השבוע החליטה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, סביונה רוטלוי, שלא לפסול עצמה מלשבת בתיק של זאב בשן, המואשם בהונאת ענק בארה"ב. רוטלוי התבקשה לפסול עצמה בתיק, על רקע מכתב ששלח טרום מתמחה שעבד בעבר בלשכתה, שמאי ליבוביץ', לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק. במכתבו טען ליבוביץ' למשוא פנים לכאורה, שגילתה רוטלוי לאורך המשפט, כלפי ההגנה בתיק.
בהחלטתה השבוע, אמרה רוטלוי כי דבריו של ליבוביץ' הינם שקרים והוצאת דברים מהקשרם. מעבר לכך, אמרה כי מעשהו מקורו בנקמנות כלפיה, על כך שהביאה להפסקת עבודתו אצלה. זאת בשל שני אירועים שהתרחשו, ואשר בעטיים, לדבריה, אבד לה האמון בליבוביץ'.
שני המקרים, לפי רוטלוי נוגעים לאי שמירה על סודיות מצד ליבוביץ', כפי שמחייבו התקשי"ר. המקרה האחד לדבריה, נוגע לשיחתו של ליבוביץ' עם המתמחה של באת כוח המדינה, במסגרתה מסר לה על התרשמותו מעדים מסויימים בתיק ועל האבסורד בהמשך ניהול התיק, לנוכח מצב הראיות.
המקרה השני, נוגע לשיחתו של ליבוביץ' עם עו"ד אמריקני בשם ברוך וייס, בו פגש ליבוביץ' בחתונה משפחתית. ליבוביץ', טענה רוטלוי, תיאר בפני וייס ראיות שהוצגו בתיק, אך גם הביע דיעה חד משמעית, על חוסר הצדק וחוסר הטעם בהמשך ניהול התיק. לדברי רוטלוי, הדבר היה עלול להשתמע כדעת בית המשפט.
בעקבות גילוי המפגש ותוכנו, על ידי התביעה, קיימה רוטלוי שיחה עם ליבוביץ' בנוכחות סגן הנשיא לעניינים פליליים בבית המשפט המחוזי, חיים פורת. ליבוביץ', טוענת רוטלוי, הודה בקיומה של השיחה עם וייס, אף כי התכחש לחלק מתוכנה. כן טען, כי היוזמה לשיחה באה מדודתו, עו"ד יסכה ליבוביץ', פרקליטת מחוז הדרום, שהיתה נוכחת במהלך אותה שיחה. הוא אף טען כי דודתו תוכל להוכיח את צידקתו. "יסכה אמרה לי לספר", אמר ליבוביץ'. בהמשך, אמר ליבוביץ' כי דודתו לא יכולה לאשר את תוכן הדברים, שכן לא היתה נוכחת במהלך כל השיחה ועקב הרעש לא שמעה את פרטיה.
ליבוביץ' מסר, אם כן, שתי גירסאות לגבי חלקה של דודתו בפרשה: האחת, שהיא יזמה את השיחה עם וייס ועודדה אותו לספר לו דברים על מהלך המשפט; והשנייה, שהיא לא היתה קשורה לתוכן השיחה.
בעניין זה קיימות כמה אפשרויות: האחת, שליבוביץ' פגש את וייס בלא "תיווך" של דודתו. השנייה - שיסכה ליבוביץ' הכירה בין אחיינה לבין וייס, אך לא היתה מודעת לתוכן השיחה ביניהם ולא יזמה כלל את תוכן השיחה. שלישית - שליבוביץ' אכן יזמה את השיחה ונכחה בה, אך ביקשה להיות "מחוץ לתמונה". לפי תסריט כזה, ייתכן שליבוביץ' לא שיערה שהדברים התפתחו כפי שהתפתחו ומשהגיע העניין לבירור בפני רוטלוי ובפני סגן הנשיא, ביקשה מאחיינה שישאיר אותה "מחוץ לעסק".
רוטלוי ציינה בהחלטתה, כי ליבוביץ' דרש שייערך לו הליך מעין שיפוטי לבדיקת נכונות גירסתו אודות תוכן שיחתו עם אותו וייס.
רוטלוי מציינת, כי ב-9.9.98 - מועד החתונה בה פגש ליבוביץ' בעו"ד וייס, התרחש גם אירוע מסויים בבית המשפט, במהלך ישיבה שהתנהלה בתיק. לדבריה, באותה ישיבה היא הבחינה בבחורה שהתיישבה ליד אחותו של הנאשם ודיברה איתה בצורה מאוד ידידותית, ונראה כי הן מכירות זו את זו. רוטלוי הבחינה כי גם ליבוביץ' מכיר את הבחורה, ולשאלתה השיב כי זוהי ידידתו או חברתו. רוטלוי ציינה, כי משתמהה מדוע בחרה אותה בחורה לשבת ליד אחותו של הנאשם, בשעה שהאולם ריק, השיב לה ליבוביץ' כי חברתו מתיידדת בקלות עם אנשים.
לדברי רוטלוי, התנהגותו הבלתי אתית של ליבוביץ' לא איפשרה את העסקתו על ידה והיה בה כדי לשמש עילה לפתיחת הליכים משמעתיים כנגדו. הרחקתו מהטיפול בתיק, לדעתה, היתה התגובה המינורית ביותר שניתן היה להגיב במקרה זה