גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

עמית ברגר התקפל: ויתר על 200 אלף שקל בחודש

פסגות ואנליסט לחצו וברגר, בעל השליטה בדש השקעות וברגר הולדינגס הסכים להפחית את דמי הניהול שאמור היה לגבות מ-300 ל-100 אלף שקל בחודש * אם המיזוג יצא לפועל, ינהל הגוף הממוזג נכסים בהיקף של 7 מיליארד שקל

עמית ברגר, בעל השליטה בחברות דש השקעות ובברגר הולדינגס , החליט לסגת. באסיפה הכללית של דש השקעות שצפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב בכדי לאשר את הליך המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות צפוי ברגר להפחית את דמי הניהול החודשיים המופרזים שניסה לגבות מהחברה הממוזגת מרמה של 300 אלף שקל לרמה של 100 אלף שקל בלבד. ההפחתה בוצעה בלחץ המשקיעים המוסדיים בדש: פסגות ואנליס שמחזיקים בכ-15.56% מהון המניות של דש.

האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש אפשרה להם להנות מזכות המיקוח על תנאי עסקת המיזוג, משום שמדובר בעסקת בעלי עניין הדורשת רוב מיוחד של שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי. האחזקה הגדולה של המוסדיים בדש הביאה את ברגר לשולחן הדיונים ומשאלו דרשו לבצע הפחתה בדמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, ברגר הסכים שכן ברור לו שללא הסכמת שני הגופים הללו עסקת המיזוג תתקע.

על פי העסקה המקורית הייתה אמורה החברה ממוזגת לשלם לברגר הולדינגס שבשליטתו של עמית ברגר סכום לא מבוטל של 3.6 שקל בשנה וזאת במשך ארבע שנים. במילים אחרות החברה ממוזגת הייתה מוציאה מקופתה 14.4 מיליון שקל במשך כל תקופת ההסכם. כעת, משהוכנס התיקון, תוציא החברה הממוזגת רק 4.8 מיליון שקל מקופתה בגין דמי הניהול.

לאחר שהושגה ההפחתה לגבי דמי הניהול ובהנחה שלא יהיו שינויים נוספים במתווה עסקת המיזוג צפויה העסקה להיות מאושרת באסיפה הכללית של דש השקעות. המיזוג בין החברות צפוי ליצור גוף חוץ בנקאי שינהל כ-7 מיליארד שקלים מתוכם 4 מיליארד שקל בתיקי השקעות, 2.5 מיליארד שקל בקופות גמל וחצי מיליארד שקל בקרנות נאמנות. המיזוג עשוי לחסוך לחברה הממוזגת כ-3 מיליון שקל בשנה, בין היתר באמצעות הקטנת כוח העבודה בחברה הממוזגת ל-75 עובדים, לעומת 90 עובדים ערב המיזוג. החברה הממוזגת צפויה להציג מחזור הכנסות של יותר מ-50 מיליון שקל ורווח תפעולי של 15 מיליון שקל בשנה, אם מתבססים על שיעורי הרווח התפעולי המקובלים בענף.

הערכת השווי שנערכה על ידי גיזה לפעילויות קופות הגמל, קרנות הנאמנות וניהול התיקים של קפיטל ברגר נקבה במחיר של כ-30-33 מיליון שקל, כאשר מסכום זה נוכתה הלוואה בהיקף של 7 מיליון שקל שניתנה לקפיטל על ידי ברגר הולדינגס. לפיכך לצורך המיזוג הוערכו הפעילויות המתמזגות ב-23.5-26.3 מיליון שקל.

על פי הערכת גיזה נאמד שווי פעילות קופות הגמל של קפיטל ברגר בכ-27 מיליון שקל, ואילו פעילות ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים הוערכה בטווח שבין 3.5-6.3 מיליון שקל. לעומת זאת, שוויה של דש השקעות הוערך בטווח שבין 92.3-96 מיליון שקל. על פי ההערכה של גיזה, אמור המיזוג בין החברות ליצור חיסכון של 15.3 מיליון שקל במהלך השנים הקרובות.

