גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הר סאנין, מקום מושבם של הקונסולים הרומים שתרו אחר מנוחה ותענוגות, עומד להשיב עטרה ליושנה בזכות פרויקט סקי יוצא דופן במונחים אזוריים. 1.4 מיליארד דולר - מן הסתם הסכום הגדול ביותר שהושקע באתר תיירות יחיד במזרח התיכון - יישפכו בהקמתו של פרויקט התיירות האקולוגית, שיכונה "פסגת סאנין" או "סאנין זניט".

במרחק כמה שעות נסיעה ממרכז הארץ כבר החלו יזמים לבנונים בעבודות ההקמה של הפרויקט היוקרתי הממוקם בהר סאנין, מערבית לבקעה, ממש באמצע הדרך בין אירופה למפרץ הפרסי, עם נופים המשקיפים לים התיכון. היזמים טוענים שביום בהיר אפשר לראות מההר הגבוה את קפריסין. אבו ואיל, דובר הפרויקט, מתאר את המיזם כ"בריאה של עולם שלם מכלום. זה כמו שארם א-שייח, אבל משהו חדש".

פרויקט פסגת סאנין ישתרע על שטח של 82 מיליון מ"ר. לשם השוואה, שטח הגדול פי ארבעה משטחה של ביירות. הוא נבנה בגובה של כמעט 3,500 מטר וכבר זכה לכינוי "התכשיט של לבנון". במקום מתוכננים מגוון סוגי ספורט חורף - סקי, סנואובורד, צניחה ושופינג, וכן פעילויות ספורט לאביב ולקיץ - טיפוס הרים, רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים וגולף.

סין העממית ז'אן אבו ראשד, בעל המניות העיקרי באל-סלאם הולדינגס, החברה האחראית על פיתוח הפרויקט, הגיע למקום במקרה כשהיה בסוף שבוע באזור. במהלך אותה שהייה סיפר לו חבר שרוב האזור נמצא בבעלות פרטית, ואם מישהו רוצה הוא יכול לקנות את השטח.

ראשד, הבעלים והמפעיל של G.F.I.C מביירות, בנקאי השקעות במקצועו שהשקיע בקרנות ערביות במזרח אסיה ובילה שנים רבות בעבודה בחו"ל, רואה את עצמו כממשיכו של בנג'מין "באגסי" סיגל שזיהה את הפוטנציאל של המדבר של נבדה והקים את לאס וגאס. ראשד חוזה שהר סאנין הבודד והשומם כמעט לגמרי יכול להיות מכרה זהב.

בעקבות חששו מעלייה במחירי הקרקע אם הציבור ישמע על הפרויקט, החל ראש ברכישה חשאית של השטחים בהר לפני כמעט שנתיים, ונדרש לשכנע לא פחות מ-800 בעלי קרקע למכור את הנכס שבבעלותם.

הפרויקט מתפרש על חלקות קרקע שמשויכות לעיר באדניעל. אל-סאלם הולדינגס הוציאה, על פי הדיווחים, בין 70 סנט לדולר על כל מטר רבוע שקנתה. מנהלי הפרויקט העריכו ש"שלב 2" יהיה קשה יותר מאשר משיכת משקיעים לפרויקט. אבו ואיל: "בעזרת הפרויקט הזה סיפקנו לבעלי הקרקע הזדמנות עסקית המשתווה למידת ההתלהבות שלנו ולתיאבון להשקיע בלבנון".

משקיעים פוטנציאליים מהמפרץ, שכיסיהם מלאים בעקבות עליית מחירי הנפט, צפויים לרכוש כ-20 אחוז ממניות פסגת סאנין.

השם סאנין מקורו במילים "סין" - אלת הירח, ו"נין" - אור. יחד - "אור ירח". בחלקו הדרומי של סאנין אפשר למצוא שרידים של מקדש רומי שנבנה לכבודו של אל המלחמה מארס. למרות שעדיין מוקדם מדי להעריך כיצד תושפע התיירות בלבנון בעקבות חוסר היציבות לאחר רציחתו של רפיק אל-חרירי ונטישת הצבא הסורי, שאיכשהו הצליח לשמור על יציבות, הנתונים הסטטיסטיים של השנה האחרונה מראים שמספר התיירים שהגיעו ללבנון הרקיע לשחקים מאז אירועי ספטמבר 2001. ב-2004 ביקרו במדינה כ-1.3 מיליון תיירים. רבים מייחסים זאת לקשיים שחוו תיירים ממוצא ערבי בכל הקשור לקבלת ויזה לארצות הברית או ליעדים אחרים. ואכן, חלק ניכר מהתיירים באזור באים ממדינות המפרץ העשירות.

