לעיתים התקשורת נכנעת לכותרות. זה קרה בשבוע שעבר בדיווח על העלייה החדה בשיעור 1,100% במחירי המלפפונים ל-11 שקל. לרגע היה נדמה שהאינפלציה שוב מרימה ראש ומאיימת על היציבות. הכל צופים בחרדה למדד אימתני בנובמבר, מעל ל-0.5%, הגבוה ביותר בחצי השנה האחרונה.
בשיא המשבר הקואליציוני ונפילת התקציב ל-2005 בקריאה ראשונה, קיבלנו ידיעה ירוקה על המלפפונים. האם תש כוחה של התקשורת להתעמת עם כותרות צעקניות? אולי בצל האירועים מותר להגניב ידיעה משעשעת אחת, והמידתיות נעלמה. לפי בדיקה שערכנו, עליית מחירי המלפפונים התרחשה ממש בימים האחרונים של נובמבר, עקב פגעי מזג האוויר, שחייבו הזרמת גידולי חממות המיועדים בעיקר לייצוא. טווח המחירים נע בין 11 שקל בחנויות ל-8.5 שקל בשווקים הפתוחים, ובהם אף נרשם פער בין 6.8 ל-8.5 שקל, ומי שטרח מצא מלפפונים זולים יותר.
זו לא חוכמה לקחת את מחיר המלפפון הגבוה ביותר ב-2004, 11 שקל לקילו, ביחס למחירו הנמוך ביותר, 1 שקל לקילו באחד מימי הקיץ החמים, כדי שתהיה אינפלציה של מלפפונים; צריך שתהיה עליית מחירים מתמשכת ורצופה. מחירי המלפפונים ביום נתון אחד, אפילו בשבוע אחד, אינם משקפים את המחיר הממוצע בחודש הרלוונטי, שהוא הקובע מבחינת המדד. מצלמות הטלוויזיה שלוקחות את הצופים לשוק או לחנות צריכות להראות את כל התמונה, לא להתמקד רק בדוכן של ה-11 שקל. בינתיים המחירים החלו לרדת.
בשל משקלם הנמוך של המלפפונים במדד (1.8 נקודות מתוך 1,000) גם עליית מחירים של 100% לא תתרום יותר מ-0.15% עד 0.25% למדד הכללי. עלייה של 200% תתרום 0.3% ועלייה של 300% תקפיץ את מדד נובמבר ב-0.45%. אלא שמה שעולה בנובמבר יירד במדד דצמבר. גם החקלאים לא יכולים להרשות שמחירי המלפפונים יהיו פעמיים וחצי הדולר, גם אם מדובר במטבע הולך ונעלם. ייתכן כי כלל הירקות הטריים, בעיקר העגבניות והבצל היבש, שמשקלם הכולל במדד מאוד גבוה, יזניקו את מדד נובמבר אפילו ב-0.7%. זה לא יקרה בגלל המלפפונים, אלא בגלל הירקות האחרים. בכל מקרה אין בכוחם של הירקות לקזז את השפעת ההתמתנות במחירי הדלקים ובעיקר את חולשת הדולר שירד בחצי השנה האחרונה ב-6%.
מבחינה כלכלית צרופה, חשוב יותר לעקוב אחר מאבק המאסף שמנהל הדולר אל מול המטבעות האחרים, האירו, היאן היפני ואפילו השטרלינג, שב-2004 עקף את כולם. מהם נשקפת הסכנה לאינפלציה, לא מהמלפפונים, משום שעיקר סחר החוץ של ישראל מתנהל אל מול שווקים אלה.
שיטת סל המטבעות מנטרלת את התזזית שפקדה את שוק האירו ואת שוק הדולר. בזה עסק כינוס היובל של בנק ישראל, שאירח מעל ל-50 בנקאים ונגידי בנקים מרכזיים בחו"ל, והתמקד בסוגיה לאיזה גוש מטבע על ישראל להיצמד, האירו או הדולר, אם אחד מהם יסכים לקבל אותנו אל בין שורותיו. בזה התקשורת הישראלית, בעיקר האלקטרונית, לא התעניינה. זמן השידור הלך למלפפונים. עוד עדות לכך שישראל היא עדיין מדינת עולם שלישית, שבה מה שפחות חשוב מקבל יותר זמן שידור.
ראשי בנק ישראל, בכל מקרה, צריכים להודות בחום לחקלאים על שהקפיצו את מחירי המלפפונים והירקות הטריים. בזכותם האינפלציה ב-2004 תגיע ל-1.5%-2%, קרוב לאמצע יעד האינפלציה הרשמי. בלעדיהם האינפלציה השנה היתה מסתיימת בפחות מ-1%, מעמד מביך לבנק ישראל, שהיה צריך להסביר בפעם הנוספת בשש השנים האחרונות, מחוץ ל-2003 , מדוע יעד האינפלציה מוחטא מלמטה. למחיר המלפפונים העולה תהיה תרומה חשובה לעמידה ביעדים (גם אם צריך יותר מאשר מלפפונים כדי להחיות את האינפלציה), יותר מאשר הורדת הריבית ב-0.2%.
ולאן נעלם הארבה? בתוך כמה ימים הוא עף, כנראה נעלב מהורדת הריבית רק ב-0.2%. *