גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיפור בכמה עותקים

באוקטובר 1937, לפני 67 שנים, רשם ממציא בשם צ'סטר קרלסון פטנט על המצאה בשם 'אלקטרו-פוטוגרפיה'. Xerox, החברה שאימצה את הפטנט ושינתה את העולם, ויתרה בדרך על המחשב, העכבר והחלונות > אודי נתן

בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20, במסגרת עבודתו כמנהל מחלקת הפטנטים בחברת אלקטרוניקה, הבחין צ'סטר קרלסון שלעולם אין מספיק עותקים של מפרטי הפטנט ולא קיימת דרך מעשית ומהירה ליצור עותקים נוספים. הוא החליט לבדוק את תחום המוליכות בהשפעת האור (Photoconductivity). עד מהרה החל הממציא החרוץ לערוך ניסויים ראשוניים במטבח דירתו, שם חשף את העקרונות הבסיסיים של התהליך לו קרא מאוחר יותר 'צילום חשמלי' (Electrophotography). את העקרונות שמאחורי תהליך זה הגדיר בבקשה לפטנט שהגיש באוקטובר 1937. מכונת הצילום נולדה.

"לפני 6,000 שנה החלו בני האדם לכתוב על קירות מערות ולוחות אבן" מסביר ד"ר דוד פסיג, עתידן וראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת באוניברסיטת בר אילן. "לפני כ-3,000 שנה עברנו לקלף, אחר כך לנייר ולדפוס, והמצאת צילום המסמכים הייתה שלב נוסף בהתקדמות האנושית לעבר שיטות שיתוף מידע טובות יותר".

קרלסון חיפש במשך שנים אחר חברה שתשקיע בפיתוח ההמצאה למוצר שימושי. משנת 1939 ועד 1944 קיבל הודעות סירוב מיותר מעשרים חברות. בשנת 1944, התעניין לבסוף בהמצאה מוסד בשם Battelle Memorial Institute, שבשנת 1947, חתם המוסד חוזה עם חברה קטנה לנייר צילום בשם Haloid ומסר לה את הזכות לפתח את מכונת הצילום. בשלב זה, הסכימו שני הצדדים שהשם 'אלקטרו-פוטוגרפיה' מסורבל. המכון פנה לפרופסור לשפות קלאסיות מאוניברסיטת אוהיו, שטבע את המילה 'Xerography', הנובעת מהמילים היווניות "יבש" ו"כתיבה".

בשנת 1949 הציגה Haloid את מכונת הצילום הראשונה שלה שנקראה Xerox Copier, מכונה איטית ומלכלכת שדרשה ביצוע פעולות ידניות קפדניות. ב-1959 הוסר הלוט מעל מכונת צילום המסמכים המשרדית הנוחה הראשונה. המכונה שנקראה 914, יצרה עותקים במהירות במגע כפתור פשוט. במרץ 1960, כשה-914 הראשונה נשלחה ללקוח, עמדו התחזיות להזמנות על היקף משוער של 5,000 יחידות לשלוש השנים הקרובות. עד סוף 1962, נשלחו 10,000 יחידות, ואנשי הייצור כרעו תחת עומס ההזמנות. דגם 914 היה אחד המוצרים המוצלחים ביותר שיוצרו אי-פעם. מ-1959 ועד 1963 גדלה הכנסת החברה מ-2 מיליון דולר ל-22.6 מיליון. בשנת 1963, היה כל אדם שלישי שעבד בחברה עובד שנשכר באותה שנה. עד כדי כך היתה ההצלחה מרשימה, שהחברה החליטה לשנות את שמה ל-Xerox ונרשמה למסחר בבורסה של ניו יורק.

כאשר נפטר צ'סטר קרלסון בשנת 1968 בגיל 62, עמדו ההכנסות השנתיות של חברת זירוקס (Xerox) על מיליארד דולר בקירוב, וכל העולם יצר עותקים בלחיצת כפתור. הוא היה אחד מהממציאים הבודדים שזכה לראות את ההמצאה שלו משנה את העולם.

