הרשו לנו להכניס אתכם לכמה דקות לישיבת עורכים שהתקיימה ב"גלובס". הנושא: בחירת איש השנה לשנת 2004. הסוגיה העקרונית: האם צריך לבחור דווקא באיש עסקים, או שיש להחליט לפי העניין, גם אם מדובר בפוליטיקאי או רגולטור.
אלו שהיו בעד בחירה באיש עסקים טענו, שעיתון עסקים צריך לאותת על חשיבותם של היזמים הפרטיים, של אלו שמסכנים בפועל את כספם וגם קוצרים את הרווחים. אלו שצידדו בפוליטיקאי/רגולטור ציינו, שהשפעתם של אנשי השלטון על כלכלת ישראל גדולה ונרחבת בהרבה משל כל איש עסקים, גדול ומצליח ככל שיהיה.
ההחלטה שנפלה היתה עדיפות לבחירה של איש עסקים. "גלובס" מאמין, שהדרך לצמיחה עוברת בהפחתת הרגולציה, בכמה שפחות מעורבות פוליטית, במתן החופש ליזמים ליטול סיכונים וליצור סיכויים. "גלובס" רוצה לעודד יותר אנשי עסקים ישראלים ליטול יוזמה, להרחיב את הפעילות הכלכלית, ליצור מקומות עבודה. "גלובס" סבור, שפוליטיקאים ורגולטורים יכולים ליצור את המסגרת, אך רק המגזר הפרטי יכול לצייר את התמונה.
זו אינה קביעה מובנת מאליה. שר האוצר לעולם משפיע מאוד, לטוב או לרע, והוא תורם יותר מכל אדם אחר לעיצוב פני המשק. בנימין נתניהו אינו יוצא מכלל זה, במיוחד השנה. הוא הוביל מדיניות כלכלית בעלת משנה סדורה, דחף לרפורמות והצטייר כאיש שהתפקיד תפור על מידותיו. גם יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, שבהינף יד יכול לשתק את המשק ואף עשה זאת השנה, ובמקביל התגלה כבעל עקרונות לגיטימיים, היה מועמד ראוי.
מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, היה גם הוא מועמד לאור עבודת הוועדה שבראשותו בנוגע לרפורמה בשוק ההון. שמו של המפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, אשר בלט מאוד בעבודת הוועדה וברפורמה בפנסיה, עלה אף הוא.
אך כשהתקבלה ההחלטה לבחור באיש עסקים, הבחירה לא היתה מובנת מאליה. זו היתה השנה של האחים איזי ודדי בורוביץ' שהשתלטו, בקלות מדהימה, על חברת אל-על. ראשי חברת הביטוח מנורה, מנחם גורביץ' וארי קלמן, הנהיגו זינוק אדיר של החברה בתחום הפנסיה ושיפרו את תוצאותיה. לא שכחנו את יהודה ויהודית ברוניצקי, אשר בשקט ובצינעה הפכו את אורמת לאימפריה בינלאומית. השנה הוכיחו את עוצמתם הבנקאים, ובראשם שלמה נחמה, שלצד הצגת רווחיות שיא ניהלו מאבק עיקש על המלצות ועדת בכר.
ובל נשכח את ההיי-טק על נגזרותיו. בתחום התרופות עשה מורי ארקין את האקזיט של השנה, ואילו ישראל מקוב - איש השנה של "גלובס" ב-2003 - התמודד עם הצניחה בשערי מניית טבע. מנהלי חברות הסלולר נאבקו על תעריפי הקישוריות, ואילו רביב צולר, שמעון אקהויז ודן ציפורין שלחו את החברות שלהם להנפקות מוצלחות בוול סטריט.
אבל לבסוף ההחלטה נפלה על יצחק תשובה, דווקא משום שאי אפשר לתחם אותו לענף כלכלי זה או אחר. ישנו תשובה איש הנדל"ן, שהשתלט השנה על מלון פלאזה בניו-יורק ועל דנקנר השקעות. ישנו תשובה איש הדלק, שעשה היסטוריה והוא מפיק גז ורווחים בים תטיס. ישנו תשובה איש השיווק, שדלק רכב שבבעלותו מניבה תזרים מזומנים בלתי פוסק. ישנו תשובה איש התקשורת, שהציב עצמו השנה בדרך להפוך לבעל השליטה בחברת הכבלים המאוחדת.
זהו תשובה שבנה את עצמו בעשר אצבעותיו, במקרה הטוב תוך התעלמות מצד הממסד העסקי, ובמקרה הפחות טוב - למרות הבוז שאותו ממסד רחש לו לעיתים. מעל לכל, תשובה לא חשש לפעול השנה כאיש עסקים פעיל במיוחד, ולכן הוא איש השנה של "גלובס".