בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, ביטל בית המשפט המחוזי פסק בורר, אשר קבע כי לא נפל דופי בהחלטת ועדת הקליטה של מושב כפר אחים, שלא אישרה לתובעים לרכוש זכויות במגרש בשכונת ההרחבה במושב. כפר אחים ממוקם צפונית לקרית מלאכי.
ואלה בתמצית עובדות הפרשה: במסגרת תוכנית ההרחבה של המושב, רשאים בעלי זכויות בנחלה במושב להמליץ על מועמד למגרש מגורים, והאחרון מופנה ע"י האגודה למינהל לצורך חתימה על הסכם חכירה ישיר ביחס לאותו המגרש עליו יבנה את ביתו. הסדר זה מעוגן בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 737, ועל פיו נדרשת הסכמת האגודה להעברת הזכויות במגרש מאת החוכר לצד שלישי, תנאי המעוגן גם בהסכם החכירה עם המינהל. על-פי אותו הסדר, במקרה של סירוב האגודה יוכלו החוכר או רוכש הזכויות לפנות לרשם האגודות השיתופיות, והחלטתו בעניין תהא סופית.
התובעים, רונית ואשר אוחנה, התקשרו בשנת 1999 עם חוכר מגרש בהרחבה בהסכם הלוואה, במסגרתו התחייבו להעניק לו הלוואה בסך 991,000 שקל, ולצורך הבטחת החזר ההלוואה התחייב החוכר לרשום לטובתם שעבוד על זכויותיו במגרש ובית המגורים שיבנה בו. משלא עמד החוכר בהחזר ההלוואה, מימשו התובעים את זכותם על-פי השיעבוד, תפסו חזקה במגרש, בנו בו את ביתם ועברו להתגורר בו עם ארבעת ילדיהם.
בשנת 2000 ניתן לבקשת האגודה צו מניעה זמני בבית משפט השלום בקרית גת, האוסר על החוכר להעביר את זכויותיו במגרש ובבית או ליתן בהם זכות שימוש, ללא אישור האגודה מראש ובכתב. לאור זאת, פנו התובעים לאגודה והגישו מועמדותם להתקבל כתושבים בהרחבה במושב. התובעים הופיעו בפני ועדת הקליטה, ואף עברו בדיקות במכון פילת וכן מסרו לוועדה תדפיס מתוך המרשם הפלילי. מתדפיס המרשם הפלילי עלה, כי לתובע 3 רישומים פליליים, האחד בגין גזר דין ללא הרשעה על תקיפה חמורה וגרימת חבלה של ממש, השני תיק פלילי שנסגר בנימוק שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והשלישי תיק פלילי בגין תקיפת עובד ציבור ותקיפת שוטר במילוי תפקידו, שגם הוא נסגר.
לאחר קבלת חו"ד מכון הבדיקה ותדפיס המרשם הפלילי, החליטה ועדת הקליטה להתנגד לקליטת התובעים למושב, ולפיכך הודיעה האגודה לתובעים כי היא דוחה את מועמדותם להתקבל כתושבים בהרחבה.
על החלטה זו השיגו התובעים בפני רשם האגודות השיתופיות, אשר מינה כבורר בסכסוך את עו"ד רמי אבידע (להלן: "הבורר"). הבורר דחה את טענות התובעים, בין היתר בנימוק כי ידעו, טרם שהתקשרו עם החוכר, שעליהם לעבור ועדת קליטה ליישוב ולקחו על עצמם הסיכון מראש. כמו כן, לא נפל בהחלטת ועדת הקליטה פגם מהותי המצדיק ביטול החלטתה.
התובעים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הבורר. במסגרת בקשתם העלו שלל טענות, בין היתר, כי החלטת הוועדה נגועה באפליה שרירותית, פסק הבורר נוגד את תקנת הציבור, הבורר נגוע במשוא פנים ולתובעים נודע רק בדיעבד כי הנו מייצג אגודות שיתופיות רבות, לא נקבעו קריטריונים לפעולות ועדת הקליטה, דו"ח מכון הבדיקה לא היה שלילי בניגוד למסקנת הוועדה, השיקול של בניית הבית ללא אישור האגודה אינו מהווה קריטריון של ועדת הקליטה. כמו כן, במסגרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל 959, אשר החליפה את החלטה מס' 737 שבוטלה על-ידי בג"ץ בפרשת עמותת שיח חדש, נקבעו קריטריונים מפורטים, כולל אפשרות להגשת ערר לוועדת ערר ציבורית, בעוד ששיקולי ועדת הקליטה במקרה זה אינם עולים בקנה אחד עם הקריטריונים שנקבעו באותה החלטה.