הפספוסים הגדולים

בעקבות הצלחתה המטאורית, החליטה זירוקס על הקמתו של פארק טכנולוגי ענק בפאלו אלטו, קליפורניה, ובו ריכזה את כל מעבדות המחקר והפיתוח בתחום המיכון המשרדי. מיטב המוחות עמלו על המצאות שעתידות היו לשנות את פני עולם העסקים בעשורים הקרובים. למרבה האירוניה, חלק ניכר מהמצאותיהם זכו להתעלמות רועמת מצד החברה. הפספוסים של זירוקס הפכו למיתולוגיה לא פחות מההצלחות שלה.

בתחילת שנות השבעים, בעקבות עבודתה של חברת IBM בתחום המחשוב, החליטה החברה להקצות משאבים לפיתוחו של מחשב אישי. המחשב האישי אותו אנו מכירים היום הומצא בזירוקס פארק עוד בשנת 1973 ונקרא ALTO. סטיב ג'ובס צפה בהמצאה בעת ביקור במקום ב-1979 ושנה לאחר מכן כבר הוציא לשוק את הדגם הראשון שנקרא Lisa. על בסיס המחשב הזה ומערכת ההפעלה שלו הרכיב מאוחר יותר בחור צעיר בשם ביל גייטס את Windows, והשאר נכתב בדפי ההיסטוריה. זירוקס הוציאה אמנם מחשב אישי בשם Star שיתחרה ב_Lisa, אולם שני המוצרים היו כשלון כלכלי עקב מחירם הגבוה וזירוקס החליטה שלא להקצות משאבים נוספים לעניין.

"זוהי דילמה שמלווה אירגונים טכנולוגיים גדולים גם היום" מסביר ד"ר פסיג. "חברות רבות, כ-Hp, Sun ו-Intel מחזיקות גם הן קמפוסים למחקר ופיתוח. בקמפוסים הללו ניתנת יד חופשית לחלוטין לממציאים, אולם פעמים רבות, גם אם המצאתם נראית כדאית מבחינה טכנולוגית וכלכלית, היא נופלת מחוץ לתחום פעולתה של החברה. המושג Spin-Off, כלומר הקמת חברה-בת לשם פיתוח מוצר מחוץ לתחום פעולתה המסורתי של החברה האם, הוא נוהג חדש למדי ולא היה נהוג בתקופה שהמהנדסים עמלו על המצאת המחשב האישי במעבדות זירוקס פארק. מה גם, שהפרדיגמה השלטת באותה תקופה היתה שאין הצדקה כלכלית למחשב אישי".

בין ההמצאות עליהן ויתרה זירוקס ניתן למצוא את ה-Ethernet, הטכנולוגיה עליה מבוססות מרבית רשתות המחשבים בעולם; טכנולוגיית ה-WIMP (חלונות, אייקונים, תפריטים) עליה מבוססות כל מערכות ההפעלה של המחשבים האישיים בימינו; וגם מדפסת הלייזר. כל ההמצאות הללו מצאו את דרכן אל חברות אחרות שעתידות היו לעשות הרבה כסף.

"בקמפוסים הטכנולוגיים בארה"ב ניתנת לממציאים גם היום יד חופשית לגמרי," ממשיך פסיג, "ישנם אינספור מוצרים מדהימים שחלקם הגיעו אפילו לשלב אב הטיפוס שאינם מיוצרים וממתינים על המדפים. באופן כללי, ניתן לומר שרק כ-2 אחוזים מכלל ההמצאות שמתגלות במקומות הללו, מגיעות בסופו של דבר לשלב הייצור".