המוסדיים לא נרדמו (הפעם) בשמירה

עסקת המיזוג בין דש השקעות לבין קפיטל ברגר אמורה להעלות את בעל הבית בחברות האלה, עמית ברגר, מדרגה בעולם העסקים. ברגר הולדינגס שבבעלותו תחזיק בשליטה בחברה הממוזגת שתנהל 7 מיליארד שקל ותניב לה הכנסות של כ-50 מיליון שקל בקירוב עם רווח תפעולי של 15 מיליון שקל. מבחינה עסקית עסקת המיזוג בין שני בתי ההשקעות מתבקשת שכן כל ענף ניהול השקעות עבר בשנתיים האחרונות תהליך של קונסילידציה: אקסלנס רכש את נשואה זקנס, כלל ביטוח את אילנות בטוחה ואוורגרין וצור שמיר רכשה את מוריץ טוכלר.

לכל מנהלי החברות היה ברור שבכדי להניב רווח סביר מניהול השקעות (קרנות נאמנות, קופות גמל וניהול תיקים) צריך ליצור חברה שתנהל מאסה קריטית של כספים. שלוש שנות השפל האחרונות בשוק ההון רק חידדו את חוסר הכדאיות הכלכלית שבניהולו של בית השקעות קטן והאיצו במנהלי החברות הללו לבצע הליך של מיזוג או מכירה.

אם כך, כל בר דעת מבין שהמיזוג בין קפיטל ברגר לדש הוא נכון עסקית שכן הוא יוצר סינרגיה בין הגופים שעשויה להביא לחיסכון של מיליוני שקלים מדי שנה בהיקף ההוצאות של החברה המתמזגת, לעומת היקף ההוצאות שנדרשה כל חברה לרשום בנפרד. בדיוק משום כך התרעמנו כאן לא אחת על דמי הניהול השערוריתיים שניסה עמית ברגר להעביר במסגרת עסקת המיזוג ואשר טורפדו היום על ידי המשקיעים המוסדיים בדש: אנליסט ופסגות.

על פי מבנה העסקה המקורי הייתה אמורה ברגר הולדינגס למשוך מהחברה הממוזגת דמי ניהול של 300 אלף שקל מדי חודש שהם 3.6 מיליון שקל בשנה. וזה לא היה הסוף, הסכם הניהול היה אמור להתפרס על פני תקופה של ארבע שנים כך שבסך הכל בתקופה זו הייתה אמורה דש השקעות להנות מדמי ניהול כוללים בהיקף של 14.4 מיליון שקל.

המשקיעים המוסדיים נתנו את הסכמתם העקרונית להסכם הניהול המופרז אך ביקשו ללמוד אותו לעומק. ברגר מצדו הסביר כי דמי הניהול המשולמים בנוסף להוצאות שכר וניהול של החברה הממוזגת הינן בגין שירותי ייעוץ שיווק ואסטרטגיה שתעניק ברגר הולדינגס לדש השקעות וכי הם נמוכים. בקיצור, הרבה מילים שאין בהם הרבה וגם אם ניתנים שירותים כאלו או חלקים מהם הרי תימחרום לפי 300 אלף שקל בחודש נראה מופרז לכל מי שעוסק בתחום ניהול ההשקעות.

בלחץ המוסדיים החליט עמית ברגר להוריד את דמי הניהול מרמה של 300 אלף שקל בחודש לרמה של 100 אלף שקל בחודש, הורדה של 66% שתבוא לידי ביטוי בחיסכון של 9.6 מיליון שקל בארבע שנים או 2.4 מיליון שקל בשנה. לברגר היה ברור כי במידה והוא לא ייענה לבקשת המוסדיים אלו עשויים שלא לאשר לו את עסקת המיזוג בין קפיטל ברגר לדש השקעות.

ברגר השקיע כ-50 מיליון שקל ברכישת 50% ממניות דש, כפול משוויין בשוק. הרכישה מומנה ברובה באמצעות אשראי שנטל ברגר מבנק הפועלים כך שברור שבכדי להציף ערך בדש השקעות ולהצדיק את המחיר היקר ששילם, עליו ליצור סינרגיה בין דש לקפיטל ברגר. ללא הסינרגיה הזו קשה להסביר את המחיר הגבוה ששולם על ידי ברגר.

