מרכז השלטון המקומי ויו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, צודקים בטענותיהם נגד הממשלה. כך טוען ד"ר איסי רוזן-צבי, מומחה לדיני שלטון מקומי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
לדברי רוזן-צבי, משבר הרשויות המקומיות נובע מסיבה מבנית-תשתיתית בעיקרה, בעוד שמקרי השחיתות הם שוליים. לדברי רוזן-צבי, "לא שאין מקרים שלא הוצאו כספים למינוי של מקורבים, אבל אם בודקים את הסיבה, מגלים שהבעיה הרבה יותר עמוקה. זו הבעיה ששר האוצר ושר הפנים לא מוכנים לתת עליה את הדעת, והיא אופן התקצוב של הרשויות המקומיות".
לדברי רוזן-צבי, הרשויות מתקיימות משני סוגי הכנסות: הכנסות עצמיות והכנסות מועברות, הכוללות את מענקי האיזון המיועדים לחינוך. לדבריו, במשך השנים עבר הדגש להכנסות העצמיות.
"זה לא פגע ברשויות שצברו כוח, כל הרשויות שלהן יש הכנסות רציניות מעסקים ומתושבים עשירים, זה ודאי לא פגע במועצות איזוריות, כמו המועצה האיזורית תמר, שנהנית מכל ההכנסות מהמפעלים שבתחומה. זה פגע מאוד ברשויות החלשות, הפריפריליות, רשויות במגזר הערבי.
"נתניהו אומר לראשי הרשויות: תעמיקו את הגבייה. הבעיה היא שאין ממה לגבות. המצב הכלכלי נהיה קשה יותר ופשוט אין ממה לגבות".
באשר לכלים שניתן להפעיל כנגד ראשי רשויות שפעלו באופן בלתי תקין, אומר רוזן-צבי, כי ראשי רשויות מקומיות הם נבחרי ציבור וכל עוד הם לא עושים מעשים שהם בגדר שחיתות או לא סבירים, אי-אפשר לחייב אותם וגם לא צריך להיות מצב שניתן לחייב אותם.
לדבריו, "השימוש בכלי הזה צריך להיות מופעל במקרים נדירים. אם אתה מוצא שראש רשות פעל בצורה מושחתת, אפשר להפעיל כלים פליליים, אבל דווקא המכשיר המינהלי (האזרחי) טוב, כי לא תמיד אתה רוצה להפעיל את ההליך הפלילי. כמובן, אפשר להפעיל גם את שני הכלים יחד".