כיום משווקת זירוקס העולמית את מוצריה ב-145 מדינות ברחבי העולם, מעסיקה כ-70 אלף עובדים, עם מחזור עסקים שנתי של כ-16 מיליארד דולר. שמה של החברה הפך להיות מזוהה עם צילום מסמכים, עד כי בשפה האנגלית הוא הפך לפועל המתאר את פעולת הצילום עצמה. למרות זאת, אין להתעלם מהעובדה שהיא הייתה יכולה להיות גדולה הרבה יותר. מיקרוסופט, אפל, ואינספור חברות תוכנה וחומרה ברחבי העולם קנו את עולמן בזכות חיטוט בפח האשפה של זירוקס. ואולי בכל זאת מדובר כאן בתהליך טבעי ומתקבל על הדעת.

"לעתידנים שכמותי" אומר דוד פסיג, "יש בעיה לא קטנה לזהות אילו מבין הרעיונות המוצעים ייוצרו בסופו של דבר ויוכיחו את עצמם מסחרית. בכל טכנולוגיה עלינו לחפש את ה-Killer Application, כלומר את הרכיב שיהפוך את ההמצאה לישימה עבור קהל גדול. האי-מייל למשל, הוא ה-Killer Application של האינטרנט, עד כדי כך שאם הוא ייהרס, תודות לספאם, עשויה הרשת כולה ליפול. קשה מאוד לזהות את הצורך באפליקציות הללו משום שהשימושים העתידיים שלהם לא תמיד ברורים. זו היתה הבעיה גם במקרה של זירוקס. חלק גדול מההמצאות שנתגלו במעבדותיה פשוט לא זוהו כבעלות פוטנציאל מסחרי".

אז מהו השלב הבא? "עתידנים מזהים את הקפיצה הבאה בתחום עם הדיו הדיגיטלי. הבעיה היום היא שהרזולוציה של מסך המחשב גרועה בהרבה מזו שמתקבלת על נייר. המצאה צריכה להוכיח את עליונותה על פני הקיים למשך זמן רב לפני שתבטל את המדיה הקודמת. ממש כפי שניתן עדיין למצוא חברות שכותבות על קלף, גם הנייר לא ייעלם מחיינו כל כך מהר".*

עוד כתבות

שוחד / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הבעל חתם על הסכם תיווך והאישה לא - מי ישלם למתווך?

בית המשפט פסק כי המתווך יקבל רק כמחצית מהסכום שנקבע, מכיוון שלא החתים את האישה על הסכם התיווך, אלא את הבעל בלבד

דצ'יה דאסטר / צילום: יח"צ

דאצ'יה דאסטר עדיין מציעה תמורה רצינית לכסף ללקוחות לא מפונקים

ב-120 אלף הדאסטר הוותיקה מקבלת מנוע טורבו-בנזין חזק וסופר-מודרני עם שורשים של מרצדס

 

 

נהריה מוצפת / צילום: רם גוטליב

ענף הביטוח בעין הסערה: איך ההצפה בנהריה קשורה לשינויים בענף הביטוח?

ניהול מוצלח של חברת ביטוח, המאזן בין רווחיות בטווח הקצר לאתגרי הטווח הארוך, הוא מהמשימות הניהוליות המורכבות ביותר שהזירה העסקית יכולה לזמן בעת הנוכחית ● רגולציית יתר עלולה להוביל לירידה בתחרותיות בענף ולפגוע במבוטחים ● דעה

אור פירון–זומר/ צילום: דניאל אדרי

מפיקת הלוויות שגייסה כבר 2 מיליון שקל: "מוטל עלינו לחנך את השוק"

אור פירון-זומר הקימה מיזם חלוצי להפקת לוויות, ובתוך ארבע שנים כבר גייסה 2 מיליון שקל ● בארוחת ערב שערכה לחברותיה היא אומרת: "העבודה שלנו כרוכה בשיתוף פעולה עם גורמים שלא תמיד רוצים בקיומנו, כי אנחנו מערערים את המצב הקיים"

שמחה רוטמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

"נתניהו אשם במצבו. כשמערכת המשפט עזרה לו להיפטר מיריבים, הוא זרם וחיזק אותה"

עו"ד שמחה רוטמן, היועמ"ש של התנועה למשילות ודמוקרטיה, בראיון אישי ● על הילדות בבני-ברק, על התגבשות הרצון לפעול ציבורית בימי אוסלו, על שלטון המשפטנים, על תיקי נתניהו ועל האקטיביזם של בג"ץ: "העליון נוטש את תפקידו כשומר סף. למה שתהיה לו סמכות לקבוע מי יהיה רה"מ?"

