גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיים שלמים בשביל לבנות בית

אין חשמל ומים זורמים, כי הכפרים לא מוכרים * אין היתרי בנייה, כי אין תוכניות מתאר * אי אפשר לקחת משכנתא, כי אין רשיונות בנייה * מה מציק לתושבי הכפרים הלא מוכרים, ביום האדמה 2004

ום האדמה ה-28, שצוין בשבוע שעבר, היה תזכורת נוספת למצבה העגום של האוכלוסיה הערבית בישראל, מבחינת האפליה והמחסור במשאבי קרקע ותשתיות, לצד תחושות קיפוח גם בתחומים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, ביום האדמה הנוכחי, שהתמקד בעיקר בסוגיות הריסת הבתים והכפרים הבלתי מוכרים בנגב, יכלו ראשי הציבור הערבי להביא כהוכחה לטענותיהם גם את דו"ח ועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, ואשר מצאה לנכון לייחס חלק נכבד מהדו"ח לנושא אי השיוויון בפיתוח ובתשתיות פיזיות בין אזרחי המדינה היהודים הערבים ליהודים. ההמלצות, שאומצו רשמית על-ידי הממשלה, נלמדות כרגע על-ידי ועדת שרים, ובפועל דבר לא השתנה בשנה האחרונה.

אחת מהבעיות הקשות הקשורות למצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל היא נושא היישובים הבלתי מוכרים, בנגב ובגליל. קרוב למאה אלף תושבים (כ-10% מכלל הציבור הערבי בישראל) מתגוררים, נכון להיום, ביישובים שאינם מקבלים מהמדינה שירותים בסיסיים כמו חיבור לרשתות החשמל והמים, שרותי פינוי אשפה, ביוב, סלילת דרכי גישה וכו'.

את המים, למשל, הם נאלצים להביא במיכליות, החשמל מופק מגנרטורים והאשפה מוטמנת בבורות בקרקע. מדובר ב-46 יישובים בדואים בנגב, ובעוד 9 יישובים בגליל. היישובים בגליל הוכרו אומנם באופן רשמי על-ידי המדינה בשנת 1994, אך רק לשניים מהם הוכנו תוכניות מתאר (המהווה את התנאי לכל פיתוח עתידי של היישוב והענקת רשיונות בנייה), כך שמצבם לא שופר וההכרה נשארה בעיקר על הנייר.

"אגודת הארבעים" היא הגוף המרכזי במגזר הערבי העוסק בבעיית הכפרים הבלתי מוכרים. האגודה נוסדה בשנת 1988, ופועלים בה יחד יהודים וערבים. האגודה (לה סניפים בחיפה, באר-שבע ועין-חוד) מפעילה מרכז משפטי, המסייע בממוצע לכ-100 פניות בשנה, עוסקת בארגון ועדים מקומיים בכפרים, וכן בהסברה ויצירת מודעות ציבורית לבעיה.

לדברי מוחמד אבו-אלהיג'א, יו"ר האגודה המתגורר בכפר עין-חוד, בעיית הכפרים הבלתי מוכרים נוצרה באופן רשמי בשנת 1965, עם חקיקת חוק התכנון והבנייה, שהנחה את משרדי הממשלה לתכנן תוכנית מתאר ליישובים הערביים ולהגדיר את שטחם המוניציפאלי.

אולם, לדבריו המדינה התעלמה מחלק מהיישובים, ואלה הפכו ל"בלתי מוכרים", שאדמותיהם מוגדרות כשטחים חקלאיים, ולא כשטחי מגורים. אבו-אלהיג'א: "כל הקרקעות ביישוב כמו עין-חוד, שלא הוכנה לו תוכנית ולא נכלל בשטחו המוניציפלי של יישוב אחר, מוגדרות כחקלאיות, והתוצאה היא שרטרואקטיבית כל בניין כאן הוא למעשה בלתי חוקי. זו היתה תחילתה של ההתעלמות התכנונית מהיישובים, שמאחוריה עמדה מדיניות בלתי כתובה לרכז את האוכלוסיה הערבית בנקודות יישוב מוגדרות בלבד".

לטענתו, מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה הפעילו במהלך השנים לחצים שונים על התושבים, בתקווה כי הללו יעזבו את יישוביהם, ובעקבות כך "תעלם הבעיה". "בפועל, בניגוד לציפיות הממשלה, הבעיה לא נעלמה אלא רק גדלה", הוא מדגיש. "זאת למרות כל הלחצים שהופעלו עלינו, כמו תוכניות להפוך את קרקעות היישובים לפארק לאומי או אתר ארכיאולוגי, הוצאת צווי הריסה, זימון למשפטים, אי מתן רשיונות מרעה וכמובן מניעת מתן שירותים לתושבים. התושב בכפרים הבלתי מוכרים חי במציאות בה הוא כל חייו עסוק בבניית ביתו, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם צווי הריסה ותשלום קנסות, ואינו מצליח להגיע לרווחה הפסיכולוגית שמקנה בית גמור ושלם".

