המנכ"ל לשעבר של בנק א"י-בריטניה, יהושע בן-ציון, עומד להגיש בקרוב לנשיא בית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר בפרשת הבנק, שהתמוטט ב-1974.
בן-ציון, שנידון אז למאסר ממושך ותשלום קנס של 25 מיליון שקלים (ישנים), טוען, כי התגלו ראיות חדשות, שבכוחן לשפוך אור חדש על הפרשה ולהביא לביטול הרשעתו בדין.
ל"גלובס" נודע, כי הראיות החדשות לכאורה קשורות בפרשה העיקרית שבה הורשע בן ציון ב-1975, העברת 38.5 מיליון דולר מכספי בנק א"י-בריטניה לבנק פופולר בשווייץ.
בזמנו נקבע, כי כספים אלו שועבדו לטובת הלוואות שבנק פופולר לחברות של איש הנדל"ן האנגלי נחום זאב ויליאמס, חותנו של בן-ציון. חברותיו של ויליאמס נקלעו לקשיים, לא פרעו את החובות, הבנק השווייצרי חילט את השעבודים, והדבר גרר את הבנק הישראלי לקשיים. בן-ציון טען, כי הכספים שהעביר לשווייץ לא היו משועבדים, אך טענותיו נדחו. עתה טוען בן-ציון, כי הגיעו לידיו מסמכים חדשים, המוכיחים, כי הכספים אכן לא היו משועבדים.
על בסיס ראיה זו, ואולי גם עם בסיס ראיות נוספות, יבקש בן-ציון מנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, לאשר קיום משפט חוזר. בן-ציון, כיום בן 79, עוסק זה זמן ניכר בהכנת הבקשה, בסיועו של עו"ד יצחק מירון, בנו של פרקליטו המנוח, אליהו מירון.
עם התמוטטות הבנק, ביולי 1974, הוא הועבר לניהול נאמנים מטעם בנק ישראל. הממשלה החליטה לערוב לכספיהם של כל המפקידים. בנק ישראל תפס, בתמורה, את כל נכסי הבנק וחברת ההשקעות שלו. יוסף מילוא, מפרק מטעם בנק ישראל, מימש במשך שנים רבות את הנכסים, והחזיר לבנק ישראל את עיקר הכספים שנתן למפקידים.
בן-ציון אמר ל"גלובס": "אאבק עד נשמת אפי האחרונה כדי להוכיח שנעשה לי עוול".
בן-ציון שוחרר ממאסר אחרי שקיבל חנינה מראש הממשלה דאז, מנחם בגין, מסיבות בריאות. הוא לא חזר לעסקי בנקאות, והיה פעיל בעסקים פרטיים. לפני מספר שנים עבר להתגורר בירושלים.