גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

חיים שלמים בשביל לבנות בית

אין חשמל ומים זורמים, כי הכפרים לא מוכרים * אין היתרי בנייה, כי אין תוכניות מתאר * אי אפשר לקחת משכנתא, כי אין רשיונות בנייה * מה מציק לתושבי הכפרים הלא מוכרים, ביום האדמה 2004

ום האדמה ה-28, שצוין בשבוע שעבר, היה תזכורת נוספת למצבה העגום של האוכלוסיה הערבית בישראל, מבחינת האפליה והמחסור במשאבי קרקע ותשתיות, לצד תחושות קיפוח גם בתחומים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, ביום האדמה הנוכחי, שהתמקד בעיקר בסוגיות הריסת הבתים והכפרים הבלתי מוכרים בנגב, יכלו ראשי הציבור הערבי להביא כהוכחה לטענותיהם גם את דו"ח ועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, ואשר מצאה לנכון לייחס חלק נכבד מהדו"ח לנושא אי השיוויון בפיתוח ובתשתיות פיזיות בין אזרחי המדינה היהודים הערבים ליהודים. ההמלצות, שאומצו רשמית על-ידי הממשלה, נלמדות כרגע על-ידי ועדת שרים, ובפועל דבר לא השתנה בשנה האחרונה.

אחת מהבעיות הקשות הקשורות למצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל היא נושא היישובים הבלתי מוכרים, בנגב ובגליל. קרוב למאה אלף תושבים (כ-10% מכלל הציבור הערבי בישראל) מתגוררים, נכון להיום, ביישובים שאינם מקבלים מהמדינה שירותים בסיסיים כמו חיבור לרשתות החשמל והמים, שרותי פינוי אשפה, ביוב, סלילת דרכי גישה וכו'.

את המים, למשל, הם נאלצים להביא במיכליות, החשמל מופק מגנרטורים והאשפה מוטמנת בבורות בקרקע. מדובר ב-46 יישובים בדואים בנגב, ובעוד 9 יישובים בגליל. היישובים בגליל הוכרו אומנם באופן רשמי על-ידי המדינה בשנת 1994, אך רק לשניים מהם הוכנו תוכניות מתאר (המהווה את התנאי לכל פיתוח עתידי של היישוב והענקת רשיונות בנייה), כך שמצבם לא שופר וההכרה נשארה בעיקר על הנייר.

"אגודת הארבעים" היא הגוף המרכזי במגזר הערבי העוסק בבעיית הכפרים הבלתי מוכרים. האגודה נוסדה בשנת 1988, ופועלים בה יחד יהודים וערבים. האגודה (לה סניפים בחיפה, באר-שבע ועין-חוד) מפעילה מרכז משפטי, המסייע בממוצע לכ-100 פניות בשנה, עוסקת בארגון ועדים מקומיים בכפרים, וכן בהסברה ויצירת מודעות ציבורית לבעיה.

לדברי מוחמד אבו-אלהיג'א, יו"ר האגודה המתגורר בכפר עין-חוד, בעיית הכפרים הבלתי מוכרים נוצרה באופן רשמי בשנת 1965, עם חקיקת חוק התכנון והבנייה, שהנחה את משרדי הממשלה לתכנן תוכנית מתאר ליישובים הערביים ולהגדיר את שטחם המוניציפאלי.

אולם, לדבריו המדינה התעלמה מחלק מהיישובים, ואלה הפכו ל"בלתי מוכרים", שאדמותיהם מוגדרות כשטחים חקלאיים, ולא כשטחי מגורים. אבו-אלהיג'א: "כל הקרקעות ביישוב כמו עין-חוד, שלא הוכנה לו תוכנית ולא נכלל בשטחו המוניציפלי של יישוב אחר, מוגדרות כחקלאיות, והתוצאה היא שרטרואקטיבית כל בניין כאן הוא למעשה בלתי חוקי. זו היתה תחילתה של ההתעלמות התכנונית מהיישובים, שמאחוריה עמדה מדיניות בלתי כתובה לרכז את האוכלוסיה הערבית בנקודות יישוב מוגדרות בלבד".

לטענתו, מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה הפעילו במהלך השנים לחצים שונים על התושבים, בתקווה כי הללו יעזבו את יישוביהם, ובעקבות כך "תעלם הבעיה". "בפועל, בניגוד לציפיות הממשלה, הבעיה לא נעלמה אלא רק גדלה", הוא מדגיש. "זאת למרות כל הלחצים שהופעלו עלינו, כמו תוכניות להפוך את קרקעות היישובים לפארק לאומי או אתר ארכיאולוגי, הוצאת צווי הריסה, זימון למשפטים, אי מתן רשיונות מרעה וכמובן מניעת מתן שירותים לתושבים. התושב בכפרים הבלתי מוכרים חי במציאות בה הוא כל חייו עסוק בבניית ביתו, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם צווי הריסה ותשלום קנסות, ואינו מצליח להגיע לרווחה הפסיכולוגית שמקנה בית גמור ושלם".

