נגיד בנק ישראל, דוד קליין מסיים היום (א') בחצות חמש שנים סוערות בתפקיד הנגיד של בנק ישראל.
הוא עוזב לאחר שלושה חודשים מיותרים של ריצה מביכה לקדנציה שנייה.
נוכח הווטו של ראש הממשלה, אריאל שרון, והמנהל הכללי של משרדו, אילן כהן, סיכויו לכהונה נוספת שאפו לאפס, אך חברי ועדת החיפוש וגם שר האוצר, בנימין נתניהו, נטעו בו תקוות שווא, עד לימים האחרונים של כהונתו.
את המגעים עם סטנלי פישר, שהיה מועמד המוביל לתפקיד הנגיד מלכתחילה, הסתירו ממנו.
אירועי הריבית והבג"ץ נגד הממונה על השכר באוצר והמדינה, חרצו את דינו:
הורדת הריבית הדרמטית בשיעור של 2% בחודש דצמבר 2001 בעיסקה עם שרון; העלאות הריבית הדרמטיות במחצית הראשונה של 2002; המריבה הפוליטית האין סופית עם שר האוצר דאז, סילבן שלום, ועם מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, אביגדור יצחקי; הכשל המנהיגותי מול ועד העובדים בבנק ישראל; הבג"ץ נגד המדינה והממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, בנוגע לחריגות ורמות השכר בבנק ישראל.
מול שטף ההופעות הציבוריות, לפחות אחת לשבוע, ומעל ל-300 ב-5 השנים האחרונות - נתקף קליין ב"אלם" תקשורתי בלתי מוסבר.
עד היום קליין לא טרח להזים את הסיפור הפיקטיבי על "ג'יפ השלג" שכביכול קנו לו; לא את סיפור הפנסיה הכפולה; לא את העימות עם הממונים על השכר; לא את סוגיית מענקי היובל שבגינם ובעקבות תלונה של גמלאי בנק ישראל החליט רכלבסקי, על דעת היועמ"ש, מני מזוז, לפתוח בחקירה אישית נגד קליין.
מנגד, אלה הישגיו של קליין:
*מניעת משבר פיננסי ובריחת מט"ח במהלך מלחמת הטרור מול הרש"פ.
*החזרת המשק מצמיחה שלילית של 1%- לשנה, לצמיחת תוצר בשיעור 4.5% בשנת 2004.
*שמירה על אינפלציה נמוכה ויציבות מחירים.
* הנחת התשתית לביצוע רפורמה מקיפה בשוק ההון ובתחום הבנקאות.