במחצית השנייה של 2003 הסתמנה התאוששות בפעילות המגזר העיסקי, תוך גידול בייצוא ובצריכה הפרטית. ברבעון האחרון של השנה התחזקה מגמת העלייה בביקושים, ובמרבית האינדיקטורים הכלכליים אף הואצה העלייה, בהמשך למגמה החיובית ברבעון השלישי. כך קובע בנק ישראל, בסקירה על ההתפתחויות הכלכליות במשק בחודשים יולי-דצמבר 2003.
מחברי הדו"ח מדגישים, עם זאת, כי על אף סימני התפנית, התנהגות היצרנים מעידה על אי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות ויציבותה. זאת ועוד: גידול התוצר המקומי ב-1.2% בלבד בשנת 2003 כולה, ומתוכה 0.8% בתקופה הנזכרת, הוא נמוך ממה שמאפשר ההון וכוח האדם במשק הישראלי. לכן, התרחב הפער בין התוצר הפוטנציאלי לגידול התוצר בפועל, והתוצר לנפש הצטמצם זו שנה שלישית ברציפות.
כלכלני בנק ישראל מדגישים, כי גידול הביקושים במשק מוסבר בשני תהליכים: עלייה בתוצר המדינות המפותחות, לאחר שנתיים של שפל, שהביאה בעקבותיה להתרחבות הסחר העולמי ולגידול הייצוא הישראלי; ירידת אי הוודאות הכלכלית והקלה מסוימת שנרשמה במצב הבטחוני.
שני התהליכים ביחד פעלו לעליית הצריכה הפרטית באופן ישיר, ואף תרמו לשיפור רווחת הציבור. באופן עקיף, השפיעו התהליכים על השווקים הפיננסיים, ובפרט על שער החליפין, המחירים, הריבית הריאלית ונכסי הציבור.
כלכלני בנק ישראל מדגישים עוד, כי הירידה באי הוודאות הכלכלית ב-2003 הושפעה מהמדיניות הכלכלית הנחרצת של הממשלה, שפעלה להשבת האמינות הפיסקלית ואפשרה הקלה בריסון המוניטרי. עם זאת, מציינים הכלכלנים, כי בטווח הקצר המדיניות הכלכלית של הממשלה מנעה עלייה מהירה יותר בפעילות.
עוד מדגישים הכלכלנים, כי שינוי המגמה בפעילות המגזר העיסקי, ובעיקר בענפי ההיי-טק ובענפי השירותים, התרחש יותר בזכות גידול הביקושים העולמיים, ופחות בשל העלייה בצריכה הפרטית.
הכלכלנים מדגישים עוד, כי השפל בענף הבנייה נמשך, ואילו רמת הפעילות בתיירות עדיין נמוכה, למרות העלייה במספר התיירים ב-2003. מנגד, הפירמות מדווחות על עלייה ברווחיות, לאחר הפסדים רצופים בשנתיים הקודמות.
בהקשר זה מציינים בבנק ישראל, כי נעצרה הירידה במספר שעות העבודה ובמספר השכירים במשק, וכי ברבעון האחרון חלה אף עלייה בתעסוקת ישראלים.
בנק ישראל משבח את המדיניות הפיסקלית של הממשלה ואומר, כי במחצית השנייה אשתקד היה ריסון תקציבי, תוצאה של המדיניות הכלכלית החדשה.
עוד נאמר, כי התוכנית הכלכלית החדשה אפשרה הפחתה מיידית של הגירעון, שירד מ-7% תוצר במחצית הראשונה לפחות מ-4% תוצר במחצית השנייה. הודגש, כי צעדי הממשלה צפויים להפחית את גודל הגירעון התקציבי באופן פרמננטי, ובכך להחזיר את האמינות של המדיניות הפיסקלית.
על אף הריסון התקציבי בתקופה הנזכרת, הסתכם הגירעון ב-2003 כולה ב-5.6% תוצר, בעיקר בשל הירידה בהכנסות ממסים.
באשר להתפתחויות בשוקי הכספים וההון, אומרים בבנק ישראל, כי ירידת אי הוודאות הביטחונית, ומאידך עליית האמון במדיניות הכלכלית, היו בין הגורמים לאינפלציה השלילית ולירידת המחירים ב-1.9% בכל 2003, מתוכם 1.4% במחצית השנייה.
בהקשר זה אומרים בבנק ישראל, כי האינפלציה השלילית והתייצבות ציפיות האינפלציה בתוך תחום היעד אפשרו לבנק ישראל להמשיך בהורדות הריבית, מבלי לפגוע ביציבות השווקים הפיננסיים.