אם יתברר שאלחנן טננבוים שיקר, לא נייצג אותו - כך הודיע השבוע (ב') עו"ד אלי זהר, המיצג את טננבוים ומשפחתו. למה? - עורך הדין הסביר, כי בשעתו הסכים לייצג את המשפחה בהתנדבות, ואחר כך קיבל עליו את ייצוגו של טננבוים על בסיס הודאתו כי עבר "רק" עבירות פליליות. "אם יתברר כי אלחנן טננבוים אינו דובר אמת וממשיכים לחשוד בו בעבירות נוספות, בטחוניות או אחרות, לא נייצג אותו".
ושוב: למה? ממתי עורכי דין מסכימים לייצג רק צדיקים? כלומר, כאלה שדוברים אמת? הרי אם רק דוברי אמת היו זוכים לייצוג, היו רוב עורכי הדין מחוסרי עבודה. אנשים רבים המגיעים לבית המשפט משקרים עד כלות נשמתם. תצהירים בשבועה רבים המוגשים לבית המשפט, כוללים בדרך קבע, כמעט כמנהג, דברים שאינם נכונים. לפעמים עורכי הדין עצמם מעודדים את לקוחותיהם אם לא ממש לשקר, אז לפחות "לעגל פינות". אפשר לומר שהשקר הוא חלק בלתי נפרד של עבודת עורכי הדין.
מה שעושה את הודעת זהר לעוד יותר מוזרה, זו ההפרדה בין עבירות פליליות לעבירות בטחוניות. כלומר, להגן על סוחר סמים זה בסדר, ועל אדם שהסגיר סודות מדינה (אם הסגיר) זה לא בסדר? וממתי עורכי דין הם כאלה אנינים בבחירת לקוחותיהם? הם מסנגרים על רוצחים סדרתיים, על אנסי קטינים, על כל חלאת אדם - ודווקא טננבוים יכול להימצא בלתי ראוי? אפילו עבר את כל העבירות שהמדינה חושדת בהן, האם זה יותר גרוע מחלאות האדם האחרות?
והמוזרות של התנהגות עו"ד זהר הולכת ונמשכת. הוא ינטוש את לקוחו, כך אמר, אם יתברר, כי שיקר וחושדים בו בעבירות בטחוניות. מה פרוש "יתברר"? הרי מדובר בסך הכל במכונת אמת שכלל אינה קבילה בבית המשפט. אז אם ייכשל טננבוים במכונה זה נקרא שהדבר "התברר"? גם אם טננבוים עצמו ימשיך לטעון לחפותו בנושאים אלה? האם בוטל הכלל המקודש על פיו אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו?
ועוד: על-פי הודעת זהר, די לו בכך שימשיכו לחשוד בטננבוים בעבירות בטחוניות לאחר מכונת האמת. "לחשוד". זהר אומר, למעשה, שאין צורך בראייה כלשהי, או בהודאה; די בכך שלקוחו יהיה חשוד כדי להצדיק, בעיני זהר, את נטישתו. ואם המכונה טעתה? ואם יתברר, למרות המכונה, שטננבוים דיבר אמת? אבל יותר מכך: ונניח שהוא באמת אשם בעבירות בטחוניות - מה קרה לכלל המשפטי שכל אדם זכאי להגנה? כל אדם. גם רוצחים ואנסים. גם אייכמן. גם דמיאניוק. אז טננבוים לא?
אלי זהר הוא עורך דין מהשורה הראשונה. לאחרונה היה מועמד לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. הוא גם איש ציבור ידוע, מתנדב למטרות רבות וחשובות. נראה שבענין טננבוים הוא מתנהג יותר כאיש ציבור המבקש למצוא חן בעיני הציבור, מאשר כעורך דין החייב לבצע את עבודתו, גם אם אינה פופולרית.