ביום חמישי בערב, מני מזוז, שמונה היום ליועץ משפטי לממשלה, כמצופה, עוד קיים ישיבות כרגיל, בתפקידו כמישנה ליועץ המשפטי לממשלה. כמו היועץ היוצא, אליקים רובינשטיין, שמוניטין רבים יצאו למנהגו לעבוד עד אישון ליל, ולמזוודת המסמכים שהוא נושא אחריו לכל מקום, לבל יפספס רגע של עבודה - כך גם מזוז, הוא "הארד וורקר". בימים רגילים הוא עובד עד 9, 10 בלילה.
קולגות של מזוז, התקשו בימים האחרונים לצפות מה יחליט מזוז בהחלטה הקשה ביותר, מן הסתם, שיקבל במהלך הקריירה שלו - האם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, אריאל שרון. יחד עם זאת, כולם משוכנעים, שההחלטה תהיה עניינית במאה אחוז. "כמו שאני מכיר את מני", אומר עליו קולגה, פרקליט בכיר, "אין לי ספק שהוא ייתן החלטה מהירה, עניינית וראויה, שלא לוקחת בחשבון שיקול לא ענייני או פופוליזם, לשני הצדדים - לעבר ציבור שהיה רוצה לראות כתבי אישום, או לעבר טאטוא הפרשה מתחת לשטיח. מני הוא לא אדם שמטה את עמדותיו לפי שיקולים שלא מן העניין".
עמדות עצמאיות
גם מזוז, אבל, ששוקל רק שיקולים ענייניים, לא יוכל להימנע מלקחת בחשבון שהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, תביא להפסקת כהונתו. לכן, הזהירות במקרה כזה גבוהה פי מונים.
היועץ המשפטי לממשלה החדש, הוא אדם דעתן, אפילו לעומתי. אנטי-מימסדי. כל התכונות האלה, שיכנעו את שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, לבחור במזוז, לאחר שהמועמדים שלו נפסלו (יורם טורבוביץ') או פרשו (אלי זהר), וועדת בך, לאיתור יועץ משפטי לממשלה, שמזוז הוא אחד משלושת מומלציה, כמעט כפתה עליו לבחור מועמד מבין המועמדים שהיו בארסנל.
את מזוז הכיר לפיד מהתקופה הלא ארוכה בה הספיק לכהן כשר. אפילו הספיק כבר להטיל עליו כמה משימות, כמו למשל, גיבוש הצעת החוק לביטול מעמדם העצמאי של בתי הדין לעבודה. יחד עם זאת, כשלפיד בירר ושאל, אחרי שכאמור מועמדיו ירדו מעל הפרק, והתוודע גם להיסטוריה של מזוז במשרד המשפטים, היסטוריה רצופת הפגנת עמדות עצמאיות, שלא הולכות בתלם - הוא שוכנע שזה המועמד שלו.
בשיחות עם קולגות, עלתה שוב ושוב האמירה, שמזוז, על אף שהוא יציר כפיו של משרד המשפטים, מעולם לא היה איש של קליקות. הוא טיפס בסולם הדרגות בפרקליטות, והגיע לשמש כמספר שתיים במחלקת הבג"צים, אך לא היסס "לערוק" לייעוץ המשפטי לממשלה. "הוא לא איש של אף אחד, ולא חייב לאף אחד שום דבר" - זו אמירה שחזרה על עצמה בהקשר למזוז.
בישיבות במשרד המשפטים, אומר עליו קולגה, הוא לא מתיישר לפי כולם. העמדות שלו לא צדקניות, אלא מפוכחות, והוא לא יהסס להביע אותן, גם אם זה לא "פוליטיקלי קורקט", וגם אם יהיה היחיד שמחזיק בדעתו. "הוא לא מקבל שום דבר כמובן מאליו", אומר עליו חבר משפטן. "כל דבר הוא מוכן לבחון מחדש, ולראות אם יש מקום לשנות".
מזוז תמך בזמנו במתן משפט חוזר לרוצחי הילד דני כץ ז"ל - עמדה שהתקבלה על דעת שר המשפטים דאז, עו"ד דוד ליבאי, שאף יזם את הבדיקה החוזרת של הפרשה, וקוממה עליה את כל הפרקליטות.
נגד הרפורמה
הוא יצא נגד הרפורמה בבתי המשפט, לפי המלצות שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור - הצעת רפורמה שהקסימה את כל צמרת המערכת המשפטית. לא את מזוז. הוא תומך בתקופת צינון ליועץ משפטי לממשלה ולפרקליטת מדינה - עמדה שאינה תואמת את צמרת משרד המשפטים, ואשר מחייבת גם אותו עצמו כעת, משמונה ליועץ משפטי לממשלה.
יש האומרים, כי הוא גם סבור, שיועץ משפטי לממשלה אינו צריך לשבת בישיבות ממשלה - עמדה שוועדת שמגר, לבחינת דרכי מינוי של יועץ משפטי לממשלה, שללה; שוב, גם כאן, זה יחייב גם את מזוז.
רבות דובר על המסלול שעשה מזוז, ממשפחה פשוטה, מרובת ילדים, וחסרת אמצעים, בנתיבות, עד לכיסא היועץ המשפטי לממשלה.
אשתו, אלינוער, היא סגנית היועצת המשפטית של המשטרה. "הם אנשים מאוד צנועים, שניהם", אומר עליהם חבר משפטן. "צנועים וישרים. מני, אפשר למתוח סרגל לפיו". *