גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמית ברגר התקפל: ויתר על 200 אלף שקל בחודש

פסגות ואנליסט לחצו וברגר, בעל השליטה בדש השקעות וברגר הולדינגס הסכים להפחית את דמי הניהול שאמור היה לגבות מ-300 ל-100 אלף שקל בחודש * אם המיזוג יצא לפועל, ינהל הגוף הממוזג נכסים בהיקף של 7 מיליארד שקל

עמית ברגר, בעל השליטה בחברות דש השקעות ובברגר הולדינגס , החליט לסגת. באסיפה הכללית של דש השקעות שצפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב בכדי לאשר את הליך המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות צפוי ברגר להפחית את דמי הניהול החודשיים המופרזים שניסה לגבות מהחברה הממוזגת מרמה של 300 אלף שקל לרמה של 100 אלף שקל בלבד. ההפחתה בוצעה בלחץ המשקיעים המוסדיים בדש: פסגות ואנליס שמחזיקים בכ-15.56% מהון המניות של דש.

האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש אפשרה להם להנות מזכות המיקוח על תנאי עסקת המיזוג, משום שמדובר בעסקת בעלי עניין הדורשת רוב מיוחד של שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי. האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש הביאה את ברגר לשולחן הדיונים ומשאלו דרשו לבצע הפחתה בדמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, ברגר הסכים שכן ברור לו שללא הסכמת שני הגופים הללו עסקת המיזוג תתקע.

על פי העסקה המקורית הייתה אמורה החברה ממוזגת לשלם לברגר הולדינגס שבשליטתו של עמית ברגר סכום לא מבוטל של 3.6 שקל בשנה וזאת במשך ארבע שנים. במילים אחרות החברה ממוזגת הייתה מוציאה מקופתה 14.4 מיליון שקל במשך כל תקופת ההסכם. כעת, משהוכנס התיקון, תוציא החברה הממוזגת רק 4.8 מיליון שקל מקופתה בגין דמי הניהול.

לאחר שהושגה ההפחתה לגבי דמי הניהול ובהנחה שלא יהיו שינויים נוספים במתווה עסקת המיזוג צפויה העסקה להיות מאושרת באסיפה הכללית של דש השקעות. המיזוג בין החברות צפוי ליצור גוף חוץ בנקאי שינהל כ-7 מיליארד שקלים מתוכם 4 מיליארד שקל בתיקי השקעות, 2.5 מיליארד שקל בקופות גמל וחצי מיליארד שקל בקרנות נאמנות. המיזוג עשוי לחסוך לחברה הממוזגת כ-3 מיליון שקל בשנה, בין היתר באמצעות הקטנת כוח העבודה בחברה הממוזגת ל-75 עובדים, לעומת 90 עובדים ערב המיזוג. החברה הממוזגת צפויה להציג מחזור הכנסות של יותר מ-50 מיליון שקל ורווח תפעולי של 15 מיליון שקל בשנה, אם מתבססים על שיעורי הרווח התפעולי המקובלים בענף.

הערכת השווי שנערכה על ידי גיזה לפעילויות קופות הגמל, קרנות הנאמנות וניהול התיקים של קפיטל ברגר נקבה במחיר של כ-30-33 מיליון שקל, כאשר מסכום זה נוכתה הלוואה בהיקף של 7 מיליון שקל שניתנה לקפיטל על ידי ברגר הולדינגס. לפיכך לצורך המיזוג הוערכו הפעילויות המתמזגות ב-23.5-26.3 מיליון שקל.

על פי הערכת גיזה נאמד שווי פעילות קופות הגמל של קפיטל ברגר בכ-27 מיליון שקל, ואילו פעילות ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים הוערכה בטווח שבין 3.5-6.3 מיליון שקל. לעומת זאת, שוויה של דש השקעות הוערך בטווח שבין 92.3-96 מיליון שקל. על פי ההערכה של גיזה, אמור המיזוג בין החברות ליצור חיסכון של 15.3 מיליון שקל במהלך השנים הקרובות.

