אירועי הימים האחרונים גרמו לאנשים רבים להסתכל במבט בוחן וחשדני בארון התרופות שלהם. שטף של אזהרות שפרסמו חברות התרופות והנוגעות לתופעות לוואי אפשריות שגורמות תרופות שונות - החל מתרופות נגד דיכאון וכלה בויאגרה - עורר ספקות רבים בהתייחסות לכמה מהתרופות הפופולריות ביותר והחשובות ביותר הנמצאות היום בשימוש.
רק בשבוע שעבר משכה מרק מהמדפים את ויוקס, תרופה לדלקת פרקים, אחרי שגילתה שהיא גורמת לסיכון מוגבר להתקפי לב ומקרי שבץ מוחי בקרב כמה ממשתמשי התרופה. בנוסף, מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) מסר כי ידרוש מעתה להוסיף לתרופות נוגדות דיכאון תוויות שיזהירו מסיכון מוגבר למקרי התאבדות בקרב משתמשים צעירים. אפילו ארתרומיצין, האנטיביוטיקה הפופולרית, התגלתה במחקר שפורסם בחודש שעבר כגורם המגביר את הסיכון ללקות במוות פתאומי בשל הפרעה בקצב הלב.
אולם רופאים אומרים כי על רקע נבואות יום הדין האלו המתפרסמות לבקרים, נשכחה עובדה חשובה אחת: במרבית המקרים, הסיכונים הם קטנים למדי. ובדרך כלל, יתרונות התרופה עולים על סכנותיה.
"בכל דבר שאנחנו עושים לחולים יש סיכון", אומר ריצ'ארד רוברטס, פרופסור לרפואת משפחה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וויסקונסין, "אבל גם בהחלטה שלא לעשות משהו יש סיכון".
אפילו במקרה של ויוקס, הסבירות שאדם הנוטל את התרופה ילקה בהתקף לב או שבץ מוחי היא נמוכה יחסית. במחקר שנערך על 2,600 חולים, התגלו 15 התקפי לב על כל אלף חולים שנטלו ויוקס למשך תקופות ארוכות מ-18 חודשים. בקרב מי שנטלו פלצבו (תרופת דמה), התגלו 7.5 התקפי הלב ושבץ מוחי על כל אלף חולים. בקרב מי שנטלו ויוקס במשך פחות מ-18 חודשים לא נמצא כל סיכון קרדיו-וסקולרי.
מכאן, שהאתגר הניצב בפני רופאים וחולים הוא כיצד לשקול את הסיכונים מול היתרונות. ברור שיש היום פחות סבלנות, הן מצד הרופאים והחולים והן מצד ה-FDA, לתופעות לוואי העלולות להיות קטלניות. רק קומץ ממשתמשי ויוקס סבלו מהתקפי לב, אולם התרופה הוסרה מהמדפים.
מאידך, כ-23% ממשתמשי ויאגרה סובלים מכאבי ראש כתוצאה מהשימוש בתרופה, והויאגרה היא תרופה הזוכה לפופולריות רבה ונרשמת בשכיחות רבה על ידי רופאים. בנוסף, יש סבירות רבה יותר שרופאים יסכינו לתופעות לוואי קשות בתרופות המשמשות לטיפול במחלות קטלניות, כמו סרטן, מאשר בתרופות שנועדו לטיפול במחלות פשוטות יותר או במניעתן.
בבואם לרשום תרופה לפציינט שלהם, הרופאים לוקחים בחשבון גם מצב רפואי קיים או היסטוריה משפחתית ואת השפעתם האפשרית על יעילות התרופה אצל חולה ספציפי. גם נכונות החולה להגיע לבדיקות מעקב ולחץ דם נלקחת בחשבון.
נרתעים מתרופות
רופאים רבים היום מודאגים מהאפשרות שהחשש מהדיווחים המתרבים על תופעות לוואי שנגרמות מתרופות יגרמו לחולים רבים להימנע מנטילת תרופות שהם נדרשים להם. פסיכיאטרים של ילדים אומרים כי נוגדי דיכאון מהווים טיפול חשוב בילדים דיכאוניים, גם אם ברקע קיים חשש מסוים ממחשבות אובדניות. (והם מציינים כי אף ילד במחקרים שנערכו מעולם לא ביצע בפועל ניסיון התאבדות), אולם יש רופאים שנמנעים היום ממתן תרופות אלו. "אנחנו מתחילים לראות סימנים לכך שרופאי ילדים מסתייגים ממתן התרופות הללו, וזוהי ללא ספק בעיה אמיתית", אומר דיוויד פאסלר, פסיכיאטר המתמחה בילדים ומתבגרים.
מן הראוי, אומרים הרופאים, שקבלת החלטות תיעשה על סמך המקרה הפרטי, ואל לנו לפסול באופן גורף תרופות חשובות ובעלות ערך היכולות להועיל מאוד לחולים הנכונים.
