להלן שלושת הגורמים העיקריים שמשפיעים על מחירי האופציות, לפי סדר החשיבות:
1. שינוי במחיר הנכס עליו נסחרת האופציה ("נכס הבסיס"). עלייה במחיר הנכס תעלה את מחיר אופציית "קול" ותוריד את מחיר אופציית "פוט", ולהפך.
2. הזמן שנותר עד לפקיעת האופציה. ככל שהזמן ארוך יותר, מחיר האופציה גבוה יותר. ברוב המקרים, ככל שנתקרב למועד פקיעת האופציה, ילך מחיר האופציה וירד, בקצב גדל והולך, עד ליום הפקיעה.
3. סטיית התקן (הסיכון של השוק) שגלומה במחיר האופציה. ככל שמחיר נכס הבסיס תנודתי יותר, יהיו סטיות התקן ומחירי האופציות גבוהים יותר.
כל אחד מהפרמטרים יכול לגרום לעלייה או לירידה במחיר האופציה. לכן, מי שפועל באמצעות אופציות צריך להשתדל שכל שלושת הפרמטרים יפעלו "לטובתו".
כיצד נפעל על מנת לשפר את הסבירות להעלות את ערך השקעתנו באופציות?
1. שינוי מחיר: ניתן לנסות לחזות את השינויים במחיר הנכס על פי התנהגות העבר שלו. חיזוי זה נקרא גם "ניתוח טכני" והוא מבוסס על הפסיכולוגיה של המשקיעים. נשתמש בדרך זו כדי לחזות את כיוון השינוי במחיר. כאשר נגיע למסקנות, עלינו לאמת אותן על ידי שיטות לניתוח כלכלי שמעריכות את השווי האובייקטיבי של מחיר הנכס (דו"ח רווח והפסד, ניתוח מאזני וכו'). את הניתוח הטכני והכלכלי יש לבחון גם על פי מבחן ההגיון והסבירות.
בסיום תהליך זה, יש לחשב מהם סיכויי הרווח ומהו גובה הסיכון שאנחנו לוקחים. סיכוי הרווח הוא גודל התנודה הצפויה במחיר על פי הניתוח הכולל, כשלעומתו יחושב הסיכון, לפי ההפסד האפשרי שנספוג אם התחזית אינה נכונה. חישוב היחס סיכון/סיכוי הוא אחת מאמות המידה שנלקחות בחשבון בעת בניית תוכנית מסחר באופציות.
2. הזמן: כדי לגרום לזמן לפעול לטובתנו, נכתוב אופציות שמחיר המימוש שלהן רחוק ממחיר הנכס היום ("רחוקות מן הכסף"). למשל, אם מדד המעו"ף עומד על 480 נקודות, נכתוב "קול" 530 ו-"פוט" 430 , שניהם רחוקים כדי 50 נקודות מן המחיר העכשווי. באופציות רחוקות אלו, קיימת סבירות גבוהה שהכותב לא יצטרך להחזיר סכום כלשהו תמורת הפרמיה שקיבל עבור כתיבת האופציה. רוב האופציות מגיעות במועד הפקיעה לשער של אפס שקלים, ופוקעות ללא תמורה, אז למה לא ליהנות מכך?
3. סטית התקן: אם סטיות התקן של מחיר נכס הבסיס עולות, יעלו גם מחירי האופציות, ולהפך. התחזית לגבי השינוי היא מורכבת מאוד, וכמעט לעולם לא ניתן לדעת אם הסטיות הצפויות הן בכוון מעלה או מטה. עם זאת, קיימת לעיתים נטייה של מחירי נכסים לתנודתיות חדה, שלאחריה נרגעים השווקים.
תנודות אלה של מחיר הנכס מלוות בעלייה חדה של סטיות התקן וכתוצאה מכך גם עלייה במחירי האופציה. במצבים מעין אלה של תנודה חדה, נכתוב אופציות. סטיות התקן יחזרו ברוב המקרים לרמה סבירה ובינתיים האופציות שמכרנו יהיו שוות פחות, ולכן נעבור למצב של רווח עקב כתיבת האופציה. אסטרטגיה זו יכולה גם להיות מסוכנת מאוד: אין שום ודאות שסטיות התקן אכן סיימו לעלות או שהתנודה החדה נסתיימה. לחילופין יתכן תיקון חזק של מחיר הנכס כנגד כיוון התנודה. למי שאינו מוכן לשאת בתוצאות של תרחישים כאלה, מומלץ להימנע מצורת פעולה כזו.
מצב הפוך הוא מצב שבו מחיר הנכס נסחר זמן רב בטווח מחירים צר ובתנודתיות מחיר נמוכה תוך ירידה בסטיות התקן. מצב של שוק שקול נחשב ל"פצצת זמן": כאשר השוק יפרוץ השוק לבסוף את היציבות ויחצה את טווח המחירים הצר, עלולה הפריצה להיות חדה, תוך שינוי מהיר וחד במחיר הנכס, עלייה בסטיית התקן, וכתוצאה מכך עלייה במחיר האופציה.
במצב שבו התנודתיות נמוכה לאורך זמן (ובעגה המקצועית "תנודתיות מתכנסת"), נשקול לוותר על כתיבת אופציות, מכיוון שעליית מחיר האופציה עלולה לגרור הפסד לכותב האופציה.
המאמר השלישי מתוך סידרה של חמישה מאמרים על שוק הנגזרים.
הכותב הוא מנכ"ל תטא 1 השקעות וניירות ערך בע"מ, חברה לניהול השקעות באמצעות מכשירים פיננסיים. כל האמור לעיל הנו בגדר דעה אישית של הכותב, מבוסס על ניסיונו האישי ואינו מהווה מחקר מדעי. אופציות וחוזים עתידיים מוגדרים בחוק כנכס בעל סיכון מיוחד. כל הפועל על פי הרשום לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד.