הותר לפירסום דבר הגשת תביעה נגד סוכנות הפירסום זרמון-גולדמן ובעליה, איילון זרמון והדר גולדמן, בעילה של הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר של חברות התוכנה מייקרוסופט אדובי, בתוכנות מחשב אותן פיתחו וייצרו.
מייקרוסופט ואדובי פנו ביום 3.8.04 לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להוציא צו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על זרמון-גולדמן מלהפר את זכויות היוצרים וסמני המסחר שלהם בתוכנות מחשב אותן פיתחו וייצרו.
ביהמ"ש נעתר לבקשה ואף מינה את בא כוח המבקשות, עו"ד אביב אלון, לתפקיד לשם תפיסת התוכנות המפרות במשרדי זרמון-גולדמן ולשם ביצוע צווי חיפוש הקשורים, בליווי רן לוינסון, מומחה מחשבים, מנכ"ל של חברה בתחום המיחשוב ובעל ניסיון בביצוע צווי חיפוש הקשורים לתוכנות מפרות.
ביהמ"ש הוציא צו האוסר על פירסום הבקשה. בפנייה לביהמ"ש טענו המבקשות כי לאחרונה נודע להן כי התוכנות המקוריות שלהן מועתקות ע"י המשיבים ומשמשות אותם לצרכים עיסקיים, וכי המשיבים עושים שימוש בתוכנות המפרות באופן בוטה, המפר את זכויות היוצרים שלהן ואת זכויותיהן בסימני המסחר תחתן משווקות תוכנות אלו, וכל זאת תוך פגיעה גסה במוניטין שלהן והתעשרות שלא כדין על גבן.
לדברי המבקשות, המשיבים משתמשים בתוכנות מתוצרתן בצורה בלתי חוקית וללא רשיונות כדין.
בפנייה לביהמ"ש נאמר, כי מנהל הסטודיו לשעבר של זרמון-גולדמן מסר למבקשות כי גילה על גבי המחשבים במחלקות הסטודיו והקריאטיב בזרמון-גולדמן עותק של תוכנת פוטו שופ מתוצרת אדובי ועותק של תוכנת אקרובט ווריטר מתוצרת אדובי, וכי גילה כי 9 מתוך 10 עותקי התוכנות המותקנים על גבי מחשבי זרמון-גולדמן הם מועתקים ללא רשיונות כדין.
לדבריו, הדר גולדמן לא הופתע לשמוע כי לזרמון-גולדמן אין רשיונות כדין עבור תוכנות המחשב, ואיילון זרמון אמר לו למחוק את העותקים המפרים, אולם לאחר מכן הדר גולדמן הורה לו להתקינם מחדש.
לדבריו, הוא פוטר מסוכנות הפרסום ע"י הדר גולדמן, זאת לאחר שנתיים בהן כיהן בתפקיד מנהל הסטודיו.
המבקשות הגישו לביהמ"ש תביעה בסך 300 אלף שקל (לצרכי אגרה) נגד המשיבים, תביעה למתן חשבונות וצו מניעה קבוע.
עוד נאמר בפניה לביהמ"ש, כי לדברי המודיע, אצל זרמון גולדמן נעשה שימוש בתוכנות הנפוצות ביותר לצרכים משרדיים: ווינדווס ואופיס מתוצרת מייקרוסופט. ביום 8.8 נעתר ביהמ"ש לבקשת המשיבים לחידושו של צו איסור הפירסום בתיק. המשיבים טענו בבקשה כי כתב התביעה, הבקשה לצו מניעה וכל הטיעונים העובדתיים, מבוססים באופן בלעדי על טענה עובדתית אחת ויחידה, והיא מילתו של מודיע אלמוני, אשר ספק אם יש בידיו כל מידע אמיתי או אם הוא קשור בדרך כלשהי לזרמון-גולדמן.
לדבריהם, אין בידי המבקשות כל ראיה פיזית בדבר כל מעשה מפר, פגיעה בקניין ו/או עוולה וכיוצא בזה אשר בוצעו על ידם.
עוד נאמר בבקשה, כי בין הצדדים התנהל מו"מ כדי לסיים את הפרשה מחוץ לכותלי ביהמ"ש, והכל לשם מניעת פגיעה בשמם הטוב של המשיבים.
לדברי המשיבים קשירת שמם בהפרת זכויות יוצרים תגרום להם פגיעה קשה ובלתי הפיכה לשמם הטוב ולכבודם, לאינטרסים כלכליים ומקצועיים שלהם, ובין היתר הם עומדים בימים אלה בפני סגירת עיסקאות שונות העולות "להתפוצץ" כתוצאה מהפירסום.
בעקבות פניה של אמצעי התקשורת לביהמ"ש להתיר את פירסום התביעה קבע ביהמ"ש, כי צו איסור הפירסום צריך שיחול על כל פרט מסחרי-עיסקי, לרבות סוד עיסקי ומסחרי או כל פרט אישי שיש בו כדי לפגוע בפרטיות.