גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה כאילו קרה רק אתמול

8 מנכ"לים ויו"רים, קצינים במיל' שלחמו תחת אש תופת, זוכרים כל פרט מהקרבות הקשים ההם, "החוויה המכוננת" של חייהם, ובעיקר את החברים שלא שבו. מלחמות יום-כיפור, שלום הגליל, וכעת בצפון, נדמה שזו אותה מלחמה ורק השם משתנה. ויש מי שחש שהמחיר היה מופרז אם לא הצלחנו לייצר שינוי > איתי רום

1. נדב פלטי, מנכ"ל דורי-מדיה:

"דור שלם עבר, ואני זוכר כל פרט"

"קצת לפני המלחמה הייתי הסגן של גוני הרניק ז"ל, בסיירת גולני. היינו אמורים להשתחרר ב-6 ביוני 1982. כשיצאנו לחופשת שחרור, משה קפלינסקי שהיום הוא סגן הרמטכ"ל, החליף את גוני בפיקוד. בדיוק שבוע לפני המלחמה התחתנתי, וירדתי לירח-דבש באילת. לא ידעתי בכלל שהמלחמה פרצה, כי הייתי במועדון הים-התיכון. הייתי אמור לנסוע עם גוני לטיול בארצות-הברית, אבל כשביום השחרור עליתי למעלה, והבנתי שיש מלחמה ואין שחרור, הגעתי בדרכים-לא-דרכים לאזור נבטיה, עם סיום הקרב על הבופור, שבו השתתפה הסיירת. קפלינסקי נפצע בדרך ליעד, וגוני שהחליף אותו נהרג על הבופור.

"המח"ט הודיע לי בקשר, שמעכשיו אני מפקד הסיירת. שמעתי כל מיני אמירות ציניות, כמו 'מה אתה רוצה שיכתבו בעיתונים, שבוע אחרי שהתחתן, נהרג בלבנון?'. לקחתי נשק וחגור של חיילים שנהרגו בקרב, ואיכשהו גיבשנו את המערכת. היינו צריכים להיכנס מיד להילחם בנבטיה, שהייתה ידועה כקן-צרעות. היה מאוד לא נעים עם כל ההרוגים, כל מה שקרה לסיירת, אבל המשכתי לפקד עליה שלושה חודשים, עד שקפלינסקי החלים, ואז שוחררתי.

"יש זיכרון שתופס אותי עד היום: כשהוכרזה הפסקת-אש אחרי שבוע הלחימה הראשון, שהיו בו הרבה פצועים והרוגים, היינו פשוט רעבים. כשהגיעו חבילות מהבית, התנפלנו על האוכל בהיסטריה. הזיכרונות היותר מסובכים וקשים הם של החיילים שהיו איתי ושנהרגו. עבר מאז דור שלם, אבל זה כאילו היה אתמול: אני זוכר כל פרט, כל שנייה. איך נהרגו, מי שהיה לידי בנגמ"ש, איך עשינו פינויים, ואיך המסוק הסורי הופיע בדיוק מלפנינו בעיקול.

"מתוקף תפקידי אני נוסע המון בעולם ומוצא את עצמי במטוסים. קורה לי הרבה פעמים שאני פתאום תופס את עצמי וחושב על דברים: אני מסתכל אחורה ונזכר בחברים שנהרגו, במשפחות השכולות, שואל את עצמי אם אני בסדר או לא בסדר, אם הרמתי להן טלפון בפסח האחרון, עושה דין וחשבון. זה קורה לי כל הזמן, ואני בטוח שלא רק לי. אני שומר על קשר שוטף עם חלק מהמשפחות של החיילים שהיו איתי בסיירת עד היום". "

2. גיורא ענבר, יו"ר ניו-פארם:

"מה שעושה תמיד מבוסס על העבר שלך"

"אני אלך איתך ישר ללבנון. יש לי בעיה, כי כל ה-25 שנה האחרונות שלי בצה"ל מורכבות מזיכרונות, מלבנון בעיקר. אני רוצה דווקא להעלות ממדפי הזיכרון אירוע חיובי יחסית: בראשית 1980, אני מפקד סיירת גולני, אנחנו מבצעים פשיטה על מאהל מחבלים בוואדי חצביה. מטרת הפעולה הייתה לחסל חוליית מחבלים שהשתתפה בפיגוע בקיבוץ משגב-עם. המאהל נמצא כ-20 קילומטר בעומק השטח הלבנוני. אנחנו מבצעים את הפעולה, ובמהלכה מצליחים להרוג 12 מחבלים, לחסל את המאהל על כל המחבלים שיושבים בו, ולחזור לשטחינו עם אור ראשון ללא נפגעים. במחלקת ההיסטוריה של הצבא המבצע הזה נקרא 'מבצע ורדה'.

אחריי מונה למפקד סיירת גולני, גוני הרניק ז"ל, שנהרג בבופור. אני במלחמת לבנון הייתי מפקד שלד"ג. הובלתי את היחידה להשתלטות רגלית על המוזיאון, 'ההיפודרום' קראו לזה, בביירות. זה היה היעד שכולם ידעו עליו, שישב בו קומנדו סורי כל הזמן. כשניתנה פקודה לכבוש את מערב ביירות, על היחידה שלי הוטלה המשימה, ככוח חי"ר במסגרת אוגדת שריון 162, לכבוש את המוזיאון - וכך עשינו. גם שם לא היו נפגעים.

חלק מהיכולת לסיים פעולות כאלה ללא נפגעים קשור בתכנון ובהכנות. היחידות האלה, ככל שהן מיוחדות ועם רמה גבוהה של כוח-אדם, מגיעות לאיכות מאוד גבוהה בתכנון, במשמעת המבצעית, באמצעים שמתאימים לאותה פעולה. אני לא רוצה לרמוז חלילה שהיום אין יחידות כל-כך טובות, ושהן לא מוכנות כל-כך, נהפוך הוא, אני חושב שכל הזמן הדור משתבח, אבל כדי שהפעולות יצליחו צריך להשקיע המון בהכנות, זו המון מקצוענות - וצריך גם מזל. מזל הוא טוב תמיד. הוא טוב בעסקים, הוא טוב במלחמות, ולשמחתי אני זוכר גם שתי דוגמאות שבהן גם המזל שיחק לנו. היום אני עוסק במלחמות אחרות, למשל בעולם העסקים, אבל תמיד מה שאתה עושה מבוסס על העבר שלך". "

3. אלי דוד, מנכ"ל יפנאוטו:

"תחושה מאוד דומה לעכשיו, פשוט דז'ה-וו"

"סיימתי קורס קצינים בגולני חודשיים לפני מלחמת שלום הגליל, והתמניתי למפקד מחלקת המרגמות בגדוד 51, שעליו פיקד גבי אשכנזי. נכנסנו ללבנון ב ציר המרכזי שעבר דרך הבופור ורמת נבטיה. מטרת האוגדה שלנו הייתה לפתוח את הציר המרכזי לכיוון כביש ביירות-דמשק. בדרך נלחמנו במחבלים בכל מיני מקטעים לאורך הדרך. הגדוד סבל אבידות קשות, הייתה עלייה על שדה-מוקשים. מצאתי את עצמי הרבה מאוד בסכנת חיים. הסיטואציה הקריטית ביותר הייתה בחודש השני למלחמה, כשנלחמנו בגבעות שמעל מנצוריה. הייתה עלינו הרעשה ארטילרית כבדה מאוד, היו הרבה מאוד נפגעים, ומלבד מחבלים נתקלנו גם בחיילי הקומנדו הסורי, שהתבצרו בפאתי העיר וירו עלינו.

"אספר לך סיפור שמעולם לא פתחתי אותו, אפילו בקרב החיילים שלי. במהלך הלחימה התברר שאחד החיילים במחלקה נפצע, וכשהודיעו לי הוא כבר היה די מרוחק. לקחתי איתי חיילים מהמחלקה ויצאנו לחלץ את הבחור, שנמצא בשטח שהיה חשוף לירי. לאחר שנפתחה עלינו אש של צלפים סורים, שאלתי את עצמי כמה פעמים 'נו, מתי יפגעו גם בי?'. אחרי כמה ניסיונות הגענו אל הבחור, שהיה פצוע קשה, ומשכנו אותו למקום יותר מוגן, והבאנו אותו לבית-חולים-שדה. חלק מהחיילים שעזרו לי נפגעו בעצמם.

"את הבחור עצמו ביקרתי אחר-כך בבית-חולים, והוא התאושש. כשתפסתי טרמפים לרמב"ם, ופתאום נחשפתי לזה שבחיפה אנשים מבלים וחיים כרגיל כשאנחנו נלחמים שם בגבעות, זו הייתה הרגשה מאוד משונה. אבל כבחור צעיר הרגשתי שזו מלחמת חובה כדי לייצר שקט בצפון. מאוד דומה לעכשיו, פשוט דז'ה-וו.

"בדיעבד, המחיר ששילמנו היה מופרז ביחס לעובדה שלא הצלחנו לייצר שינוי בלבנון, אבל אז הייתה תמימות. מה שקורה היום מעלה אצלי זיכרונות ומחשבות, ואפילו שהייתי בין אלה שבצורה עקיפה שילמו את המחיר, תחושת התסכול מול המתרחש בגבול הצפוני היא אותה תחושה - שצריך ליצור שינוי. עברו 24 שנה, ולא השתנו הרבה מאוד דברים בתחושה". "

4. דן ללוז, יו"ר מגדל שוקי-הון:

"יצאנו בשיטת על החיים ועל המוות"

"ב-1988, בתגובה ל'ליל הגלשונים', התקיים מבצע 'כחול וחום' שבו הרבה מאוד חיילים, על בסיס חטיבת גולני, נכנסו דרך אוניות של חיל הים לנועיימי בפאתי ביירות, ליד שדה התעופה. המטרה הייתה להגיע לבתי המחבלים ולבונקר של ארגון אחמד ג'יבריל, שהחדיר את הגלשון לקריית-שמונה, ולא אגיד 'לעשות שמח' אבל לפגוע כמה שיותר, להכאיב ולחרב כמה שאפשר.

