גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמית ברגר התקפל: ויתר על 200 אלף שקל בחודש

פסגות ואנליסט לחצו וברגר, בעל השליטה בדש השקעות וברגר הולדינגס הסכים להפחית את דמי הניהול שאמור היה לגבות מ-300 ל-100 אלף שקל בחודש * אם המיזוג יצא לפועל, ינהל הגוף הממוזג נכסים בהיקף של 7 מיליארד שקל

עמית ברגר, בעל השליטה בחברות דש השקעות ובברגר הולדינגס , החליט לסגת. באסיפה הכללית של דש השקעות שצפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב בכדי לאשר את הליך המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות צפוי ברגר להפחית את דמי הניהול החודשיים המופרזים שניסה לגבות מהחברה הממוזגת מרמה של 300 אלף שקל לרמה של 100 אלף שקל בלבד. ההפחתה בוצעה בלחץ המשקיעים המוסדיים בדש: פסגות ואנליס שמחזיקים בכ-15.56% מהון המניות של דש.

האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש אפשרה להם להנות מזכות המיקוח על תנאי עסקת המיזוג, משום שמדובר בעסקת בעלי עניין הדורשת רוב מיוחד של שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי. האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש הביאה את ברגר לשולחן הדיונים ומשאלו דרשו לבצע הפחתה בדמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, ברגר הסכים שכן ברור לו שללא הסכמת שני הגופים הללו עסקת המיזוג תתקע.

על פי העסקה המקורית הייתה אמורה החברה ממוזגת לשלם לברגר הולדינגס שבשליטתו של עמית ברגר סכום לא מבוטל של 3.6 שקל בשנה וזאת במשך ארבע שנים. במילים אחרות החברה ממוזגת הייתה מוציאה מקופתה 14.4 מיליון שקל במשך כל תקופת ההסכם. כעת, משהוכנס התיקון, תוציא החברה הממוזגת רק 4.8 מיליון שקל מקופתה בגין דמי הניהול.

לאחר שהושגה ההפחתה לגבי דמי הניהול ובהנחה שלא יהיו שינויים נוספים במתווה עסקת המיזוג צפויה העסקה להיות מאושרת באסיפה הכללית של דש השקעות. המיזוג בין החברות צפוי ליצור גוף חוץ בנקאי שינהל כ-7 מיליארד שקלים מתוכם 4 מיליארד שקל בתיקי השקעות, 2.5 מיליארד שקל בקופות גמל וחצי מיליארד שקל בקרנות נאמנות. המיזוג עשוי לחסוך לחברה הממוזגת כ-3 מיליון שקל בשנה, בין היתר באמצעות הקטנת כוח העבודה בחברה הממוזגת ל-75 עובדים, לעומת 90 עובדים ערב המיזוג. החברה הממוזגת צפויה להציג מחזור הכנסות של יותר מ-50 מיליון שקל ורווח תפעולי של 15 מיליון שקל בשנה, אם מתבססים על שיעורי הרווח התפעולי המקובלים בענף.

הערכת השווי שנערכה על ידי גיזה לפעילויות קופות הגמל, קרנות הנאמנות וניהול התיקים של קפיטל ברגר נקבה במחיר של כ-30-33 מיליון שקל, כאשר מסכום זה נוכתה הלוואה בהיקף של 7 מיליון שקל שניתנה לקפיטל על ידי ברגר הולדינגס. לפיכך לצורך המיזוג הוערכו הפעילויות המתמזגות ב-23.5-26.3 מיליון שקל.

על פי הערכת גיזה נאמד שווי פעילות קופות הגמל של קפיטל ברגר בכ-27 מיליון שקל, ואילו פעילות ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים הוערכה בטווח שבין 3.5-6.3 מיליון שקל. לעומת זאת, שוויה של דש השקעות הוערך בטווח שבין 92.3-96 מיליון שקל. על פי ההערכה של גיזה, אמור המיזוג בין החברות ליצור חיסכון של 15.3 מיליון שקל במהלך השנים הקרובות.

המוסדיים לא נרדמו (הפעם) בשמירה

עסקת המיזוג בין דש השקעות לבין קפיטל ברגר אמורה להעלות את בעל הבית בחברות האלה, עמית ברגר, מדרגה בעולם העסקים. ברגר הולדינגס שבבעלותו תחזיק בשליטה בחברה הממוזגת שתנהל 7 מיליארד שקל ותניב לה הכנסות של כ-50 מיליון שקל בקירוב עם רווח תפעולי של 15 מיליון שקל. מבחינה עסקית עסקת המיזוג בין שני בתי ההשקעות מתבקשת שכן כל ענף ניהול השקעות עבר בשנתיים האחרונות תהליך של קונסילידציה: אקסלנס רכש את נשואה זקנס, כלל ביטוח את אילנות בטוחה ואוורגרין וצור שמיר רכשה את מוריץ טוכלר.

לכל מנהלי החברות היה ברור שבכדי להניב רווח סביר מניהול השקעות (קרנות נאמנות, קופות גמל וניהול תיקים) צריך ליצור חברה שתנהל מאסה קריטית של כספים. שלוש שנות השפל האחרונות בשוק ההון רק חידדו את חוסר הכדאיות הכלכלית שבניהולו של בית השקעות קטן והאיצו במנהלי החברות הללו לבצע הליך של מיזוג או מכירה.

אם כך, כל בר דעת מבין שהמיזוג בין קפיטל ברגר לדש הוא נכון עסקית שכן הוא יוצר סינרגיה בין הגופים שעשויה להביא לחיסכון של מיליוני שקלים מדי שנה בהיקף ההוצאות של החברה המתמזגת, לעומת היקף ההוצאות שנדרשה כל חברה לרשום בנפרד. בדיוק משום כך התרעמנו כאן לא אחת על דמי הניהול השערוריתיים שניסה עמית ברגר להעביר במסגרת עסקת המיזוג ואשר טורפדו היום על ידי המשקיעים המוסדיים בדש: אנליסט ופסגות.

