גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

חיים שלמים בשביל לבנות בית

אין חשמל ומים זורמים, כי הכפרים לא מוכרים * אין היתרי בנייה, כי אין תוכניות מתאר * אי אפשר לקחת משכנתא, כי אין רשיונות בנייה * מה מציק לתושבי הכפרים הלא מוכרים, ביום האדמה 2004

ום האדמה ה-28, שצוין בשבוע שעבר, היה תזכורת נוספת למצבה העגום של האוכלוסיה הערבית בישראל, מבחינת האפליה והמחסור במשאבי קרקע ותשתיות, לצד תחושות קיפוח גם בתחומים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, ביום האדמה הנוכחי, שהתמקד בעיקר בסוגיות הריסת הבתים והכפרים הבלתי מוכרים בנגב, יכלו ראשי הציבור הערבי להביא כהוכחה לטענותיהם גם את דו"ח ועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, ואשר מצאה לנכון לייחס חלק נכבד מהדו"ח לנושא אי השיוויון בפיתוח ובתשתיות פיזיות בין אזרחי המדינה היהודים הערבים ליהודים. ההמלצות, שאומצו רשמית על-ידי הממשלה, נלמדות כרגע על-ידי ועדת שרים, ובפועל דבר לא השתנה בשנה האחרונה.

אחת מהבעיות הקשות הקשורות למצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל היא נושא היישובים הבלתי מוכרים, בנגב ובגליל. קרוב למאה אלף תושבים (כ-10% מכלל הציבור הערבי בישראל) מתגוררים, נכון להיום, ביישובים שאינם מקבלים מהמדינה שירותים בסיסיים כמו חיבור לרשתות החשמל והמים, שרותי פינוי אשפה, ביוב, סלילת דרכי גישה וכו'.

את המים, למשל, הם נאלצים להביא במיכליות, החשמל מופק מגנרטורים והאשפה מוטמנת בבורות בקרקע. מדובר ב-46 יישובים בדואים בנגב, ובעוד 9 יישובים בגליל. היישובים בגליל הוכרו אומנם באופן רשמי על-ידי המדינה בשנת 1994, אך רק לשניים מהם הוכנו תוכניות מתאר (המהווה את התנאי לכל פיתוח עתידי של היישוב והענקת רשיונות בנייה), כך שמצבם לא שופר וההכרה נשארה בעיקר על הנייר.

"אגודת הארבעים" היא הגוף המרכזי במגזר הערבי העוסק בבעיית הכפרים הבלתי מוכרים. האגודה נוסדה בשנת 1988, ופועלים בה יחד יהודים וערבים. האגודה (לה סניפים בחיפה, באר-שבע ועין-חוד) מפעילה מרכז משפטי, המסייע בממוצע לכ-100 פניות בשנה, עוסקת בארגון ועדים מקומיים בכפרים, וכן בהסברה ויצירת מודעות ציבורית לבעיה.

לדברי מוחמד אבו-אלהיג'א, יו"ר האגודה המתגורר בכפר עין-חוד, בעיית הכפרים הבלתי מוכרים נוצרה באופן רשמי בשנת 1965, עם חקיקת חוק התכנון והבנייה, שהנחה את משרדי הממשלה לתכנן תוכנית מתאר ליישובים הערביים ולהגדיר את שטחם המוניציפאלי.

אולם, לדבריו המדינה התעלמה מחלק מהיישובים, ואלה הפכו ל"בלתי מוכרים", שאדמותיהם מוגדרות כשטחים חקלאיים, ולא כשטחי מגורים. אבו-אלהיג'א: "כל הקרקעות ביישוב כמו עין-חוד, שלא הוכנה לו תוכנית ולא נכלל בשטחו המוניציפלי של יישוב אחר, מוגדרות כחקלאיות, והתוצאה היא שרטרואקטיבית כל בניין כאן הוא למעשה בלתי חוקי. זו היתה תחילתה של ההתעלמות התכנונית מהיישובים, שמאחוריה עמדה מדיניות בלתי כתובה לרכז את האוכלוסיה הערבית בנקודות יישוב מוגדרות בלבד".

לטענתו, מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה הפעילו במהלך השנים לחצים שונים על התושבים, בתקווה כי הללו יעזבו את יישוביהם, ובעקבות כך "תעלם הבעיה". "בפועל, בניגוד לציפיות הממשלה, הבעיה לא נעלמה אלא רק גדלה", הוא מדגיש. "זאת למרות כל הלחצים שהופעלו עלינו, כמו תוכניות להפוך את קרקעות היישובים לפארק לאומי או אתר ארכיאולוגי, הוצאת צווי הריסה, זימון למשפטים, אי מתן רשיונות מרעה וכמובן מניעת מתן שירותים לתושבים. התושב בכפרים הבלתי מוכרים חי במציאות בה הוא כל חייו עסוק בבניית ביתו, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם צווי הריסה ותשלום קנסות, ואינו מצליח להגיע לרווחה הפסיכולוגית שמקנה בית גמור ושלם".

