בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי צו לחשיפת זהות גולש באינטרנט בטענה שפירסם דברי לשון הרע יינתן רק כאשר מהפרסום עולה לכאורה כי הדברים שנאמרו מהווים עבירה פלילית של לשון הרע, כלומר שהיתה בהם "כוונה לפגוע". בנוסף, על המבקש להראות שניסה לפנות לגולש ולבקש ממנו לחשוף את זהותו משום שברצונו לתבוע אותו.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן דחתה את בקשת עו"ד יעקב סבו, איש ציבור המועמד לראשות עיריית קריית אונו, להורות לאתר Ynet לחשוף פרטי גולש שהשמיצו באחד הפורומים.
הגולש כתב דברים הנוגעים לפועלו הפוליטי של סבו בעבר, במסגרת מועצת העיר. הוא האשים את סבו, בין השאר, בבניית פרגולה ללא היתר כדין, ובהכשרתה בדיעבד באמצעות קשריו בוועדות התכנון והבנייה וכן בהעסקת יחצ"ן שנחשד בפלילים. Ynet הסיר את הפרסומים הפוגעים, אך סירב למסור את פרטי הגולש.
אגמון-גונן חזרה, למעשה, על פסיקתה התקדימית מפברואר 2006, אז כשופטת שלום עדיין. בפסיקה ראשונה בסוגייה היא קבעה שרק במקרים שבהם עשויה לקום אחריות פלילית, יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט ולחשוף את שמו. כדי לחזק את עמדתה מאז, היא דנה בהתפתחויות שחלו בפסיקה ובדיון הציבורי והאקדמי בשאלת האפשרות להסדרה משפטית-מדינתית של רשת האינטרנט.
גישתה מנוגדת לפסיקה המחוזית היחידה שהיתה עד כה בנושא, וניתנה לפני כחצי שנה על-ידי השופט יצחק עמית מהמחוזי בחיפה, והגבילה את הגנת הגולשים המשמיצים. עמית קבע שהמבחן של אגמון מחמיר מדי. עמית הקל במבחן המהותי, כשלגישתו על המבקש להראות שלו היתה זהות הגולש ידועה, היתה לו עילת תביעה נגדו. עם זאת, העמיד השופט עמית סייגים פרוצדורליים לחשיפה, בדמות "דבר מה נוסף" שעל הגולש להראות, כשעמית מונה כמה אפשרויות ל"דבר מה" כזה.
חשש משיתוק
אגמון ציינה כי בניגוד לפסיקות הקודמות שעסקו באנשים פרטיים, כאן מדובר באיש ציבור, שבעניינו לחופש הביטוי מרחב קיום רחב יותר. "סבו נכנס למטבח הפוליטי ככלל, וכתב בפורום בפרט. כעת כשאחרים עושים שימוש בפורום, אין לו להתלונן", ציינה.
היא הוסיפה כי גישה מקלה תהווה אפקט מצנן, ותביא לירידה בהשתתפות בשיח הציבורי באינטרנט. היא הזכירה שפרשת מוניקה לוינסקי נחשפה באינטרנט. שיקול נוסף נעוץ בכך שכיום קל להישאר אנונימי ולהסוות את כתובת ה-IP או לגלוש מאינטרנט ציבורי, ולכן כלל שיאפשר התערבות וחשיפה יביא לכך שייחשפו דווקא אותם גולשים תמימים שלא טרחו להסוות עצמם, בעוד שדווקא אלה שהתכוונו להכפיש והסוו עצמם, לא ייחשפו.
"יש להיזהר פן הרצון להגן מפני ביצוע עוולות, או החשש מניצול הרשת לרעה יביא לשיתוקה", הזהירה. "לאור קשיי האכיפה מזה והמעבר להסדרה עצמית מזה, יש מקום כי המחוקק יקבע את הכללים המתאימים. כל עוד אין חקיקה הקובעת אחרת, יש למעט בהתערבות מדינתית ולהשאיר אותה למקרים חריגים וקיצוניים".
במקרה זה, פסקה, הפרסומים נגד סבו אינם עומדים במבחן העבירה הפלילית, ספק אם הם כלל מהווים לשון הרע, ובכל מקרה הם בוודאי אינם עומדים אפילו בתנאי המבחן המקל של השופט עמית.
לדבריה, "אם יש תרומה מרכזית לרשת האינטרנט, זהו אחד המקרים המעידים על כך", ועל סבו היה להשיב לגולש בפורום ולהפריך את טענותיו. "בדיוק על גולשים כאלה עלינו להגן", ציינה. סבו חויב בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
השופטת אגמון שבה וקראה לקיים "דיון ציבורי בשיקולים השונים הסדרה משפטית של אספקטים שונים ברשת האינטרנט וחקיקה בנושא, שתקבע את האיזונים הראויים לדעת המחוקק בשאלות אלה".
אתר Ynet יוצג על-ידי עו"ד טל לבליך. (ה"פ 541/07).