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

מה הועילו אנשי האוצר בהנפקתם?

בשבוע שעבר ביצעה ממשלת ישראל הנפקת איגרות חוב דולריות לתקופות של 10 ו-30 שנה, בהיקף כולל של 3 מיליארד דולר ● ההנפקה היתה בוודאי מוצלחת עבור הבנקים שליוו אותה, אבל האם גם עבור מדינת ישראל?

פאדי פרח, משקיע ומתווך נדל"ן בגליל וביוון / צילום: איל יצהר, גלובס

הכירו את מתווך הנכסים מהגליל שהתייאש מישראל וגילה את אתונה

המתווך פאדי פרח מנצרת התמחה במציאת נכסים למשקיעים באזור מגוריו ● עם העלאת המס לדירה שנייה ל-8% הכול התייבש, וזרם המשקיעים פנה מעבר לים - והוא בעקבותיו ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

טראמפ בעצרת בחירות באריזונה / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

כך בנה טראמפ את חומת (התשלום) במו ידיו, והציל את העיתונות

העיתונאים וכלי התקשורת העלו את החשש שדבריו של הנשיא ידרדרו לכדי אלימות ישירה ● עם זאת, השפה של הנשיא הביאה לתופעה מדהימה לא פחות: מספר המנויים והצופים בכלי התקשורת זינק למעלה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד 

צילום: יוסי זמיר

ביקור התזמורת: איך הגיעו פסנתרים לרחובות הערים בישראל ולמה השכנים מיואשים?

יזמים יצרו אותם בטכנולוגיה ייחודית, מפעל הפיס מימן והעיריות והמועצות האזוריות מתגאות בהנגשת המוזיקה במרחב ● כולם מרוצים מהפרויקט שמציב פסנתרי רחוב ביישובי ישראל, חוץ מכמה שכנים שמיואשים מהקקופוניה

סלמנדרות בתל דן / צילום: יותם יעקבסון

סלמנדרות נופלות מהשמיים: מטיילים אחרי הדו-חיים

לא רק פטריות צצות אחרי הגשם, גם סלמנדרות ● יותם יעקבסון ובנו הצטיידו במגפיים, מעילים ומטריות ויצאו לחפש את הדו-חי המקסים בתל דן, מעוז הסלמנדרות הגדול

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס  Shannon Stapleton

בהינף יד: אמזון מבקשת להמציא מחדש את האופן שבו אנו משלמים

ענקית הטק בונה מסופים בחנויות שיאפשרו לקונים לקשור את המידע מכרטיסי האשראי שלהם לכף־היד ● במילים אחרות, הקונה יוכל לשלם בהינף יד, בלי להוציא כרטיס או טלפון חכם

מריה סאלח מחאמיד

האמנית מרובת הזהויות ש"רוצה שיראו את אום אל-פחם אחרת"

תאונת הדרכים הקטלנית, החיים שתרמה לנער אלמוני, מצלמות המעקב והזהות התרבותית המורכבת ● היצירה 'אנא הון' של מריה סאלח מחאמיד במוזיאון הרצליה היא דיוקן עצמי סוחף

