גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

חיים שלמים בשביל לבנות בית

אין חשמל ומים זורמים, כי הכפרים לא מוכרים * אין היתרי בנייה, כי אין תוכניות מתאר * אי אפשר לקחת משכנתא, כי אין רשיונות בנייה * מה מציק לתושבי הכפרים הלא מוכרים, ביום האדמה 2004

ום האדמה ה-28, שצוין בשבוע שעבר, היה תזכורת נוספת למצבה העגום של האוכלוסיה הערבית בישראל, מבחינת האפליה והמחסור במשאבי קרקע ותשתיות, לצד תחושות קיפוח גם בתחומים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, ביום האדמה הנוכחי, שהתמקד בעיקר בסוגיות הריסת הבתים והכפרים הבלתי מוכרים בנגב, יכלו ראשי הציבור הערבי להביא כהוכחה לטענותיהם גם את דו"ח ועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, ואשר מצאה לנכון לייחס חלק נכבד מהדו"ח לנושא אי השיוויון בפיתוח ובתשתיות פיזיות בין אזרחי המדינה היהודים הערבים ליהודים. ההמלצות, שאומצו רשמית על-ידי הממשלה, נלמדות כרגע על-ידי ועדת שרים, ובפועל דבר לא השתנה בשנה האחרונה.

אחת מהבעיות הקשות הקשורות למצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל היא נושא היישובים הבלתי מוכרים, בנגב ובגליל. קרוב למאה אלף תושבים (כ-10% מכלל הציבור הערבי בישראל) מתגוררים, נכון להיום, ביישובים שאינם מקבלים מהמדינה שירותים בסיסיים כמו חיבור לרשתות החשמל והמים, שרותי פינוי אשפה, ביוב, סלילת דרכי גישה וכו'.

את המים, למשל, הם נאלצים להביא במיכליות, החשמל מופק מגנרטורים והאשפה מוטמנת בבורות בקרקע. מדובר ב-46 יישובים בדואים בנגב, ובעוד 9 יישובים בגליל. היישובים בגליל הוכרו אומנם באופן רשמי על-ידי המדינה בשנת 1994, אך רק לשניים מהם הוכנו תוכניות מתאר (המהווה את התנאי לכל פיתוח עתידי של היישוב והענקת רשיונות בנייה), כך שמצבם לא שופר וההכרה נשארה בעיקר על הנייר.

"אגודת הארבעים" היא הגוף המרכזי במגזר הערבי העוסק בבעיית הכפרים הבלתי מוכרים. האגודה נוסדה בשנת 1988, ופועלים בה יחד יהודים וערבים. האגודה (לה סניפים בחיפה, באר-שבע ועין-חוד) מפעילה מרכז משפטי, המסייע בממוצע לכ-100 פניות בשנה, עוסקת בארגון ועדים מקומיים בכפרים, וכן בהסברה ויצירת מודעות ציבורית לבעיה.

לדברי מוחמד אבו-אלהיג'א, יו"ר האגודה המתגורר בכפר עין-חוד, בעיית הכפרים הבלתי מוכרים נוצרה באופן רשמי בשנת 1965, עם חקיקת חוק התכנון והבנייה, שהנחה את משרדי הממשלה לתכנן תוכנית מתאר ליישובים הערביים ולהגדיר את שטחם המוניציפאלי.

אולם, לדבריו המדינה התעלמה מחלק מהיישובים, ואלה הפכו ל"בלתי מוכרים", שאדמותיהם מוגדרות כשטחים חקלאיים, ולא כשטחי מגורים. אבו-אלהיג'א: "כל הקרקעות ביישוב כמו עין-חוד, שלא הוכנה לו תוכנית ולא נכלל בשטחו המוניציפלי של יישוב אחר, מוגדרות כחקלאיות, והתוצאה היא שרטרואקטיבית כל בניין כאן הוא למעשה בלתי חוקי. זו היתה תחילתה של ההתעלמות התכנונית מהיישובים, שמאחוריה עמדה מדיניות בלתי כתובה לרכז את האוכלוסיה הערבית בנקודות יישוב מוגדרות בלבד".

לטענתו, מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה הפעילו במהלך השנים לחצים שונים על התושבים, בתקווה כי הללו יעזבו את יישוביהם, ובעקבות כך "תעלם הבעיה". "בפועל, בניגוד לציפיות הממשלה, הבעיה לא נעלמה אלא רק גדלה", הוא מדגיש. "זאת למרות כל הלחצים שהופעלו עלינו, כמו תוכניות להפוך את קרקעות היישובים לפארק לאומי או אתר ארכיאולוגי, הוצאת צווי הריסה, זימון למשפטים, אי מתן רשיונות מרעה וכמובן מניעת מתן שירותים לתושבים. התושב בכפרים הבלתי מוכרים חי במציאות בה הוא כל חייו עסוק בבניית ביתו, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם צווי הריסה ותשלום קנסות, ואינו מצליח להגיע לרווחה הפסיכולוגית שמקנה בית גמור ושלם".

בשנת 1994, בין השאר בעקבות פעילות האגודה והצעות פתרון שהעבירה, הכירה המדינה בתשעה כפרי מיעוטים בצפון הארץ, והחל תהליך של הכנת תוכניות מתאר. מאז, ולמרות העובדה שחלפו עשר שנים, רק לשניים מהם אושרו באופן סופי תוכניות המתאר (דמיידה ועין-חוד). בינתיים, למעט בדמיידה, לא השתנה הרבה מבחינת התושבים מחוסרי השירותים. בהיעדר תוכניות מתאר, לא ניתן לקבל רשיונות בנייה, ולכן למרות ההכרה הרשמית ביישוב, כל בית שנבנה בו הוא בהכרח בלתי חוקי. "מצבנו עתה אפילו גרוע יותר מהמצב בו היינו לפני שהוכרנו על-ידי המדינה", סבור אבו אלהיג'א.

"במגזר היהודי לא אירע מעולם מצב דומה, בו 56 שנה קיים יישוב ללא אספקת שירותים מינימליים", אומר אילן יונש, חבר בהנהלת "אגודת הארבעים", ולשעבר מנהל המרכז המשפטי שלה. "בניגוד למה שקורה במגזר הערבי, הרי שליישובים יהודיים שהסטטוס שלהם לא הוסדר, והם נמצאים עדיין בשלבי תכנון, ניתן מעמד זמני שמאפשר אספקת שירותים מלאה, כולל סלילת דרכי גישה".

בעייה קשה עוד יותר היא מעמד הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. אבו אלהיג'א: "הבעיה בנגב היא בעיה עקרונית, שנובעת מחוסר רצונה של המדינה להכיר בזכויות הערבים כאזרחים שווים לכל דבר. הדגם של שבע העיירות שהוקמו לאכלוס הבדואים נכשל, והכל מכירים בכך, אך המדינה עדיין ממשיכה באותו הקו ורוצה להקים שבע עיירות נוספות דומות".

לדבריו, התושבים אינם מעונינים כלל לחיות ביישובים דמויי עיירות: "המדינה רוצה את העיירות, אבל לא התושבים. התושבים צריכים להיות שותפים בתכנון ובקביעת צורת חייהם וסגנון המגורים, אך בפועל מפילים עליהם מודל מוכתב מלמעלה, ומנסים לשנות את אורח חייהם, כאילו שבונים דיר ומכניסים לתוכו כבשים". "אגודת הארבעים" מציעה לחלק את היישובים לשלוש קבוצות שונות, על-פי רצון תושביהם: יישובים "רגילים", יישובים בעלי אופי חקלאי, ושטחי נדידה לכאלו שיעדיפו את אורח החיים המסורתי.

יונש: "גם אני תומך ברעיון, כי לא כל אחד יכול לקבוע בעצמו היכן הוא יקים יישוב. אולם, יישוב שקיים חמישים שנה ויותר הוא בבחינת עובדה מוגמרת, והמדינה צריכה להכיר בו ככזה. הטענות כי היישובים הבדואים מפריעים לפיתוח הנגב פשוט אינן נכונות, ראשית מאחר וממילא לא מפתחים אותו, ושנית מכיוון שעובדה היא שליהודים מותר לגור בחוות חקלאיות וניתן להם כל הסיוע, כולל שטחים עצומים במחירים זולים, במטרה שיבואו לייהד את הנגב".

אבו אלהיג'א מאשים את המדינה בהפעלת אגרסיביות רבה בשיטות אכיפת חוקי הבנייה בנוגע לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, בשעה שאמצעי אכיפה דומים אינם מופעלים נגד בנייה בלתי חוקית ביישובים יהודיים. "במגזר הערבי הורסים בתי מגורים שלמים, בעוד שבמגזר היהודי לכל היותר הורסים חדר או סככה", אומר אבו אלהיג'א. "בנוסף, הקימו יחידות שונות ומשונות לשמירה על הבנייה אצל הערבים, ולמרות הטענה כי הן פועלות בכל הארץ, הרי שלפחות חלקן מיועד ספציפית למגזר הערבי. הבדואים בנגב סובלים מריסוס שדות מהאוויר, החרמת עדרים וציוד וצעדים נוספים שאיש לא היה מעלה על דעתו להפעיל ביישוב יהודי. התחושה היא שנוצר שם מעין ג'ונגל, ומי ששולט באכיפה היא לא המדינה, אלא חבורת פקידים שקיבלה רשות 'לטפל בערבים'".

המחסור בקרקע לצרכי פיתוח עתידי הוא אחת מהבעיות המטרידות ביותר את המגזר הערבי. רק 3% מכלל הקרקעות בישראל מצויות בידי ערבים, וגם ביישובים מוכרזים ובעלי תוכנית מתאר קיים מחסור ניכר בקרקע, דבר שגורם לצפיפות, מצוקת דיור לזוגות צעירים ובסופו של דבר מאלץ רבים לבנות מחוץ לשטחי היישוב, בניגוד לחוק, כמוצא אחרון.

יונש: "מצמצמים את שטחי היישובים הערביים להרבה פחות מהמינימום, ואין שטחים ייעודיים בתוך תוכניות המתאר. לא קיימת התחשבות בצרכים העתידיים של היישובים, ורבים מהתוכניות לא כוללות התייחסות לנושאים כמו תעסוקה ומסחר או צרכי ההתפתחות הטבעיים של היישוב, כאילו שמדובר בבית מלון. צריך לפתוח מחדש את תוכניות המתאר של יישובי המגזר הערבי, לעדכן אותן, ולעשות זאת על בסיס תכנוני ולא על בסיס פוליטי".

אבו אלהיג'א סבור, כי התכנון הלקוי מחד, וצורכי הדיור של התושבים מאידך, הופכים עשרות אלפים בכל יישובי המגזר הערבי לעבריינים בעל כורחם: "הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי היא למטרות מגורים בלבד, בעוד שבמגזר היהודי רובה למטרות מסחר. רשיונות בנייה לא ניתנו, ולאנשים לא הייתה ברירה אלא לבנות ללא היתר. בנוסף, בגלל כל בעיות הרישוי, לא ניתן למשכן את הבתים, וזוגות צעירים במגזר הערבי אינם מסוגלים לקבל משכנתאות מהבנקים".

"המדינה עושה כל מה שביכולתה על מנת להקשות את חיינו ולהפוך אותנו לשונאיה, ולהיפך: לדאוג שהיהודים ישנאו אותנו. זאת, מתוך הנחה שאז יהיה הכי קל לטפל בערבים", מאשים אבו אלהיג'א. "כל פעולות המחאה של הציבור הערבי, מיום האדמה הראשון ועד היום, נערכו במטרה לבקש זכויות שוות כאזרחי המדינה לכל דבר. האפליה בתכנון ובבנייה היא מרכיב מהותי בהתייחסות השלילית של המדינה למגזר הערבי ובלחץ המופעל על האזרחים הערביים, דרך היעדר התכנון, צווי ההריסה, הפקעת הקרקעות וריסוס השטחים חקלאיים. צעדים אלה רק מחזקים את התחושה בקרב רבים, שכנראה לעולם לא נוכר על ידי המדינה כאזרחים שווים".

הוא אינו תולה תקוות רבות ביישום מסקנותיה של ועדת אור, בהיותו למוד נסיונן של מסקנות ועדות קודמות לה, שהושמו במגירה: "כל מה שעשו היה ליישם את החלק הבטחוני של הדו"ח, במטרה לייעל את פעילות המשטרה, אבל מהחלק התכנוני התעלמו. אנו לא סבורים שניתן לפתור את כל הבעיות ביום אחד, אבל אם תהייה לפחות נכונות עקרונית להכיר ביישובים, יהיה ניתן להגיע להסכמות על לוחות זמנים הגיוניים לביצוע גם מבחינה תקציבית".

יונש: "כבר בשנות ה-70 הקימה המדינה ועדות לבדיקת הנושא, וכולן מאז ועד עתה בעצם אמרו את אותו הדבר. מסקנות הוועדה ברורות מזה זמן רב, אבל לצערנו אין רצון לשנות את המדיניות בישראל ביחס לאוכלוסייה הערבית. המדיניות צריכה להשתנות בפועל, ולא ברמת ההכרזות והמסקנות בלבד".

הכפרים הבלתי מוכרים: הרשימה המלאה

ערב אלנעים; עין חוד; כמאנה; אלעריאן; חומיירה; חוואלד; אלדמיידה; אלחוסייניה; ראס אל-עין; דחייה; אום בטין; אבו תלול; ח'רבת זובאלה; ח'רבת אלווטן; ואדי אלנעם; אלבאטל קרקור; אל עוקבה; אום מתנאן; אום נמילה; אלקרין; אלסר; אל מסעדיה; באר אלחמאם; אלזערורה; עווג'אן; תלאע רשיד; אלפרעה; אל תאוויל; אלזרנוק; ע'זה; סאעוה; באר אלמשאש; ואדי אלמשאש; אלבאט; אלסרה; רחמה; אל דריג'את; תל אלמלח; קסר אלסר; אל חמרה; אל-בחירה; אלבקאר; תל עראד; סוויווין; עמרה; אלגרא; ח'ישם זנה; אלמדבח; עבדה; באר הדאג'; מקימן; מטהר; קחלה; עתיר; מזרעה; אם רתאם; אלבקיעה; אלחתאנה.

עוד כתבות

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי

דירת הפנטהאוז ברחוב התבור באור יהודה / צילום: תמונה פרטית

פנטהאוז ענק נמכר בחצי מיליון שקל פחות מהמצופה

דירת פנטהאוז בת 5 חדרים, בשטח 173 מ"ר עם שתי מרפסות, נמכרה תמורת 4.1 מיליון שקל ● המחיר נמוך יחסית לדירות מיוחדות שנמכרו במחצית הראשונה של השנה

מפגינים בעיר גרנובל בצרפת. עימותים אלימים וונדליזם שובר שיאים / צילום: Reuters, Previtali Leo/ABACA

הכסף באירופה כבר לא מספיק לכולם, והזעם משתולל

30 שנות עבודה לקניית דירה, 80 שנה להכפלת רמת החיים: אחרי עשורים של שגשוג, העוגה הכלכלית באירופה הפסיקה לגדול, ונתח לקבוצה אחת בא על חשבון האחרת ● כשלמאבק מצטרפים תסכול של בני מהגרים וארגונים רדיקליים, התוצאה היא גל מהומות שמאיים על יציבות היבשת

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

בנק אש יגייס לפחות 150 מיליון שקל; ניר צוק ישתתף בגיוס

שווי הבנק בגיוס עדיין לא נקבע ● ההון שיגוייס נועד להתחיל את הפעילות המסחרית של הבנק, שעדיין לא החלה ● ככל הידוע, המערכות של בנק אש כבר מוכנות להציע לציבור בישראל חשבונות עובר ושב באופן דיגיטלי

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס / צילום: איל יצהר

רונלד כהן, ממייסדי אייפקס: "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן מאוד"

בראיון בלעדי לגלובס מזהיר המשקיע הוותיק, מחלוצי תעשיית ההון–סיכון באירופה, מפני התרחקות משקיעים זרים מישראל ● הוא מותח ביקורת על התמודדות הממשלה עם האנטישמיות, מזהה בועה בתעשיית ה-AI ומספר על ההתעקשות להשקיע בישראל: "אני לא רוצה שיזמי הסטארט־אפים יעזבו"

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

BYD ATTO 3 / צילום: יח''צ

השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי עשויה להיעצר מכיוון מפתיע

נתח השוק של כלי הרכב הסיניים מתקרב ל־50%, ומותגים חדשים ממשיכים לנחות בארץ כמעט מדי שבוע ● שלושה גורמים עשויים להאט את הקצב בשנת 2027: שינוי מיסוי בבייג'ינג שיעלה את המחירים, חשש של חברות הליסינג מצניחת ערך - והירידה באהדה לסין בישראל

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Go Nakamura/Pool Photo via AP

דיווח: מנכ"ל אנבידיה מנסה לחזור לתפקידו ימים ספורים לאחר שהתפטר

לפי הפייננשל טיימס, מייסד ענקית השבבים דן עם מקורביו באפשרות לשוב לתפקיד, במקביל לכך שבכירים בעמק הסיליקון מפעילים לחץ על הדירקטוריון להחזירו ● אילון מאסק ומנכ"ל Epic Games הצטרפו לקריאה פומבית להשבתו, ומשקיעים גדולים דורשים להשאיר את האפשרות על השולחן ● מנגד, בממשל האמריקאי נשמעים קולות הקוראים לשינוי בהנהלת החברה

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

המשאית החשמלית מתוצרת Windrose / צילום: פרטי

עם העתק סיני של הטסלה: דן נכנסת לרכבים הכבדים

חברת התחבורה, באמצעות יבואנית האוטובוסים פנדן, נכנסת לראשונה לתחום הרכב הכבד עם משאית חשמלית של Windrose הסינית ● עם סוללה של יותר מ־700 קוט"ש, טווח מוצהר של 670 ק"מ ועמדת נהג מרכזית, היא מזכירה מאוד את ה־Tesla Semi ● בשלב הראשון תגיע משאית אחת לפיילוט בחברת תעבורה, אך הדרך לשיווק מסחרי בישראל עוד דורשת בירור רגולטורי

שבתאי אדלרסברג, אורן הולצמן, עופר דרוקר / צילום: תמר מצפי, יח''צ, ענבל מרמרי

דוחות משופרים לצד ספקנות האנליסטים: רכבת ההרים של אודיטי טק בוול סטריט נמשכת

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● המנכ"ל אדלרסברג רוכש מניות ומאותת על אמון, בזמן שהמניה משלימה זינוק שבועי של 15.5% ● נקסן עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי ורווח ה-EBITDA קפץ ב-22% ● וגם: הדוחות של אודיטי טק מציגים שיפור הדרגתי ועקיפה של התחזיות, אך האנליסטים נותרים זהירים וג'פריס מוריד את מחיר היעד ל-20 דולר

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

מטה רבולוט בלונדון / צילום: Shutterstock

מגרמניה ועד אירלנד: הלקחים מהחדירה המהירה של רבולוט לבנקאות האירופית

מבצעים אגרסיביים, פרסומות בנמלי תעופה ואפס עמלות עו"ש: ענקית הפינטק האירופית כבר צברה 80 מיליון לקוחות והגיעה לשווי של 100 מיליארד אירו ● רגע לפני שהיא מתחילה לפעול בישראל: אילו לקחים ניתן להפיק מההצלחה שנחלה במדינות אירופה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

בנקים בישראל

שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת

הבנק הבינלאומי פתח עונת הדוחות של הרבעון השלישי, והציג ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה ● לפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, התמונה צפויה להיות דומה אצל ארבעת הבנקים האחרים, שידווחו השבוע ● איזה בנק יהיה שיאן הרווח?