השבוע פורסם ב"גלובס" (14.12.04), כי המיליארדר מארק ריץ', המקיים קשרים הדוקים עם אישים ומוסדות בישראל, חשוד במעורבות בפרשת השחיתות במסגרת תוכנית האו"ם 'נפט תמורת מזון'. בין האישים האלה הוזכר גם אהוד ברק. בעצם הימים האלה מנסה ברק לפלס את דרכו אל ראשות מפלגת העבודה והממשלה. לכן צריך להיות עניין בקשירת הקצוות בין מי שחשוד כנוכל לבין ראש הממשלה לשעבר ואיש עסקים בהווה.
לפני כמה שנים היה ריץ' היהודי עבריין נמלט, שהיה מבוקש בחשד להעלמת מס, שהוגדרה כגדולה ביותר בתולדות אמריקה, לא פחות. האיש לא ניהל חיים של נרדף, להיפך, הוא התמקם בארמון מפואר בשווייץ, ניהל משם עסקים ואת פעילויותיו החברתיות הענפות. אולם את עיקר מרצו וממונו הקדיש ריץ' למטרה חשובה ביותר בשבילו: קבלת חנינה מנשיא ארה"ב, שתאפשר לו לחזור למולדתו. משאלתו זו התמלאה, כאשר הנשיא ביל קלינטון, ממש בדקה ה-90 של סוף כהונתו, העניק לעבריין הנמלט חנינה.
תעלומת "הנושא הפיננסי"
כאשר קלינטון הודיע על החלטתו, הוא אמר שעשה זאת, בין השאר, לאחר שקיבל המלצות מאישים בכירים. ביניהם הוא מנה, כאחד הממליצים הנלהבים, את ראש הממשלה אהוד ברק. התובע של ניו-יורק לא אהב את העניין הזה, ופתח בחקירה על הנסיבות ועל הסיבות למתן החנינה. בין השאר, הגיעה לידי החוקרים האמריקנים קלטת של שיחה טלפונית, שבה ממליץ ברק לקלינטון לחון את ריץ', "לא רק בגלל הנושא הפיננסי, אלא גם בגלל פעולותיו למען המוסד".
השיחה המוקלטת עוררה מיד כמה שאלות: איזה נושא פיננסי? האם ולמי בישראל נתן ריץ' כספים? ואיפה הם? האם ואיזה פעולות למען המוסד הוא עשה, שיצדיקו את התערבות ראש ממשלת ישראל למען חנינתו בארץ אחרת? ואולי אזכור המוסד לא נועד אלא כדי לטייח את "הנושא הכספי"?
התובע של ניו-יורק שלח לברק סדרה של שאלות, שעליהן הוא נדרש להשיב עד סוף אוקטובר 2003. האמריקנים, בעיקר תובעים אמריקנים, הודיעו לברק, שאם לא ישיב על השאלות הוא עלול להיעצר בבואו לארה"ב. בינתיים ברק בא ויוצא בארה"ב באין מפריע, בדרך-כלל יותר עשיר בצאתו מאשר בבואו.
מי טיפל בענייניו של ברק בנושא הזה? עורכי-דין אמריקנים, כמובן, ממקבלי שכר-טרחה מהגבוהי בארה"ב. אבל אנחנו הרי כבר מכירים את ברק, הוא מכיסו לא משלם. אז מי כן שילם? משרד החוץ הישראלי. למה? ההסבר שניתן בשעתו היה, כי "בזמנים הרלבנטיים לעניין כיהן ברק כראש הממשלה". אז מה? נניח ש"בזמנים הרלבנטיים" ראש הממשלה היה מבצע, חס ושלום, אונס סידרתי. גם אז הוא זכאי למימון הגנתו?
בשם מי
השאלה אינה מה עשה ברק בעת האירוע, אלא אם הוא עשה זאת בשליחות המדינה, או למטרה אחרת. התשובה לשאלה הזו אינה ברורה עד עצם היום הזה.
למה? כי אף אחד אינו מציג את השאלה. לא התקשורת, לא פוליטיקאים, גם לא הפרקליטות. לכן, עד היום אנחנו לא יודעים את התשובה לשאלות הבאות: מה לברק ולמארק ריץ'? למה, ובאיזו זכות, העניק את הגושפנקה של מדינת ישראל למען חנינה לפושע אמריקני?
מה עשה ריץ' שזכה בהמלצה זו? ולמען מי עשה? האם לאף אחד לא איכפת? האם אף אחד לא רוצה לדעת?
ביקשנו את תגובתו של ברק, וזו התגובה שהתקבלה מלשכתו: "הכתבה רצופה אי דיוקים והטיות ויוצרת אצל הקורא תמונה שקרית, שאין לה אחיזה במציאות.
"רה" לשעבר, ברק, ענה לכל השאלות שהופנו אליו על-ידי האמריקנים ותוכן התשובות פורסם מספר פעמים בתקשורת. גולן, משיקוליו, אינו מביא אותן לקוראים. לא התנהלה ולא מתנהלת נגדו שום חקירה.
"עמדתו האישית העוינת של גולן, אשר שב וממחזר חומרים ישנים ומטעים, לא רק בעניין ריץ', היא דבר ידוע ומוכר זה שנים ארוכות". *
יותר קל להיות גיבור על הבנקים
ועדת הכלכלה קיימה השבוע דיון על הצעת חוק לתיקון החוק להגנת הצרכן. מדובר בהצעה לאסור על חברות עסקיות להאריך באופן אוטומטי הסכמי התקשרות מעל שש שנים. כלומר, אם ההצעה תתקבל יהיה על החברות להודיע לצרכן, בצורה ברורה, על החוזה העומד להסתיים, וזאת כדי למנוע את המשך ההתקשרות בלי לבקש את רשותו של הצרכן. בעיקר זה מכוון אל המבצעים המרובים של חברות הסלולר.
בדיון השתתף גם הבעלים של עיתון "הארץ", עמוס שוקן. הוא טען, כי בניגוד לחברות הסלולר המשגשגות, העיתונים הישראליים נמצאים בנסיגה והם לא צריכים להיכלל במסגרת החוק, ש"עלול לפגוע במבצעי השיווק שלהם".
הנה תגובה של קורא באתר האינטרנטשל "גלובס" על דברי שוקן: "מה אתה אומר??? קשה לכם למכור עיתונים, אז מותר לכם להונות את הציבור? זו ממש חוצפה! אם העסק לא כלכלי, תסגור את העיתון! הציבור לא צריך לממן אותו, ובטח לא צריך לתת לך הקלות הנוגעות להגנת הצרכן לעומת גופים אחרים. ועוד להגיד את זה בריש גלי. ממש חוצפה!"
אפשר להוסיף כי "הארץ" העמיד עצמו בין ראשי הלוחמים למען הצרכן, והוא מייסר בשוטים ובעקרבים את מי שמנסה לפגוע בצרכנים. קיימת חזית אחידה של העורך הכלכלי, של עורכת מדור הכלכלה וגם של העורך הבכיר לכלכלה וחברה, נחמיה שטרסלר. קשה להניח, שגם בעניין הזה נשמע מפיו את הקריאה: "אז שלא יעבדו עליכם". יותר קל להיות גיבור על הבנקים וחברות הסלולר. * * ???