בשנת 94', ב-13.9, נקרא יונתן אדרת בדחיפות לדירקטוריון אלסינט. נמסר לו, ששמואל פרג, המנכ"ל, עוזב את תפקידו והוא נבחר למחליפו. "היום אנחנו חוגגים אירוע משולש: לכתו, בואי והליכתי", אומר היום יונתן אדרת, שהתפטר ברגע שדירקטוריון אלסינט קיבל את ההחלטה למכור את החטיבות הרפואיות שלו. לפני עשרה ימים הוא עזב/הודח/הועזב מתפקיד המנכ"ל, על רקע התנגדותו למהלך.
אדרת: "כן, אני רגוע. כואב מאוד. עוד שבועיים אנחנו מציינים 25 למלחמת יום הכיפורים. מאז שום דבר כבר לא גורם לי להתרגש. אנחנו, השריון, האוגדה של אריק שרון וחיים ארז, מציינים את זה בלטרון.
- 27 שנים אתה באלסינט, 4 שנים מנכ"ל, 8 שנים סגן נשיא, כוכב ההיי-טק הישראלי הלך ודעך...
"לא נכון. לא סוד שהשוק לא קל, עליות ומורדות. אלסינט עברה טראומה גדולה ב-84' ו-85'. אבהם סוחמי הלך. בני פלד עשה את הניקוי הנדרש. ב-88' פרש כשהחברה כבר חזרה לרווחיות, אמנם צנועה. המושכות עברו לשמואל פרג. הוטל עליו להחזיר את אלסינט למסלול צמיחה.
"הוא עשה יופי של עבודה, ובין היתר רצה לעשות מעשה - צמיחה כדרך הגדולים - חיפש ומצא את 'דיאסוניקס' שעסקה בתחום האולטרסאונד. חברה ציבורית אמריקנית עם פעילות גדולה באירופה".
- מה שבדירקטוריון של אלסינט מכנים היום "החטא הקדמון"
"אכן. אלסינט היתה אז עם 250 מיליון דולר מכירות. דיאסוניקס היתה מציאה. היו לה מכירות בגודל זהה, והיא נסחרה בשווי של כ-50 מיליון דולר. פרג הקים צוות, אני הייתי חבר בו, נסענו לנהל מו"מ. הבאנו הצעה להנהלה, שנדונה בדירקטוריון. הכל היה בסדר, אבל הנה, תוך כדי כך, וזה משהו לא ברור עד עצם היום הזה, המהלך השתבש. הנרכשים אמרו: אם המכירה לאלסינט - אז לא, אם לאלביט אז כן".
- בראש אלביט עמד עמנואל גיל "גיל היה נשיא אלביט ויו"ר אלסינט. כמובן שיש בסיטואציה כזו ניגודי אינטרסים כלשהם... הוא בא עם המלצה לבצע את העיסקה, ושהחברה תירכש על ידי אלביט. פרג נרעש ונרגש, הוא כעס מאוד, כמוני עכשיו. התחילו להבטיח הבטחות. היו"ר, גיל, בפגישה עם 12 מבכירי הנהלת אלסינט, הבטיח לנו בעל פה ובכתב: אל תדאגו, אנחנו רוכשים את דיאסוניקס עבור אלסינט ונמזג אותה עם אלסינט. שאלנו כמה זמן זה יקח, גיל ענה: לא הרבה זמן. שנה? שאלנו. גיל אמר: אל תלחצו.
"חזרנו לפרג, אמרנו לו שדיברנו עם עמנואל, ואנו משוכנעים בכוונות רצופות הטוב שלו, שאנחנו ממליצים שהחברה תירכש, ואנחנו מאמינים שעמנואל אומר ומקיים. פרג ענה לנו: אתם נאיבים. אתם לא יודעים, שכל כוונת גיל איננה אלא לפרק את אלסינט ולמכור אותה לכל המרבה במחיר. זה היה ב-94'. אנחנו הסתכלנו על פרג בעיני עגל, שומעים ולא מאמינים. הכיצד? אלסינט, ספינת הדגל, בבת עינה של אלרון. בבת עינה של דיסקונט השקעות. התמונה של אלסינט תמיד בעמוד ראשון. היום כבר ברור היטב מי צדק. אבל אנחנו נתנו אז אמון בעמנואל. דיאסוניקס נרכשה, פרג נכנס למערכת יחסים קשה עם היו"ר גיל. קרה לו מה שקרה לי, נוצרו תנאים שאי אפשר להמשיך. הוא הלך בטריקת דלת. הוא גם כעס עלי באופן אישי. והסתיימה חברות אישית עמוקה של 20 שנה".
- הוא התקשר אליך מאז שקרה לך מה שקרה לו?
"לא, ואני מבין אותו. כי הוא הזהיר, ואני לא שמעתי. אני מבין את כאבו אז והיום. זה היה יום קשה, ערב יום כיפור. נכנסתי לתפקיד במרץ רב. 94' היתה לא כל כך מוצלחת. מכירות של 240 מיליון דולר ורווח 10 מיליון, עם בעיות בעיקר ב-M.R.I וחלום של אולטרסאונד שלא התגשם. היה לי מכתב של עמנואל על עניין דיאסוניקס, והיתה לי ולהנהלה תקווה שאם עמנואל הבטיח, והדירקטוריון אישר את העיסקה רק בתנאי שהחברה תמוזג באלסינט, ולכל זה יש סימוכין בכתב, אז יש לנו עתיד. זה היה לנו מאוד חשוב. ב-95' השלמנו גידול משמעותי במכירות וברווח.
"אלא ש-94' ו-95' היו שנות המהפך בהדמייה רפואית. ביל קלינטון נכנס לתפקיד הנשיא ב-92', הוא ראה גירעון של מאות מיליארדים בתקציב, ומצא שהגורם המוביל בענפי הגירעון הוא הבריאות, שהוצאותיו היוו אז %16 מהתל"ג. קם צוות ממלכתי, בראשות הילרי קלינטון, לרפורמה טוטאלית בהוצאות הבריאות. ממול פעלו התעשיינים והאינטרסנטים שהתחילו להפעיל כוחות לעיכוב ההליכים. אבל המערכת הרפואית כבר העריכה שמה שמתרחש הוא מופרז, לא מוסרי. החל תהליך של צימצום השוק וירידת הצטיידות ב-%25 . מכירות חברות הענק האמריקניות ירדו. הם התחילו ללחוץ ולמכור במחירים ששברו את השוק. וגם אנחנו נפגענו, וכך קרה ששנה אחרי כן, עלינו במכירות ונשחקנו ברווחים.
"הבנתי שאנחנו בעולם חדש, שהעולם הולך לשיתופי פעולה, וצריך לחפש שותפים שהם, מכורח המציאות, גם המתחרים.
"אם עד אז לא הכרתי נפש חיה מהמתחרים, התחלתי בעצמי, באופן ישיר, ביצירת קשרים עם כל מנהלי החברות הגדולות. ג'י.אי, סימנס, פיליפס, היטאצ'י, סומיטומו. וגם פיקר, איתם נפגשתי בתחילת 95'. עניינתי אותם, וגיליתי אוזן קשבת. הם ראו אותנו כענק טכנולוגי, שלהתחבר איתו זה כבוד.
"גם יצרתי את הקשר עם ג'י.אי. נחתם קשר שמשמעותו היתה ברורה: היא הכירה בעליונות הטכנולוגית של אלסינט, בעליונות הייצור שלנו. ג'י.אי סגרה את פעילות הרפואה הגרעינית במילווקי והקימה עם אלסינט מיזם משותף - 'אלג'מס', שהייצור נותר בישראל. מוניתי ליו"ר אלג'מס, אגב אני עוד מכהן בתפקיד הזה, אולי שכחו אותי, זה בטח ישתנה עכשיו, כשיקראו בעיתון. החברה קמה ב-1.7.97, ואחרי שני רבעונים מפסידים, לפי התוכנית, הרוויחה 1.6 מיליון דולר ברבעון אחד ועמדה בתחזיותיה.
"הגעתי גם לסימנס ואמרנו: אנחנו המובילים בתחום טכנולוגיית סי.טי. זו עובדה ידועה. אנחנו בעיצומו של פיתוח מוצר חדשני, עם עלויות פיתוח של 50 מיליון דולר. אתם חלשים בתחום, ואם תמשיכו לבד - תישארו מאחור. נתחבר יחד וניצור יישות וירטואלית של פרוייקט משותף. כל צד יפתח את מוצריו, ונצא לשוק במקביל עם שני מוצרים שמרבית החלקים הפנימיים שלהם זהים. הם התלהבו וחתמנו מיזכר הבנה באמצע 96'. הקמנו שני פרוייקטים, קבוצת גג לניהול משותף, וקבוצת על להיגוי בה נשיא סימנס, חברה של 5 מיליארד דולר, ואני, החגב, נשיא אלסינט. העמדנו אב טיפוס של מכשיר, שהוא היום ללא ספק סורק הסי.טי הכי משוכלל שקיים עלי אדמות.
"להסכם היה סעיף משלים: הסכם ייצור, שבו כל צד אמור לייצר עבור השני את מה שפיתח. אבל מאחר וסימנס גדולה פי ארבעה מאיתנו, הרי למעשה הסכם הייצור קבע שאנחנו נייצר בערך פי ארבעה מכלולים, במינימום 100 מיליון דולר עם תחזיות ל-150 מיליון.