מטרוסקסואל מביירות משרדו של אמין אבו ואיל, דובר סנין זניט, ממוקם לא הרחק מכיכר המרטירים, מקום שמאות אלפי לבנונים התכנסו להפגנות נגד סוריה ובעדה, שבסופו של דבר סילקו את הקצינים הסורים המשופמים מהמדינה. אבו ואיל מגיע לפגישה ככוכב הוליוודי של שנות החמישים, עם שיער שחור פחם מוכתם מעט בתכשירי שיער.

כשהוא מלווה אותי אל אתר הבנייה שבהר הוא מבקש ממני להבין שכרגע אין בעצם מה לראות במקום. האדמה חפורה ושבורה, אבל היכלי השיש המפוארים עוד לא הזדקפו מן הקרקע. הוא מבקש ממני לאמץ את דמיוני הדל ולראות את מגרש המשחקים של המיליארדרים והשייח'ים קם לתחייה.

על אף דמיוני החלש, ביום הבהיר שבו הסתובבנו בשטח נראה שהדמיון הכי פרוע יכול לקום לתחייה בלבנון היפה. אבו ואיל: "בעקבות אירועי 11 בספטמבר הרבה הון חזר לאזור. אזרחים ממוצא ערבי אוהבים לעשות תיירות בלבנון. הסביבה והאקלים בלבנון מאפשרים לתייר לעשות סקי ולשחות בים באותו יום באותן תקופות של השנה. עם זאת, עד עכשיו לא היתה לבנון מסוגלת לספק בסיס הולם לקלוט את כל התיירים הערבים בעונות השיא. סאנין נהנה מ-100 ימים של שלג בשנה. המקום ימצב בקלות את לבנון כמקום הכי מוצלח להיות בו ב-50 השנים הבאות. כל המדינה תיהנה מכך".

מנחם ברוך, מנהל אתר החרמון בישראל (שבו שבע מעליות ישיבה לעומת כ-56 הצפויות בסאנין), לא שמע מעולם על הפרויקט הלבנוני, שאינו רחוק ממנו מרחק רב, ובכל זאת לא חושש לרגע שיהיו לאתר הלבנוני השפעות כלשהן על הצלחת החרמון: "אין לי שום דעה. זה נושא חדש, ששמעתי עליו לראשונה. אני שמח שהראש שלהם מופנה לפיתוח במקום שיהיה טרוד בדברים אחרים. זה טוב שהעם הלבנוני עסוק בתיירות".

בקיץ, בקיץ כמובן

- אבו ואיל, אתם מתחרים עם אתרי הסקי האחרים בלבנון או עם שאמוני וקרושאבל?

"איננו מתכוונים להתחרות בשום מועדון של שום מדינה. אנו יוצרים יעד תיירות חדש בלבנון. זוג זר יכול לבלות סוף שבוע של חופשה, בכל פרק זמן של השנה, והם ימצאו את כל סוגי המתקנים. זה יהיה יעד תיירותי שיפעל בכל עונות השנה, והוא יציע פעילויות המתאימות לכל אדם בארבעת עונות השנה". הטמפרטורות הנמוכות בלבנון, המגיעות בממוצע למקסימום 25 מעלות בחודשי הקיץ, יהיו הסיבה העיקרית למשיכת רבים מהמבקרים. אחרי הכול, אי אפשר לשחק גולף בדובאי בקיץ. אבו ואיל מוצא בגיוון העונות מקפצה לאתר: "איננו רוצים לשמש אתר חורף בלבד, כמו אתרים אחרים בלבנון, כי למרות שאותם אתרים עובדים מצוין במהלך החורף הם פשוט מתים בשאר חודשי השנה. זה לא רווחי. לכן אנחנו מתכוונים לגוון את הפעילויות שלנו ולאפשר גישה ל-50 סוגים של פעילות פנאי".

האתר חולק לשלושה מרכיבים: כפר הספורט הגלובלי, כפר האגמים והכפר האקולוגי. בכפר הספורט יהיו מדרונות סקי (עם 56 מדרונות סקי יהיה פסגת סאנין לאתר הסקי הגדול ביותר במזרח התיכון), שלושה מגרשי גולף עם 18 חורים, עיר עם מלונות, ארמונות, קניונים, בתי קולנוע, בית חולים ואקדמיית ספורט בינלאומית.

כפר האגמים, שמשקיף על ביירות ועל הים, יורכב מחמישה אגמים פסטורליים, אחד טבעי וארבעה מלאכותיים. במהלך חודשי הקיץ יוכלו המבקרים להשתמש באגמים לשיט, ובחורף צפוי מקווה המים הקפוא להפוך לאתר החלקה על הקרח.

הצבעתי לירוקים בגלל אורנה בנאי הכפר שמגדיר את עצמו כמיטב האופנה האירופית כ"אקו וילג'", כלומר ידידותי לסביבה, מיועד לתיירים המעוניינים ליהנות ממעט טבע במהלך החופשה שלהם. המבקרים יוכלו ליהנות ממבט אל עמק הבקעא בנוסף לשטח נרחב שיעבור ייעור מחדש.

