הנשיאה המיועדת של שווייץ, רות דרייפוס, אומרת, כי תפעל לסיים את בידודה של ארצה, שנגרם בשל פרשת פיקדונות קורבנות השואה. דרייפוס תיכנס לתפקידה מחרתיים (ו'), ותהיה האשה הראשונה והיהודיה הראשונה בתולדות שווייץ הממלאת את תפקיד הנשיא.
נשיא שווייץ נבחר אחת לשנה מבין שרי הממשלה, ועיקר תפקידו הוא טקסי. דרייפוס, נציגת המפלגה הסוציאליסטית, היא שרת הפנים. משפחתה מתגוררת בשווייץ מאז המאה ה-17, והיא ענף של המשפחה הצרפתית הידועה. נשות שווייץ קיבלו זכות הצבעה רק ב-1971.
בראיון לסוכנות בלומברג אמרה השבוע דרייפוס, כי לחץ חיצוני מסויים היה הכרחי, על מנת להביא את שווייץ למלא את התחייבויותיה שנבעו ממלחמת העולם השנייה. היא רמזה בכך להתחייבותה של שווייץ מ-1946, להעמיד את הרכוש ללא יורשים של קורבנות השואה לצורך שיקום פליטי הנאצים - התחייבות שלא מולאה.
עוד אמרה דרייפוס, כי תפקידה כנשיאה יאפשר לה להראות, כי מצד אחד, לא עשתה שווייץ די הצורך להצלת פליטים יהודים, ומן הצד השני - נתנה מחסה לאנשים במצוקה. שווייץ גירשה מגבולותיה 40-30 אלף פליטים יהודים ורובם נרצחו, בעוד פליטים אחרים התקבלו בלא קשיים מיוחדים. דרייפוס הודתה, כי מדיניות הפליטים נבעה ממניעים אנטישמיים.
דבריה של דרייפוס מהווים שינוי בעמדה השווייצרית הרשמית, אשר גרסה עד היום, כי הלחץ החיצוני היה מוגזם ומזיק. עם זאת, לא אמרה דרייפוס האם תלחץ על הבנק המרכזי להשתתף במימון ההסדר בפרשת פיקדונות קורבנות השואה, בסך 1.4 מיליארד דולר. הבנק המרכזי דחה את בקשת קרדיט סוויס ו-UBS להשתתף בהסדר, ועומד על טענתו, לפיה פעל כשורה בסחר הזהב עם גרמניה הנאצית, בהתחשב בנסיבות