"היתה גם 'קופת מחקר משותפת' - כל חברה תתרום לקופה %5 ממכירותיה. זה היה מביא את אלסינט לכך, שכל הפיתוח העתידי היה ממומן מהקופה הזו להרבה שנים. לפי לוח הזמנים, ב-15 בספטמבר, כלומר בעוד יומיים, אלסינט היתה צריכה להכריז על המוצר המפואר הזה - סורק מהיר ומשוכלל. עוד דבר עצוב - מאחר וג'י.אי כבר ידעה על מכירת החיסול של אלסינט, הכריזה ג'י.אי, ביום שישי, במקביל להכרזת אלסינט על מכירת נכסיה, על הסורק שלה, אותו הם עומדים לשווק. זאת, כאשר חברת פיקרד, הרוכשת השנייה של אלסינט, קנתה את חטיבת הסי.טי של אלסינט - בעיקר בשביל זה. עולם עקום. אני יודע שברגע שהיינו מכריזים על המוצר הנפלא הזה, מחרתיים, היינו מקבלים הזמנות, להערכתי, עד סוף השנה בכמה עשרות מיליוני דולרים".
- ועכשיו?
"כלום. אלסינט לא יוצאת עם מוצר. הפוטנציאל שלה לא ינוצל. אלסינט נתנה במתנה את כל עניין ייצור המכלולים לפיקר, לדעתי ללא תמורה בכלל, וגם שלא לצורך, ולדעתי, גם אפשר היה לקבל עוד 100 מיליון דולר על המחיר.
- וסימנס?
"היא יושבת בשקט, כי עשו איתה 'קנוניה' מאחורי הגב. הם ייהנו מפירות המחקר המשותף, הם כנראה ימכרו מיכלולים ביותר כסף, ואלסינט גם וויתרה על קופת הפיתוח המשותפת. בנוסף, אלסינט תשלם להם דמי הסכמה, לפי דרישתם, בסכום דו-סיפרתי במיליוני דולרים בתמורה על הוויתור. לדעתי, הוויתור שלהם לא נעשה רק מנימוקים כלכליים. יש מין הסכמה סמויה בעולם הגדולים. אם אפשר לחסל מתחרה קטן וממזר שצומח - אז טוב לעשות את זה מוקדם. כאינטרס של כולם".
יש לך ביקורת על המחיר לפיקר, מה עם המכירה לג'י.אי?
"עוד סיפור. ענף ה-אמ.אר.אי באלסינט לא ממש הצליח. ענף קשה ביותר בו השקענו במצטבר מעל 100 מיליון דולר החל מ-83'. הייתי חסיד של האם.אר.אי. דיברתי בזכות שילוב המוצרים. השקענו, וב-96' יצאנו עם משפחה חדשה שנקלטה לא רע, והכפלנו את המכירות ל-50 מיליון דולר.
"היה קשה, הדירקטוריון 'הציק': תעשו משהו או נמכור. בשנים שלי בתפקיד הם עוד יותר הכבידו ידם. התחלתי להתרוצץ סביב העולם, נפגשתי עם היטאצ'י ונשיא פיליפס מדיקל. הם לא כל כך התלהבו. המוצר היה בתחילת הדרך, וזה לקח זמן. בראשית השנה הזו, כשנמכרה דיאסוניקס ועמנואל מצא יותר זמן להציק לי בענייני האם.אר.אי, חזרו פתאום היטאצ'י וגם פיליפס ורצו לעשות משהו מהר. נסעתי והגענו להסכמות עם שתיהן לשיתופי פעולה - עם היטאצ'י לשיווק עם סוכנים בלעדיים בצפון אמריקה ויפאן, ובמקביל שיתוף פעולה טכנולוגי עם פיליפס.
"לפני כחודש וחצי הבאתי את שני ההסכמים לדירקטוריון. אמרתי, שאם זה יאושר, אז האם.אר.איי ימכור ב-100 מיליון בעוד שנה וכל הייסורים יבואו לסיומם.
"הדירקטוריון די התלהב ועודד אותי להמשיך, ואז בא עמנואל ואמר: מעט מדי מאוחר מדי. וזה מה שהוא אומר, זה מה שהוא כל הזמן אומר. כמו מנטרה.
"הוא הביא לזה, שהדירקטוריון ביקש ממני שאשים את ההסכמים 'במקרר'. הוא התחיל לרוץ ולסגור עיסקאות עם פיקר וג'י.אי.