בשנת 1994, בין השאר בעקבות פעילות האגודה והצעות פתרון שהעבירה, הכירה המדינה בתשעה כפרי מיעוטים בצפון הארץ, והחל תהליך של הכנת תוכניות מתאר. מאז, ולמרות העובדה שחלפו עשר שנים, רק לשניים מהם אושרו באופן סופי תוכניות המתאר (דמיידה ועין-חוד). בינתיים, למעט בדמיידה, לא השתנה הרבה מבחינת התושבים מחוסרי השירותים. בהיעדר תוכניות מתאר, לא ניתן לקבל רשיונות בנייה, ולכן למרות ההכרה הרשמית ביישוב, כל בית שנבנה בו הוא בהכרח בלתי חוקי. "מצבנו עתה אפילו גרוע יותר מהמצב בו היינו לפני שהוכרנו על-ידי המדינה", סבור אבו אלהיג'א.

"במגזר היהודי לא אירע מעולם מצב דומה, בו 56 שנה קיים יישוב ללא אספקת שירותים מינימליים", אומר אילן יונש, חבר בהנהלת "אגודת הארבעים", ולשעבר מנהל המרכז המשפטי שלה. "בניגוד למה שקורה במגזר הערבי, הרי שליישובים יהודיים שהסטטוס שלהם לא הוסדר, והם נמצאים עדיין בשלבי תכנון, ניתן מעמד זמני שמאפשר אספקת שירותים מלאה, כולל סלילת דרכי גישה".

בעייה קשה עוד יותר היא מעמד הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. אבו אלהיג'א: "הבעיה בנגב היא בעיה עקרונית, שנובעת מחוסר רצונה של המדינה להכיר בזכויות הערבים כאזרחים שווים לכל דבר. הדגם של שבע העיירות שהוקמו לאכלוס הבדואים נכשל, והכל מכירים בכך, אך המדינה עדיין ממשיכה באותו הקו ורוצה להקים שבע עיירות נוספות דומות".

לדבריו, התושבים אינם מעונינים כלל לחיות ביישובים דמויי עיירות: "המדינה רוצה את העיירות, אבל לא התושבים. התושבים צריכים להיות שותפים בתכנון ובקביעת צורת חייהם וסגנון המגורים, אך בפועל מפילים עליהם מודל מוכתב מלמעלה, ומנסים לשנות את אורח חייהם, כאילו שבונים דיר ומכניסים לתוכו כבשים". "אגודת הארבעים" מציעה לחלק את היישובים לשלוש קבוצות שונות, על-פי רצון תושביהם: יישובים "רגילים", יישובים בעלי אופי חקלאי, ושטחי נדידה לכאלו שיעדיפו את אורח החיים המסורתי.

יונש: "גם אני תומך ברעיון, כי לא כל אחד יכול לקבוע בעצמו היכן הוא יקים יישוב. אולם, יישוב שקיים חמישים שנה ויותר הוא בבחינת עובדה מוגמרת, והמדינה צריכה להכיר בו ככזה. הטענות כי היישובים הבדואים מפריעים לפיתוח הנגב פשוט אינן נכונות, ראשית מאחר וממילא לא מפתחים אותו, ושנית מכיוון שעובדה היא שליהודים מותר לגור בחוות חקלאיות וניתן להם כל הסיוע, כולל שטחים עצומים במחירים זולים, במטרה שיבואו לייהד את הנגב".

אבו אלהיג'א מאשים את המדינה בהפעלת אגרסיביות רבה בשיטות אכיפת חוקי הבנייה בנוגע לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, בשעה שאמצעי אכיפה דומים אינם מופעלים נגד בנייה בלתי חוקית ביישובים יהודיים. "במגזר הערבי הורסים בתי מגורים שלמים, בעוד שבמגזר היהודי לכל היותר הורסים חדר או סככה", אומר אבו אלהיג'א. "בנוסף, הקימו יחידות שונות ומשונות לשמירה על הבנייה אצל הערבים, ולמרות הטענה כי הן פועלות בכל הארץ, הרי שלפחות חלקן מיועד ספציפית למגזר הערבי. הבדואים בנגב סובלים מריסוס שדות מהאוויר, החרמת עדרים וציוד וצעדים נוספים שאיש לא היה מעלה על דעתו להפעיל ביישוב יהודי. התחושה היא שנוצר שם מעין ג'ונגל, ומי ששולט באכיפה היא לא המדינה, אלא חבורת פקידים שקיבלה רשות 'לטפל בערבים'".

המחסור בקרקע לצרכי פיתוח עתידי הוא אחת מהבעיות המטרידות ביותר את המגזר הערבי. רק 3% מכלל הקרקעות בישראל מצויות בידי ערבים, וגם ביישובים מוכרזים ובעלי תוכנית מתאר קיים מחסור ניכר בקרקע, דבר שגורם לצפיפות, מצוקת דיור לזוגות צעירים ובסופו של דבר מאלץ רבים לבנות מחוץ לשטחי היישוב, בניגוד לחוק, כמוצא אחרון.

