פתגם אמריקני ותיק אומר: "שים כספך במקום בו נמצא פיך". לכן, מצא חן בעיניי רעיון שהעלה לאחרונה ח"כ רענן כהן: להעלות את מחיר ליטר הדלק ב-10 אגורות ולממן בצורה זו את התקציבים הדרושים לפתרון בעיית הנכים. הרעיון הזה לא זכה ליותר מדיי התייחסות. למרות זאת, הוא הזכיר - לפחות לי - שמאחוריו עומד פוליטיקאי עם רעיונות טובים, ולא סתם דמות גרוטסקית המגולמת עלידי אלי יצפאן, החוזרת ומדקלמת בדיקציה עילגת (אם כי מצחיקה מאוד, חייבים להודות) ש"המפלגה ניצחה".
הפרשנות שלי ליוזמה של כהן היא, שהגיע הזמן שלא כל בעיה רצינית מיד תגולגל לפתחי הממשלה. יש, כנראה, גבול לפתרונות שממשלה יכולה להציע. במקום זאת, כדי שניטול אחריות של עם, ונממן ישירות מכיסינו את הבעיה האנושית הקשה הזו.
מעניין מה היה קורה אם, למשל, היה מישהו מציע להפנות את אגרת הטלוויזיה למשך מספר שנים במקום לרשות השידור, לרווחת הנכים. טלוויזיה ציבורית היא דבר חשוב, אבל גם רווחת הנכים חשובה.
יוסי ריבלין