בשנת 1994, בין השאר בעקבות פעילות האגודה והצעות פתרון שהעבירה, הכירה המדינה בתשעה כפרי מיעוטים בצפון הארץ, והחל תהליך של הכנת תוכניות מתאר. מאז, ולמרות העובדה שחלפו עשר שנים, רק לשניים מהם אושרו באופן סופי תוכניות המתאר (דמיידה ועין-חוד). בינתיים, למעט בדמיידה, לא השתנה הרבה מבחינת התושבים מחוסרי השירותים. בהיעדר תוכניות מתאר, לא ניתן לקבל רשיונות בנייה, ולכן למרות ההכרה הרשמית ביישוב, כל בית שנבנה בו הוא בהכרח בלתי חוקי. "מצבנו עתה אפילו גרוע יותר מהמצב בו היינו לפני שהוכרנו על-ידי המדינה", סבור אבו אלהיג'א.

"במגזר היהודי לא אירע מעולם מצב דומה, בו 56 שנה קיים יישוב ללא אספקת שירותים מינימליים", אומר אילן יונש, חבר בהנהלת "אגודת הארבעים", ולשעבר מנהל המרכז המשפטי שלה. "בניגוד למה שקורה במגזר הערבי, הרי שליישובים יהודיים שהסטטוס שלהם לא הוסדר, והם נמצאים עדיין בשלבי תכנון, ניתן מעמד זמני שמאפשר אספקת שירותים מלאה, כולל סלילת דרכי גישה".

בעייה קשה עוד יותר היא מעמד הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. אבו אלהיג'א: "הבעיה בנגב היא בעיה עקרונית, שנובעת מחוסר רצונה של המדינה להכיר בזכויות הערבים כאזרחים שווים לכל דבר. הדגם של שבע העיירות שהוקמו לאכלוס הבדואים נכשל, והכל מכירים בכך, אך המדינה עדיין ממשיכה באותו הקו ורוצה להקים שבע עיירות נוספות דומות".

לדבריו, התושבים אינם מעונינים כלל לחיות ביישובים דמויי עיירות: "המדינה רוצה את העיירות, אבל לא התושבים. התושבים צריכים להיות שותפים בתכנון ובקביעת צורת חייהם וסגנון המגורים, אך בפועל מפילים עליהם מודל מוכתב מלמעלה, ומנסים לשנות את אורח חייהם, כאילו שבונים דיר ומכניסים לתוכו כבשים". "אגודת הארבעים" מציעה לחלק את היישובים לשלוש קבוצות שונות, על-פי רצון תושביהם: יישובים "רגילים", יישובים בעלי אופי חקלאי, ושטחי נדידה לכאלו שיעדיפו את אורח החיים המסורתי.

יונש: "גם אני תומך ברעיון, כי לא כל אחד יכול לקבוע בעצמו היכן הוא יקים יישוב. אולם, יישוב שקיים חמישים שנה ויותר הוא בבחינת עובדה מוגמרת, והמדינה צריכה להכיר בו ככזה. הטענות כי היישובים הבדואים מפריעים לפיתוח הנגב פשוט אינן נכונות, ראשית מאחר וממילא לא מפתחים אותו, ושנית מכיוון שעובדה היא שליהודים מותר לגור בחוות חקלאיות וניתן להם כל הסיוע, כולל שטחים עצומים במחירים זולים, במטרה שיבואו לייהד את הנגב".

אבו אלהיג'א מאשים את המדינה בהפעלת אגרסיביות רבה בשיטות אכיפת חוקי הבנייה בנוגע לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, בשעה שאמצעי אכיפה דומים אינם מופעלים נגד בנייה בלתי חוקית ביישובים יהודיים. "במגזר הערבי הורסים בתי מגורים שלמים, בעוד שבמגזר היהודי לכל היותר הורסים חדר או סככה", אומר אבו אלהיג'א. "בנוסף, הקימו יחידות שונות ומשונות לשמירה על הבנייה אצל הערבים, ולמרות הטענה כי הן פועלות בכל הארץ, הרי שלפחות חלקן מיועד ספציפית למגזר הערבי. הבדואים בנגב סובלים מריסוס שדות מהאוויר, החרמת עדרים וציוד וצעדים נוספים שאיש לא היה מעלה על דעתו להפעיל ביישוב יהודי. התחושה היא שנוצר שם מעין ג'ונגל, ומי ששולט באכיפה היא לא המדינה, אלא חבורת פקידים שקיבלה רשות 'לטפל בערבים'".