יונש: "מצמצמים את שטחי היישובים הערביים להרבה פחות מהמינימום, ואין שטחים ייעודיים בתוך תוכניות המתאר. לא קיימת התחשבות בצרכים העתידיים של היישובים, ורבים מהתוכניות לא כוללות התייחסות לנושאים כמו תעסוקה ומסחר או צרכי ההתפתחות הטבעיים של היישוב, כאילו שמדובר בבית מלון. צריך לפתוח מחדש את תוכניות המתאר של יישובי המגזר הערבי, לעדכן אותן, ולעשות זאת על בסיס תכנוני ולא על בסיס פוליטי".

אבו אלהיג'א סבור, כי התכנון הלקוי מחד, וצורכי הדיור של התושבים מאידך, הופכים עשרות אלפים בכל יישובי המגזר הערבי לעבריינים בעל כורחם: "הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי היא למטרות מגורים בלבד, בעוד שבמגזר היהודי רובה למטרות מסחר. רשיונות בנייה לא ניתנו, ולאנשים לא הייתה ברירה אלא לבנות ללא היתר. בנוסף, בגלל כל בעיות הרישוי, לא ניתן למשכן את הבתים, וזוגות צעירים במגזר הערבי אינם מסוגלים לקבל משכנתאות מהבנקים".

"המדינה עושה כל מה שביכולתה על מנת להקשות את חיינו ולהפוך אותנו לשונאיה, ולהיפך: לדאוג שהיהודים ישנאו אותנו. זאת, מתוך הנחה שאז יהיה הכי קל לטפל בערבים", מאשים אבו אלהיג'א. "כל פעולות המחאה של הציבור הערבי, מיום האדמה הראשון ועד היום, נערכו במטרה לבקש זכויות שוות כאזרחי המדינה לכל דבר. האפליה בתכנון ובבנייה היא מרכיב מהותי בהתייחסות השלילית של המדינה למגזר הערבי ובלחץ המופעל על האזרחים הערביים, דרך היעדר התכנון, צווי ההריסה, הפקעת הקרקעות וריסוס השטחים חקלאיים. צעדים אלה רק מחזקים את התחושה בקרב רבים, שכנראה לעולם לא נוכר על ידי המדינה כאזרחים שווים".

הוא אינו תולה תקוות רבות ביישום מסקנותיה של ועדת אור, בהיותו למוד נסיונן של מסקנות ועדות קודמות לה, שהושמו במגירה: "כל מה שעשו היה ליישם את החלק הבטחוני של הדו"ח, במטרה לייעל את פעילות המשטרה, אבל מהחלק התכנוני התעלמו. אנו לא סבורים שניתן לפתור את כל הבעיות ביום אחד, אבל אם תהייה לפחות נכונות עקרונית להכיר ביישובים, יהיה ניתן להגיע להסכמות על לוחות זמנים הגיוניים לביצוע גם מבחינה תקציבית".

יונש: "כבר בשנות ה-70 הקימה המדינה ועדות לבדיקת הנושא, וכולן מאז ועד עתה בעצם אמרו את אותו הדבר. מסקנות הוועדה ברורות מזה זמן רב, אבל לצערנו אין רצון לשנות את המדיניות בישראל ביחס לאוכלוסייה הערבית. המדיניות צריכה להשתנות בפועל, ולא ברמת ההכרזות והמסקנות בלבד".

הכפרים הבלתי מוכרים: הרשימה המלאה

ערב אלנעים; עין חוד; כמאנה; אלעריאן; חומיירה; חוואלד; אלדמיידה; אלחוסייניה; ראס אל-עין; דחייה; אום בטין; אבו תלול; ח'רבת זובאלה; ח'רבת אלווטן; ואדי אלנעם; אלבאטל קרקור; אל עוקבה; אום מתנאן; אום נמילה; אלקרין; אלסר; אל מסעדיה; באר אלחמאם; אלזערורה; עווג'אן; תלאע רשיד; אלפרעה; אל תאוויל; אלזרנוק; ע'זה; סאעוה; באר אלמשאש; ואדי אלמשאש; אלבאט; אלסרה; רחמה; אל דריג'את; תל אלמלח; קסר אלסר; אל חמרה; אל-בחירה; אלבקאר; תל עראד; סוויווין; עמרה; אלגרא; ח'ישם זנה; אלמדבח; עבדה; באר הדאג'; מקימן; מטהר; קחלה; עתיר; מזרעה; אם רתאם; אלבקיעה; אלחתאנה.

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

ב-200 מיליון שקל: פרויקט פריסת הסיבים של בזק ונתיבי ישראל יוצא לדרך

במסגרת השקעה של כ-200 מיליון שקל, בזק ונתיבי ישראל מחברות 48 יישובים ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן לשדרת הסיבים האופטיים הארצית ● המטרה: לשפר את יציבות הגלישה, לצמצם פערי תשתיות ולחזק גם את מערכי התחבורה והביטחון באזור

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה–AI בחינוך ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין