בסוף הכביש, בקצה הארץ, באחד המקומות שהכי קשה לחיות בהם, שוכן קיבוץ כפר רופין. בן 60 שנה. רחוק ממוקדי התעסוקה, רחוק ממרכז הארץ ובאקלים קשה, יושב קיבוץ שמצבו הכלכלי די טוב, שלא קיבל מחיקת חובות בהסדר הקיבוצים, שחי, כמו שאמרו פעם, מיגיע כפיו. 172 חברים, ביניהם 50 ותיקים, בני גרעין המייסדים הראשון שבאו מצ'כיה וגרמניה, והאחרים בנים ונח"לאים.
לקיבוץ מפעל פלסטיק "פל-כר" ייחודי, מצליח ומייצא. ענף מדגה הגדול בארץ לדגי מאכל, וחקלאות כמו רפת חלב, לול, תמרים ודגי נוי, וגם חברות גדולה, סבלנות ומנהיגות, שהביאו את כפר רופין למוביל המהפכה הקיבוצית הגדולה.
זה מתחיל במהלך של שיוך נכסים, שינוי מבנה הזיקה הקניינית של חבר הקיבוץ ביחס לנכסי הקיבוץ ויצירת בעלות של החברים על חלק מהנכסים. אחרי שנתיים של דיבורים, לימודים, הכנות וויכוחים בין חברים לאידאולוגיה שיתופית, עולות מילים חדשות: קניין, זכות הורשה ותקווה גדולה מאוד.
מדינת איווה, ארצות הברית, לפני 67 שנים, קהילת "אמנה". זהה, ולא במקרה לשם "AMANA", אחת החברות הגדולות בעולם למוצרי חשמל ביתיים.
קהילת אמנה היתה קהילה נוצרית בפטיסטית, שעקרונות חייה ודרכי חייה תאמו במידה כמעט מוחלטת את דרך החיים של קיבוץ, כולל בעלות הכלל על הקניין, עבודה עצמית, חלוקה שיוויונית של ההכנסות ועוד. הקהילה נוסדה באמצע המאה ה-19, ולאחר שלושה דורות הגיעה למשבר כלכלי וחברתי קשה, שאילץ אותם לבצע שינוי מבני יסודי. באמנה כמו בכפר רופין עבדו על זה שנתיים.
הבסיס של השינוי היה יצירה של תאגיד אחזקות, הקצאת מניות על בסיס של ותק, שיוך הבתים לחברים ומעבר לשכר בגין עבודה, איש איש על פי עבודתו. תוך שנים ספורות הפכה הקהילה, שהיתה כאמור במשבר כלכלי קשה, לקהילה משגשגת. תאגיד האחזקות, בשיתוף עם אחד מבני המקום, הקימו מפעל למוצרי חשמל בינתיים, שנקרא על שם הקהילה "אמנה", שלימים הפכה לאחת החברות המוצלחות, הנסחרות בבורסה האמריקנית, ולבני הקהילה מניות בה.
"עשרות ספרים ומאמרים נכתבו על אירוע אמנה", אומר מנהל המטה להסדר הקיבוצים, אריאל הלפרין, שליווה את כפר רופין בכל המהלך. "על דרכי קבלת ההחלטות, על החברים, על המהלכים. אני אישית קראתי שנים שלושה ספרים וכ-15 מאמרים. החברים קראו חומר רב, למדו את אירוע אמנה. היה צורך בהרבה מאוד התאמות, אבל הרעיון הבסיסי היה קיים וההוכחה להצלחה היתה קיימת".
"השתדלנו, וגם הצלחנו, וזה היה תנאי לכל, להגיע להסכמה רחבה. ההחלטות קיבלו הסכמה של %92 מהחברים. גם מי שלא אישר נשאר ויקבל מניות ונמשיך יחד", אומר יורם קרין, מזכיר הקיבוץ, חבר בקבוצה שהובילה והכינה את המהלך. "המצב הכלכלי והחברתי שלנו טוב, ואנחנו לא עושים את זה ממצוקה של היום. אבל היה חשוב לנו לעשות את זה נכון ובזמן. בזמן שיש משאבים כלכליים וחברתיים ולא בזמן שהם לא יהיו".
הלפרין: "בקיבוץ יש אנשים מבוגרים, כאלה שעלו על הקרקע הקשה הזו בשנות ה-30 ולחמו להישאר בה, הוותיקים האלה היו צריכים להטמיע שינוי חיים, שבו מילים כמו מניות, דרכי הצבעה, סחירות ושיעבודים הן מילים יומיומיות. והם הבינו, והסכימו, ולומדים לחיות עם זה. לא רק הם חייבים לעבור את זה. קיבוצים רבים מאוד מצויים היום במצב של משבר חברתי וכלכלי, צירוף של רמת הכנסה נמוכה לנפש, שיעורי צמיחה נמוכים, עזיבה של צעירים והתמעטות אוכלוסיה מלווה במשבר דמוגרפי והזדקנות".
גלובס: יש כ-250 קיבוצים בישראל, בתחומי הקו הירוק. כמה מהם במשבר כזה?
הלפרין: "הייתי אומר שמשבר בעוצמות שונות, ניכר ב-%60-%70 מהקיבוצים, ויש אומרים שמדובר במשבר מבני ב-%80 מכלל הקיבוצים. נכון להיום, יש למעלה מ-100 קיבוצים שמצויים בשלב זה או אחר של שינויים מבניים. אבל לא בכל קיבוץ יש את הכוחות הפנימיים שיכולים להוביל מהלך כזה".
המודל שאומץ בכפר רופין מבוסס של הרעיון הבא: הקיבוץ נשאר אגודה שיתופית, שחבריה הם חברי הקיבוץ. האגודה מקימה חברת אחזקות, שמתחתיה יפעלו חברות בנות. מפעל הפלסטיק פל-כל נרשם כחברה בע"מ, אליה מיועד להצטרף שותף אסטרטגי, (בזמנו דובר בטכנופלסט, כיום זה לא ברור נוכח שינויי הבעלות הצפויים שם). המדגה נרשם כחברה בע"מ, גם אליה מיועד להצטרף בקרוב שותף אסטרטגי גדול. חברה בת נוספת תרכז את החקלאות לסוגיה תוך הפרדת פעילויות עיסקיות.
הבעלות על חברת האחזקות תתחלק בין האגודה השיתופית, המחזיקה %26 מהמניות, ו-%74 יחולקו בין החברים. כלומר, החברים הופכים להיות בעלי מניות ישירים וגם שותפים באגודה שמחזיקה בחלק מהמניות. לחברת האחזקות ימונה דירקטוריון, בן 9 חברים. כרגע אין כוונה להכניס שותפים לחברת האחזקות.
הבעיה הקשה ביותר היא שיוך הנכסים. הלפרין: "אני לא מכיר, וחיפשתי הרבה, כל כלל שקיים בתיאוריה הכלכלית, שמצביע כיצד מבצעים חלוקה כזו. היום כולם שוויוניים. החלוקה יכולה להיות באינסוף אפשרויות, ולכל אפשרות יש נימוקים מצויינים בעד ונגד".
בכפר רופין החליטו על מספר שלבים. בקיבוץ פעל כל השנים תקנון, לפיו כל רכוש החברים, כולל רכוש משפחתי או שילומים מגרמניה, נכנס כולו לקופת הקיבוץ. עכשיו שונה התקנון, וקודם כל הוחלט, שכל רכוש וכסף שנמסר במשך השנים לקיבוץ כמענק חד פעמי, יוחזר לבעליו. חלק יוחזר כמניות וחלק במזומן.
חלוקת המניות לחברים בוצעה גם בשוויוניות וגם על פי ותק. מחצית מהמניות יוקצו באופן שוויוני לכל החברים. המחצית השניה מחולקת על פי הוותק. ותיק יותר מקבל יותר. "ככה זה צודק וככה זה נכון", אומר יורם קרין.
במקביל הוחלט על תקופת מעבר, שבה נקבעה הגבלה של העברה וסחירות במניות. נקבעה תקופת מעבר של 6 שנים, עם אפשרות קיצור, בהסכמה מלאה, ל-3 שנים. במהלך התקופה ילובנו עניינים שנותרו לא סגורים, והחברים ילמדו לחיות עם המצב החדש. בתקופת המעבר לא תהיה אפשרות לבצע פעולות במניות אלא להעבירן בירושה במקרה של פטירת חבר. בתום התקופה יהפכו המניות לרכוש פרטי לכל דבר. החברים יוכלו לעשות בחבילה כרצונם, למכור, להעביר, לקנות, כפוף למספר כללים שנרשמו בתקנון החברה, כמו זכות סירוב ראשונה לאגודה.
קרין: "אנחנו מאמינים, שהמהלך הזה יביא להחזרת הבנים. אנחנו מתכננים הקמת שכונה קהילתית סמוכה, נרצה לראות בה את הבנים שעזבו. מי שירצו להתקבל כחברים, ויש דרישה של משפחות צעירות, אם זה בנים או אחרים, הם יצטרכו להתקבל כחברים ולרכוש חבילת מניות".
הלפרין: "כפר רופין, במסגרת החלטותיו, מוכן, רוצה ומעוניין בקליטת הבנים שלו. כל בן שירצה להיקלט - יוכל לקבל הלוואה לקנות מניות".
כל מעשה הקמת חברת אחזקות והקצאת מניות וחלוקתן נעשה בליווי צמוד של המטה להסדר הקיבוצים, של משרד עורכי הדין גדעון אביטל ויעקב דרומי וגם בסיוע משרד רואי החשבון שחק, שמתחבר בימים אלה למשרד קסלמן וקסלמן.
- האם מהלך כזה, של העברת נכסים מהאגודה לבעלות החברים, הוא אירוע מס?
הלפרין: "הפעולה בוצעה במסגרת הרה אירגון שסוכם עליו בהסדר הקיבוצים, וחלים עליו כל הכללים שנקבעו בהסדר, כולל הסדרי המיסוי".
רו"ח טוביה שוהם אומר היום: "למהלך הזה קדמו הכנה ותכנון רחבים ומקיפים במיוחד. נלקחו בחשבון כל המערכות של הקיבוץ: פיננסים, רכוש קבוע, מאזנים, דוחות רווח והפסד. נבנה מודל שעשה סימולציות למצבים אפשריים, ונבדקו השלכות לגבי כל התחומים. כולל תחום המס. הכל נלקח בחשבון במסגרת תכנון כולל".
- כפר רופין יהיה מהיום קיבוץ או מה?
הלפרין: "השינוי בכפר רופין יהיה הדגם שעל פיו יפעלו קיבוצים רבים. אבל זהו מהלך וולונטרי, אף אחד לא כופה אותו או דורש אותו. כל קהילה תשקול לעצמה אם לבצע או לא. כפר רופין מאמין, שהמהלך הזה מחזק אותו כקיבוץ, כחברה שיתופית וקהילה שחיה יחד ומנהלת במשותף את המערכת היצרנית והקהילתית שלה".
- קיבוץ או לא קיבוץ?
הלפרין: "יש סבורים, ולא מבפנים, שזה יהפוך את כפר רופין למושב שיתופי. לטעמי אין צורך ואין הצדקה מיידית לשינוי המצב. כפר רופין היה נשאר וישאר רשום אצל רשם האגודות השיתופיות. יש לחכות מספר שנים ולבחון הכל באופן מקיף".
- ודירות החברים?
הלפרין: "במקביל, ללא קשר, כמו בקיבוצים האחרים, הוחל במהלך לשיוך דירות לחברים, על פי החלטה 751 של המינהל. זה לא ילך כל כך מהר, יש לבצע פרצלציה של הקרקעות בתחומי המחנה, וקביעת בעלות על קרקע הבית ושצמודה לו".
- כפר רופין זה פריפריה וכל מה שקורה שם מקובל ואהוד בציבוריות בישראל. אם מהלך דומה יתקיים בקיבוצי הנדל"ן הכבדים במרכז הארץ, כמו גליל ים, געש, שפיים, רמת רחל מעגן מיכאל ועוד, ויכלול שיוך קרקעות, אז תהיה תחושה ציבורית קשה, נוכח הסדר הקיבוצים שעולה לנו כ-15 מיליארד שקלים.
הלפרין: "ראשית, אני לא מתייחס לקיבוצים ספציפיים אלא לעניין עצמו. ויש לי מה לומר על זה: 1. לחקלאים במרכז הארץ יש זכויות נתונות בעת שינוי ייעוד, על פי 727 של המינהל ומגיע להם %27 מהשווי. 2. המהלך בכפר רופין לא מלווה בחלוקת קרקעות בין החברים. הקרקעות הן בחכירה לעיבוד חקלאי, ואני לא רואה מצב שבו תיעשה פרצלציה של הקרקעות החקלאיות שבידי הקיבוץ. 3. הקיבוצים במרכז הארץ, או שאינם חייבים כלום, או שהם חייבים כספים ובתמורה לפרעונם, על פי הסדר הקיבוצים, הם מוותרים על זכויות בקרקעות בעלות יעוד אלטרנטיבי. מהלך שיוך נכסים בכל מקרה לא יכול להתבצע אלא לאחר הסדר חובות, ולאחר שהקיבוצים ויתרו על קרקעות. אז מה רוצים מהם? מי במדינה הזאת ויתר על קרקע כדי להחזיר חובות?"
- מי שפשט רגל.
הלפרין: "אף אחד מחברי הקיבוצים, כולל במרכז הארץ, לא חי ברמת חיים גבוהה, לא בבתי פאר, אין נכסים אדירים שנצברו כנגד החובות. לכן, לבוא לחברים באופן אישי, לאנשים שהם חסרי כל זכויות קנייניות, להשוות אותם לפושטי רגל ולהיכנס לנכסיהם - זה, על פניו, חסר הגיון אנושי וכלכלי".
- ונניח שמהלך שיוך נכסים יתבצע על ידי קיבוץ עשיר, בעל נכסים כספיים גדולים בבנק ובנדל"ן.
הלפרין: "אז מה? למה שלא יעשה את זה? מדוע אותן זכויות קנייניות שיש לכל אזרח בעולם המערבי יימנעו מחברי קיבוצים? הם אזרחים סוג ב?"
- תם ונשלם הסיפור הגדול והיפה שקראו לו פעם קיבוץ?
הלפרין: "המציאות הכלכלית והחברתית שאנחנו מצויים בה וחברי קיבוצים רבים מצויים בה, מחייבת שינויים מבניים. השאלה איננה אם לבצע אלא מה לבצע. כפר רופין הציב ציון ומודל אחד, חכם, מעניין ואנושי. אני מקווה שאחרים ילכו בעקבותיו. לא צריך לפחד מהשינוי".
- אחרי 120 ירשמו על המצבה שלך: פ.נ מחסל הקיבוצים.
הלפרין: "קודם כל, בכפר רופין אני לא חושב שזה חיסל את הקיבוץ אלא שזו הצלחתו הגדולה של הקיבוץ. ועוד, אין זה סוד ואני לא מסתיר את זה, שיש לי אהדה וסימפטיה רבים לתנועה הקיבוצית, לחבריה ולאנשיה. אני סבור, שהשילוב של הסדר הקיבוצים, יחד עם מציאת פתרון מוסכם לבעיה הכבדה של החובות, לצד שינוי מבני - הם הם שיציבו סיכוי של ממש לעתיד הקיבוצים והחברים"