידית של המנכ"ל ● וגם: מעל 70 אלף ימי התנדבות נרשמו לחניכי מכינות מאז תחילת המערכה ● אירועים ומינויים

הבניין שקרס. כשלים בבנייה ובתחזוקה / צילום: לפי סעיף 27 א'

הבניין קרס, ואין אחראי: הדיירים והעסקים שנפלו לתוך "חור שחור" בירוקרטי

בשבוע שעבר קרס בניין באזור שוק לוינסקי בתל אביב - שלא מפגיעת טיל ● ברשימת המבנים המסוכנים של העירייה יש מאות מבנים, אבל האחריות לתיקונם מוטלת על הבעלים, והשוכרים נופלים בין הכיסאות

כותרות העיתונים בעולם

סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילי המצרר האיראנים מקשים על מערכות היירוט הישראליות ויכולים גם לקרוץ למדינות נוספות, האמון ביכולת של ארה"ב להמשיך להיות שומרת נתבי הסחר הולך ונסדק, ואתר הפרשנות האמריקאי שטוען שבעוד שמומחים טוענים שאיראן מנצחת - היא מפסידה בגדול • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה

בזמן שמצר הורמוז הופך לנקודת חנק עולמית, מנכ"ל ניו מד אנרג'י יוסי אבו מזהה הזדמנות היסטורית בתוך המערכה מול איראן ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע משבר הגז חמור בהרבה מהטלטלה בנפט, ומשרטט חזון שבו ישראל הופכת ל"חלון לים התיכון" עבור האנרגיה מהמפרץ ● על ההשקעות הצפויות מערב הסעודית, השיחות שניהל בחדרים עם בכירים מצרים והסיכוי לנורמליזציה דרך צינורות הנפט

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

השאיפה: להגדיל את הצבא הגרמני מ־180 אלף חיילים כיום ל־260 אלף בעוד כעשור / צילום: Shutterstock

סערה בגרמניה: האם החשש ממלחמה יגרור צעד קיצוני?

טעות שהתגלתה בימים האחרונים ברפורמת הגיוס החדשה בגרמניה חייבה גברים בגילאים 17-45 לבקש אישור לפני יציאה מהמדינה - כאילו כבר הוכרז מצב חירום בפועל ● בממשלה מיהרו לתקן, אך הפרשה חשפה את הפער בין ההתחמשות הצבאית במאות מיליארדי אירו למציאות שבה רק 27% מהגרמנים מוכנים להילחם

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

נתניהו הבטיח להתערב, אבל מאות אלפי עובדים יקבלו השבוע שכר מקוצץ

מתווה החל"ת שאושר קובע כי במגזר הפרטי רק מי שנעדר לפחות עשרה ימים יזכה לפיצוי מהמדינה ● אלפים שנשארו בבית בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא מענה ● והמעסיקים עדיין מחכים

מטוס ''רפאל'' מתוצרת צרפת / צילום: ap

באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?

עפ"י דיווח בצרפת, איחוד האמירויות נסוגה מעסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו לפיתוח הדור הבא של מטוסי קרב צרפתיים מסוג "רפאל" ● העסקה בוטלה בדצמבר האחרון אך היא מסמלת התרופפות ביחסים, שעשויה להעמיק על רקע החלטתה של צרפת שלא להתערב מבחינה צבאית במלחמה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שני רק לדצמבר: מה מאיים על הפוטנציאל של אפריל בשווקים?

עליית האינפלציה והחשש מהעלאות ריבית מצד הפד עלולים לקלקל את החגיגה המסורתית של אפריל ● אך רווחי החברות הצפויים להתפרסם בקרוב וההיסטוריה של המלחמות עשויים לשמור על שמו הטוב

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

הלחצים שמאחורי החזרת הפעילות של לוויתן, ולמה כריש עדיין מושבת?

מאגר הגז הגדול בארץ שב לפעול, בין היתר עקב לחצים שהפעילו מדינות האזור בסיוע ארה"ב ● המאגר הצפוני כריש, המופעל ע"י אנרג'יאן ומיועד כולו לצורכי המשק המקומי, נותר מושבת

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

שוק הרכב סיים את הרבעון הראשון של השנה עם יציבות מרשימה, עם כמעט 100 אלף מסירות ● אולם מאחורי הנתונים מסתתרים גורמים סמויים המטשטשים את התמונה: מימוש צברי הזמנות, החלפת אלפי כלי רכב שנפגעו בלחימה ומכירות מאסיביות של יבואנים "בתוך הבית"

מפציץ B-2 של ארה''ב / צילום: ap, Mark Almond

עמוק בבטן האדמה: ארה"ב חיסלה את צמרת משמרות המהפכה

שיגורים מאיראן לדרום ● צה"ל השלים גל תקיפות נרחב ברחבי איראן ● מפציצי B-2 הוקפצו להשמיד את בונקר הפיקוד האיראני - בזמן מבצע חילוץ הנווט ● נשיא ארה"ב טראמפ איים לפגוע בתחנות הכוח ובגשרים באיראן: "בתוך 4 שעות אם נרצה", ובמשטר השיבו: "הוא איבד שליטה" • קודם לכן איראן העבירה את תשובתם להצעה האמריקאית: "דוחים את ההצעה להפסקת אש זמנית" • עדכונים שוטפים