המשקיעים המוסדיים הוכיחו שההתעקשות שלהם על שיפור תנאי העסקה השתלם להם ולבעלי המניות מקרב הציבור. הם הצליחו לחסוך לחברה בה הם מחזיקים מניות הוצאות בהיקף של 2.4 מיליון שקל בשנה, הוצאות שעשוית להיות מתורגמות להגדלת רווחי החברה הממוזגת ולרווח גבוה יותר למחזיקי המניות בדש, זולת בעל השליטה.

ברור לכל כי אילו לאנליסט ולפסגות לא היו די מניות בכדי להוות את לשון המאזניים בעסקת המיזוג סביר להניח כי דמי הניהול המופרזים היו נגבים על ידי ברגר הולדינגס כך שהמקרה הנוכחי ממחיש לכל עד כמה חשובה העירנות והנחישות (גם אם זו הגיעה בשלב מאוחר) של המשקיעים המוסדיים במטרה לשמור על האינטרסים שלהם ושל בעלי המניות מקרב הציבור.

עוד כתבות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

צילום: Shutterstock

אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX

בפוסט שפרסם היום ברשת X, מבטיח אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX כי בשנה הבאה יעניק מניה אחת מתוך אחזקותיו ב-SpaceX לכל ילד בארה"ב ● הצהרתו של מאסק נולדה כתגובה לפוסט של חברת אנת'רופיק שפורסם אתמול, לפיו בכוונתה להקצות 5% ממניותיה לקרן תועלת ציבורית חדשה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

הכנסות של יותר ממיליארד שקל השנה: הנתונים מאחורי הנפקת התשתיות הגדולה נחשפים

חברת י.ד ברזאני צפויה להגיש תשקיף לגיוס ענק של כמיליארד שקל בת"א, לפי שווי של קרוב ל-3 מיליארד ● רושמת עלייה בהכנסות וברווח בשנים האחרונות, ומציגה צבר עבודות של קרוב ל־2 מיליארד שקל ● פעילות הנדל"ן של הבעלים, האחים בר–ברזאני, תישאר מחוץ לבורסה

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

מגדל מים ברח' מאזה בת''א / צילום: תמר מצפי

"12 מיליון שקל אובדן שכירות": הסכסוך מאחורי בניין הבוטיק היוקרתי בת"א

בעלי הבניין טוענים כי עיכוב של שלוש שנים בהשלמת הפרויקט וניפוח העלויות מצד חברת ניהול הפרויקטים גרמו להם נזק של 21 מיליון שקל ● הצדדים הסכימו על מינוי הבורר, אך חלוקים בשאלת זהות המשתתפים בהליך ● החברה שניהלה את הפרויקט דוחה את הטענות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

יו''ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בני גנץ הודיע: "לא אתמודד בבחירות הקרובות"

לאחר שבסקרים האחרונים לא הצליחה כחול לבן לעבור את אחוז החסימה, הודיע גנץ כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, אף שרק לאחרונה התחייב לרוץ עד הסוף ● גנץ הבהיר כי ימשיך לפעול להקמת ממשלת אחדות, וצפוי למסור הערב הצהרה במסיבת עיתונאים שיכנס ● איזנקוט בירך על ההחלטה: "נכונה ואחראית"

הנחיות חדשות לחוות שרתים בארץ / צילום: Shutterstock

רק 4% מהבקשות יאושרו: הנחיות חדשות לחוות שרתים, ומי המפסידים הגדולים?

לאחר סאגה של מספר חודשים, התקבלה החלטה בנוגע להקמת חוות שרתים חדשות ● נקבעו הגבלות, שמטרתן לבלום את צריכת החשמל של החוות שהגיעה בשיא לפי שלושה מכלל צריכת החשמל של ישראל ● מהצד השני צפויות הקלות כמו פטור ממכרזים על הקרקעות

אילוסטרציה: Shutterstock

במשך שנים זה השתלם. האם החיסכון שלכם מוכן למפולת?

