חברת ההשקעות גמול 
תשקיע עד 5 מיליון דולר ב"קרן צמיחה", המנוהלת ע"י שמרוק ישראל. מדיווח שהעבירה גמול אתמול לבורסה עולה, כי הקרן של שמרוק מתכוונת להתמקד בחברות תעשייה בישראל. ל"גלובס" נודע, כי הקרן נמצאת בשלבים מתקדמים לגיוס של 120 מיליון דולר, ובנוסף לגמול צפויים להשקיע בה גם הפניקס, GE, קרן מקפת וגופי השקעות זרים.
מה שלא מופיע בדיווח של גמול הם הקשרים העסקיים שהיו קיימים עד לפני כשמונה חודשים בין שמרוק, זרוע ההשקעות של רוי דיסני לבעלת השליטה בגמול, מרלז של יונה וברזילי וסכומי הכסף שעדיין חייבת מרלז לאותה שמרוק.
מגמול נמסר היום, כי אין שום קשר בין החוב של בעלי החברה לשמרוק להשקעה שעומדת גמול לבצע בקרן של שמרוק, וכי "הנושא איננו רלבנטי לחלוטין. ההשקעה בקרן נבחנה לגופה".
בחודש אוקטובר 2003 יצאה שמרוק משתי שותפויות היסטוריות עם מרלז, בחברת ההשקעות אמ.פי.איי ובתחנה המרכזית החדשה בת"א. מקורבים לשמרוק טענו בזמנו, כי מכירת האחזקות המשותפות נבעה מהתנגדות שמרוק לעסקה שבה רכשה אמ.פי.איי את השליטה בגמול מהאחים אדי וג`ולס טראמפ, לפי שווי של 120 מיליון דולר (באמצעות המחאת הלוואה שהעמיד בנק הפועלים לאחים טראמפ).
מרלז רכשה את אחזקותיה של שמרוק באמ.פי.איי (44%) ובתחנה המרכזית החדשה בת"א (53%) תמורת 20.3 מיליון דולר, הדומה לעלות רכישת המניות. מאחר ובידי מרלז לא היו מקורות מספיקים למימון העסקה, נקבע בין הצדדים כי רוב התשלום ייפרס.
תמורת מניות שמרוק באמ.פי.איי - 10.2 מיליון דולר - שולמה בעיקר באמצעות נטילת התחייבות לבנק הפועלים שהסתכמה ב-7.1 מיליון דולר. היתרה, כך נקבע, תשולם במספר תשלומים.
תמורת מניות התמח"ת, שלא מומנו באשראי, נרכשו ע"י מרלז ב-10.1 מיליון דולר, סכום שישולם כולו, כך נקבע, במספר תשלומים
לדברי איל יונה, מבעלי השליטה במרלז, למרות הפרידה העסקית נותרו היחסים עם שמרוק "מאוד טובים, ועד כמה שהבנתי הם כבר ביצעו השקעות יפות בחברות תעשייתיות ובראשן תדיראן קשר".
יונה, שאף הוא שלל מכל וכל קשר בין ההשקעה בקרן לחובות שיש לו ולשותפו לשמרוק, הוסיף כי "גמול מושקעת כיום ב-10 קרנות השקעה ומרוויחה מהן יפה מאוד. חלק גדול מהרווחים שרשמנו בשנה האחרונה נבעו מאותן קרנות, ובראשן פימי". יונה הדגיש, כי השקעת גמול בקרן של שמרוק תתבצע על פי דרישה.