מדי שנה גורם האספירין לאירועי שבץ מוחי ודימום קיבתי, שחלקם עלולים להיות קטלניים. אבל נטילת אספירין על בסיס יומי מנעה ממספר רב יותר של חולים התקפי לב ומקרי שבץ. השאלה האם הסיכון שבתרופה עולה על יתרונותיה תלויה בחולה הספציפי. אם אתן נשים צעירות, בריאות ולא מעשנות, לדוגמה, American Heart Association אינה ממליצה לכן ליטול אספירין על בסיס יומי, משום שהסיכון שלכן ללקות בהתקף לב הוא נמוך במידה כזו שהוא לא שווה את הסיכון המוגבר לסבול מהתקף או דימום קיבתי שעלול להיגרם מהשימוש הממושך באספירין.
עוד תרופה שנויה במחלוקת היא וורפרין (warfarin), מדלל דם. התרופה אפקטיבית במיוחד במניעת מקרי שבץ וקרישי דם אצל חולים מבוגרים הסובלים מפרפור חדרים, מצב שבו העליות, החלקים העליונים של הלב, אינם פועמים ביעילות. מחקר שערך בשנה שעברה ה-Journal of the American Medical Association גילה כי וורפרין הפחיתה את הסיכון לשבץ ב-51%. אולם התרופה גם מגבירה את הסיכון לדימומים חסרי שליטה, שהמסוכן ביותר מביניהם הוא דימום תוך גולגולתי.
באותו מחקר, 0.46 מכל מאה נבדקים שנטלו וורפרין סבלו מדימום תוך גולגולתי, בהשוואה ל-0.23 מתוך כל מאה איש שלא טופלו בתרופה. יחד עם זאת, קרדיולוגים אומרים כי בעבור חולים רבים יתרונות התרופה מרובים מחסרונותיה. רופאים אומרים כי לא ירשמו וורפרין רק לחולים שסבלו בעבר מדימום קיבתי. הם גם חוששים לרשום וורפרין, הנמכרת תחת שם המותג קומדין, לחולים העלולים לסבול מנפילות ופגיעות שעלולים להוביל לפציעה ודימום.
סידני סמית, פרופסור לרפואה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל והנשיא לשעבר של התאחדות הלב האמריקנית, אומר כי הוא עוקב מקרוב אחר חולים המטופלים בוורפרין. לדבריו, גם לאחר שהוא מייצב חולים בשימוש בתרופה, הוא מקפיד לזמן אותם לביקורות חודשיות, לבדוק את רמת הקרישה של דמם ולהתאים את מינון התרופה. "נכון שהשימוש בקומדין מלווה בסבירות גבוהה יותר לדימומים", הוא אומר, "ואנחנו חייבים לטפל בבעיה באמצעות ניטור החולים בקביעות".
למרות הניסויים המחמירים שעוברות תרופות טרם השקתן לשוק, צצות מדי פעם, אחרי כמה שנות שימוש, תופעות לוואי מזיקות, ואין ספק שמבחינת מקצוע הרפואה זוהי בעיה מטרידה. רופאים אומרים כי רבים מדי מהניסויים הקליניים נערכים על קבוצות מדגם קטנות וספציפיות מדי, שבהן לא ניתן לחשוף את כל תופעות הלוואי, מה שאומר שרק כאשר התרופות יוצאות לשוק ונלקחות על ידי מיליוני אנשים, שרבים מהם נוטלים במקביל גם תרופות אחרות, נחשפות תופעות הלוואי הנדירות יותר והאינטראקציות הבין-תרופתיות.
לחולים הלומדים שלאחת מהתרופות שהם נוטלים יש תופעות לוואי יש כמה ערוצים שיסייעו להם לקבל מידע על בעייתם. רוב תופעות הלוואי החדשות והרציניות מניעות בדרך כלל את ה-FDA לפרסם אזהרות בטיחות הנרשמות באתר MedWatch של הרשות (www.fda.gov/medwatch/index.html). האזהרות מספקות בדרך כלל פרטים המציינים איזה סוג חולה צריך לחשוש מתופעות לוואי (לדוגמה, רק מי שנוטלים גם תרופות אחרות).
מקור מידע טוב אחר הוא PDRhealth (www.pdrhealth.com), אתר חינם הקשור ל-Physician's Desk Reference, מקור על תרופות ומחלות שמוערך מאוד בקרב רופאים. המשתמשים יכולים לחפש אחר תרופה ספציפית ולהיחשף לעושר של מידע, הן על תופעות לוואי רגילות והן על תופעות לוואי נדירות, כמו גם על אינטראקציות בין תרופות. בסיס הנתונים מעודכן מדי רבעון או כאשר יש להוסיף לו תוספות חשובות או כאשר מתגלים שינויים באזהרות על תרופות.
הצרכנים יכולים גם לחפש ולמצוא מידע על הסיכון שבשימוש בתרופות על ידי קריאת הוראות השימוש בתרופה, המצורפים לאריזתה. נתונים כאלו ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של יצרנית התרופה.
אבל רק מעטים הם החולים שאכן בודקים את שפע האינפורמציה הזה. אתר ההיכרויות eHarmony.com שואל את משתמשיו האם הם קוראים את הוראות התרופה כדרך לסנן את מי שאינם נחשבים כמועמדים טובים לניהול מערכות יחסים ארוכות טווח. אם אתה אומר שאתה נוהג לקרוא אזהרות - האתר מניח שאתה משקר. *