המחסור בקרקע לצרכי פיתוח עתידי הוא אחת מהבעיות המטרידות ביותר את המגזר הערבי. רק 3% מכלל הקרקעות בישראל מצויות בידי ערבים, וגם ביישובים מוכרזים ובעלי תוכנית מתאר קיים מחסור ניכר בקרקע, דבר שגורם לצפיפות, מצוקת דיור לזוגות צעירים ובסופו של דבר מאלץ רבים לבנות מחוץ לשטחי היישוב, בניגוד לחוק, כמוצא אחרון.

יונש: "מצמצמים את שטחי היישובים הערביים להרבה פחות מהמינימום, ואין שטחים ייעודיים בתוך תוכניות המתאר. לא קיימת התחשבות בצרכים העתידיים של היישובים, ורבים מהתוכניות לא כוללות התייחסות לנושאים כמו תעסוקה ומסחר או צרכי ההתפתחות הטבעיים של היישוב, כאילו שמדובר בבית מלון. צריך לפתוח מחדש את תוכניות המתאר של יישובי המגזר הערבי, לעדכן אותן, ולעשות זאת על בסיס תכנוני ולא על בסיס פוליטי".

אבו אלהיג'א סבור, כי התכנון הלקוי מחד, וצורכי הדיור של התושבים מאידך, הופכים עשרות אלפים בכל יישובי המגזר הערבי לעבריינים בעל כורחם: "הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי היא למטרות מגורים בלבד, בעוד שבמגזר היהודי רובה למטרות מסחר. רשיונות בנייה לא ניתנו, ולאנשים לא הייתה ברירה אלא לבנות ללא היתר. בנוסף, בגלל כל בעיות הרישוי, לא ניתן למשכן את הבתים, וזוגות צעירים במגזר הערבי אינם מסוגלים לקבל משכנתאות מהבנקים".

"המדינה עושה כל מה שביכולתה על מנת להקשות את חיינו ולהפוך אותנו לשונאיה, ולהיפך: לדאוג שהיהודים ישנאו אותנו. זאת, מתוך הנחה שאז יהיה הכי קל לטפל בערבים", מאשים אבו אלהיג'א. "כל פעולות המחאה של הציבור הערבי, מיום האדמה הראשון ועד היום, נערכו במטרה לבקש זכויות שוות כאזרחי המדינה לכל דבר. האפליה בתכנון ובבנייה היא מרכיב מהותי בהתייחסות השלילית של המדינה למגזר הערבי ובלחץ המופעל על האזרחים הערביים, דרך היעדר התכנון, צווי ההריסה, הפקעת הקרקעות וריסוס השטחים חקלאיים. צעדים אלה רק מחזקים את התחושה בקרב רבים, שכנראה לעולם לא נוכר על ידי המדינה כאזרחים שווים".

הוא אינו תולה תקוות רבות ביישום מסקנותיה של ועדת אור, בהיותו למוד נסיונן של מסקנות ועדות קודמות לה, שהושמו במגירה: "כל מה שעשו היה ליישם את החלק הבטחוני של הדו"ח, במטרה לייעל את פעילות המשטרה, אבל מהחלק התכנוני התעלמו. אנו לא סבורים שניתן לפתור את כל הבעיות ביום אחד, אבל אם תהייה לפחות נכונות עקרונית להכיר ביישובים, יהיה ניתן להגיע להסכמות על לוחות זמנים הגיוניים לביצוע גם מבחינה תקציבית".

יונש: "כבר בשנות ה-70 הקימה המדינה ועדות לבדיקת הנושא, וכולן מאז ועד עתה בעצם אמרו את אותו הדבר. מסקנות הוועדה ברורות מזה זמן רב, אבל לצערנו אין רצון לשנות את המדיניות בישראל ביחס לאוכלוסייה הערבית. המדיניות צריכה להשתנות בפועל, ולא ברמת ההכרזות והמסקנות בלבד".

