החשב הכללי ד"ר ירון זליכה אמר היום (ב`) לוועדת הכספים כי זה יהיה פשע שלא לאשר את הרפורמה המוצעת בשוק האג"ח הממשלתיות באמצעות קבוצה מצומצמת של עושי שוק. "מדינה לא יכולה להרשות לעצמה שבסחורה שלה יקחו התחייבויות וסיכונים מי שאין להם איתנות פיננסית", אמר זליכה בתגובה על הביקורת שמתחו על הצעת החוק נציגי איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים. הם טענו שהחוק מציב להם תנאי סף לא רלבנטים - של הון עצמי מינימלי בסך 100 מיליון דולר - כך שימנע מהם להשתתף ב-85% מהמכרזים.
זליכה מעריך, כי ביצוע החוק יחסוך לאוצר 3 מיליארד שקל בשנה שהולכים היום לדבריו לבנקים וברוקרים. להערכתו מספר עושי השוק יהיה בין 10-15 והוא יתייצב על 12.
פרקליט האיגוד, עו"ד עלי זהר, טען שכבר מתנהל משא ומתן סודי בין הבנקים לבנק ישראל בהקשר לרפורמה שאין משתפים בו את חבריה איגוד בניגוד לכללי השוויון והפתיחות המחוייבים בשוק ההון.
זהר אמר, כי הרעיון לעודד באמצעות הרפורמה את כניסתם של בנקים זרים לשוק האג"ח הוא חיובי, בתנאי שלא ייפגעו שותפים אחרים שתרומתם לשוק איננה פחותה מזו של הבנקים.
נציגי בנק ישראל ביקשו מהוועדה שלא להצביע על החוק לפני שמיעת דברי הנגיד דוד קליין שביקש להופיע בוועדה. זליכה הגיב שקליין תמך ברפורמה, אבל נסוג לאחר מכן.
האיגוד טען כי הרפורמה המוצעת עלולה להגדיל את כוחם המונופוליסטי של הבנקים הגדולים ואת הריכוזיות בשוק ההון המקומי. לא הוכח לדבריהם כי השיטה החדשה עדיפה על זו הנהוגה כיום, כשבעולם המגמה היא הפוכה. הם טענו כי הקטנת מספר המשתתפים עלולה להגדיל ולא להוזיל את גיוס ההון לממשלה וגם לייקר את העמלות ללקוח הסופי.
שיטת המסחר הנוכחית, לדבריהם, איננה מהווה חסם לכניסת משקיעים זרים. הם ציינו כי בשנים האחרונות הגדילו הזרים את מעורבותם בשוק ההון המקומי בעיקר כפונקציה של משתנים כלכליים וגורמי סיכון.
הם הדגישו כי השיטה החדשה פותחת דלת לעושי שוק לבצע מוניפולציות תוך ניצול בלתי חוקי של מעמדם ומתן הבלעדיות לעושי השוק הראשיים פוגעת בחופש העיסוק של מי שלא יוכל לשמש כעושה שוק ראשי.
"אין בעיית סחירות בשוק האג"ח", אמרו נציגי האיגוד, "מחזורי המסחר גדלים באופן רצוף בשנים האחרונות ומגמה זאת צפויה להמשך גם ללא רפורמה בשוק ההון הראשי.
בשם האיגוד הופיע גם הכלכלן הפרופ` דוד לב-הרי שאמר כי הנחת האוצר בדבר הוצאת משתתפים קטנים מהשוק שאמורה להוזיל את מחיר האג"ח - עדיין טעונה הוכחה. לדבריו לפי כל מודל כלכלי המחיר שהממשלה תשלם יעלה הוא טען כי אין סיבה לשנות את כללי המשחק ולמנוע מקופות הגמל, קרנות הנאמנות והפנסיה לגשת ישירות למכרזים אלא רק באמצעות הבנקים. לדעתו במסה הזאת אין מקום לתת עדיפות לחלק מהמשתתפים כיתרון הגודל לא קיים בממדים של ישראל. הוא גם סבור כי לא החוק ימשוך את הזרים להשקיע באג"ח הישראליות אלא רק כדאיות ההשקעה.
נציגי הבנקים הזרים - סיטי בנק ודוייטשה בנק ציינו כי גורם הנזילות מנע מהם את הכניסה לשוק עד כה.
זליכה הגיב שמבקרי הרפורמה "מדקלמים דברים כקוזקים נגזלים". הוא דחה את טענותיהם אחת לאחת. לדבריו, הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום שהשתתף בקבלת ההחלטות לא היה נותן את ברכתו לרפורמה אם היא היתה פוגעת בתחרות. לדבריו, התחרות בשוק הזה נמדדת לא על פי מספר המתחרים אלא לפי עוצמתו של כל אחד מהם. הוא הדגיש כי העולם המערבי עובר לשיטה הזאת שנהוגה כבר ב-40 מדינות וציין במיוחד שווקים בסדר גודל של ישראל כמו של פורטוגל יוון, ודרום אפריקה שמחזורי המסחר קפצו פי כמה וכמה בתוך מספר חודשים לאחר המעבר לשיטת עושי השוק. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאג"ח שלה לא נסחרות בעולם ע"י בנקים זרים והחוק החדש נועד לשנות מצב זה", אמר זליכה.
הסיבה לכך שהזרים אינם כאן היא לדעתו שהם לא מוכנים לקחת סיכונים. טענת הפגיעה בחופש העיסוק מופרכת לדבריו בדיוק כמו שנפגע חופש העיסוק של עו"ד שרוצה לעסוק גם בראיית חשבון למרות שלא למד את המקצוע בגלל חוק שמונע ממנו את העיסוק הזה ולהיפך.
קביעת תנאי הסף של 100 מיליון דולר לעושי השוק נועדה לדבריו להבטיח עמידה בהתחייבויות בסדר גודל של מיליארדי שקלים. "אם לא נקבע תנאי סף הבנקים לא ייכנסו כי חלק גדול מהמסחר נעשה בין הבנקים לבין עצמם", אמר זליכה. לדבריו ברוב מדינות העולם הסף נקבע על 250 מיליון אירו. בישראל דילל האוצר את הסכום לפי נסיבות השוק. "הסכום לא מדלל את התחרות אלא מוודא שהשוק יתפקד אמר החשב הכללי וציין בסיכום שהאוצר נקט בשני אמצעים להקטין סיכונים דרמטיים במינוי ועדה מייעצת שתוביל את שלב הניסוי של הרפורמה בהשתתפות הממונה על ההגבלים ובהבטחת נתח של 20% לשוק המקומי.