שוק המניות האמריקני הגיב אתמול בחדות על הודעת ביוגן (BIIB) ואלן (ELN) מאתמול, לפיה בכוונתן להגיש לאישור ה-FDA את תרופת האנטגרן לטיפול בטרשת נפוצה כבר בחודשים הקרובים. שתי המניות הגיבו אתמול בעליות חדות בוול סטריט, של 20.3% (ביוג'ן) ושל 34.1% (אלן).
לעומת העליות החדות שרשמו ביוג'ן ואלן, נרשמו אתמול ירידות שערים חדות למדי במניות החברות שמייצרות את המוצרים הקיימים לטיפול בטרשת. מניית סרונו (יצרנית הרביף) איבדה 6.7%, שרינג (יצרנית הבטאסרון) איבדה 3.5%, וטבע, יצרנית הקופקסון, צנחה ב-3.7%.
המסחר במניות אלו ביטא את תגובת המשקיעים לאפשרות שהאנטגרן ייכנס לשוק במהלך השנה הבאה. מדובר בתרופה שעשויה להביא לשינוי משמעותי באיכות חייהם של הסובלים מטרשת. כיום ניתן לטפל בהתקפים שנגרמים מהמחלה בארבעה מוצרים, שנחלקים לשתי קבוצות. בקבוצת התרופות המבוססות על מולקולה ביולוגית (אינטרפרון) מתחרות 3 תרופות: הבטאסרון, הרביף והאוונקס. מולן מתחרה הקופקסון של טבע, שהיא התרופה היחידה שמבוססת על מולקולה כימית.
כל התרופות הקיימות מחייבות הזרקה יומית או אחת ליומיים. לעומת זאת, האנטגרן יותר "ידידותי" לחולים, שכן התרופה (המבוססת אף היא על אינטרפרון) נלקחת רק אחת לחודש - כלומר הרבה פחות הזרקות.
אלא שלאנטגרן גם חיסרון. בעוד כל התרופות האחרות מוזרקות על ידי החולה באמצעות מזרקים אוטומטיים, האנטגרן מוזרק ישירות לווריד - פעולה המבוצעת אך ורק במרפאות על ידי אחיות או רופאים, כלומר החולה יאלץ להגיע למרפאה לצורך קבלת התרופה.
הגשת הבקשה לאנטגרן צפויה, על פי הודעת החברות, להתבצע במהלך החודשים הקרובים, ולאחר שנה אחת בלבד של ניסויים קליניים (Phase III). זאת כשה-FDA נוהג לדרוש שנתיים לפחות של ניסוים מוכחים בתרופות המיועדות למחלות כרוניות. לכן, בטבע מביעים היום סקפטיות רבה בנוגע לאפשרות שהתרופה אכן תאושר בסופו של דבר במהלך הרבעון השני של 2005 - כפי שמצפים בביוג'ן.
שמואל ברקוביץ', מנכ"ל מדיסן פארמה, הנציגה של ביוג'ן בישראל, סבור שהתרופה החדשה תכוון ישירות לבטנה הרכה של טבע, שהקופקסון הוא התרופה האתית היחידה שלה עד כה, ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה בשנתיים האחרונות. "אין לי נתונים פורמליים, אבל משיחות שקיימתי עם ראשי החברה ולאור ניסיון העבר, אני סבור שצפויה פגיעה חזקה מאוד בקופקסון בעולם מהתרופה".
- למה דווקא בקופקסון? הרי מדובר בתרופה אינטרפרונית, ולכן סביר יותר שהנפגעות העיקריות יהיו התרופות מהמשפחה הזו.
"מה שמפריע היום לשיווק התרופות הוא התדירות של קבלת הזריקות, כשהקופקסון נלקחת בתדירות הגבוהה ביותר - כל יום, בניגוד ליום כן יום לא בשאר התרופות. מלבד נושא איכות החיים של החולים, מדובר גם בהשפעה פסיכולוגית, שכן הזרקה יומיומית מדגישה לחולה את מצבו כחולה.
"עכשיו תבוא תרופה חדשה שתוריד את תדירות הטיפול לפעם בחודש. מבחינה מנטלית מדובר בשיפור עצום למטופל, שפתאום ירגיש פחות 'חולה'. לכן אני סבור שתהיה התעניינות הרבה בתרופה".
לדברי ברקוביץ' היות והתרופה מבוססת על אינטרפרון, המגמה תהיה קודם כל ניסיון לתקוף את התרופה הכימית (הקופקסון), ואח"כ את התרופה הביולוגית.
