בעל תפקיד בהליכי חדלות-פירעון יוכל לקבל תוספת שכ"ט בגין מאמץ, התלויה במורכבות התיק ובזמן שהשקיע. כך הודיע הכונס הרשמי, עו"ד שלמה שחר. ההנחיות פורסמו לאור מעורבות שחר בבקשות לפסיקת שכ"ט בעלי תפקיד, בהליכי אלו, כדי להתוות כלים אחידים להתייחסות המחוזות השונים לנושא זה.
ההנחיות הן פרי עבודתה של ועדה בראשות שחר, שהוקמה לנוכח חוסר האחידות שעלתה בנושא זה בפסיקת בתי המשפט השונים ובעיקר לנוכח אי הבהירות הקיימת ביחס ל"מאמץ מיוחד" של בעל תפקיד.
קריטריונים נוספים לפסיקת תוספת בגין מאמץ מיוחד, כך, הם הזמן שהשקיע בעל התפקיד; מורכבות התיק; אחריות יוצאת דופן; יעילות בביצוע התפקיד; תוצאות מוצלחות לנושים; ערך וסוג הנכסים בהם עסק בעל התפקיד; ביצוע פעולות איתור וחקירה; ואספקטים בינלאומיים. כל זאת לאור יכולת הגוף חדל הפרעון ערב קריסתו וגובה הסכום העומד בקופת בעל התפקיד.
ההנחיות מתייחסות בין היתר, להבחנה בין שכר ניהול, שכר מימוש ושכר חלוקה, וכן לשכר המשולם בגין בדיקות תביעות חוב, להחזר ההוצאות שניתן לאשר לבעל תפקיד ולשכר המשולם בגין שירותים מקצועיים.
ההנחיות גם עוסקות באפשרות להקטין את שכר הטירחה לו זכאי בעל התפקיד על פי התקנות, במקרים בהם אין יחס הולם בין תוצאות חישוב השכר על פי התקנות, לבין העבודה שבוצעה, ובמקרים של אי מילוי התפקיד.
ב-2004 לבדה, הוגשו לכונס הרשמי במחוזות השונים ברחבי הארץ, 2122 בקשות חדשות למתן צו כינסו והכרזת פשיטת רגל (לעומת 1,575 בקשות ב-2003), מרביתן באיזור המרכז.
לדברי שחר, בשנים הקרובות צפוי גידול במספר ההפטרים שיינתנו לפושטי רגל תמי לב , מול ביטול של צווים לכאלה שאינם זכאים. זאת בהמשך לרםורמה שיזם שחר, להגבלת משך הליך פשיטת הרגל, לתקופה של 4 שנים. הרפורמה הביאה מחד לגידול במספר ההפטרים , ומאידך לגידול במספר ההליכים שבוטלו, כשלא היתה הצדקה ממשית, מבחינת החייב או נושיו, להמשיך בהם.