"עד שנת 2006 נשדרג את נושא התרגומים בבתי המשפט. כמות השפות הזקוקות לתרגום במהלך הדיון המשפטי הן רבות מאוד ובימים אלה אנו בוחנים מחדש שיטות פעולה רלוונטיות שיוכלו לסייע לנו בפיתרון הבעיה". כך אמר שלשום מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד אהרון אברמוביץ', בכנס באילת, במהלך דיון שעסק באפליה במשפט הישראלי. אברמוביץ' התייחס בדבריו לגידול הקבוע בכמות הזוכים לסיוע משפטי. "מ-36,000 אלף איש שזכו לסיוע כזה במהלך שנת 2001, גדלנו ל-60,000 בשנת 2004". אברמוביץ' אמר גם כי משרד המשפטים החל להעניק ייצוג אזרחי לנפגעות תופעת הסחר בנשים וכי בעתיד "כל אישה שסבלה מכך תזכה לקבל מאיתנו סיוע משפטי".
במהלך הדיון טענה ד"ר רינה בוגוש מאוניברסיטת בר אילן, כי קיימת בבית המשפט אפליה כלפי עורכות דין על ידי שופטים. לדבריה, "לא פעם אנחנו עדים למקרים בהם שופטים לוקחים מעורכות הדין את החקירה ונכנסים לדבריה יותר ויותר. אותם שופטים גם מתירים הערות של עדים לעורכת הדין במהלך הדיון. אסור שדברים מהסוג הזה יישנו".
ד"ר יוסף ג'ברין מאוניברסיטת תל אביב טען, כי "גם שופטים יהודים וגם שופטים ערבים מעדיפים לתת עונש מאסר לערבי מאשר ליהודי בהבדלים גדולים מאוד. בפעם השניה שעבריין ערבי עומד בפני שופט יש לו סיכוי גדול הרבה יותר לקבל מאסר ממושך מאשר יהודי שעומד מולו במצב מקביל". ג'ברין התבסס בדבריו על מחקר של פרופ' רטנר מאוניברסיטת חיפה, שעסק בהליך קבלת ההחלטות במשפטים פליליים. ג'ברין טען עוד, כי שופטים ערבים מקפידים במיוחד מול ערבים והסביר זאת בכך ש"שופט מקבוצת המיעוט רואה בנאשם כמכתים את קבוצת המיעוט". ג'ברין קרא להקמת בתי משפט ביישובים ערביים על מנת ליצור קרבה מסוימת בעניינים מקומיים, בשל העובדה כי התרגום בבית המשפט רחוק מלהיות מקצועי ולא פעם יש צורך לעקוב אחר הפרוטוקול כדי לראות כי לא קיימות טעויות קרדינליות.
עו"ד משה לדור, בעבר פרקליט מחוז ירושלים וכיום בעל משרד פרטי, אמר כי למרות שאין במשפט הישראלי אפליה מודעת, זוויות ההתבוננות הן שונות בתכלית. "פערי הענישה הם בלתי נסבלים בעליל", טען לדור. "הענישה בפועל משתנה מהרכב להרכב בצורה משמעותית. אין שום ענישה מובנית ולכן אזרחים רבים מופלים מבלי שיהיו מודעים לכך". *