- ישנם חולים שמגיבים בצורה טובה יותר לתרופה הכימית מאשר לאינטרפרון, ולכן הם לוקחים את הקופקסון. התרופה שלכם לא תוכל לטפל בהם, כפי שהתרופות האינטרפרוניות הקיימות אינן יכולות.
"ההתקפה של האנטגרן על המנגנון היא בצורה שונה מהאינטרפרונים. הוא תוקף את המערכת האימונולוגית בצורה שונה מכפי שעושות התרופות הקיימות. תוצאות ניסויי השלב השני היו דרמטיות - היה שיפור של 90% במספר ההתקפים".
- ואיך התוצאות של ניסויי השלב השלישי, שעל בסיסן תקבלו (או לא) את האישור?
"התוצאות הללו טרם פורסמו, וגם אני לא יודע אותן. מה שכן, אני מניח שברגע שה-FDA הסכים שיגישו את הבקשה, יש בכך איתות מסוים. בכל 25 שנות ניסיוני אני לא זוכר תרופה שהגישה בקשה ל-FDA אחרי שנה אחת בלבד של ניסויים, כלומר שנה מראש לפני המועד הסופי. כנראה שזה מעיד על המובהקות הסטטיסטית של התוצאות שהתקבלו עד כה, ועל עוצמת השיפור שחל במצבם של המטופלים בתרופה".
- הבקשה שתוגש היא בקשה כללית-רחבה, כלומר לכלל החולים בטרשת נפוצה, או בקשה צרה המיועדת למגזר מסוים בלבד?
"הבקשה שתוגש היא בקשה כללית, לכל החולים שמקבלים את הטיפולים הקיימים. התרופה מיועדת לחולים בשלב המוקדם של המחלה, ולא רק לשלבים המתקדמים".
- איך התרופה תשפיע על השוק?
"אני מעריך, שאף אחת מ-4 התרופות הקיימות לא יעלו בנתח השוק. כשהתרופה החדשה תצא לשוק חלק גדול מהרופאים יעדיפו לתת אותה למטופלים, כדי לנסות ולהקל עליהם, ולכן האנטגרן תגזול נתחי שוק משאר התרופות, לפחות בשלב הראשון".
- המקטרגים טוענים שהתרופה שלכם תאלץ את המטופלים להיטלטל בכל פעם עד המרפאה כדי לקבל את התרופה.
"גם היום המטופלים נוהגים לבקר את הרופא בתדירות גבוהה, כך שזה לא יהווה שינוי של ממש. חולים במחלות כרוניות 'אוהבים' לפגוש את הרופאים, הם מרגישים חובה פסיכולוגית לדסקס איתם את מצבם באופן שוטף, כך שמבחינה זו לא תיגרם להם מעמסה שלא קיימת גם כיום".
לעומת האופטימיות שמשדר ברקוביץ' מכיוונה של ביוג'ן, בטבע מנסים להנמיך ממשמעות האפשרות למתחרה חדש לשוק הקופקסון. תגובתה הרשמית של דוברת החברה: "ביוג'ן לא פרסמה כל נתון רשמי בנוגע לתוצאות הניסוי. כרגע, אין לנו אפשרות לנתח את הנושא לעומק, כשיתפרסמו מלוא הנתונים, נדע כיצד להגיב".
בטבע מביעים תמיהה בנוגע למהירות שבה ביוג'ן הגישה את הבקשה לאישור ה-FDA. "עד כה, לא אושר שום טיפול לטרשת נפוצה לאחר פחות משנתיים של ניסויים", אומרים בחברה.
- משה מנור, סגן נשיא טבע למוצרים גלובליים, כיצד אתם רואים את האיום שמתקרב על הקופקסון?
"בסך הכל, כרגע אין הרבה אינפורמציה. ביוג'ן, משיקוליה שלה, לא פירטה את תוצאות הניסויים של האנטגרן. לכן לא בטוח שה-FDA יאשר תרופה למחלה כרונית אחרי שנה אחת בלבד של ניסויים".
- נראה שאם הם פנו כל כך מהר ל-FDA כנראה שהתוצאות שלהם מאוד מובהקות.
"לא הגיוני לאשר תרופה למחלה כרונית על סמך ניסויים של שנה אחת. היו תרופות שעבדו במשך שנה אחת, אבל בשנה השנייה הן כבר איבדו מהאפקטיביות שלהן. אנחנו חושבים שה-FDA ירצה תוצאות לאורך פרק זמן משמעותי יותר.
