בליל חמישי הושלמה הנפקתה של חברת הטקסטיל דלתא בניו-יורק. דלתא, שנאלצה להוריד את היקף ההנפקה במחצית, גייסה 22.5 מיליון דולר מהנפקה של 2.5 מיליון מניות (לעומת תכנון של 3.8 מיליון במקור), במחיר של 9 דולרים למניה (לעומת טווח של 11.5-9.5 דולר במקור). כמו כן, בוטלה הצעת מכר של דב לאוטמן, בעל השליטה, שתכנן למכור 500 אלף מניות.
דב לאוטמן ורון לובש מבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שליווה את ההנפקה, ציינו היום (א') את הנסיבות שפגעו בהנפקה: נפילה של כ-300 נקודות בדאו ביום שני, שביתה כללית במגזר הציבורי בישראל, אשר פגעה במסחר בתל-אביב, והמיני-מלחמה בקוסובו. למרות הנסיבות, החליטו החתמים ומנהלי החברה לצאת להנפקה, ולאוטמן מסביר כי הוא רואה בה, בכל זאת, הצלחה - במישור האסטרטגי. לדבריו, "לאחר ההנפקה, דלתא הפכה לחברה גלובלית, לא רק מבחינת הייצור והמכירות אלא גם מבחינה פיננסית".
כיום נמצאים כ-%90 מלקוחות דלתא בחו"ל, כאשר הלקוח העיקרי הוא רשת בתי הכלבו מרקס אנד ספנסר. מתוך לקוחות דלתא בחו"ל, רק %15 נמצאים בארה"ב. לאוטמן מקווה, כי ההנפקה והגדלת הסיקור בניו-יורק יקלו על חדירת החברה לשוק האמריקאי: "המטרה האסטרטגית היתה חשובה יותר מזו הפיננסית, וכך פעלנו. 3.8 מיליון מניות הן לא תורה מסיני, ולכן העדפנו לצמצם את גודל ההנפקה, ובלבד שנשלים אותה".
לאוטמן מוסיף כי "היתרונות בהנפקה, מלבד החשיפה לשוק האמריקאי, הם מיצובה של דלתא כחברה בינלאומית, וכן הגדלת פוטנציאל המינוף של החברה, שיוכל לשמש לגיוס הון, לשם רכישת חברות אחרות וחשיפת החברה ליותר משקיעים".
על ביטול הצעת המכר, שאמורה היתה לשלשל לכיסו 5 מיליון דולר, הוא אומר: "לדעתי, דלתא נסחרת כרגע במחיר ובמכפיל נמוכים, ביחס לענף הטקסטיל בבורסה של ניו-יורק. אחזקת מניות דלתא היא ההשקעה הכי טובה שעשיתי, וכרגע אני בכלל לא חושב למכור את המניות".
לובש: "לקחנו חברה בינלאומית, שנסחרת ומתומחרת בבורסת תל-אביב, שהאמון בה לא גדול, והנפקנו אותה לפי טווח מחירים אטרקטיבי, ביחס לחברות דומות בענף בוול-סטריט, ובהתחשב בפוטנציאל העתידי של החברה".
בניו-יורק נסחרות בענף הטקסטיל כ-40 חברות. המכפיל הממוצע בענף הוא בין 11 ל-12. דלתא, במחיר 9 דולרים, נסחרת לפי מכפיל 7. מחיר היעד שליהמן ברדרס קבע למניה הוא 12-13 דולר, מחיר הגבוה ביותר מ-%22 מהמחיר שבו היא נסחרת כיום. את השבוע בתל-אביב החלה דלתא בירידה של כ-%4 למחיר 37.6 שקל - קצת יותר מ-9 דולרים.
מחר יחלו מניות וויזקום להיסחר בבורסת הנוייר-מרקט בפרנקפורט. החברה, יצרנית העט המתרגם קוויקשנרי, סיימה הנפקה מוצלחת בסוף השבוע, בה גייסה 30 מיליון דולר; בנוסף, מכרו בעלי המניות סחורה ב-16 מיליון דולר נוספים.
ההנפקה, אותה הוביל בנק ההשקעות השווייצי ווטבל, נהנתה מביקושים גדולים של מעל ל-50 מיליון מניות, פי 14 מכמות המניות שהוצעה. בהתאם, היא נסגרה במחיר המקסימום של 12 יורו למניה (טווח של 12-10 במקור).
שליש מכמות המניות הוצע על ידי בעלי מניות קטנים בוויזקום, שחיתום היתר איפשר להם למכור את מניותיהם ולממש רווח נאה. על הסלבריטאים שעיטרו את ההנפקה, ושלשלו לכיסם כמיליון שקל, נמנים איש הטלוויזיה דן שילון ומאמן הכדורגל אברהם גרנט. אנשי חברת בי.אר.אם (ניר ואלי ברקת, יובל רכבי), אשר ידעו לפנים עדנה ממכירת מניות צ'קפוינט, יגרפו הפעם כ-350 אלף דולר כל אחד. גם האנליסט ויקטור הלפרט, מבנק ההשקעות רוברטסון סטיבנס, יקבל 250 אלף דולר תמורת מניותיו, והרשימה עוד ארוכה.
שווי וויזקום לאחר ההנפקה נאמד בכ-150 מיליון דולר. לאחריה יחזיק הציבור שליש מניות החברה. בעלי המניות העיקרים בחברה, ליפמן ומבטח שמיר, לא מכרו בה מניות, אך רשמו כל אחת רווח הון נאה - ליפמן, אשר החזיקה בכ-%40 מהמניות, רשמה רווח של כ-30 מיליון שקל וירדה באחזקותיה ל-%28.6, ומבטח שמיר רשמה כ-14 מיליון שקל וירדה מ-%20 ל-%14.6. כלל תעשיות והשקעות השקיעה אשתקד כ-2 מיליון דולר בוויזקום, וצפויה ליהנות מרווח של כ-10 מיליון שקל.
דני פישמן - מבעלי תמיר פישמן, אשר שימשה יועצת להנפקה והפיצה אותה בארץ - מתאר את ההנפקה כ"הצלחה אדירה וכפנומן, גם במושגים של נאסד"ק ולא רק באירופה". לדעתו, הנפקה זו הצליחה יותר מהנפקות ישראליות אחרות באירופה, מאחר שלחברה יש שותף אסטרטגי בגרמניה והיא מוכרת בשוק הגרמני. בנוסף, הוא מציין כי השוק הגרמני עכשיו "חם" - דבר שתרם להנפקה.
נכון להיום, ב"שוק האפור" בבלומברג נסחרת מניית וויזקום ב-20-18 יורו - %50 מעל למחיר ההנפקה. בין בורסות השוק החדש (נובו מרשה) באירופה, נחשבת הבורסה של פרנקפורט לטובה יותר וקפדנית יותר. בבורסה זו נסחרות 72 חברות, ונפח השוק שלה הוא הגדול ביותר מבין השווקים החדשים. סכום הגיוס הממוצע בבורסה זו עומד על כ-44 מיליון דולר, ונפח המסחר היומי הממוצע עולה על 60 מיליון דולר