גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדמות המרכזית בקבוצת התקשורת החזקה והמובילה בישראל כבר כמעט 20 שנה. ארנון (נוני) מוזס, בעבר שחקן כדורסל פעיל במכבי ר"ג, הצטרף לידיעות אחרונות בתפקיד כתב ולאחר מכן עורך מדור הספורט. במשך השנים עבד בצמוד לאביו, נח מוזס - ממייסדי העיתון. בעקבות מותו הטראגי של האב בתאונת דרכים, הפך נוני, החל מ-1986 לגורם הדומיננטי בקבוצת בעלי השליטה בעיתון - גם מכוח צוואת אביו, שנתנה בידיו (בנאמנות) את זכויות ההצבעה במניות שירשו שתי אחיותיו. מאז הוא שולט ביד רמה בעיתון הנפוץ במדינה. תחילה מכוח הסכם עם בן דודו, זאב מוזס ובהמשך, לאחר שהשניים הסתכסכו, דרך הסכמים שחתם עם מימי מוזס ולאחרונה אליעזר פישמן.

החיבור בין נוני וזאב, הוביל להדחתם מהדירקטוריון של בן הדוד עודד מוזס ושל העורך הוותיק דב יודקובסקי (בעצמו בן למשפחת מוזס) ונתן את האות למאבק שליטה שהתנהל למעלה מ-10 שנים. קואליציות התחלפו, בריתות נכרתו והופרו והסכמים סודיים נחשפו בבתי המשפט. ב-1997 כפה בית המשפט על נוני להרחיב את דירקטוריון החברה, לקבוע נהלים חדשים לקבלת החלטות מהותיות ולאפשר לנציגי יתר בעלי המניות נגישות למידע אודות עסקי הקבוצה. ברם, המשך שליטתו של נוני, מנהל העסקים הראשי של ידיעות, מעולם לא הוטלה בספק.

האחות, ג'ודי ניר מוזס שלום, 47

בתם האמצעית של פולה ונוח מוזס היא היחידה שהפכה לעיתונאית מבין בני המשפחה המסועפת. מאחורי ניר מוזס שלום קריירה ענפה בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה. כתיבתה מזוהה עם נושאים הקשורים בחברה הנוצצת, לייף סטייל ומיסטיקה.

בעלה הראשון של ניר מוזס שלום, עמירם ניר ז"ל, היה היועץ לענייני טרור של ראש הממשלה שמעון פרס. הוא נהרג ב-1988 בתאונת מטוס מסתורית במכסיקו. בעלה השני הוא שר החוץ של ישראל, סילבן שלום, מבכירי הליכוד. בכנסת הקודמת שימש שלום כשר האוצר.

האחות, תמי מוזס, 45

תמי מוזס נמנתה בעבר עם המנהלים המובילים בקבוצת ידיעות אחרונות. לאחר שירותה הצבאי השתלבה במפעל המשפחתי ושימשה כסגנית מנהל מחלקת ההפצה של ידיעות. ב-1989 עברה לשמש כמנהלת "עיתון תל-אביב", הראשון ברשת המקומונים ידיעות תקשורת שהוקמה באותם ימים, שם נשארה עד לעזיבתה את העיתון תשע שנים מאוחר יותר.

את מניותיה בקבוצת ידיעות אחרונות מכרה בינואר 1998 לאליעזר פישמן תמורת כ-60 מיליון דולר. מיד לאחר מכן הקימה עם היריבה המרה, קבוצת מעריב, את עיתון הטלוויזיה והבידור רייטינג. כמו כן הקימה בשותפות עם אפריקה ישראל ונדב פלטי את חברת מפל בע"מ, העוסקת בתחום התקשורת, האינטרנט והמדיה. תמי נשואה לאיש העסקים דדי בורוביץ' ושותפה בכל עסקיו - סונול, טמבור, קלאבמרקט, ניו-פארם חברת התעופה והתיירות כנפיים ולאחרונה גם אל-על. בני הזוג מוזס-בורוביץ' שומרים על יחסי ידידות עם נוני מוזס. ידידם הקרוב של בני הזוג, רפי גינת, מונה לאחרונה לעורך ידיעות אחרונות.

בן דוד, זאב מוזס, 56

בן קיבוץ מעוז חיים. אביו, מאיר, היה חבר קיבוץ ונמנע מלקחת חלק בעסקי המשפחה. ב-1979 הצטרף זאב לידיעות אחרונות. בשנת 1986 חתם על הסכם עם בן דודו נוני, לניהול משותף של העיתון. כעבור שבע שנים הסתכסכו השניים. נוני, בסיוע של מימי נופך-מוזס, הדיח את זאב מהדירקטוריון ומאוחר יותר התכחש להסכם הניהול שנחתם ביניהם. בתביעה שהגיש, דרש זאב מוזס להשיב את המצב לקדמותו, וכן להסיר את קיפוח בעלי המניות בידי ארנון ומרים. לטענת הקיפוח הצטרפו גם עודד מוזס, דב יודקובסקי, ותמי מוזס-בורוביץ (אחותו של נוני).

זאב ניהל מאבק משפטי עיקש נגד שלטון היחיד של נוני, אבל דווקא לאחר שבית המשפט קיבל חלק ניכר מטענותיו, ובפסק דין תקדימי ציווה על שינוי תקנון החברה, כך שיימנע בעתיד קיפוח של בעלי המניות, הוא מכר ב-1997 את מניותיו לאליעזר פישמן ולחיים בראון המנוח, תמורת סכום של כ-150 מיליון דולר. מאז ביצע זאב מספר השקעות, בין היתר בתחומי התקשורת (אולפני מימד, בעלת ערוץ המוזיקה בטלוויזיה), הביו-טכנולוגיה והמזון.