"בלי התוצאות קשה לי להגיב, אבל לפי מה שאני יודע על התרופה והמנגנון שלה, יכולות להיות בעיות בפרופיל הבטיחותי שלה או בפוטנציאל ליצירת נוגדנים שונים בגוף כנגדה. יכול להיות שיתעלו אותה לשימוש החולים היותר קשים או לאלו שלא מצליחים להשתפר מהתרופות הקיימות. יכול להיות שזו לא תהיה תרופה מהקו הראשון למלחמה במחלה, אלא לחולים ספציפיים בלבד".
- עבור חולה שצריך היום לקבל קופקסון על בסיס יומיומי, האפשרות להוריד את הסבל לפעם בחודש. על פניו נראה שהעדיפות של האנטגרן ברורה.
"אני חושב שנושא הנוחות הוא נושא רלבנטי, אבל לא על פיו בוחרים תרופות. קודם כל, צריכים לבדוק שהתרופה אפקטיבית ובטוחה לשימוש. טרשת נפוצה היא מחלה לכל החיים ואנשים לוקים בה לעיתים בשנות ה-30 לחייהם. כלומר זו תרופה שצריך לקחת לפעמים ל-40 שנה, ולכן התרופה חייבת להיות בטוחה מאוד ואפקטיבית לאורך זמן. נוחות זה דבר חשוב, אבל לא הדבר הכי חשוב.
"יש חולים שלא מקבלים היום תרופות אינטרפרוניות, כי אינם מגיבים היטב למולקולה הביולוגית. חולים כאלה ימשיכו לקבל את הקופקסון, גם אם היא פחות נוחה לשימוש מבחינתם".
יצוין, כי טבע מנסה כבר כמה שנים לפתח גרסה נוחה יותר משלה לקופקסון - גרסה אוראלית (בניגוד לתרופות הקיימות, שניתנות בהזרקה). לפני שנה וחצי פורסמו תוצאות מאכזבות לניסויים בתרופה, ומאז טבע שומרת על דממת אלחוט בכל הנוגע בה.
"אנחנו ממשיכים לעבוד על פיתוח המוצר", אומר מנור, "וברגע שנסיים את הפיתוח ונגיע לשלב הניסויים הקליניים נדווח על כך". מנור אינו מוכן לנקוב בלוחות זמנים, אולם על פי הליכי האישור של תרופות דומות, ניתן להבין שמדובר בכמה שנים לפחות. גם אם טבע תחל מחר בניסויי Phase III, מדובר בניסויים שיארכו שנתיים לפחות, ולאחר מכן צפוי תהליך הרישוי ב-FDA, שלוקח לפחות שנה.
המשמעות היא, שגם אם טבע 'מבשלת' מוצר כנגד המתחרה החדש, כניסתו לשוק תהיה לפחות בעוד 3 שנים. בחברה מסרבים להגיב בנושא זה.
כך או כך, היום פורסמו מספר עדכונים של בתי ההשקעות בעקבות ההודעה של ביוג'ן מאתמול. מרבית האנליסטים מסכימים, שגם בהנחה השלילית ביותר מבחינת טבע, כלומר אם האנטגרן יצליח לזנב בקופקסון, מדובר בפגיעה מוגבלת בחברה כולה. אלה אלקלעי, מנהלת המחקר של אי.בי.אי, כותבת כי קשה לחזות את מידת הפגיעה בקופקסון בטרם פורסמו כל הנתונים על ניסויי האנטגרן. אולם לדבריה, מול הפגיעה הפוטנציאלית צריך לזכור להציב על המאזניים את המשך הצמיחה החזויה לטבע בשנתיים הקרובות מצבר המוצרים שלה ומהאפשרות להשקת מוצר אתי חדש עד סוף השנה.
גם ב-UBS אינם מודאגים מהאנטגרן. בבית ההשקעות אומרים, כי כרגע לא ברור האם התרופה החדשה תמוצב כטיפול משלים לתרופות קיימות או שמא חולי טרשת נפוצה ישתמשו בה כתרופה בודדת, ולכן קשה לכמת את ההשלכה הפוטנציאלית על קופקסון, אם בכלל תהיה כזו. "אם נשתמש בכניסת הרביף לשוק האמריקני כמקרה בוחן, נצפה להשפעה מינימלית", אומרים האנליסטים.
האנליסטים צופים, כי מכירות הקופקסון תהוונה 9%-8% מהמכירות ו-12%-11% מהרווחים השנתיים של טבע בשנים 2006-2004. כך, שאפילו אם קצב הצמיחה של הקומפקסון יצמצם לחצי בעקבות כניסתה של אנטגרן (התרחיש הגרוע ביותר), הפגיעה תגרע רק 5-3 סנטים מהרווח למניה ב-2006, שצפוי להסתכם בכ-3.05 דולרים למניה.