המוסדיים לא נרדמו (הפעם) בשמירה

עסקת המיזוג בין דש השקעות לבין קפיטל ברגר אמורה להעלות את בעל הבית בחברות האלה, עמית ברגר, מדרגה בעולם העסקים. ברגר הולדינגס שבבעלותו תחזיק בשליטה בחברה הממוזגת שתנהל 7 מיליארד שקל ותניב לה הכנסות של כ-50 מיליון שקל בקירוב עם רווח תפעולי של 15 מיליון שקל. מבחינה עסקית עסקת המיזוג בין שני בתי ההשקעות מתבקשת שכן כל ענף ניהול השקעות עבר בשנתיים האחרונות תהליך של קונסילידציה: אקסלנס רכש את נשואה זקנס, כלל ביטוח את אילנות בטוחה ואוורגרין וצור שמיר רכשה את מוריץ טוכלר.

לכל מנהלי החברות היה ברור שבכדי להניב רווח סביר מניהול השקעות (קרנות נאמנות, קופות גמל וניהול תיקים) צריך ליצור חברה שתנהל מאסה קריטית של כספים. שלוש שנות השפל האחרונות בשוק ההון רק חידדו את חוסר הכדאיות הכלכלית שבניהולו של בית השקעות קטן והאיצו במנהלי החברות הללו לבצע הליך של מיזוג או מכירה.

אם כך, כל בר דעת מבין שהמיזוג בין קפיטל ברגר לדש הוא נכון עסקית שכן הוא יוצר סינרגיה בין הגופים שעשויה להביא לחיסכון של מיליוני שקלים מדי שנה בהיקף ההוצאות של החברה המתמזגת, לעומת היקף ההוצאות שנדרשה כל חברה לרשום בנפרד. בדיוק משום כך התרעמנו כאן לא אחת על דמי הניהול השערוריתיים שניסה עמית ברגר להעביר במסגרת עסקת המיזוג ואשר טורפדו היום על ידי המשקיעים המוסדיים בדש: אנליסט ופסגות.

על פי מבנה העסקה המקורי הייתה אמורה ברגר הולדינגס למשוך מהחברה הממוזגת דמי ניהול של 300 אלף שקל מדי חודש שהם 3.6 מיליון שקל בשנה. וזה לא היה הסוף, הסכם הניהול היה אמור להתפרס על פני תקופה של ארבע שנים כך שבסך הכל בתקופה זו הייתה אמורה דש השקעות להנות מדמי ניהול כוללים בהיקף של 14.4 מיליון שקל.

המשקיעים המוסדיים נתנו את הסכמתם העקרונית להסכם הניהול המופרז אך ביקשו ללמוד אותו לעומק. ברגר מצדו הסביר כי דמי הניהול המשולמים בנוסף להוצאות שכר וניהול של החברה הממוזגת הינן בגין שירותי ייעוץ שיווק ואסטרטגיה שתעניק ברגר הולדינגס לדש השקעות וכי הם נמוכים. בקיצור, הרבה מילים שאין בהם הרבה וגם אם ניתנים שירותים כאלו או חלקים מהם הרי תימחרום לפי 300 אלף שקל בחודש נראה מופרז לכל מי שעוסק בתחום ניהול ההשקעות.

בלחץ המוסדיים החליט עמית ברגר להוריד את דמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, הורדה של 66% שתבוא לידי ביטוי בחיסכון של 9.6 מיליון שקל בארבע שנים או 2.4 מיליון שקל בשנה. לברגר היה ברור כי במידה והוא לא ייענה לבקשת המוסדיים אלו עשויים שלא לאשר לו את עסקת המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות.

ברגר השקיע כ-50 מיליון שקל ברכישת 50% ממניות דש, כפול משוויין בשוק. הרכישה מומנה ברובה באמצעות אשראי שנטל ברגר מבנק הפועלים כך שברור שבכדי להציף ערך בדש השקעות ולהצדיק את המחיר היקר ששילם, עליו ליצור סינרגיה בין דש לקפיטל ברגר. ללא הסינרגיה הזו קשה להסביר את המחיר הגבוה ששולם על ידי ברגר.

המשקיעים המוסדיים הוכיחו שההתעקשות שלהם על שיפור תנאי העסקה השתלם להם ולבעלי המניות מקרב הציבור. הם הצליחו לחסוך לחברה בה הם מחזיקים מניות הוצאות בהיקף של 2.4 מיליון שקל בשנה, הוצאות שעשוית להיות מתורגמות להגדלת רווחי החברה הממוזגת ולרווח גבוה יותר למחזיקי המניות בדש, זולת בעל השליטה.

ברור לכל כי אילו לאנליסט ולפסגות לא היו די מניות בכדי להוות את לשון המאזניים בעסקת המיזוג סביר להניח כי דמי הניהול המופרזים היו נגבים על ידי ברגר הולדינגס כך שהמקרה הנוכחי ממחיש לכל עד כמה חשובה העירנות והנחישות (גם אם זו הגיעה בשלב מאוחר) של המשקיעים המוסדיים במטרה לשמור על האינטרסים שלהם ושל בעלי המניות מקרב הציבור.

