ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה ביום 26 בינואר 2003 תיקון לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התשס"ג - 2002 ("תקנות הגמול") וכן לתקנות החברות (הקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשס"ג - 2003 ("תקנות חו"ל"). תיקונים אלה מגמישים את יכולתן של חברות ציבוריות לתגמל את הדירקטורים החיצוניים שלהן. למרות שהתיקונים ייכנסו לתוקף רק לאחר פרסום ברשומות של התקנות הכוללות אותם ("התקנות המתקנות"), מוצע לחברות ציבוריות לבחון כבר כעת את השפעת התיקונים עליהן. במידה שחברות תרצינה לשפר את תגמול הדירקטורים החיצוניים שלהן, הן תוכלנה לנצל תקופת מעבר של ארבעה חודשים מיום פרסום התקנות המתקנות ברשומות.
תקנות הגמול
חברה ציבורית, אשר מניותיה נסחרות בישראל או בחו"ל, חייבת למנות שני דירקטורים חיצוניים (דח"צים). על הדירקטורים החיצוניים לעמוד בדרישות "עצמאות" המוגדרות בחוק והגמול המשולם להם הוגבל בתקנות הגמול. חברה יכולה לתגמל את הדח"צים בסכומים שנקבעו מראש או בגמול יחסי.
תגמול בסכומים שנקבעו מראש ("גמול קבוע") תלוי בהונה העצמי של החברה. הגמול הקבוע בנוי מגמול שנתי ("הגמול השנתי") וגמול השתתפות בישיבות (או החלטות) של הדירקטוריון או ועדות הדירקטוריון ("גמול השתתפות"). הגמול יהיה בטווח שבין הסכום המזערי והסכום המרבי שבטבלאות שצורפו לתקנות הגמול. לדוגמה, חברה שהונה העצמי עולה על כ-203 מיליון שקל (הדרגה הגבוהה ביותר), יכולה לשלם לדירקטורים החיצוניים שלה גמול שנתי בטווח שבין 26,000 שקל ל-34,122 שקל וגמול השתתפות בטווח שבין 915 שקל ל-1,270 שקל לישיבה (סכומים אלה הינם לפני הצמדה למדד על-פי תקנות הגמול).
הגמול היחסי מאפשר לחברה לסטות מן הסכומים הקבועים בתקנות (הגמול הקבוע) ובלבד שהשכר שישולם לדירקטור החיצוני לא יעלה על ממוצע סכום הגמול שמקבלים ה"דירקטורים האחרים" (כמוגדר להלן) בחברה, ולא יפחת מן הגמול הנמוך ביותר שמקבל "דירקטור אחר" בחברה. אם אין שני "דירקטורים אחרים" בחברה, מאפשרות תקנות הגמול לחברה לקבוע את הסכום שישולם לדירקטור החיצוני, ללא קשר לממוצע.
כן יכולה חברה, בנוסף לגמול הקבוע או לגמול היחסי, לתת לדירקטורים החיצוניים ניירות ערך (לרבות אופציות), בתנאי שניירות הערך ניתנים במסגרת תוכנית תגמול לכל הדירקטורים ולנושאי משרה נוספים בחברה ובמגבלות הנקובות בתקנות הגמול.
התיקונים לתקנות הגמול ייכנסו לתוקף מיום פרסום התקנות המתקנות ברשומות ועיקריהם מתומצתים להלן.
1. צמצום הגדרת "דירקטור אחר". כאמור, התקנות מאפשרות לחברה להעניק לדירקטור חיצוני גמול הנקבע ביחס לשכרם של ה"דירקטורים האחרים" בחברה. זהו מנגנון תגמול מורכב. "דירקטורים אחרים" הינם הדירקטורים שאינם דירקטורים חיצוניים בחברה, למעט דירקטורים "בעלי שליטה" ודירקטורים הממלאים תפקיד נוסף בחברה, בתאגיד שהוא בעל השליטה בחברה או בתאגיד שהוא בשליטת בעל השליטה בחברה. זאת, משום ששכרם של דירקטורים כאמור, אינו משקף רק את עיסוקם כדירקטורים בחברה ולכן יש לנטרל אותו בעת קביעת ממוצע השכר של הדירקטורים החיצוניים. התיקון לתקנות הגמול מצמצם את הגדרת "דירקטור אחר" ומחריג ממנה גם (א) דירקטור שאינו מקבל גמול מהחברה (לעניין זה, לא כולל גמול בניירות ערך); ו-(ב) דירקטור הנותן באופן שוטף לחברה, לתאגיד שהוא בעל השליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל השליטה, "שירותים" שאינם נכנסים לגדר "תפקיד" בחברה או בתאגיד כאמור (לדוגמה, שירותי ייעוץ). כתוצאה מצמצום הגדרת "דירקטור אחר", במספר גדול יותר של חברות לא יכהנו לפחות שני "דירקטורים אחרים" וחברות אלה תוכלנה לקבוע את הסכום שישולם לדירקטור החיצוני ללא קשר לממוצע. זהו שינוי טכני לכאורה אך מהותי למעשה.
2. סטיה מקיבוע שכר הדח"צים. על-פי תקנות הגמול, גמול הדירקטורים החיצוניים בחברה חייב להיות זהה והוא לא ישונה במהלך כל תקופת כהונתם. בהתאם לפרשנות קיימת, אין לשנות את הגמול אף במהלך תקופת כהונה נוספת. על-כן, גמול הדח"צ החדש מקובע על-פי גמול הדח"צ הקיים ורק במקרים בהם מתחלפים כל הדח"צים של החברה בעת ובעונה אחת, יכולה החברה לשנות את הגמול שקבעה. תוצאה זו של קיבוע גמול הדח"צים לתקופות כה ארוכות גרמה קושי לחברות ציבוריות רבות. התיקונים לתקנות הגמול מאפשרים סטיה מעקרון קיבוע זה במספר מקרים: (א) ניתן לשנות את גמול הדח"צ לתקופת הכהונה הנוספת של שלוש שנים; (ב) במקרה בו מתמנה דירקטור חיצוני חדש, החברה תהא רשאית (i) לשנות את שכרו של הדירקטור החיצוני המכהן או את אופן קביעתו ובלבד שיש בכך כדי להטיב עם הדירקטור המכהן; או (ii) במקרה שהחברה תרצה לתת לדירקטור החיצוני החדש שכר נמוך מזה הניתן לדירקטור החיצוני המכהן, תהא היא רשאית לעשות כן החל מתום תקופת כהונתו של הדירקטור המכהן (בתנאי שהודיעה על כך לדירקטור החדש, קודם קבלת הסכמתו לכהן). עד תום כהונת הדירקטור המכהן יקבל הדירקטור החדש גמול שווה לזה של המכהן.
תקנות חו"ל
חברות אשר מניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל יכולות ליהנות מהקלה נוספת, נוכח הדרישות החמורות שהוטלו לאחרונה על "הדירקטורים העצמאיים" (Independent Directors) בדין האמריקני. התיקון לתקנות חו"ל חל על חברות ציבוריות כאמור, אשר דין מדינת החוץ לו הן כפופות מטיל על הדירקטורים החיצוניים שלהן חובות או דרישות נוספות מעבר לחובות והדרישות הקבועות על-פי הדין הישראלי. על חובות או דרישות נוספות אלה לנבוע ממעמדם כדירקטורים עצמאיים או בלתי תלויים ולהטיל עליהם נטל נוסף. חברות אלה תהיינה רשאיות לשלם לדירקטורים החיצוניים שלהן גמול שנתי מרבי של 100,000 שקל וגמול השתתפות מרבי של 3,000 שקל לישיבה. תחולת התקנות רטרואקטיבית, החל מיום 1 בינואר 2003.
חלון הזדמנויות
אחד התיקונים לתקנות הגמול מאפשר לחברה לשנות את הגמול המשולם לדח"צים שיכהנו ערב פרסום התקנות המתקנות, או לשנות את אופן קביעת הגמול (לדוגמה, גמול קבוע או יחסי). זאת, אם תתקבל ההחלטה על כך באסיפה הכללית של החברה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום התקנות המתקנות, והשינוי מטיב עם הדירקטורים החיצוניים המכהנים. זהו אחד השינויים החשובים לעניין תגמול דחפצים בעונת האסיפות השנתיות בה אנו נמצאים. השינוי מאפשר למעשה לחלק גדול מהחברות המעונינות לשפר את גמול הדח"צים שלהן, לעשות זאת בפרק הזמן האמור וליהנות מההקלות שאומצו כעת בתקנות הגמול ובתקנות חו"ל.
***
סוגיית גמול הדח"צים מהווה מעין קשר גורדי של דרישות ומגבלות פרטניות סבוכות. ראוי אולי לנתק קשר גורדי זה באבחת החרב של "כוחות השוק", בדומה לדיני ניירות הערך וכללי הבורסות הגדולות בארצות הברית. שם, לא מוגבל סכום הגמול שמקבל דירקטור עצמאי בגין כהונתו ככזה והחברה כפופה - חלף זאת - לשבט ביקורתם של בעלי מניותיה ושל האנליסטים המסקרים אותה. אולם, אף אם לא תוסרנה כליל המגבלות הפרטניות על גמול הדירקטורים החיצוניים, מהווים התיקונים הנוכחיים לתקנות צעד חיובי נוסף במסלול הגמשת כללי גמול הדח"צים והתאמתם למציאות המשתנה.
עו"ד שירין הרצוג הינה שותפה במשרד גולדפרב, לוי, ערן ושות' וחברה בלשכות עורכי הדין של ישראל ושל מדינת ניו-יורק. היא ייצגה מספר חברות ציבוריות בישיבת ועדת הכנסת בה אושרו התיקונים הנדונים במאמר זה.