"אז את המכירה לפיקר הוא ביצע בחצי חינם. והמכירה לג'י.אי ב-100 מיליון דולר! שומו שמיים! אם כבר מוכרים, צריך לדעת איך למכור. גם בדירקטוריון העירו למר גיל, שהמחיר נראה נמוך באופן מתמיה. אנשים הציעו שירותיהם הטובים להעלאת מחיר העיסקה. אבל עמנואל רץ.
"אלסינט מוכרת עסק שהיתה יכולה להגיע בו בשנת 2000 לפעילות של 100 מיליון דולר ורווח של 10 מיליון דולר - ואני חותם על זה בעיניים עצומות ואני מוכן לשים את כל יוקרתי. נלחמתי, אבל עמנואל הביא שתי עיסקאות סגורות".
והדירקטוריון?
"הם ראו כסף רב. אני חזרתי ודיברתי, אבל הוא אמר שוב: מאוחר מדי ומעט מדי... השאלה היא האם עבדנו 30 שנה כדי להקים תעשייה עברית בישראל, או עבדנו רק כדי למכור".
- והעתיד?
"אני מאמין, שלאורך זמן הכל ייצא מישראל. שתוך ארבע, חמש או עשר שנים לא תהיה תעשייה של הדמייה רפואית בכלל, במקום שתהיה פה אלסינט של מיליארד דולר".
- הייצור נשאר בישראל?
"נקרא לילד בשמו. פיקר וג'י.אי קנו נכסים. את מפעל הייצור הם לא קנו, כי חברות אמריקאיות לא אוהבות להיות קשורות לגורם ייצור משלהן. הם עושים אאוט-סורסינג. מחר אפשר לקנות יותר זול בטייוואן, והם לא רוצים להסתבכך עם עובדים. בהסכם יש התחייבות לרכוש מוצרים במשך 18 חודש ובתנאים מוגדרים מראש, בתום התקופה אלסינט תידרש להוכיח תחרותיות. אם לא, אז הם רשאים להעביר את הייצור לאן שייראה להם. אבל אנחנו פה הרי בנינו בעמל רב, והמדינה שילמה כספי מדען ראשי במיליונים רבים - אז למה להעביר עבודה לקליבלנד וליפאן?"
אז הכל התחיל ממשבר דיאסוניקס?
"אני כמו קאטו הזקן, כל כמה חודשים הייתי מוציא לדירקטוריון את נייר סיכום הישיבה עם גיל, והם היו מסתכלים ימינה ושמאלה במבוכה. אמרו לי שאני נצמד לעבד. באמצע גם נאלצנו למכור לאלביט את חטיבת האולטרסאונד של אלסינט, תוך הבטחה שהנה-הנה הם מיד מעבירים את הכל אלינו. בסוף הם מכרו הכל לג'י.אי.
עמנואל גיל איש עסקים. קנה את דיאסוניקס ב-80 ומכר ב-230, קנה ממך את האולטרסאונד ומכר בפי שניים "בעיסקאות בין חברות קשורות צריך לדאוג, שדבר כזה לא יקרה".
ודיאסוניקס?
החברה שכביכול נרכשה עבור אלסינט, ביוזמתה של אלסינט ולמען עתידה של אלסינט, נמכרה עבור כסף בקופה של אלביט ולא נודע כי בא אל קירבו".
מה עומד מאחורי זה?
"לא כל הכוונות ברורות או ידועות לי. אני חושב, שבקבוצה שנקראת אלרון עשו חושבים והגיעו למסקנה שתחום הרפואה נמצא בתחרות כה קשה עם ענקי התעשייה שלא תביא החזר כמו בתחומי צמיחה ושירותים כמו פרטנר. אז הם החליטו שזה הזמן המתאים כשהנכס, מצד אחד, בשווי שוק נמוך, ומצד שני, הנכסים שווים הרבה והחברה בעמדת זינוק מצויינת".
כועס על עמנואל גיל?
"כועס מאוד. הוא לקח את אחת החברות הכי יפות בישראל, ובעיני היפה ביותר, שכל העולם מעריך אותה. עשה לה דלגיטימציה על ידי זה שהמעיט בערכה, הציג אותה כך בפני העובדים והכל כדי לשכנע שהעתיד לא ורוד וכדאי לקחת את הכסף וללכת. עכשיו הוא מוכר חלום שאת הכסף בקופה, כספי מכירת דיאסוניקס, המכירה לפיקר והמכירה לג'י.אי - הוא ישקיע בחדשנות. כאילו אלסינט לא עוסקת בחדשנות. אלסינט עוסקת בחדשנות במיטבה! בציוד הכי מתוחכם שנמצא על הקרקע. חוץ ממטוסי קרב מתוחכמים, אין דבר יותר מתוחכם ממוצרי הדמייה. לדבר היום על זה שהכסף יושקע בחדשנות, זה קישקוש בלבוש"