אורלי לוי-אבקסיס, העבודה-גשר-מרצ  / צילום: ניר סלקמן

כמה חמורה האבטלה הסמויה של חדרי הניתוח הציבוריים בישראל

בעוד התורים לטיפול מתארכים, חדרי ניתוח ציבוריים עומדים לפעמים שוממים - בעיקר אחה"צ • למרות שורת יוזמות ממשלתיות לצמצום התופעה, עדיין לא ברור אם חל שיפור בניצול החדרים: משרד הבריאות אינו אוסף מידע • "המשרוקית" פנתה לבתי החולים ומצאה שיפור חלקי בלבד

התרופה של Silenseed תוקפת את הגן האחראי על התפתחות הגידול בסרטן הלבלב / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הגיוס של ביופרוטקט גדל מ-7 ל-13 מיליון דולר

חברת ביופרוטקט, שפיתחה מוצר רפואי להפחתת נזקי הקרנות בסרטן, הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 13 מיליון דולר ● ביופרוטקט פיתחה ומייצרת בלון מבוסס פולימר, המוזרק לגוף ומתנפח בתוכו, וכך מרחיק בין רקמות שעומדות לעבור טיפול הקרנה, לבין רקמות אחרות שעלוות להיפגע מכך

הארי ומייגן. / צילום: רויטרס

הארי ומייגן יפרשו - וישיבו 2.4 מיליון ליש"ט למשלמי המסים הבריטים

הארמון הודיע כי השניים גם לא יקבלו עוד מימון ציבורי, וכי עליהם להשיב כספים שקיבלו לשיפוץ ביתם

טסלה 3. / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הרשויות בארה"ב יבדקו את רכבי טסלה בשל האצה לא רצויה

מנהל הבטיחות בכבישים בארה"ב מסר כי יבדוק 127 תלונות שהוגשו לאחרונה המבקשות לחקור אי סדרים הנוגעים להאצה לא רצויה של חלק מדגמי הרכב החשמלי ● הדוח שהוגש כולל דיווחים על 110 תאונות שגרמו לפציעות של 52 אנשים

חקלאים בשדה אורז בהודו / צילום: רויטרס - Danish Ismail

תת יבשת בבצורת: כך המשבר בהודו משפיע על התנהוגתה של אומה

הגדלת פערים חברתיים, עלייה בשיעורי הפשיעה ואפילו יותר התאבדויות. המחקרים שעורך ד"ר רם פישמן מדגימים כיצד משבר האקלים פוגע גם בכלכלה, ומשנה לרעה את ההתנהגות האנושית

אבי גבאי \ צילום: איל יצהר

מנהל הטכנולוגיות של סלקום רון שבילי עוזב

שבילי הודיע על עזיבה לתפקיד חדש שטרם פורסם ● אבי גבאי נכנס היום לתפקידו כמנכ"ל סלקום במקומו של ניר שטרן

ניר ברקת / צילום: איל יצהר

ניר ברקת מנסה לקחת למשה כחלון את תיק האוצר, כבר עכשיו. כך זה נראה מאחורי הקלעים

כחלון, בצורה אלגנטית, ויש שיגידו מקצועית משאיר אחריו אדמה חרוכה - הגירעון התופח - ולכן תיק האוצר נהפך שוב למשהו, שלכאורה, אף ח"כ ממפלגת השלטון לא יחפוץ בו ● ואז ניר ברקת הגיע ● כך ראש עיריית ירושלים לשעבר מנסה להחזיר ללחייו של ראש הממשלה בנימין נתניהו את הסומק הכלכלי ● פרשנות

ילדי המילניום

ילדי המילניום, תמונת מצב: 20 ילדים, 20 שנה, 20 שאלות

ביקשנו מעשרים ילדים, ילידי שנת 2000 והלאה, להשיב על עשרים שאלות ● המטרה: לנסות ולהבין דרכם כיצד חושב ומרגיש דור העתיד ● חלק מהתשובות שובות לב, חלק משעשעות, אבל יש גם כמה שצריכות לגרום לנו, המבוגרים, להרהר על המציאות והסביבה שיצרנו להם ● פרויקט מיוחד