בשנת 1994, בין השאר בעקבות פעילות האגודה והצעות פתרון שהעבירה, הכירה המדינה בתשעה כפרי מיעוטים בצפון הארץ, והחל תהליך של הכנת תוכניות מתאר. מאז, ולמרות העובדה שחלפו עשר שנים, רק לשניים מהם אושרו באופן סופי תוכניות המתאר (דמיידה ועין-חוד). בינתיים, למעט בדמיידה, לא השתנה הרבה מבחינת התושבים מחוסרי השירותים. בהיעדר תוכניות מתאר, לא ניתן לקבל רשיונות בנייה, ולכן למרות ההכרה הרשמית ביישוב, כל בית שנבנה בו הוא בהכרח בלתי חוקי. "מצבנו עתה אפילו גרוע יותר מהמצב בו היינו לפני שהוכרנו על-ידי המדינה", סבור אבו אלהיג'א.

"במגזר היהודי לא אירע מעולם מצב דומה, בו 56 שנה קיים יישוב ללא אספקת שירותים מינימליים", אומר אילן יונש, חבר בהנהלת "אגודת הארבעים", ולשעבר מנהל המרכז המשפטי שלה. "בניגוד למה שקורה במגזר הערבי, הרי שליישובים יהודיים שהסטטוס שלהם לא הוסדר, והם נמצאים עדיין בשלבי תכנון, ניתן מעמד זמני שמאפשר אספקת שירותים מלאה, כולל סלילת דרכי גישה".

בעייה קשה עוד יותר היא מעמד הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. אבו אלהיג'א: "הבעיה בנגב היא בעיה עקרונית, שנובעת מחוסר רצונה של המדינה להכיר בזכויות הערבים כאזרחים שווים לכל דבר. הדגם של שבע העיירות שהוקמו לאכלוס הבדואים נכשל, והכל מכירים בכך, אך המדינה עדיין ממשיכה באותו הקו ורוצה להקים שבע עיירות נוספות דומות".

לדבריו, התושבים אינם מעונינים כלל לחיות ביישובים דמויי עיירות: "המדינה רוצה את העיירות, אבל לא התושבים. התושבים צריכים להיות שותפים בתכנון ובקביעת צורת חייהם וסגנון המגורים, אך בפועל מפילים עליהם מודל מוכתב מלמעלה, ומנסים לשנות את אורח חייהם, כאילו שבונים דיר ומכניסים לתוכו כבשים". "אגודת הארבעים" מציעה לחלק את היישובים לשלוש קבוצות שונות, על-פי רצון תושביהם: יישובים "רגילים", יישובים בעלי אופי חקלאי, ושטחי נדידה לכאלו שיעדיפו את אורח החיים המסורתי.

יונש: "גם אני תומך ברעיון, כי לא כל אחד יכול לקבוע בעצמו היכן הוא יקים יישוב. אולם, יישוב שקיים חמישים שנה ויותר הוא בבחינת עובדה מוגמרת, והמדינה צריכה להכיר בו ככזה. הטענות כי היישובים הבדואים מפריעים לפיתוח הנגב פשוט אינן נכונות, ראשית מאחר וממילא לא מפתחים אותו, ושנית מכיוון שעובדה היא שליהודים מותר לגור בחוות חקלאיות וניתן להם כל הסיוע, כולל שטחים עצומים במחירים זולים, במטרה שיבואו לייהד את הנגב".

אבו אלהיג'א מאשים את המדינה בהפעלת אגרסיביות רבה בשיטות אכיפת חוקי הבנייה בנוגע לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, בשעה שאמצעי אכיפה דומים אינם מופעלים נגד בנייה בלתי חוקית ביישובים יהודיים. "במגזר הערבי הורסים בתי מגורים שלמים, בעוד שבמגזר היהודי לכל היותר הורסים חדר או סככה", אומר אבו אלהיג'א. "בנוסף, הקימו יחידות שונות ומשונות לשמירה על הבנייה אצל הערבים, ולמרות הטענה כי הן פועלות בכל הארץ, הרי שלפחות חלקן מיועד ספציפית למגזר הערבי. הבדואים בנגב סובלים מריסוס שדות מהאוויר, החרמת עדרים וציוד וצעדים נוספים שאיש לא היה מעלה על דעתו להפעיל ביישוב יהודי. התחושה היא שנוצר שם מעין ג'ונגל, ומי ששולט באכיפה היא לא המדינה, אלא חבורת פקידים שקיבלה רשות 'לטפל בערבים'".

המחסור בקרקע לצרכי פיתוח עתידי הוא אחת מהבעיות המטרידות ביותר את המגזר הערבי. רק 3% מכלל הקרקעות בישראל מצויות בידי ערבים, וגם ביישובים מוכרזים ובעלי תוכנית מתאר קיים מחסור ניכר בקרקע, דבר שגורם לצפיפות, מצוקת דיור לזוגות צעירים ובסופו של דבר מאלץ רבים לבנות מחוץ לשטחי היישוב, בניגוד לחוק, כמוצא אחרון.

יונש: "מצמצמים את שטחי היישובים הערביים להרבה פחות מהמינימום, ואין שטחים ייעודיים בתוך תוכניות המתאר. לא קיימת התחשבות בצרכים העתידיים של היישובים, ורבים מהתוכניות לא כוללות התייחסות לנושאים כמו תעסוקה ומסחר או צרכי ההתפתחות הטבעיים של היישוב, כאילו שמדובר בבית מלון. צריך לפתוח מחדש את תוכניות המתאר של יישובי המגזר הערבי, לעדכן אותן, ולעשות זאת על בסיס תכנוני ולא על בסיס פוליטי".

אבו אלהיג'א סבור, כי התכנון הלקוי מחד, וצורכי הדיור של התושבים מאידך, הופכים עשרות אלפים בכל יישובי המגזר הערבי לעבריינים בעל כורחם: "הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי היא למטרות מגורים בלבד, בעוד שבמגזר היהודי רובה למטרות מסחר. רשיונות בנייה לא ניתנו, ולאנשים לא הייתה ברירה אלא לבנות ללא היתר. בנוסף, בגלל כל בעיות הרישוי, לא ניתן למשכן את הבתים, וזוגות צעירים במגזר הערבי אינם מסוגלים לקבל משכנתאות מהבנקים".

"המדינה עושה כל מה שביכולתה על מנת להקשות את חיינו ולהפוך אותנו לשונאיה, ולהיפך: לדאוג שהיהודים ישנאו אותנו. זאת, מתוך הנחה שאז יהיה הכי קל לטפל בערבים", מאשים אבו אלהיג'א. "כל פעולות המחאה של הציבור הערבי, מיום האדמה הראשון ועד היום, נערכו במטרה לבקש זכויות שוות כאזרחי המדינה לכל דבר. האפליה בתכנון ובבנייה היא מרכיב מהותי בהתייחסות השלילית של המדינה למגזר הערבי ובלחץ המופעל על האזרחים הערביים, דרך היעדר התכנון, צווי ההריסה, הפקעת הקרקעות וריסוס השטחים חקלאיים. צעדים אלה רק מחזקים את התחושה בקרב רבים, שכנראה לעולם לא נוכר על ידי המדינה כאזרחים שווים".

הוא אינו תולה תקוות רבות ביישום מסקנותיה של ועדת אור, בהיותו למוד נסיונן של מסקנות ועדות קודמות לה, שהושמו במגירה: "כל מה שעשו היה ליישם את החלק הבטחוני של הדו"ח, במטרה לייעל את פעילות המשטרה, אבל מהחלק התכנוני התעלמו. אנו לא סבורים שניתן לפתור את כל הבעיות ביום אחד, אבל אם תהייה לפחות נכונות עקרונית להכיר ביישובים, יהיה ניתן להגיע להסכמות על לוחות זמנים הגיוניים לביצוע גם מבחינה תקציבית".

יונש: "כבר בשנות ה-70 הקימה המדינה ועדות לבדיקת הנושא, וכולן מאז ועד עתה בעצם אמרו את אותו הדבר. מסקנות הוועדה ברורות מזה זמן רב, אבל לצערנו אין רצון לשנות את המדיניות בישראל ביחס לאוכלוסייה הערבית. המדיניות צריכה להשתנות בפועל, ולא ברמת ההכרזות והמסקנות בלבד".

הכפרים הבלתי מוכרים: הרשימה המלאה

ערב אלנעים; עין חוד; כמאנה; אלעריאן; חומיירה; חוואלד; אלדמיידה; אלחוסייניה; ראס אל-עין; דחייה; אום בטין; אבו תלול; ח'רבת זובאלה; ח'רבת אלווטן; ואדי אלנעם; אלבאטל קרקור; אל עוקבה; אום מתנאן; אום נמילה; אלקרין; אלסר; אל מסעדיה; באר אלחמאם; אלזערורה; עווג'אן; תלאע רשיד; אלפרעה; אל תאוויל; אלזרנוק; ע'זה; סאעוה; באר אלמשאש; ואדי אלמשאש; אלבאט; אלסרה; רחמה; אל דריג'את; תל אלמלח; קסר אלסר; אל חמרה; אל-בחירה; אלבקאר; תל עראד; סוויווין; עמרה; אלגרא; ח'ישם זנה; אלמדבח; עבדה; באר הדאג'; מקימן; מטהר; קחלה; עתיר; מזרעה; אם רתאם; אלבקיעה; אלחתאנה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

גורם ישראלי: מחכים לטראמפ, גוברים הסיכויים לפעולה באיראן

טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"