מנגד טענה האגודה, בין השאר, כי החובה להמציא את הקריטריונים לקבלת מועמד, למינהל עפ"י כללי המינהל, מתייחס להקצאת זכויות ראשונה ולא להעברת זכויות ע"י מקבל ההקצאה הראשונה לאחר, ובעניין זה השאיר המינהל שיקול דעת מוחלט לאגודה בקביעת הקריטריונים, ואלה אכן נקבעו ע"י מוסדות האגודה. זאת ועוד, ועדת הקליטה הייתה רשאית להסתמך על הרישומים הפליליים של המועמד, הציונים הנמוכים של מכון הבדיקה וכוחניות התובעים, אשר השתקפה בבניית הבית ללא אישור האגודה, מתוך רצון ליצור עובדה מוגמרת בשטח.
בית המשפט המחוזי, מפי סגן הנשיא ברוך אזולאי, דחה את מרבית טענות התובעים. לדבריו, שאלה מהותית המתעוררת במקרה זה, אשר אליה לא התייחסו כלל הצדדים, הנה האם כלל ניתן היה למסור את הסכסוך לבוררות, שכן על-פי ההסדר שנקבע, על סירוב האגודה רשאי היה הצד הנפגע להשיג בפני רשם האגודות שהחלטתו בעניין תהא סופית. ברם, ההסדר הנ"ל לא כלל אפשרות להעברת העניין לבוררות כפי שנעשה בענייננו, וכמו כן, לא כלול העניין בתחומים שיכול רשם האגודות השיתופיות להעביר לבוררות על-פי פקודת האגודות השיתופיות. יתירה מכך, המדובר בשאלה קונסטיטוציונית, אשר ספק אם כלל ניתן להעבירה לבוררות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי ההכרעה בשאלות אלו אינה חיונית לאור מסקנתו כי יש לבטל את פסק הבורר עקב פגיעה בעקרונות תקנת הציבור.
"מעיון בחומר הראיות עולה, כי השיקול הדומיננטי בהחלטות ועדת הקליטה והבורר היה הכעס על כך שהתובעים בנו את ביתם במגרש ללא קבלת הסכמת האגודה מראש, ולא היה בשיקול זה כדי להצדיק הטלת סנקציה כה כבדה על התובעים, ולא היה בכך כדי להצביע על אי התאמתם לחיי הקהילה במושב. גם מדו"ח מכון הבדיקה ותדפיס המרשם הפלילי, לא ניתן ללמוד על אי התאמה כזו.
"בנסיבות העניין נראה לי, כי אין קריטריונים ברורים, ענייניים, סבירים ומידתיים, על פיהם ניתן לדחות בקשה של צד שלישי לרכישת זכויות. בהיעדר ראיות מספקות לאי התאמת התובעים לחיים הקהילתיים ביישוב, ובהיעדר מנגנון הולם המעוגן במדיניות סבירה ומידתית, המעוגנת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא היה מקום להימנע ממתן הסכמה לתובעים לרכוש את הזכויות במגרש. במצב זה, נראה לי כי פסק הבורר בו נקבע כי לא נמצא דופי בהחלטת ועדת הקליטה שלא לאשר לתובעים לרכוש את זכויותיו של אביגדור קליין במגרש שנרכש על ידיו, אינו עומד במבחני תקנת הציבור שאותם ניתן וראוי להחיל על העניין".
סוף דבר: פסק הבורר מבוטל, והתוצאה האופרטיבית היא, כי החלטת ועדת הקליטה של הנתבעת מבוטלת, ובכך מוחזר העניין לשלב בו טרם ניתנה החלטה ע"י ועדת הקליטה, הנהלת האגודה והבורר.
אין ספק כי פסק דין זה מהווה התערבות מרחיקת לכת של בית המשפט בשיקול דעת ועדת הקליטה והאגודה בקבלת מתיישבים חדשים.
(ת.א. (ב"ש) 1083/02 אוחנה נ' כפר אחים מושב להתיישבות שיתופית בע"מ, ניתן ביום 30.3.05).