גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המקרה של צורי דבוש עשוי ללמד מדוע נמנעים יזמי היי-טק מקומיים, שצברו הון רב בתקופת הבועה, מלהשקיעו בתעשיות המסורתיות. דבוש, מיזמי חברת הטכנולוגיה אמבלייז, רכש במארס 2001 את השליטה בחברת קליל תעשיות מידי דיסקונט השקעות כדי לפזר את השקעותיו. שלוש שנים אחרי, הוא מופסד, נומינלית, כ-70% על השקעתו (שבוצעה לפי שווי חברה של 150 מיליון שקל). קרי, לא פחות מ-85 מיליון שקל התפזרו לדבוש.

במהלך תקופה זו רשמה קליל הפסד מצטבר של כ-70 מיליון שקל אשר שחק 40% מהונה העצמי ונכון לסוף דצמבר 2003 לא עמדה באמות המידה הפיננסיות (קובננטס) להן התחייבה כלפי הבנקים המלווים. אתמול, אישר דירקטוריון קליל תוכנית התייעלות, בהמשך לתוכנית קודמת שדווחה אשתקד, המיועדת, על פי הדיווח לבורסה, להעביר את החברה לרווחיות במהירות האפשרית.

במסגרת התוכנית, הוחלט על ביצוע הקטנה כוללת בהוצאות החברה, בהיקף של 10 מיליון שקל לשנה (בשנת 2004 תתבטא ההקטנה בסך של כ- 5.5 מיליון שקל). מחצית מהחיסכון יונהג על פי התוכנית בחברה הבת, קליל מוצרי אלומיניום, שהפכה למרכז ההפסדים של קליל בשנים האחרונות .

במסגרת זו, יפרוש מתפקידו לוי דבוש, מנכ"ל החברה הבת בשלוש השנים האחרונות ואחיו הבכור של בעל השליטה (בתוקף מסיום ההודעה המוקדמת בתחילת חודש אוגוסט השנה). מינויו של לוי דבוש למנכ"ל קליל מוצרי אלומיניום, לווה בזמנו בהרמת גבות. לוי, שעלות שכרו עמדה על כ-800 אלף שקל לשנה, ידע לספר, כי "כאשר צורי השתחרר מהצבא, הוא רצה להשתלב בעסק שלי. במקום זה סידרתי לו חדר ורכשתי עבורו מחשב. אפשר להגיד שהיום הוא מחזיר לי את ההשקעה".

רוב תוכנית ההתייעלות בקליל מושתתת על פיטורי עובדים בקליל מוצרי אלומיניום, שעד לשנה שעברה העסיקה 120 עובדים. במסגרת התוכנית יפוטרו 40 מתוך 50 העובדים שנותרו בחברה, לקראת סיום פעילותה. בקבוצת קליל כולה עובדים, נכון להיום, כ-320 עובדים.

כחלק מתוכנית ההתייעלות פרש מתפקידו גם מנכ"ל קליל תעשיות, מלאכי אלפר, ששימש שנה וחצי בתפקיד. את אלפר החליף אריה ריכטמן, אשר כיהן עד כה כמנהל השיווק והמכירות של החברה וקודם לכן בתפקידים שונים מזה כ-15 שנה.

פרישתו של המנכ"ל והחלפתו בריכטמן נעשתה מתוך הסכמה משותפת שהמשך יישום תוכנית ההתייעלות תעשה ע"י המנכ"ל החדש. דירקטוריון קליל אישר גם את מינויו של קובי לוי, לשעבר מנכ"ל מחלבות שטראוס וכיום מנכ"ל רב בריח, כיועץ להנהלת החברה. לוי לקח חלק בתכנון תוכנית ההתייעלות של קליל עוד בטרם מונה למנכ"ל רב בריח והוא יסייע להנהלת החברה ביישומה

צורי דבוש , המחזיק כ-80% ממניות קליל ומשמש בה כיו"ר הדירקטוריון, הודיע כי על מנת לתרום את חלקו לתוכנית ההתייעלות הוא מוותר על דמי ניהול מהחברה עד תום שנת 2004. דמי הניהול לצורי דבוש עומדים על 1.5 מיליון שקל בשנה.

מדוחות קליל לשנת 2003, שפורסמו לאחרונה, עלה כי ההפסדים הכבדים בשנים האחרונות, פועל יוצא של המשבר בענף הבנייה, גרמו לה שלא לעמוד, בחלק מהתחייבויותיה לאמות מידה פיננסיות כלפי הבנקים. עקב כך מוצגות כל התחייבויותיה לבנקים במסגרת ההתחייבויות השוטפות ( סה"כ 85 מיליון שקל).

ההון העצמי של החברה עמד בסוף דצמבר על 97 מיליון שקל (86.3 מיליון שקל בניכוי מניות רדומות). החברה אינה עומדת בהתחייבויותיה כלפי חלק מהבנקים להון עצמי שלא יפחת מ-110 מיליון שקל. הבנקים המלווים נתנו את הסכמתם לדחיית מועד הסדרת התחייבות זו עד סוף מארס 2004 (בנק אחד) ו-30 ביוני 2004 (2שני בנקים).

בהקשר זה מציינת קליל שאם אישור תב"ע חדשה לקרקע החברה בקריית מוצקין (בה פועלת כיום קליל מוצרי אלומיניום) עליה היא מבקשת לבנות פרוייקט של 500 יח"ד והשלמת העיסקה למכירת מחצית הפרוייקט המתוכנן, יתווסף להון עצמי שלה סכום של 13 מיליון דולר.

תחום עיסוקה של קליל תעשיות, הפועלת בעיקר ממפעל בכרמיאל, הינו פיתוח, ייצור, גימור ושיווק של מערכות אלומיניום לבנייה ולתעשייה. מוצרי החברה כוללים בעיקר פרופילים מאלומיניום המשמשים כחומר גלם לייצור מוצרים סופיים, המיוצרים ע"י קליל מוצרי אלומיניום וכוללים חלונות, דלתות, שלבי תריס וקירות מסך וכן לשימושים תעשייתיים אחרים (כגון: ריהוט, תחבורה, שילוט, פרזול ועוד). מרבית הפרופילים והאביזרים נמכרים ע"י החברה לסיטונאים (ובהם ליצרנים של מוצרים סופיים) ויתרתם ליצרנים גדולים של מוצרים סופיים.

קליל מדווחת כי הירידה המתמשכת במספר התחלות הבנייה וגמר דירות מגורים בשנים האחרונות, במשולב עם המיתון במשק, משפיעים לרעה על כמויות המכירה של פרופילי אלומיניום מתוצרתה ועל תוצאות פעילותה העיסקית. בתקופת מיתון והאטה, קיימת העדפה למוצרים זולים המיוצרים ע"י חלק ממתחריה של החברה, שמוצריה נחשבים ליוקרתיים ואיכותיים. כמו כן, עודף כושר הייצור לפרופילי אלומיניום בשוק המקומי, גורם לתחרות ולשחיקה במחירי המכירה.

על מנת להתמודד עם סיכוני השוק ולהביא לצמיחה, הרחיבה קליל את פעילות השיווק שלה לפולין ולבריטניה והיא מנסה לבנות עצמה כספק בתחום הרכב (לצורך זה עברה בחינות של ספק מורשה בתחום). במקביל, על מנת להגדיל את איתנותה הפיננסית, סיכמה החברה בדצמבר 2002 עם החברות היזמיות גנדן ואמריקה ישראל, על מכירת 50% מזכויותיה בקרקע החברה בקריית מוצקין. הצדדים סיכמו על פעולה משותפת לשינוי ייעוד הקרקע למגורים. תמורת המכירה תעמוד על 6.9 מיליון דולר ורווח ההון הטמון בה לחברה הינו כ-6.5 מיליון דולר.

מחזור המכירות של קליל אשתקד עמד על 198.7 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 2.1% לעומת המכירות ב-2002. החברה שיפרה את רווחיותה הגולמית שעמדה על 9.5% ממחזור המכירות לעומת 4.3% ב-2002, כתוצאה מצעדי התייעלות בהם נקטה החברה ואשר התבטאו בצמצום עלויות כוח אדם והוצאות חרושת שונות.

עדיין, רשמה קליל הפסד תפעולי של 14 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 22.5 מיליון שקל ב-2002 . ההוצאות התפעוליות כללו הוצאות פחת בגין רכוש קבוע בסך של 10.1 מיליון שקל, בדומה להוצאות הפחת ב-2002.

ההפסד הנקי של קליל אשתקד עמד על 25.3 מיליון שקל וכלל הפרשה של 2.8 מיליון שקל לפרישת העובדים בקליל מוצרי אלומיניום . מדובר בירידה של 23% לעומת הפסד השיא שרשמה החברה בשנת 2002 ועמד על 32.7 מיליון שקל.

קליל מוצרי אלומיניום סיימה את 2003 עם הכנסות של 42.6 מיליון שקל, ירידה של 16.3% בהכנסות לעומת 2002 והפסד של 18.1 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 20.5 מיליון שקל בשנת 2002.

במסגרת תהליכי התייעלות והבראה בחברה הבת, נחתם בחודש פברואר 2003 הסכם קיבוצי מיוחד עם ההסתדרות בדבר תנאי פרישה וסיום עבודתם של מרבית עובדיה (כ-70 עובדים). תהליכי ההתייעלות כללו שינוי בשיטת העבודה והתבססות על מיקור חיצוני על מנת להתאים את העלויות לנפח הפעילות, כמו גם שיתופי פעולה עם חברות אחרות בתחום על מנת להקטין את סיכוני השוק.