הקונסורציום הגרמני הבונה עבור ישראל את 3 הצוללות מדגם "דולפין", קיבל ממשרד הביטחון ומחיל הים אישור למכור למדינות זרות את המודל, שהוא מאיפיון ישראלי בלעדי. כך נודע ל"גלובס". ישראל תקבל חלק מהרווחים בכל מכירת עתידית. בקונסורציום הגרמני שותפות החברות HDW ו-TNSW, והיקף הפרוייקט הוא כמיליארד דולר.
ראש מספן ציוד במפקדת חיל הים, תא"ל ד"ר שלמה מרקל, גילה ל"גלובס", כי דגם הדולפין יתחרה בין השאר בצוללת החדשה המכונה "212", הנבנית עבור חילות הים של המדינות החברות בברית נאט"ו. "מתן הזכויות לקונסורציום הגרמני הוא בדומה לאישור שהענקנו למספנות אינגלס בארה"ב, שבנו את ספינות ה'סער 5'. עם זאת, המספנות לא הצליחו עד כה לחתום על עיסקות למכירתן ללקוחות אחרים".
צוללת הדולפין הראשונה תימסר לחיל הים במהלך 1999, ושתי הצוללות הנותרות - עד סוף השנה הבאה ובשנת 2000. הפרוייקט ממומן מכספי ממשלת גרמניה, שהסכימה לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 לצייד את ישראל בשתי צוללות מתקדמות, ומתקציב הבטחון. בשנה שעברה היא נעתרה לבקשת ישראל והרחיבה את האספקה ל-3 צוללות.
חלוקת המימון המדוייקת בין גרמניה לישראל לא נמסרה לפירסום. הייצור מתבצע במספנות הקונסורציום בערים קיל ואמדן בים הבלטי. בשלב זה עוסקים מתכנני הצוללות בסיום שלבי בניית צוללת האב-טיפוס.
מרקל גילה, כי לעומת ביצוע תהליך אינטגרציית המערכות בספינות ה"סער 5" ע"י היצרן, החליט החיל לבצע בעצמו את שילוב המערכות בצוללות. "ההחלטה תחסוך עשרות מיליוני דולרים. ב'סער 5' חולקה האינטגרציה לשלבים שגרמו לעומס עבודה, ובצוללות יבוצע מהלך אחד".
בנוגע לטענה שישראל אינה זקוקה לצוללות חדשות, אמר מרקל: "שמירה על נתיבי השיט ועורקי התחבורה המסחריים היא בעלת חשיבות רבה. בעידן הנוכחי של שינויים טריטוריאליים, הים נותר המרחב האסטרטגי היחידי. איראן מצטיידת בצוללות 'קיל' רוסיות, וחיל הים צריך לתת מענה לאיומים מגוונים.
"היינו רוצים להצטייד בצוללות וספינות טילים נוספות, אבל אנו נאלצים להסתפק במספר מצומצם בלבד, מסיבות תקציביות. חיל הים ימשיך להיות קטן ואיכותי, ואני בטוח שמקבלי ההחלטות במדינה אמונים על מה שהם עושים.
"עיסקת הצוללות, בכמיליארד דולר, היא הגדולה ביותר שבוצעה בחיל הים בעשור האחרון. זה נכון שחיל האוויר רוכש כל מספר שנים מטוסים בעיסקאות שכל אחת מהן גדולה בהרבה, וייתכן שיש לו לובי יותר גדול"