התקדמות במגעים לקראת גיבוש הסדרי QIZ בין ישראל, מצרים וארצות הברית, במתכונת הקיימת כיום בין ארה"ב לבין ישראל וירדן. במקביל, האיחוד האירופי בוחן בקשה משותפת של ישראל וירדן ליצירת גרסה אירופית של הסכמי ה-QIZ הישראלי-ירדני.
לפני מספר חודשים החלו תעשיינים ואנשי עסקים מצריים לקדם יוזמה של הסכמי QIZ משותפים לישראל, מצרים וארצות הברית. זאת, מתוך רצון לעודד בעיקר את ייצוא הטקסטיל המצרי לארצות הברית, שכיום נתקל במגבלות של מכסים ומכסות (לישראל הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית, ועל כן היא לא כפופה למגבלות אלה).
לאחרונה ביקרה בארץ משלחת של תעשיינים מצרים, שדנה עם גופים ישראלים בנושא. לפני חודש התנהל סיבוב ראשון של שיחות בירושלים בין משרד התמ"ת לבין המשרד המצרי לסחר חוץ.
ההצעה המתגבשת היא הסכם סחר שיבוסס על 35% תשומות משותפות ישראליות-מצריות, ועמידה בדרישות כללי המקור המחייבים שינוי מהותי בסוגי סחורות. סחורות שיעמדו בתנאים אלה יזכו בגישה לשוק האמריקני ללא מגבלות מכס ומכסות.
ראש דסק המזרח התיכון במשרד התמ"ת, גבי בר, אמר ל"גלובס", כי המשרד נמצא בעיצומו של מו"מ עם המצרים. להערכתו, סיבוב השיחות הבא בנושא ה-QIZ יתקיים בקרוב בקהיר, והצדדים מקווים להגיע להסכמים בנושא.
בתוך כך מנסות ישראל וירדן לקדם הסדר קומולציה עם האיחוד האירופי, בדומה למתכונת האמריקנית. אולמרט ועמיתו הירדני ביקשו לפני מספר חודשים מנציב הסחר באיחוד האירופי לבחון את האפשרות לקיים הסכם קומולציה. בעקבות נכונות אירופית ללמוד את הנושא, הוקמה קבוצת עבודה ישראלית, ירדנית ואירופית, שהגישה לאחרונה את ההמלצות לשרים. עתה נלמדות ההמלצות על-ידי האיחוד האירופי.
כללי המקור האירופים נוקשים מהאמריקנים. האינטרס האירופי בהסכם הוא לחזק את מעורבותה של אירופה במתרחש באיזור, ובקידום תהליך השלום. האינטרס הירדני הוא להרחיב את העלייה הדרמטית של ייצוא הטקסטיל הירדני, שקפץ בארבע השנים האחרונות במאות אחוזים בעקבות הסכם ה-QIZ עם ישראל.
הבדל מהותי בין ההסכם האמריקני לאירופי נעוץ בעובדה, שההסכם האירופי עתיד להתייחס לכלל המפעלים בירדן, בעוד האמריקני מתייחס למפעלים באיזורי תעשייה ספציפיים.