ב־15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ־52%, ומגמה דומה נרשמה בפנסיה ● כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן, בעוד אחרים משוכנעים: גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

שופרסל בתחרות עזה לשטראוס: נכנסת למהלך דרמטי בשוק הקפה

קמעונאית המזון מרחיבה את פעילותה בשוק הקפה הישראלי, במטרה לצמצם את התלות בספקי המזון הגדולים - בדומה למהלך שעשתה בתחום יבוא הבשר

בית החולים שיבא תל השומר / צילום: Reuters, RAMI AMICHAY

שיבא יצטרף לקרן הון סיכון חדשה בתחום בריאות הנפש והלונג'ביטי

אסתר ברק לנדס ועדי אסטורי מטלון השלימו סגירה ראשונה לקרן עלמה ונצ'רס, שצפויה לגייס 40 מיליון דולר ולהשקיע בחברות בתחומי בריאות הנפש, הבריאות הקוגניטיבית ואריכות ימים ● בית החולים שיבא יהיה שותף בקרן באמצעות זרוע החדשנות ARC

מוצרי חשמל / אילוסטרציה: יח''צ

ממזגנים ועד תנורים: משרד התקשורת יאפשר הקלות ביבוא מוצרי חשמל

שר התקשורת שלמה קרעי חתם על תיקון שיאפשר יבוא מסחרי ואישי של מוצרי חשמל ביתיים ללא צורך ברישוי, בהם מקררים, מכונות כביסה ומדיחי כלים, בתנאי שהם עומדים בדרישות התקינה האירופית ● לצד זאת תורחב אפשרות היבוא האישי של מערכות מולטימדיה לרכב

כבר נחצה רף ה־40 טריליון דולר. שעון החוב הלאומי של ארה''ב בניו יורק, אוגוסט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע של הגירעון

הגירעון האמריקאי נושק ל־2 טריליון דולר, ותשלומי הריבית על החוב כבר עולים על הוצאות הביטחון ● כשהאג"ח הישנות מוחלפות בהדרגה בחוב יקר יותר, גובר החשש שהנטל ימשיך לגדול ● בקרן המטבע מזהירים: צמיחה לבדה לא תעזור, וגם ישראל עשויה להרגיש את ההשלכות

רפי סער ראש עירית כפר סבא / צילום: שלומי יוסף

החשד לשוחד בכפר סבא: רפי סער ורעייתו יישארו במעצר עד יום חמישי

בית משפט האריך את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא רפי סער ורעייתו מיטל, שלפי החשד קיבלו כספים במזומן בתמורה להטיית מכרזים, בין היתר בתחומי ההתחדשות העירונית ושיפוץ מוסדות ● המשטרה טוענת כי אספה ראיות הקושרות גם את סער לפרשה, אך כי רעייתו מיטל היא זו שהייתה בקשר עם הקבלנים וקבעה את סכומי הכסף שהועברו

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

החברה החדשה של אמנון שעשוע נכנסת לזירת כלי הפיתוח מבוססי AI

המנוע החדש של doubleAI לא מתחרה ישירות בכלי כתיבת הקוד של הענקיות אנתרופיק ו-OpenAI, אלא נועד לייעל את פעילות החומרה בזמן אמת ולהוזיל את עלויות החישוב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הנאסד"ק מזנק במעל 1% בהובלת מניות השבבים

ה-S&P 500 עולה בכ-0.6%, אך רוב הסקטורים נסחרים באדום ● מניות השבבים בדרך לשבור רצף ירידות היסטורי ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, על רקע ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

המחאה הפכה לעימות אלים. מילאנו / צילום: Reuters, Anadolu

גל האלימות מתפשט באירופה: מהומות קשות מבריחות תיירים וסוגרות עסקים

מאות אלפים יצאו בסוף השבוע לרחובות בצרפת במחאה על יוקר המחיה והקיצוצים ● ההפגנות הידרדרו לעימותים קשים, הצתות, ביזה ומאות עצורים ● במקביל: הפגנות סולידריות בברלין ובריסל, לצד מהומות אלימות במילאנו שהובילו לסגירת עסקים ולבריחת תיירים

מסעדת טאיזו. ''המטרה היא לדעת מה גרם לצ'אט להמליץ'' / צילום: תמר מצפי

בתל אביב הפי האוור, בירושלים בשר: מה הישראלים מחפשים במסעדות

מנתונים של פלטפורמת המסעדות אונטופו עולה כי הישראלים מעדיפים הזמנות ספונטניות, למשפיענים יש אפקט מוגבל, והנוכחות בכלי הבינה המלאכותית חשובה מתמיד