האיחוד האירופי הבהיר לשר התמ"ת, אהוד אולמרט, כי הצעתו בכתב אינה תואמת את ציפיותיהם מהצעתו בעל פה בפגישתו בבריסל בנובמבר 2003.
בנוסח תגובת האיחוד האירופי להצעת אולמרט לפתרון בעיית הייצוא הישראלי לאירופה, נכתב: "הגורם החדש הנכלל במכתבך, כלומר ציון המקום המדוייק של מקור המוצר (היישוב בו יוצרה הסחורה - ה.מ.), אשר "צריך להתבצע במהלך האימות'" (לשון הצעת אולמרט בכתב - ה.מ.), אינה עולה בקנה אחד עם הדברים שהבנו מהשיחה בע"פ, בפגישה ב-24 בנובמבר 2003".
נציביו הבכירים של האיחוד האירופי, החתומים על המכתב, טוענים בכך כי הצעת אולמרט לפתרון בעיית הייצוא, כפי שהוצגה בפגישתו עם נציב הסחר של האיחוד האירופי, פסקאל לאמי בנובמבר, שונה מההצעה אותה העביר בכתב לאירופים, בדצמבר 2003.
בהצעה הראשונה, הציע אולמרט לסמן את מקורן הגיאוגרפי של הסחורות על תעודות המשלוח (בתוספת שם היישוב, למשל, 'ת"א, ישראל', 'ברקן ישראל' וכו'), דבר שהיה מהווה מענה מלא לדרישת האירופים.
יש לציין כי האיחוד האירופי דורש להטיל מכס את הסחורות המיוצאות מהשטחים. לגישתו, השטחים אינם נכללים גיאוגרפית בהסכם הסחר (הסכם האסוסצאציה) בין ישראל (עפ"י הגדרת גבולותיה הבינלאומית), לבין האיחוד האירופי.
לעומת זאת בהצעה שהעביר אולמרט בכתב בדצמבר, לאחר ביקורת קשה שספג ממקורבי שר החוץ, סילבן שלום, היתה מצומצמת בהרבה. זו, הציעה למסור לרשויות המכס באירופה את מקור הסחורות, "במהלך האימות". האימות הוא תהליך המתבצע כאשר רשויות המכס באירופה מעכבות סחורות ודורשות להטיל עליהן הפקדה בגובה המכס, בחשד שיוצאו מהשטחים. במקרים אלה, נעשה אימות שמשמעו משלוח דרישה למכס הישראלי לקבלת הבהרה לגבי מקור הסחורה 'החשודה'. כבר היום תקועות במכס בישראל לפחות 4,700 שאילתות כאלה.
עוד מציין האיחוד האירופי בתשובתו לאולמרט כי "עם זאת, ההצעה אינה עומדת במה שנדרש כדי להקל על הצורך באימות (מקור הסחורות-ה.מ.) ולצמצם את המכשולים בסחר בינינו".
עקב הסכסוך, החמירו האירופים את דרישותיהם מכלל הייצוא מישראל (בהיקף 8-7 מיליון דולר בשנה, לעומת כ-100 מיליון דולר בלבד ייצוא שנתי מהשטחים).
במסגרת זו הוטלו בשנה האחרונה עוכבו משלוחי ייצוא מישראל והוטלו הפקדות בגובה המכס על סחורות שיוצרו בישראל, בתחומי הקו הירוק. מהלכים אלה גרמו נזקים לייצוא הישראלי לאירופה תוך שהאיחוד אף איים באחרונה להחריפם.
סמנכ"ל סחר חוץ בתמ"ת, רונית קן, אמרה בתגובה כי "גישת האירופים קובעת כי הצעת השר אולמרט מהווה בסיס חיובי למו"מ". עוד אמרה כי ההצעה "קבעה מסגרת רחבה, בתוכה ייקמו הצדדים מו"מ ובמסגרתו יגיעו להבנות הנחוצות". קן אמרה כי טרם הוחלט אם ישלחו לאירופים הבהרות נוספות שהם מבקשים לקבל, בטרם יתקיים המו"מ בין הצוותים המקצועיים.
משלחת בת 15 חברים מהנציבות האירופית בבריסל תקיים בירושלים מחר ומחרתיים (ימים ג' ו-ד') שיחות טכניות עם עמיתים ישראליים בעניין תכנית פעולה אפשרית לקיום יחסים משודרגים עם ישראל, במסגרת מדיניות השכנוּת האירופית.
בראש המשלחת יעמוד מנהל מחלקת המזרח התיכון ודרום הים התיכון במינהלה לקשרי חוץ של הנציבות האירופית, כריסטיאן לפלר. המשלחת תקיים דיונים במגוון תחומים. בהם, העמקת הדיאלוג הפוליטי, העמקת האינטגרציה של ישראל בשוק האחיד של האיחוד האירופי, תחומי המשפט ופנים, וכן אפשרויות לשיתוף פעולה בתחומי החינוך, הסביבה, התחבורה, האנרגיה, הבריאות והמדע.
מהאיחוד האירופי נמסר כי סיבוב ראשון זה של שיחות טכניות, אינו צפוי להניב תוצאות קונקרטיות. סיבוב המשך של שיחות טכניות מתוכנן להתקיים בבריסל ב-19-18 בפברואר. הנציב האירופי הממונה על מדיניות השכנות האירופית, גינתר פרהויגן, אמור להציג ב-23 בפברואר דו"ח התקדמות למועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי.
לצורך כך אף מתכנן פרהויגן ביקור נוסף בישראל, בסוף חודש מרץ. עד סוף חודש אפריל, מתכננת הנציבות להגיש למועצת האיחוד האירופי ולפרלמנט האירופי את התוכנית הכוללת בנושא, שתכלול את ההתיחסות לשילוב ישראל.
מדיניות השכנות האירופית מטרתה שידרוג היחסים הפוליטיים והכלכליים של האיחוד האירופי עם טבעת מדינות ידידותיות מקרב המדינות השכנות לאיחוד ממזרח ומדרום. בתמורה, אמורות המדינות השותפות להתאים נורמות ותקנים ובהם דרישות בתחום החוק, דמוקרטיה, כיבוד זכויות אדם וכלכלת שוק חופשית.