על פי מבנה העסקה המקורי הייתה אמורה ברגר הולדינגס למשוך מהחברה הממוזגת דמי ניהול של 300 אלף שקל מדי חודש שהם 3.6 מיליון שקל בשנה. וזה לא היה הסוף, הסכם הניהול היה אמור להתפרס על פני תקופה של ארבע שנים כך שבסך הכל בתקופה זו הייתה אמורה דש השקעות להנות מדמי ניהול כוללים בהיקף של 14.4 מיליון שקל.

המשקיעים המוסדיים נתנו את הסכמתם העקרונית להסכם הניהול המופרז אך ביקשו ללמוד אותו לעומק. ברגר מצדו הסביר כי דמי הניהול המשולמים בנוסף להוצאות שכר וניהול של החברה הממוזגת הינן בגין שירותי ייעוץ שיווק ואסטרטגיה שתעניק ברגר הולדינגס לדש השקעות וכי הם נמוכים. בקיצור, הרבה מילים שאין בהם הרבה וגם אם ניתנים שירותים כאלו או חלקים מהם הרי תימחרום לפי 300 אלף שקל בחודש נראה מופרז לכל מי שעוסק בתחום ניהול ההשקעות.

בלחץ המוסדיים החליט עמית ברגר להוריד את דמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, הורדה של 66% שתבוא לידי ביטוי בחיסכון של 9.6 מיליון שקל בארבע שנים או 2.4 מיליון שקל בשנה. לברגר היה ברור כי במידה והוא לא ייענה לבקשת המוסדיים אלו עשויים שלא לאשר לו את עסקת המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות.

ברגר השקיע כ-50 מיליון שקל ברכישת 50% ממניות דש, כפול משוויין בשוק. הרכישה מומנה ברובה באמצעות אשראי שנטל ברגר מבנק הפועלים כך שברור שבכדי להציף ערך בדש השקעות ולהצדיק את המחיר היקר ששילם, עליו ליצור סינרגיה בין דש לקפיטל ברגר. ללא הסינרגיה הזו קשה להסביר את המחיר הגבוה ששולם על ידי ברגר.

המשקיעים המוסדיים הוכיחו שההתעקשות שלהם על שיפור תנאי העסקה השתלם להם ולבעלי המניות מקרב הציבור. הם הצליחו לחסוך לחברה בה הם מחזיקים מניות הוצאות בהיקף של 2.4 מיליון שקל בשנה, הוצאות שעשוית להיות מתורגמות להגדלת רווחי החברה הממוזגת ולרווח גבוה יותר למחזיקי המניות בדש, זולת בעל השליטה.

ברור לכל כי אילו לאנליסט ולפסגות לא היו די מניות בכדי להוות את לשון המאזניים בעסקת המיזוג סביר להניח כי דמי הניהול המופרזים היו נגבים על ידי ברגר הולדינגס כך שהמקרה הנוכחי ממחיש לכל עד כמה חשובה העירנות והנחישות (גם אם זו הגיעה בשלב מאוחר) של המשקיעים המוסדיים במטרה לשמור על האינטרסים שלהם ושל בעלי המניות מקרב הציבור.

עוד כתבות

נשיא איראן לשעבר אברהים ראיסי ונשיא ונצואלה ניקולס מדורו במעמד החתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין המדינות, 2022 / צילום: ap, Vahid Salemi

ישראל מרוצה: תקיפות ארה"ב בוונצואלה עשויות לפגוע בפעילות איראן וחיזבאללה

התקיפות האמריקאיות נגד קרטלים בוונצואלה מכוונות לנטרול אימפריית הסמים של איראן וחיזבאללה במדינה ● משטר מדורו נשען על סיוע ביטחוני וכלכלי מאיראן והסחר בסמים מממן את חיזבאללה ● עבור ישראל, הגברת לחץ על המדינה היא דרך להפחתת האיומים של ציר הרשע

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר שהוא התאבד. כך זה נגמר

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר אירוע טרגי, בטענה כי הובטח לה מימון עד לסיום חייה ● השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם הצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים ● מילה אחת שונה בין ההסכמים הכריעה את הכף

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שיאים חדשים בוול סטריט; אורקל צללה וגררה את אנבידיה ואלפאבית לירידות

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● אורקל נפלה בכ-10% לאחר האכזבה מהדוח הרבעוני ● דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● מספר המובטלים בארה״ב עלה בשיעור הגבוה ביותר מאז פרוץ הקורונה ● ירידות במטבעות הקריפטו, הביטקוין בכ-90,000 דולר ● נעילה חיובית באירופה

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; השקל נסחר בשיא של ארבע שנים מול הדולר

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הניקיי קפץ בכ-1.4% ● ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו אתמול לשיאים חדשים של כל הזמנים, ומגמת ההתרחבות של ההשקעה בסקטורים שמעבר לטכנולוגיה נמשכת ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום נפלה גם היא במסחר המאוחר, על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין עולה נסחר סביב 92 אלף דולר

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בונים בית פרטי? מהיום אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג

השבוע נכנסה לתוקף חובת התקנה של גגות סולאריים על בתים פרטיים ועל חלק מהמגדלים ● כמה זה יעלה, מה תרוויח המדינה ומה ירוויחו בעלי הגגות? ● גלובס עושה סדר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

25 שנה אחרי האיפוס, מס רכוש חוזר לחוק ההסדרים. איך זה יראה?

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר