גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סופר, נואם בחסד, סמל לאומי בהתהוות

כמה דברים שכדאי לדעת על הנשיא שנבחר הלילה ארה"ב

ברק אובמה הילד, בארי בפי חבריו ללימודים, ראה עולם קצת יותר ממה שרואה ילד ממוצע בגילו. הוא נולד בהוואי לאן דנהאם, אישה לבנה מקנזס, ולברק חוסיין אובמה האב, סטודנט שחור מקניה, שהגיע להוואי במסגרת תוכנית אמריקנית לטיפוח סטודנטים ממדינות מתפתחות.

אם המסלול הפוליטי שהוביל את הנשיא הנבחר אל הבית הלבן נחשב רצוף תקדימים ופריצות דרך, הרי שגם המפגש בין הוריו היה לא שגרתי. בשנים ההן, נישואים בין-גזעיים היו תופעה נדירה בארה"ב, ובמדינות מסוימות היו אפילו בלתי-חוקיים. כך או כך, כשהיה ברק הצעיר בן שנתיים, הוריו התגרשו והפכו את ילדותו למסע בין-יבשתי.

ברק, שנשאר עם אמו בהוואי, מצא את עצמו בגיל 6 בג'קרטה, בירת אינדונזיה, לאחר שאמו נישאה לסטודנט אינדונזי, לולו סואטרו, ועקרה איתו למולדתו. בגיל עשר חזר אובמה לבדו להוואי, כשהוא גדל אצל הורי אמו, ולומד בבית ספר יוקרתי בעזרת מלגה. הסבתא, מדלן דנהאם, היתה לו לאם בתקופה הזאת, והוא לא שכח את חלקה המשמעותי בחייו. כאשר מצבה הבריאותי הידרדר, בשיא הקמפיין לנשיאות לפני כשבועיים, מצא המועמד אובמה זמן להפסיק את התחייבויותיו הפוליטיות כדי לבלות ליד מיטתה. הסבתא לא זכתה לראות את הנכד זוכה במשרה הרמה והיא מתה שעות אחדות לפני פתיחת הקלפיות.

סוכן של שינוי

אובמה המשיך בנדודיו גם כאיש צעיר. את לימודיו הגבוהים הוא החל בלוס אנג'לס, אחר-כך המשיך לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם למד יחסים בינלאומיים. לאחר כמה שנים, וכתוצאה מהשקפת עולם המקדשת את המעורבות האישית כמנוע של קידום אוכלוסיות חלשות ושל שינוי, אובמה החל לימודי משפטים בהארוורד.

מה ששלח אותו לבית הספר למשפטים, היתה התקופה הראשונה שלו בשיקגו. שם הוא היה מדריך קהילתי בעמותה להכשרת מנהיגים מקומיים, שעסקה גם באימוץ של פרויקטים לקידום האוכלוסייה השחורה באמצעות הכשרה מקצועית, עזרה לתלמידים בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה ובשיפור מערכת החינוך הציבורית.

הוא פרש מהתפקיד, לא בשל השכר הזעום ששולם לו, אלא כי הוא הבין שכדי לקדם את הצרכים של הקבוצות החלשות בארה"ב, הוא צריך לפנות לקריירה פוליטית של ממש. הוא הבין שהשינוי שהוא מייחל לו יבוא רק בעקבות מעורבות פעילה בפוליטיקה המקומית והלאומית. השלב הראשון, המתבקש, היה לימודי משפטים.

גם בבית הספר למשפטים של הארוורד הוא בלט כמעט מיד. בנאום שנשא בעד אפליה מתקנת, הוא עורר התלהבות חוצת-מחנות. הדרך שבה הוא הציג את הטיעונים של יריביו והתעמת איתם, הביא אותו להיות השחור הראשון שהיה לעורך ה"הארוורד לואו רוויו", כתב העת של בית הספר ואחד הפרסומים המקצועיים הנחשבים בעולם המשפט.

כשחזר לשיקגו, עם סיום לימודיו, הוא הצטרף למשרד עורכי-דין המתמחה בזכויות אזרח, אז גם פגש את אשתו, מישל רובינסון. במקביל, אובמה החל בניהול פרויקט לעידוד המעורבות של שחורים בפוליטיקה, כולל הצבעה בבחירות. ההיענות הגדולה של המצביעים השחורים הלילה, במה שהביא את אחוז ההצבעה של הציבור הזה לשיא של כל הזמנים, היא מעין סגירת מעגל עבור הנשיא הנבחר. את הזרעים של המעורבות הזאת הוא זרע בעצמו, מתוך חשיבה מרחיקת לכת, ולא רק במובן האישי.

ממשורר חובב לסופר של רבי מכר

כישרון הכתיבה של אובמה בלט עוד הרבה לפני שהוא הפך לפוליטיקאי, וגם בטרם כתב את האוטוביוגרפיה השאפתנית, שלא לומר היומרנית שלו, בעודו בגיל הפעוט 33. "פופ", שיר שאובמה כתב כשהיה סטודנט בלוס אנג'לס והופיע מאוחר יותר ב"ניו יורקר", מתאר את מערכת היחסים בינו לבין סבא שלו. הסב שואל בשיר את אובמה מה הוא מתכוון "לעשות עם עצמו". ייתכן שהתשובה הובילה את הכותב, יותר מעשור אחר-כך, לכתוב את האוטוביוגרפיה "חלומות מאבי", שבמרכזה תיאור של ילדותו כשחור למחצה בתוך קהילה שלא קיבלה אותו אל תוכה.

הספר מתאר באריכות גם את המסע של אובמה לקניה, לפגוש את בני משפחתו. המסר העולה מהספר הוא אופטימי ומלא תקווה. הילד שלא מצא את מקומו והרגיש כאילו חייו הם אוסף של סתירות פנימיות, התקדם והגיע רחוק. בבחירות האלה, אובמה הפך את הסיפור הזה להבטחה פוליטית: אם הוא הצליח לגשר על הסתירות ולהביס את הקשיים בחייו הפרטיים - הוא יוכל לעשות זאת עבור המדינה כולה, שגם היא, כידוע, סובלת משסעים פנימיים עמוקים.

סיפור חייו זכה להצלחה ושני הספרים שכתב הפכו אותו למיליונר, לאחר שנמכרו ביותר מ-3 מיליון עותקים. גרסת האודיו של "חלומות מאבי" אפילו זכתה בשני פרסי גראמי. לאחרונה הודיע המו"ל של אובמה כי שני ספרים נוספים של הנשיא הנבחר צפויים לצאת בקרוב.

ישראל:

אין סיבה לדאוג

כל מי שחושש מהיחסים בין הנשיא הנבחר למדינת ישראל, ושלא השתכנע מאמירותיו של אובמה במהלך הקמפיין, יכול להירגע. עוד בשנת 2000, כשאובמה היה פוליטיקאי אלמוני מאילינוי שניסה להיבחר לקונגרס, הוא אמר: "לאורך ההיסטוריה ישראל חששה לכרות שלום עם שכנותיה הערביות. אם תהליך השלום יצליח, הוא יהיה הזדמנות עבור ישראל לבסס את ביטחונה, להגיע ליחסים תקינים עם שכנותיה וליצור מזרח תיכון יציב יותר ומשגשג". ובכל מקרה, גרס אז המנהיג הצעיר, "המחויבות של ארה"ב לישראל צריכה להימשך, כדי לאפשר לישראל לנהל מו"מ עם אויביה מתוך עמדה של חוזק".

השקפת עולם:

שמאלה מהמרכז

השבועון הבלתי-מפלגתי, "נשיונל ג'ורנל", שקהל היעד שלו הוא צמרת השלטון היושבת בגבעת הקפיטול, הכתיר את אובמה בתחילת השנה לסנאטור הליברלי ביותר. הקביעה מבוססת על הצבעותיו בסנאט במהלך 2007. בשנה שלפני כן הוא דורג על-ידי השבועון כעשירי ברשימת הסנאטורים הליברליים. ב-2005 הוא היה רק במקום ה-16. בכל מקרה, אובמה מעולם לא הצניע את מקורותיו הליברליים והוא תמיד היה ממוקם שמאלה מהמרכז של המפה הפוליטית האמריקנית.

האשמה:

סוציאליזם

הליברליות של אובמה מתבטאת בדאגה לזכויות אזרח, תמיכה בזכויות חברתיות, שוויון בין המינים והגזעים וכמו כן תמיכה ב"איחוד אזרחי" (הסכם דמוי-נישואים) של זוגות חד מיניים, וכמובן, ב"זכות האישה על גופה", הביטוי האמריקני המכובס להפלות מלאכותיות.

מבחינה כלכלית דוגל אובמה ב"כלכלה רגישה" - שוק חופשי קלאסי, תוך התחשבות בשכבות החלשות. הוא מתנגד להפחתת מסים, שמיטיבה בעיקר עם בעלי ההון. כמו כן, אובמה תומך בהקמה של מערכת בריאות ציבורית, שתשרת מיליוני אמריקנים שאין להם ביטוח בריאות.

כישרון רטורי:

"כן, אנחנו יכולים"

יכולת השכנוע של ברק אובמה אינה מוטלת בספק. הקריירה הפוליטית שלו החלה ב-1996, אז נבחר לסנאט המקומי של אילינוי. הכהונה הזוטרה-יחסית הזאת, אפשרה לו לבנות את מנהיגותו באופן הדרגתי, אך אפקטיבי. כשביקש ב-2004 לעלות כיתה ולהתמודד על אחד משני המושבים של אילינוי בסנאט של וושינגטון, הוא זכה לתמיכה של 70% מהמצביעים.

המצב של אובמה לא נראה מזהיר במיוחד לאחר תום עונת הוועידות המפלגתיות בקיץ. זה הזמן שבו, תיאורטית, המועמד אמור לקבל את הרוח הגבית לקראת ההתייצבות מול המועמד של המפלגה היריבה. זה לא קרה.

המשבר הכלכלי:

תנופה והזדמנות

ההיסטריה שאחזה במגזר הבנקאי בארה"ב לאחר הקריסה המהדהדת של ליהמן ברדרס, יצרה את המומנטום המקווה.

הממשל נאלץ להציג תוכנית חילוץ למגזר הבנקאי. התוכנית נתקלה בקשיים בסנאט ובקונגרס, ואובמה ניצל את ההזדמנות כדי להפגין מנהיגות ולמצב את עצמו כממלכתי. בתחילת אוקטובר הוא אמר בנאום בוויסקונסין לקראת ההצבעה השנייה על התוכנית: "לכולנו יש אחריות לפתור את המשבר, מכיוון שהוא משפיע על כל אמריקני. יגיע הזמן להעניש את מי שהדליק את האש, אבל כרגע זה הזמן לכבות את האש".

מול מקיין:

נשאר ממלכתי

אפשר ללמוד משהו על יחסו לפער הגיל בינו לבין יריבו מקיין בדברים שאמר אובמה ב-1996, במהלך מערכת הבחירות של הנשיא קלינטון מול המועמד הרפובליקני רוברט דול. אובמה אמר אז לעיתון "פליין דילר" שיוצא לאור באוהיו, "בוב דול הוא דוגמה קלאסית למישהו שאין לו שום סיבה להתמודד. אתה בן 73, אדם רב השפעה. אז למה? הוא נראה כעושה זאת בגלל איזה צורך פסיכולוגי, וזה חבל, כי הוא במובנים רבים הוא דמות נערצת".

הציטוט הזה מגלם את אובמה המגשר, זה שהולך בין המחנות ומסוגל לא לקומם עליו את החולקים עליו. במשפט אחד הוא חלק ליריב מחמאה והפך אותו לראוי לחמלה. אפשר לומר שאובמה הצליח להציג את דול כפתטי מבלי להיות שחצן.

זו היתה במידה רבה גם הגישה שלו כלפי ג'ון מקיין, במיוחד כשמקיין וסגניתו פיילין האשימו אותו בחוסר פטריוטיות ובקשרים עם גורמים מפוקפקים, ואילו הוא העדיף להעביר מסר שהתמקד בתוכניות שלו, ולא נגרר להגיב על ההתקפות. התוצאה: שום דבר מהדברים האלה לא דבק בו.

אובמה והמלחמה:

לצאת מהר מעיראק

הנשיא הנבחר התנגד למעורבות של ארה"ב בעיראק עוד מראשיתה. כבר בפריימריס הדמוקרטיים הוא הכריז שיוצא את החיילים האמריקניים מעיראק בהקדם האפשרי. העובדה שהוא התמיד במסר הזה, לעומת הילארי קלינטון שתמכה במלחמה בתחילתה, וכמובן מול מקיין, שלא היה מוכן להתחייב על נסיגה כלשהי של כוחות, הביאה לאובמה את התמיכה של המצביעים שרואים צורך דחוף להפיק את הקזת הדם האמריקנית בעיראק.

התבטאות אחת של אובמה מראשית הקמפיין גרמה לתקרית לא נעימה במיוחד. הוא כינה את חייהם של החיילים שנהרגו בעיראק "מבוזבזים", וגרם לתגובה עוינת מאוד מצד חיילים ובני משפחותיהם. לפי התוצאות הסופיות, מסתבר שאובמה הצליח גם לפייס גם את הקהל הזה. *

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד