ראש הממשלה מנחם בגין ושר החוץ משה דיין התנגדו לשילוב איש העסקים שאול אייזנברג בעסקות הנשק עם סין, בגלל דמי העמלה הגבוהים שדרש. בגין לחץ לצרף את איש העסקים נסים גאון לעסקות, ודיין תמך באיש העסקים עזריאל עינב. בלחצו של שר הביטחון עזר וייצמן, שטען שסיוכייו של אייזנברג ליצור את הקשרים המתאימים בסין טובים יותר, שינו בגין ודיין את עמדתם. הכנסותיו של אייזנברג ממכירות הנשק לסין, במחצית הראשונה של שנות ה-80, הסתכמו ביותר מחצי מיליארד דולר.
פרוייקט סין קיבל את שם הקוד "אולימפיה", ונחשב אחד הסודות הכמוסים של מערכת הביטחון ב-20 השנים האחרונות. עד עתה לא ניתן אף פעם אישור רשמי לקיומה של עסקת נשק גדולה עם סין באותה תקופה, ולא נודעו הפרטים על המגעים שקדמו לה והמשתתפים בעסקה.
חברי המשלחת הראשונה של משרד הביטחון יצאו לסין בזהות בדויה ב-22 בפברואר 1979, במטוס המנהלים של אייזנברג. בראש המשלחת, שבה היו כ-30 איש, עמד מנכ"ל התעשייה האווירית גבריאל גידור, בין חבריה היה ראש אגף קשרי חוץ במוסד דוד קמחי