ים המלח / צילום: רפי קוץ
מעט השלטים בעברית והחום המעיק של ים המלח, אתר הספא הנטוש חוף מינרל של קיבוץ מצפה שלם נראה בדיוק כמו סט של סרט פוסט-אפוקליפטי. כפי שיודע כל מי שראה פעם סרט תיעודי על אימפריית המאיה או על האזור שבו שכן הכור הגרעיני בצ'רנוביל, הוואקום שנוצר כשאדם עוזב מקום יישוב, מתמלא במהירות על-ידי כוחות הטבע. במרכז אמריקה ובאוקראינה מטפסים ועצים כיסו במהירות את המבנים שנטושים. בים המלח אלה כוחות מדבריים - הצמחים קמלים, אבק כבד רובץ על המבנים וקרני השמש חסרות הרחמים צורבות את מה שנותר.
אתר מינרל נסגר לציבור ב-29 בדצמבר 2014 לאחר שבולען גדול, שיכול היה להכיל אוטובוס תיירים שלם, נפער במגרש החניה של האתר. הנטישה הייתה חפוזה: חברי הקיבוץ העמיסו את רוב חפצי הערך - ריהוט, מחשבים ומוצרי טיפוח ובגדים שנמכרו בחנות המשגשגת והחדשה באתר, ועזבו מהר. אף אחד לא רוצה להיעלם לתוך בטן האדמה, והאתר - כך הבינו פתאום כולם - חי על זמן שאול. לאט-לאט, או בבנג אחד גדול, יבוא יום שכל האתר ייבלע באדמה. אין כוח בעולם שיכול למנוע את התהליך.
אמנם עד ממש לאחרונה השתעשעו חברי קיבוץ מצפה שלם בתקווה שאולי האדמה אמרה את דברה והחליטה להניח למפעל חייהם, אבל לרוע מזלם, הבולען נותר רעב. ביום רביעי לפני שבועיים האדמה שוב פערה את פיה, והפעם היא לא הסתפקה באספלט של מגרש החניה אלא עיכלה לתוכה נתח נכבד מהגדר החיה שכבר החלה להתייבש, עוד חלק גדול ממגרש החניה, וגם שני קרוואנים ששימשו כמשרדים וכחדרי טיפולים. אחד מהם עומד כעת ביציבות יחסית על דופן הבולען, שעומקו מגיע לכ-20 מטרים. השני תלוי על בלימה בזווית של כמעט 45 מעלות כשחלק ממנו מרחף באוויר. עוד התקף תיאבון קל של האדמה, והוא יגלוש במורד או יתהפך ויתרסק.