הכפרים הבלתי מוכרים: הרשימה המלאה

ערב אלנעים; עין חוד; כמאנה; אלעריאן; חומיירה; חוואלד; אלדמיידה; אלחוסייניה; ראס אל-עין; דחייה; אום בטין; אבו תלול; ח'רבת זובאלה; ח'רבת אלווטן; ואדי אלנעם; אלבאטל קרקור; אל עוקבה; אום מתנאן; אום נמילה; אלקרין; אלסר; אל מסעדיה; באר אלחמאם; אלזערורה; עווג'אן; תלאע רשיד; אלפרעה; אל תאוויל; אלזרנוק; ע'זה; סאעוה; באר אלמשאש; ואדי אלמשאש; אלבאט; אלסרה; רחמה; אל דריג'את; תל אלמלח; קסר אלסר; אל חמרה; אל-בחירה; אלבקאר; תל עראד; סוויווין; עמרה; אלגרא; ח'ישם זנה; אלמדבח; עבדה; באר הדאג'; מקימן; מטהר; קחלה; עתיר; מזרעה; אם רתאם; אלבקיעה; אלחתאנה.

עוד כתבות

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

שיאני השכר: 18 מיליון שקל לזוהר לוי בסאמיט, 12 מיליון שקל לחן ליכטנשטיין באדמה

רף הכניסה לדירוג 100 שיאני השכר בבורסה בת"א - 4.5 מיליון שקל ● בין השיאנים שהחברות אליהן משתייכים פועלות בחו"ל - כמה ממנהלי חברת הנדל"ן איי.די.או, שקיבלו סכומים חד-פעמיים בגין סיום תפקידם על רקע שינוי השליטה בחברה ● רק שתי מנהלות בין מאה שיאני השכר הישראלים

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד

חולי קורונה רבים מדווחים כי איבדו באופן זמני את חוש הטעם והריח ● כעת מכון ויצמן והמרכז הרפואי וולפסון פיתחו פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים

חדוה בר/ צילום איל יצהר

בנק ישראל לא מרוצה מהבנקים ותוקף: "חיוני שהם ימשיכו לספק אשראי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית"

המפקחת במכתב לראשי המערכת הבנקאית: "אני שבה וקוראת לכם לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם, ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו"

טראמפ ופוטין / צילום: רויטרס - Kevin Lamarque

שדה הקרב בין ממשל טראמפ לפוטין עבר לזירת הנפט, וכרגע הרוסים מובילים

בשבועות האחרונים המאבק בין שתי המעצמות התחזק, כאשר מוסקבה הקריבה את בעלות הברית הוותיקות ונצואלה ואיראן, בניסיון להתנגד למאמצי ממשל טראמפ לעצב מחדש את שוק הנפט לרעת רוסיה

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

"קודם צריך לחלץ את האנשים - לא כל עסק חייב לשרוד כל זעזוע"

כך אומרת פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון ● בראיון מיוחד "לגלובס" היא מסבירה איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

קצינים/ צילום: דובר צהל

צה"ל הודיע לאוצר: גילינו חריגות שכר למפקדים לוחמים

צה"ל דיווח על חריגה שבוצעה ביישום הסכמי שכר מהשנים 2003 ו-2010 בנוגע למתן תוספת שכר למפקדים לוחמים ● מדובר בכ-200 איש, והחריגה היא בהיקף כולל של 20-25 מיליון שקל ● לא נמסר האם הקצינים שקיבלו את השכר העודף יחזירו אותו

צ'אנגפנג זאו, מנכ"ל בורסת הקריפטו Binance שנפרצה / צילום: רויטרס

עסקת ענק בשוק הקריפטו: אתר CoinMarketCap נרכש על ידי בייננס

החברה הסינית שמחזיקה בבורסת הקריפטו הגדולה בעולם, הודיעה היום על רכישתו של האתר הפופולרי ביותר בשוק המטבעות הדיגיטליים ● על פי דיווחים שלא אושרו רשמית, היקף העסקה מוערך ב-400 מיליון דולר

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל 2018-2013 / צילום: איל יצהר, גלובס

פלוג: לא מבינה למה גם מי שעובד ומקבל משכורת צריך לקבל מהמדינה שי לחג

נגידת בנק ישראל לשעבר אמרה כי הסיוע הממשלתי לטיפול במשבר צריך להיות ממוקד באוכלוסייה שנפגעה מהמשבר – ותוכנית ה"שי לחג" איננה כזאת

שוק הביומד / צילום: Shutterstock

כנס משקיעי הביומד של קבוצת קוקרמן ייערך בשבוע הבא

בכנס המקוון בנושא הקורונה, שייערך ב-6-7 באפריל, ישתתפו סטארט-אפים בתחומים של חיסונים, ציוד רפואי, ביוטכנולוגיה, פארמה, אבחון, רובוטיקה ובריאות דיגיטלית

פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון

מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם לשעבר בטור מיוחד: אחרי גל הקורונה לאן?

