"לחץ כבד מופעל על ידי גורמים בעלי בענין בנושא מיסוי נאמנויות זרות, הן על הממשלה והן על רשות המס. אני מקווה, שכולם יהיו עמידים ללחצים, ופירצת המס הזו תיסגר". כך אמר אתמול (ב') איתן רוב, מנהל רשות המיסים, בכנס לשכת רואי החשבון באילת.
עיקר הלחץ מופעל על שר האוצר, בנימין נתניהו, ועל ראש הממשלה, אריאל שרון, במישרין ובעיקר דרך גורמים כלכליים מקורבים.
עיקר הלחץ מופעל על-ידי בעלי עניין, באמצעות שיחות עם החברים ב"צוות החווה", שלוחש על אוזנו של שרון. לחץ ישיר מופעל על-ידי "פורום קיסריה", הוא פורום החברים הטובים שמתכנס בשבת בביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה.
דרגת לחץ שנייה מופעלת על כל השרים החברים בוועדת השרים לחקיקה: היו"ר ציפי לבני, השרים מאיר שיטרית, מתן וילנאי, חיים רמון, גדעון עזרא, ישראל כץ, שלום שמחון ויצחק הרצוג.
שלשום (א'), כשבא נתניהו לוועדת השרים וביקש לפצל את פרק מיסוי הנאמנויות, ובעצם לדחות את העברתו לכנסת, הוא לא מצא מולו את כל חברי הוועדה. חלקם בחר לא לבוא, ולא להצביע. גם מאלה שהיו, לא כולם התנגדו.
מפעילי לחצים כבדים הם גם עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים את קצה הפירמידה של אנשי העסקים.
יצוין, כי הנאמנויות הראשונות הוקמו לפני מאות שנים באנגליה, בעת שהחוק הקיים קבע, כי רכושו של כל נפטר עובר ישירות למלך, מעין מס ירושה בשיעור 100%. לפיכך, נרשמו נאמנויות אליהן העבירו בעלי הנכסים את נכסיהם ל"נאמנות", בעודם בחיים, כך שבמותם לא נותרו להם נכסים להעביר למלך. הנכסים המשיכו להיות מנוהלים על-ידי הנאמנויות עבור הצאצאים של הנפטר.
עם השנים הורחב השימוש בנאמנויות. בעולם מקובל להניח, שהן מוקמות לכמה צרכים, ביניהם: הברחת נכסים מפני נושים, הפרדת רכוש בין בני-זוג, ייחוד נכסים לבני משפחה מסוימים לאחר המוות, בהתגברות על ירושות וצוואות. למשל, ייחוד נכסים לצאצא חריג, או לעמותות צדקה, או למי שאינו מהמשפחה. כמו כן, עקיפת חיובי מס עזבון ומס ירושה, ועקיפת חיובי מס הכנסה.
מכשיר הנאמנות הזרה הינו מכשיר יקר להקמת ולתחזוקה, והוא מיועד בדרך כלל לבעלי ממון ונכסים רבים. העלויות כוללות עלות הקמה, שכר טירחה להקמה, ניסוח מסמכים והקמת הנאמנות, ותשלומים שוטפים לנאמן בסכומים גבוהים.
נאמנות זרה היא יישות משפטית המוקמת בחו"ל, לעיתים במקומות המכונים "מקלטי מס", בה מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת בין הגורמים בה.יוצר הנאמנות, הוא בעל הנכסים והכספים שהחליט להעבירם לנאמנות. הנאמן הוא זה, אחד או רבים, שמנהל בפועל את נכסי וכספי הנאמנות. הנהנה הוא זה שזכאי לכספי הנאמנות.
מגן הנאמנות, הוא איש האמון של יוצר הנאמנות, שתפקידו לוודא שהנאמן, שגם הוא נבחר על-ידי יותר הנאמנות, פועל על-פי ההוראות שנכתבו ב"שטר הנאמנות", הוא המסמך שהקים את הנאמנות, לא מתרשל ולא מועל בתפקידו. למגן הנאמנות הסמכות להחליף נאמן בתנאים כתובים.
הקמת הנאמנות הזרה, לסוגיה השונים, מתבצעת בדרך כלל במדינות שבהן קיים משטר מס רופף, מקלטי מס, בהן אין דיווח ומיסוי בגין רווחים המופקים מנכסי הנאמנות.
השימוש בנאמנויות מקובל בעולם, בעיקר בקרב מעמדות הכסף הגבוה, ומרבית המדינות המתקדמות בעולם כבר הסדירו את תקנות המס שלהן באופן שיחייב תשלומי מיסים בגין רווחי הנאמנות. בישראל זו נשארה פירצה.
אחד מעיקרי הרפורמה במס שנכנסה לתוקף ב-2003 הוא מעבר למיסוי פרסונלי כלל עולמי לגבי תושבי ישראל. כלומר, מעתה אין זה משנה היכן הופקו ההכנסות, אם בישראל או בחו"ל, בכל מקרה הן תהיינה חייבות במס בישראל. כמו כן נקבעו אז הוראות שנועדו למנוע עקיפת שיטת המיסוי הפרסונלי.
עם זאת, לא נמנעה ועדת הרפורמה ההיא, בראשות רו"ח יאיר רבינוביץ', מהמוקש של מיסוי הנאמנות , והיא הסתפקה באמירה: "בשל מורכבותה והיקפה של סוגיית הנאמנות, לא היה סיפק בידי הוועדה לדון בה. עם זאת, הוועדה סבורה, כי יש צורך לבחון את הסדרי המס הראויים לנאמנויות ובמידת הצורך לקבעם בחקיקה ראשית".