סיפור מצנח הזהב של ויקטור מדינה - 13.5 מיליון שקל, פחות מ-3 מיליון דולר, שזה כסף קטן במושגים אמריקניים - צמח מהחלונות הגבוהים. ההדלפה היתה בסמכות וברשות. המנכ"ל הפורש של בנק המזרחי הוא מנהל מוכשר מאוד, ובנקאי לא פחות טוב מאחרים. הבעיה היא שמדינה איש קשה, וב-25 השנים האחרונות, כמנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, מנכ"ל האוצר, יו"ר כי"ל ומנהל בנק המזרחי, הותיר מאחוריו שובל של חללים במערכות הכלכליות והפוליטיות. עכשיו הם סוגרים חשבון.
הקונצנזוס נגד המיליונים של מדינה מחשיד. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר קבע ש-3 מיליון שקל שכר עבודה לשכיר נטול ניסיון, זה בסדר. אז איך זה ש-13.5 מיליונים לעשר שנים, 1.35 מיליון שקל לשנה, 112.5 אלף שקל לחודש, זה לא בסדר? מנהלי בנקים הולכים הביתה עם מיליונים, וברוב המקרים זה מסתכם בלא הרבה יותר מכמה שורות בעיתונות.
במקרה הזה, החור קורא לעכבר. אלה שהחליטו על תשלום המיליונים למדינה, בעלי המניות, הם האחראים, ואין שום פשע בכך שאדם יקבל את מה שהוחלט לשלם לו. גם אין פסול במינוי של מדינה לתפקיד נגיד בנק ישראל, משום שאין שום דבר לא תקין בקבלת כסף שתשלומו אושר כדין. למעט, כמובן, דבר אחד, והוא חוסר הדיווח לפיקוח על הבנקים ולרשות ניירות ערך. אלא שעוד לא הוכח שלא היה דיווח, ואם היה - למי הוצג ומי קרא אותו. נכון, על הדיווח אחראי מנכ"ל הבנק, שבמקרה הזה הוא הנמען של המיליונים. ממי שרוצה להיות נגיד מצפים ליותר. ועדיין, פסילתו לתפקיד, מבלי שיש נגדו דבר, מחשידה.
בנקאים מורגלים ב"מצנחי זהב". אבל הפעם המצנח לא קופל היטב. מקפלת המצנחים פישלה, ומדינה נענש על הסכם פרישה שנעשה לפני עשר שנים. ללא המירוץ שלו לתפקיד הנגיד, הסיפור היה דועך. כעת, אם ימונה לתפקיד, העניין ירדוף אותו חמש שנים לפחות. אלא שסיכויים קטנים שזה יקרה. בישראל 2004, תדמיתית וציבורית, נגיד לא יכול להיות מיליונר כבד.
נגיד מיליונר, מראש לא יכול לטפל בתנאי השכר והפרישה החריגים שנהוגים בבנקים. הוא לא יוכל להטיף מוסר לעובדי בנק ישראל על שכרם הגבוה, והוא בוודאי לא יוכל להוביל מאבק בעוני או ניסיון לפגוע בשכר המינימום. לרוע מזלו של מדינה, המיליונים נפלו עליו ביום פיטוריהם של 100 עובדי בנק טפחות. בנק שמדבר בזכות הצורך בהתייעלות ומפטר עובדים, לא יכול לשלם 13.5 מיליון שקל לבנקאי פורש. נכון, אין בעיה מאזנית, אבל הטיימינג אומלל.
אבל אף אחד, גם לא מקורביו של מדינה, לא יכול לטעון שהנגידות נלקחה ממנו. אי-אפשר לומר שהמינוי היה בכיס, וכעת איננו עוד. מדינה היה מועמד מוביל בעיתונות, אך לא היתה שום הכרזה בעניין מצד הגורמים הקובעים. ספק אם נשמע כזו עכשיו.
הקרב על הנגידות מתמקד כיום בין הנגיד המכהן דוד קליין לבין עו"ד יעקב נאמן. יש מי שיודע לספר על שיחות שמתקיימות עם נאמן - שגם הוא, אגב, אינו סובל מחסרון-כיס - כדי שייקח את התפקיד. אבל אחרים גורסים שדווקא נאמן, בצוותא עם הנגיד הקודם פרופ' יעקב פרנקל, מצדדים בקדנציה שנייה של קליין. ולמילה שלהם יהיה משקל עודף. תוסיפו לכך את היתרון המובהק שיש לנגיד מכהן - חמש הקדנציות של גרינספאן באמריקה הן הוכחה חיה - והנה, כלל לא בטוח שקליין עומד להיפרד מתפקידו. כך או אחרת, מדינה ככל הנראה כבר לא יהיה האיש שיחליף אותו.