תוכנית ההיפרדות החד-צדדית של ראש הממשלה מרצועת עזה תעלה מיליארדי שקלים רבים, וכל המערכות הכלכליות אינן ערוכות לביצועה בטווח המיידי. הערכה זו רווחת בקרב חוגים כלכליים בכירים בירושלים.
לדבריהם, לא מדובר בנתק כלכלי מוחלט, אלא בקיום גדירות ומעברים בין הרשות הפלשתינית לבין ישראל, כך שיימשך המעבר המבוקר של סחורות, עובדים וכסף.
אותם חוגים מציינים, כי בתקציב 2004, אין כרגע ולו שקל אחד לתוכנית ההיפרדות החד-צדדית. עוד אומרים הבכירים, כי בתקציב המדינה כרגע גם שום סעיפי הוצאה חסויים ואין רזרבות "חסויות" לא לטובת ההיערכות מחדש של צה"ל, לא לפינוי היישובים וליישובם מחדש בנגב, ולא לפיצוי המתנחלים.
באורח לא רשמי מסרו החוגים הכלכליים, כי כרגע לא נעשית שום בדיקה לא של ההשלכות ושל ההשפעות הכלכליות, וכי אין כרגע שום מספרים במקרה של היפרדות.
הובהר, כי כל מה שנעשה, זו בדיקת היתכנות לקביעת הפרמטרים והעקרונות המשפטיים, בשאלות שונות כמו מה יקרה ל"הסכם פריז", להסכם הכלכלי שנחתם בין ישראל לרש"פ במקרה של היפרדות.
על-פי הערכות מוקדמות, פיצוי המתנחלים בלבד יסתכם ב-5-2.5 מיליארד שקל. החוגים הבכירים מעריכים בסבירות נמוכה את האפשרות שארה"ב תסייע כספית לישראל, בוודאי שלא בסכומים הנדרשים.
לעניין זה מזכירים הבכירים את העובדה, שעד היום ישראל לא קיבלה מארה"ב ולו דולר אחד מהסיוע שהובטח לה, על-פי מקורות ישראלים, בגין הסכם וואי מ-1999 ובגין יציאת צה"ל מדרום לבנון ב-2001.
לפיכך, תוכנית ההיפרדות החד-צדדית תחייב הגשת תקציב חדש בהיקף של מיליארדי שקלים, מהלך שיחייב לבחור בין שלוש חלופות או שילוב ביניהן:
* קיצוץ גדול נוסף בהוצאות האזרחיות ובתקציבי כל המשרדים, כולל ביטול ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון ב-2004 ב-1.6 מיליארד שקל.
*העלאת מיסים מחודשת, או לחילופין ביטול ההקלות במיסי הכנסה, במע"מ ובמיסים העקיפים, מהלכים שהוכרזו על-ידי הממשלה בחצי השנה האחרונה.
*הגדלת הגירעון התקציבי ב-1% תוצר אחד לפחות בשנה, ופריסה רב-שנתית, הנפקות מסיביות בשוק ההון המקומי לגיוס מלוות מהציבור והנפקות גדולות בשוק ההון המקומי לגיוס מלוות מהציבור.
החוגים הכלכליים מציינים עוד, כי היפרדות כלכלית בין הרש"פ לישראל היא כמעט בלתי אפשרית, בשל התלות הכלכלית הכמעט מוחלטת של הפלשתינאים בישראל.