היריב, דב יודקובסקי, 82

דב יודקובסקי עלה לישראל בשנת 1945 ונקלט על ידי דודו יהודה מוזס, מבעלי ידיעות אחרונות ורעייתו מרים. במלחמת השחרור, מונה יודקובסקי לנהל את סניף ירושלים של ידיעות אחרונות.

ב-1950 עבר לתל אביב, שימש בתפקידי עריכה שונים והפך בהדרגה לעורך העיתון בפועל. בתקופת כהונתו הצליח להפוך עיתון קטן ומפסיד לעיתון הנפוץ ביותר בישראל. יודקובסקי, יחד עם נוח מוזס, הצליח להפוך את ידיעות אחרונות למעצמת תקשורת המגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה. עם מותו של נוח, מונה יודקובסקי לעורך העיתון.

ב-89' הודח יודקובסקי מהדירקטוריון בעקבות ויכוח עם נוני מוזס והתפטר גם מתפקיד העורך (בידיו נותרו כ-12% ממניות ידיעות אחרונות). בהמשך, נענה לפניית מעריב, העיתון המתחרה שנרכש על ידי איש העסקים הבריטי רוברט מקסוול, בו שימש כיו"ר מועצת המנהלים ולאחר מכן כעורך העיתון. כאשר השתלטה הכשרת הישוב של משפחת נמרודי על מעריב, עזב גם אותו. ב-95' מכר את מניות מעריב שהיו בידיו להכשרת הישוב תמורת 4 מיליון שקל.

בן הדוד, עודד מוזס, 70

עודד מוזס, דור שביעי בישראל, היה בעבר בעל המניות הבודד הגדול בידיעות אחרונות והחזיק בכ-25% ממניות העיתון. הוא נמנה עם מתנגדיו של בעל השליטה, נוני מוזס, לאחר שהודח בשנת 1987 מדירקטוריון החברה. בסוף שנות ה-90 מכר עודד את מניותיו לאליעזר פישמן וחיים בראון המנוח תמורת סכום של יותר מ-150 מיליון דולר.

מלבד כספי התמורה מחזיק עודד בבעלותו את חברת גרפוליט מפעלי דפוס, עסק משפחתי שהוקם על ידי אביו והפך, גם תודות לתעסוקה שסיפק לו ידיעות אחרונות, לאחד הגדולים והמצליחים בישראל. העבודות המתבצעות בגרפוליט כוללות ייצור שבועונים, מגזינים (בין היתר "לאשה" של ידיעות אחרונות), קטלוגים, דיוור ישיר, מדריכים וספרי לימוד וקריאה.

בת הברית, מימי נופך-מוזס, 53

מרים (מימי) נופך-מוזס, בת לסוחר יהלומים שהיגר מפולין לבלגיה, טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עלתה לישראל ב-1960, כאן נישאה ליצחק נופך-מוזס, בנם הבכור של עו"ד חמדה נופך, מייסדת השבועון לאשה והעורכת האחראית הראשונה, ושל עו"ד ראובן מוזס, מבעלי המניות העיקריים בעיתון ידיעות אחרונות. ב-1986 נכנסה לעסק המשפחתי, כמנהלת מועדון לאשה. ב-1990 מונתה למנכ"ל שבועון לאשה והשבועון פנאי פלוס. מ-1992 משמשת עורכת אחראית של השבועון לאשה.

ב-1993 נרתמה מימי לסייע לנוני מוזס במאבק שניהל מול בן דודו, זאב. השניים חתמו על הסכם לניהול ידיעות אחרונות, לפיו תשמש לצידו כדירקטורית. נופך-מוזס היא אחת הנשים החזקות בקונצרן ידיעות אחרונות כיום . בתוארה היא משנה למנהל העסקים הראשי. עיקר כוחה נסמך על קרבתה ונאמנותה למנהל הראשי, נוני מוזס.

השותף, אליעזר פישמן, 61

בעל המניות הבודד הגדול בידיעות אחרונות כיום הוא אליעזר פישמן, אחד מאנשי העסקים החזקים והמשפיעים במשק. פישמן חולש על חברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל, כלכלית לירושלים ומבני תעשייה ולו עסקים נרחבים בתחומי הקמעונאות, תעשייה, חקלאות, מזון ותקשורת. מלבד אחזקותיו בידיעות אחרונות שותף פישמן בחברת הטלוויזיה בכבלים ערוצי זהב והוא שולט בחברת השיחות הבינלאומיות קווי זהב ובעיתון גלובס.

בשנים 97'-2000 רכש פישמן, באמצעות חברה משותפת לו ולחיים בר און המנוח, את מניותיהם של זאב, תמי ועודד מוזס בידיעות אחרונות (בסך הכול כ-38%) תמורת סכום של יותר מ-300 מיליון דולר. בשנת 2003 פורסם כי הממונה על ההגבלים העסקיים ביקש להורות לפישמן למכור חלק ממניות ידיעות אחרונות שבבעלותו, כך שאחזקתו תוגבל ל-25% לכל היותר. אשתקד, אושר הסכם בין פישמן לשטרום באופן שבו הועבר החלק העודף של המניות (13%) לניהולו של נאמן, על מנת שיחזיק בהן עד למכירתן לצד שלישי.