עוד כתבות

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי

יוזמה אזרחית חדשה תנסה להעמיק את השותפות בין ישראל לארה"ב

בכנס ה-AI הבינ"ל בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית המציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל, הכוללת שיתוף-פעולה רחב-היקף עם מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור ● את המהלך מובילים מכון SCSP שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ומכון MIND Israel בהובלת פיני כהן והאלוף במיל' עמוס ידלין

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

העסקה בוצעה 15 דקות לפני שטראמפ ביטל תקיפה באיראן. עכשיו נפתחה החקירה

שורה של עסקאות נפט עלו על הרדאר האמריקאי כאשר בוצעו זמן קצר לפני הצהרות חשובות של הנשיא טראמפ בנוגע למלחמה עם איראן ● כעת, משרד המשפטים האמריקאי בוחן ארבע עסקאות בהיקף כולל של 2.6 מיליארד דולר

למרות המשבר במצר הורמוז, מי המדינה שמייצאת יותר נפט מאי פעם?

מנכ"ל ניו מד, יוסי אבו, צפוי לפרוש מתפקידו אחרי 15 שנה. מה היה היקף עלות השכר המצטברת שלו? וגם: רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז - באיזה תחום יוטלו הגבלות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אריק קורקוס / צילום: תמר מצפי

אחרי ארבע שנים: מנכ"ל מדטרוניק ישראל נפרד ומתכונן לתפקיד הבא

במהלך כהונתו של אריק קורקוס כמנכ"ל מדטרוניק הפכה ישראל לשוק אסטרטגי עבור חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם ● חברת החשמל משלבת רובוט בינה מלאכותית וקוראת לציבור לבחור לו שם, והשף אסף גרניט מוציא סדרת מוצרים חדשה על שמו ● אירועים ומינויים

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

כמה תשלם גב ים על 4.5 דונם בלב תל אביב

למתחם יש זכויות בנייה של 85 אלף מ"ר בשטחי תעסוקה ומשרדים ● לחברה יש כיום 1.3 מיליון מ"ר בשטחים מניבים, ועוד 288 אלף מ"ר בשטחי ייזום לאחר שבשנה שעברה השלימה מספר שלבים בפרויקטים שלה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנגב וברחובות

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

למשקיעים בוול סטריט יש ראשי תיבות חדשים. אלה הסקטורים שירוויחו

לפי CNBC, אל ה-TACO, הסלוגן המפורסם שתאר את מדיניות הסחר ההפכפכה של טראמפ הצטרף אחד חדש: NACHO ● מה זה ואיך אפשר לעשות מזה כסף?

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

ר' / צילום: יונתן בלום

מהילדות בשכונת מצוקה ועד לתפקיד המכריע בענקית הביטחון הישראלית

היא חוותה קשיי קליטה כשעלתה מבלארוס, ובצבא נפצעה בתאונה שמנעה ממנה לסיים כקצינה ● אבל זה לא עצר את ר' מלהגיע לעמדות מפתח בתעשייה הביטחונית - בכיפת ברזל ובמערכות הלייזר ברפאל ● פרויקט 40 עד 40

פרויקט של מחיר למשתכן / צילום: Shutterstock

לא הצליחה למכור את דירות מחיר למשתכן שלוש שנים: האם החברה יכולה למכור אותן בשוק הפרטי?

חברת בנייה ביקשה לחייב את המדינה לאפשר לה למכור דירות שלא הצליחה למכור במסגרת מחיר למשתכן בשוק הפרטי ● המדינה התנגדה, ובית המשפט קבע כי אם ייענה לבקשתה, הדבר עלול לפגוע במוטיבציה של החברות למכור במסגרת התוכנית

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"

מספר לווי המשכנתאות זינק במרץ / אילוסטרציה: Unsplash

מספר לווי המשכנתאות זינק במרץ, אך גם מספר המשכנתאות בפיגור

בחודש מרץ זינק מספר משקי הבית שנטלו משכנתא, למרות הדשדוש במכירת הדירות במשק ● במקביל, היקף הפיגורים רושם עלייה משמעותית והגיע ל־4.5 מיליארד שקל, אולם עדיין מדובר בשיעור קטן מבין בעלי המשכנתאות