לדעת פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם, "מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל"

מנהל רשות המסים ערן יעקב./ צילום:  כדיה לוי

בעקבות הפרסום בגלובס: המדינה תהפוך את המענק לעצמאים לקצת יותר משתלם

האפשרות להגשת הבקשות למענק באתר רשות המסים יוצאת לדרך • מוקדם יותר השבוע פרסמנו כאן כי המענק כפוף לתשלום מס • בעקבות הביקורת ב"גלובס" ניתנו הקלות שונות למקבלי המענק ובוטלה החובה לשלם ביטוח לאומי עליו

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

השוק הקונצרני התייבש; "לחברות בעלות איכות אשראי גבוהה יש נגישות לשוק"

S&P מעלות: חמש חברות בלבד הנפיקו במהלך חודש מרץ בהיקף כולל של כמיליארד שקל, ירידה חדה של 84% לעומת גיוסים בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל במרץ אשתקד

יוסי שסטוביץ/ צילום: יחצ

מנצלת את זמני המשלוח הארוכים ברשתות: שסטוביץ תמכור ברילה וקולגייט ישירות לצרכנים

שסטוביץ עלתה לאוויר עם אתר מכירה תחת השם ״דה אונליין סטור״ אשר מציע לספק את מוצרים תוך 3 ימי עסקים

רונן נמני / צילום: איל יצהר

קבוצת קפה קפה מקימה קרן סיוע לעובדי הקבוצה וזכייניה

היקף קרן הסיוע יעמוד על כ-2 מיליון שקל מהונו האישי של רונן נמני, בעלי הקבוצה ● נמני ל"גלובס": "לפי מה שמסתמן כרגע, היום שאחרי הקורונה יהיה לא פחות קשה"

יורי מילנר \ צילום: רויטרס

משקיע העל יורי מילנר תורם 3 מיליון מסכות לשימוש צוותי חירום בארץ

תרומת המסיכות, הצפויות להגיע לארץ באמצע השבוע הבא, נעשתה בתיאום עם הקונסול הכללי של ישראל בסן פרנסיסקו, מר שלומי קופמן, ותועבר למגן דוד אדום, אשר יהיה אמון על חלוקת המסיכות

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

נייס חוברת ל-Zoom: יציעו פתרון לשירות לקוחות מרחוק

לפי הודעת נייס, שתי החברות מציעות שירותים המאפשרים עבודה מרחוק, ושיתוף-הפעולה ביניהן מסייע לענות על הצרכים המשתנים במהירות של לקוחות ועל הביקוש להמשכיות עסקית

נכס של אקסטל  / צילום:אתר החברה

האג"ח של חברות הנדל"ן הזרות בת"א חזרו לרמת השפל: "הלחץ על מי שהסתמכו על מימושים ומחזורי חוב ילך ויגבר"

כעת נסחרות אג"ח של לפחות 24 חברות זרות בתשואות דו-ספרתיות, המלמדות כי עבור חברות אלו, שוק מחזורי החוב בישראל סגור לחלוטין, והן יידרשו להסתמך על מקורות עצמיים או על מקורות חיצוניים בארה"ב, לצורך פירעון חובות האג"ח

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

רשות המסים: הקלה בחיוב שווי השימוש ברכב ליוצאים לחל"ת

על פי ההנחיות החדשות, עובדים שיצאו לחל"ת ישלמו באופן יחסי רק על הימים שהרכב היה ברשותם בפועל

בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

משרד התקשורת יבהיר: בזק רשאית שלא לנתק לקוחות אינטרנט

אי הבנה בין משרד התקשורת לבזק סביב סוגיית הניתוקים באינטרנט ● בזק ביקשה להפסיק לנתק לקוחות קיימים והמשרד סבר שהכוונה היא ללקוחות חדשים ולכן הוחלט להוציא הבהרה שתתיר לבזק להפסיק לנתק

רמון לגוארטה מנכ"ל פפסיקו ומנכ"ל סודהסטרים אייל שוחט  / צילום: אבישג שאר ישוב

מנכ"ל סודהסטרים אייל שוחט התחייב לא לפטר עובדים

וגם: בכירים במגזר העסקי מגייסים כספים להטסת ציוד רפואי לישראל, חברות המזון מתגייסות למאבק במגפת הקורונה ואת הופעתו של מי תשדר קשת 12 ביום ראשון במסגרת השת"פ עם זאפה?