קידום תיירות אקולוגית הוא אלמנט מפתח בפרויקט. 80 אחוז מהקרקע שעליה יחלוש האתר יכלול אגמים, הרים וקרח בלבד. 20 האחוזים הנותרים יעברו פיתוח, מדגישים באל-סאלם הולדינגס. לא יוקמו במקום שום גורדי שחקים, רק בניינים המגיעים לגובה מקסימלי של עשרה מטרים.

60 מיליון דולר יופנו לנטיעה של למעלה ממיליון עצים באתר, ושני מקורות האנרגיה העיקריים של המקום יגיעו מאנרגיה סולרית ומטורבינות רוח. כפי שאתם רואים בתמונות, התכנון האדריכלי של המקום מרשים מאוד. גם הכבישים באתר תוכננו כך שלא יזהמו את מקור המים הטהור שלרגלי ההר, ששימש בעבר כמאגר אספקת המים הגדול ביותר של לבנון. על אף ריבוי ההצהרות האקולוגיות האשימו ארגונים חוץ-ממשלתיים את החברה בפגיעה בסביבה.

"אותם ארגונים יעשו לנו חיים קשים", מצקצק אבו ואיל, "אבל איננו חוששים מכך. בני אדם הם גם חלק מהסביבה, ושגשוג איננו דבר רע כאשר מקפידים על שמירה על איכות הסביבה. ללבנון קומץ שמורות טבע, והפרויקט הזה יהיה אחד מהם".

אולימפי כאתר ענק בגודלו, פסגת סאנין אינו חסין גם מפני מחלוקת משפטית. בתחילת הפרויקט דיברו על כך שסאנין נרכשה בעצם לצורך יישובם של פליטים פלסטינים. בתגובה נוסף סעיף להסכמים כדי להבטיח שדבר כזה לא יקרה. האשמות בדבר רכישות בלתי חוקיות של קרקע צצו אף הן. החוק הלבנוני מתיר לזרים להחזיק בבעלותם שלושה אחוזים בלבד מהקרקע. משרד המשפטים בביירות, החושש מפני הפרה אפשרית של המגבלה על בעלות זרה, כבר בחן את הפרויקט, ובייחוד שם דגש על מערכת המימון של הפרויקט. זו באה לידי ביטוי באמצעות הנפקת מניות מיוחדות בשלב ההשקעה בפרויקט - מניות אלה מאפשרות למשקיעים להיות בעלים חלקיים על האתר. לפי שעה הופקד הבנק השווייצרי EFG על עבודת החיתום של המניות.

ועדיין, באל-סאלם הולדינגס בוחנים בזהירות כל משקיע בפרויקט. אבו ואיל: "אנו מקדמים בברכה כל משקיע זר המגלה עניין בפרויקט ומעוניין גם לרכוש את המניות. הפרויקט עולה בקנה אחד עם מה שכל הממשלות בלבנון קידמו מאז סוף מלחמת האזרחים, כלומר קידום בברכה של השקעות זרות במדינה. יש לנו מערכת פיננסית שקופה לחלוטין. אנחנו חושבים ששום פרויקט אחר בלבנון לא זכה לביקורת כה מדוקדקת, ואפילו אם היינו שוגים באחוז אחד, המטרה שלנו היתה כבר מסובכת הרבה יותר".

יצירת הרושם שלבנון היא "יעד אסטרטגי בינלאומי" איננה משימה קלה. בפסגת סאנין השקיעו מיליוני דולרים בקמפיין שיווק רחב היקף, במאמץ לשנות את הדימוי של לבנון בעיני המערב.

מנהלי הפרויקט השקיעו את כל מאמציהם בדבר אחד - שאיפה מעט מגלומנית - שפסגת סאנין תארח את אולימפיאדת החורף של 2010. "אירוח אירוע כה יוקרתי הוא חלק מהחזון והאסטרטגיה שלנו, והוא יהיה צעד גדול קדימה ללבנון ולאזור", אומר אבו ואיל.

- אתה לא מפחד שהחברים מחזבאללה ינסו לעצור את התיירות ואת הפרויקט?

"גם מתחת לאף של נסראללה נערכו פסטיבלי מוזיקה גדולים בבעלבק, בלי הפרעה של החזבאללה ובסיועו. הם מסייעים לארגן והם מעוניינים לסייע לתיירות. הם יודעים שהם אינם יכולים למנוע זאת מאנשים, כי אם יעשו זאת ייצרו אנטגוניזם בציבור. בשתי הערים שבהן יש להם מוקדי אטרקציות גדולים הם משתפים פעולה כל עוד אין קוראים עליהם תיגר, ולא כופים על נשים ברעלה להוריד את הרעלה שלהן. בכריסמס האחרון אנשי החזבאללה אפילו התחפשו לסנטה קלאוס וחילקו ממתקים. יש לשפוט אותם על פי מעשיהם. כאן, בלבנון, הם נתפסים כגיבורים".