פרימקוב, המכהן כשר החוץ של רוסיה למן 1996, השנה בה החליף את אנדרי קוזירב נעים ההליכות שנחשב לפרו-מערבי מדי, נקט עמדה אנטימערבית לעומת קודמו. הוא התנגד להתרחבותה של נאט"ו על גבולות רוסיה, ולחץ לעמדה רוסית עצמאית יותר במשבר יוגוסלביה, בו נחשבה רוסיה לבעלת הברית המסורתית של סרביה.
במזרח התיכון, פרימקוב גיבש מדיניות רוסית שהתנגדה למהלומות צבאיות נגד משטרו של סדאם חוסיין.
פרימקוב הוא מומחה ותיק לעניינים מזרח-תיכוניים. הוא כיהן כראש הדסק המזרח-תיכוני של פרבדה, שופר המשטר המפלגה הקומוניסטית, בשנות ה-60. הוא יליד קייב, בירת אוקראינה, שגדל בגרוזיה. לימודיו הגבוהים היו באקדמיה הרוסית ללימודים אוריינטליים, מוסד שממנו גויסו סוכנים רבים לק.כ.ב., שירות הריגול הנגדי הסובייטי וכיום הרוסי.
פרימקוב עמד בראש הק.ג.ב. בשנים 1996-1991, בתקופה בה נחשפה החפרפרת של הק.ג.ב. (ב-1994) אולדריץ' איימס, בשורות הסי.איי.אי, סוכנות הביון האמריקנית.
כסוכנו המיוחד של הנשיא לשעבר גורבצ'וב למזרח התיכון, נועד פרימקוב בבגדאד עם סדאם חוסיין אחרי פלישת עיראק לכוויית באוגוסט 1990. אחרי מלחמת המפרץ, הוא נסע לעיראק כמה פעמים, כדי לתווך במשברים עם צוותי הפיקוח של האו"ם על כלי הנשק להשמדה המונית