ההצעה לפצל את תפקיד הנגיד, היועץ הכלכלי הראשי לממשלת ישראל, מתמיהה ומעוררת דאגות. מדובר בהצעה שדומה במקורותיה ובמטרותיה לצעד דומה שכמה מחשובי הפוליטיקאים בישראל העלו ביחס למינוי יועץ משפטי לממשלה. בשני המקרים הכוונה היא למנות נושא משרה קצוץ-כנפיים וסמכויות שיהיה בבחינת יס-מן לממשלה. לו הוגי הרעיון היו נועצים עם כמה מהנגידים בעבר, ובראשם מיכאל ברונו ז"ל ופרופ' יעקב פרנקל יבדל"א, הם היו מזדעזעים. ספק אם בין המועמדים למשרה הבכירה יימצא אחד שיסכים לחתום על כתב-כניעה כלכלי לממשלה. גם כך טובי הכלכלנים וחשובי הפרופסורים לכלכלה בישראל מדירים רגליהם ממשרת הנגיד, תופעה שנמשכת כבר עשרות שנים: פרופ' חיים בן-שחר, פרופ' אלחנן הלפמן, פרופ' ניסן לוויתן ואחרים, שכל בנק מרכזי שמכבד את עצמו היה מתהדר בשירותיהם.
ובכל מקרה, בינתיים בצוות בכר למינוי נגיד בנק ישראל, נמשכים קרבות היוקרה בין ראש הממשלה אריאל שרון לשר האוצר בנימין נתניהו. זה הרקע למרוץ החם והלוהט לנגידות בין הנגיד המכהן ד"ר דוד קליין לבין הטוען לכתר פרופ' ליאו ליידרמן. בימת ההתרחשויות היא פורום צוות האיתור שהוקם בהשתתפות מנכ"ל משרד רוה"מ אילן כהן ומנכ"ל האוצר, יוסי בכר. מצד אחד ניצב קליין, שסוגר 5 שנים סוערות, אולי אחת התקופות הקשות שידעה כלכלת ישראל. מנגד עומד ליידרמן, שבהתקדמות מטאורית הוא מונה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, למנהל בבנק ההשקעות דויטשה בנק, ולמנהל בבנק הפועלים המצוי כעת בחזית המערכת הבנקאית בישראל. הדרכים של קליין וליידרמן מצטלבות פעם אחר פעם, בראשונה באמצע שנות ה-70 בוושינגטון, כאשר כל הדרכים מובילות הישר לנגיד הקודם פרופ' יעקב פרנקל, אז מס' 3 בקרן המטבע הבינלאומית. קליין למד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארה"ב, משם הגיח לעבודות בבנק העולמי. ההתקרבות הגדולה בין פרנקל וקליין חלה בבנק ישראל, בסוף שנות ה-90, כאשר השניים חברו לקואליציה אחת להורדת האינפלציה לאפס. בתמורה המליץ פרנקל לרוה"מ אהוד ברק למנות את קליין למחליפו.
ההיכרות של ליידרמן עם פרנקל היא ארוכת שנים, עוד מזמן לימודיו באוניברסיטת שיקאגו, שם היה פרנקל פרופ' בכיר לכלכלה ומרצה מצטיין. את הדוקטורט עשה ליידרמן אצל פרופ' רוברט לוקאס, חתן פרס נובל לכלכלה, וחוקר בתחום השפעות המדיניות הכלכלית. ליידרמן הגיע לשיקאגו שנה אחרי ד"ר עקיבא אופנבכר, שגם הוא עשה את לימודי הדוקטורט אצל לוקאס, אבל השלים את הלימודים שנה לפניו. ד"ר מאיר סוקולר, היום המשנה לנגיד, כבש באותן שנים את ספסלי הלימודים באוניברסיטת NYU.
את לימודי התואר הראשון והשני סיים ליידרמן באוניברסיטה העברית בירושלים בשנות ה-70, יחד עם פרופ' רפי מלניק וד"ר ליאורה מרידור, עוד שתי דמויות מפתח בבנק ישראל. היתה אז בירושלים חבורה גדולה של סטודנטים מדרום אמריקה. בדרך זו או אחרת כמעט כל בכירי בנק ישראל עבדו עם פרנקל, בקרן המטבע או בבנק העולמי, שני מוסדות כלכליים נחשבים בוושינגטון הנמצאים בשכנות. זהו מקום טוב לעבודה, התחבורה הציבורית אליו נוחה, וסופי השבוע חופשיים לטיולים של יומיים וחצי, משישי עד ראשון. לפעמים היו שוכרים מכונית ויוצאים לטיולים ארוכים יותר. קרקע פורייה ליצירת חברויות ויריבויות, שאת עקבותיהן ניתן לגלות היום.
לשני המועמדים חשוב לשמור על היציבות והיחסים הקורקטיים עם בכירי בנק ישראל. איש מהם לא יזעזע את מחלקת המחקר ולא את המחלקה המוניטרית. הפיקוח על הבנקים זה סיפור אחר, אולי המחויבות היא אחרת, ואכן הם נמצאים על הכוונת.
ליידרמן ירצה להראות שהוא ממשיך דרכו של פרנקל, ולקבל ממנו את ברכת הדרך. גם עמדתו של יעקב נאמן חשובה לו. פרנקל ונאמן הם הכוחות המשפיעים על מינוי הנגיד הבא לבנק ישראל. דעתם נחשבת בעיני שרון ונתניהו, לשניהם ערוצי הידברות בלתי פורמליים איתם. עד להכרעה בסוף נובמבר נותרו כשבועיים. השווקים רגועים, אין היסטריה, נשמרת היציבות הפיננסית ויציבות המחירים. למרות הטלטלות המדיניות והפוליטיות של החודש האחרון.