החשב הכללי, ירון זליכה, קיבל בשנת 2003 שכר בעלות של 1,173,436 שקל בתפקידו כראש ההתמחות לחשבונאות ומרצה בכיר בקריה האקדמית קרית אונו. כך נודע ל"גלובס". זהו זינוק של 91% ביחס לשכרו ב-2002. זליכה מועסק גם כיום בקריה.
דובר משרד האוצר ציין עם זאת, כי כאשר נכנס זליכה לתפקידו, ירד שכרו בקריה האקדמית בצורה משמעותית. הוראות התקשי"ר קובעות, כי עובד מדינה יכול לקבל בעבודה פרטית רק עד 50% משכרו בשירות הציבורי.
על-פי ההערכות, שכרו של זליכה באוצר הוא פחות מ-30 אלף שקל בחודש, ולכן הוא רשאי לקבל מהקריה האקדמית עד 180 אלף שקל ברוטו לשנה.
המוביל ברשימה מקבלי השכר הגבוה הוא המשנה לנשיא ודיקן הפקולטה למשפטים, ד"ר דודי שוורץ, עם עלות שכר שהסתכמה בשנת 2003 ב-1,985,148 שקל.
את המקום השלישי תופסת רקטור הקריה, פרופ' גבריאלה שלו, עם עלות שכר של 994,916 אלף שקל ב-2003. אחריה מדורג ראש הקריה, רנן הרטמן, עם עלות שכר שהסתכמה ב-2003 ב-806,624 שקל, גידול של 2% לעומת השנה הקודמת.
את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר סוגר דיקן הפקולטה למינהל עסקים, פרופ' מרשל סרנת, עם עלות שכר שהסתכמה ב-2003 ב-791,681 שקל, גידול של 5%.
רו"ח קובי זליכה, אחיו של ירון, מועסק במשרד רו"ח ליאון-אורליצקי המשמש כמשרד רו"ח של הקריה. בראש המשרד עומד משה ליאון, לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ. רשם העמותות קבע, כי אין בכך משום ניגוד עניינים.
רשם העמותות איים שלא להעניק לקריה אישור על ניהול כספי תקין, אך בעקבות קבלת הסבריה נתן את האישור. הרשם הנכנס, ירון קידר, אמר בתגובה, כי חוק העמותות אינו מאפשר לשלול אישור על ניהול תקין מעמותה רק על סמך שכר חריג. "בהחלט יש לשנות את המצב הנוכחי על-ידי תיקון החוק, שהוא חוק ישן ודל או על-ידי ניסוח תקנות וכללים ברורים בנושא".
משרד האוצר מסר בתגובה, כי זליכה ביקש וקיבל אישור להמשיך בעבודתו האקדמית, בדומה לבכירים אחרים בשירות הציבורי. הקריה מסרה בתגובה, כי שכרו של זליכה הועלה לנוכח הגידול במספר הסטודנטים והישגיהם במבחנים החיצוניים.