"כשהחיילים הגיעו, החלו חילופי אש עם המחבלים. אני הייתי טייס מסוקי קרב, וחיכיתי שיקראו לי אם העסק מסתבך. באמצע הלילה הוזנקנו לסייע לחלץ פצועים ואת המג"ד אמיר מיטל, שנהרג במטח הראשון. שעה וחצי היינו שם, מסייעים לכוחותינו באש תחת איום של טילי קרקע-אוויר והרבה מאוד ירי מהקרקע. האזור שרץ מחבלים בקנה-מידה מטורף.

"חזרנו לישראל, וזמן קצר אחר-כך הוזנקנו שוב. ארבעה חיילים איבדו את הכוח הראשי ונשארו בשטח. ניסינו ליצור איתם קשר, ללא הצלחה. נגמר הדלק, וחזרנו לישראל בתחושה שהסיפור נגמר הכי רע שאפשר. בבוקר הוזנקנו שוב, ארבעה מסוקים. יצרנו קשר עם החיילים, והתברר שהם מתחבאים סביב אזור המבצע ששרץ מחבלים, ומבקשים חילוץ. במשך שעה וחצי היינו בסכנת חיים קיצונית, הרבה מעבר למה שאפשר לצפות. כל הזמן יורים עליך, ומסוק הוא מאוד פגיע. כדור במקום הלא-נכון, והוא נופל כמו ברווז.

"יצרנו קשר עם הכוח, שהתחבא בין השיחים כ-400 מטר מהבתים של נועיימי. חיל האוויר עזר לנו עם פצצות, ועשו אנדרלמוסיה שלמה, כדי שהמחבלים לא יסתכלו עלינו כל הזמן. בסוף, הצלחנו לנחות ליד הכוח, החיילים נתלו על המגלשיים ויצאנו בשיטת 'על החיים ועל המוות'. זה הצליח. זרקנו את החיילים למים ליד אוניית חיל הים שמשתה אותם, ובשאריות הדלק נחתנו ליד ראש-הנקרה. כשהיינו בפנים חטפנו הרבה צרורות ופגיעות במסוק, אבל לא הפילו אותו. אין ספק ששרדנו במזל. מכיוון שהם כבר פגעו במסוק, אז הסטה של 20 סנטימטר לכאן או לכאן, הייתה יכולה לפגוע במקומות הרגישים, והמסוק היה נוחת באותו רגע". "

5. אברשה בורשטיין, מנכ"ל מירס:

"דברים שמספקים תובנות ונשארים לכל החיים"

"במלחמת יום-כיפור הייתי סרן בקבע, קצין קשר של חטיבת גולני. פעמיים טיפסנו לכיבוש החרמון, ב-8 וב-22 באוקטובר. מפקד החטיבה באותה תקופה היה אל"מ אמיר דרורי ז"ל, ועצם ההשתתפות האישית שלי בהליכה ברגל 11 שעות, בתוך התהליך של כיבוש החרמון, היא מהדברים היותר מיוחדים וקשים, שנשארים איתם בזיכרון לאורך שנים. בקרב השני החטיבה טיפסה ברגל ממג'דל-שמס לחרמון, עם שלושה גדודים. זה היה בסמוך למועד הכרזת הפסקת-האש עם הסורים, כך שזו הייתה ההזדמנות האחרונה להחזיר את החרמון לידינו.

"ניהלנו את הקרב הקשה הזה פנים-אל-פנים, ואת החוויה של אותם הקרבות שמרתי לכל אורך הדרך. הייתי בחוליית הפיקוד של מפקד החטיבה, ומאחר שהוא נפצע, והמג"ד יודק'ה פלד נפצע, עליי ועל קצין האג"ם הוטל כל ניהול הקרב והלחימה. היו גם מראות קשים. שני מטרים ממני המח"ט חטף כדור והייתי צריך לדאוג לפנות אותו.

"כשאני מסתכל היום אחורה, אין ספק שזה היה אחד הדברים היותר מעצבים שלי. זה מתבטא גם בניהול של החיים האזרחיים ובחברה. ברור שזה מה שמעצב לך את יכולת הניהול, את התפיסה, הגישה, משהו שמספק לך הרבה מאוד תובנות. אלה דברים שנשארים לכל החיים". "

6. אבי צור, מנכ"ל מרצדס:

"ינקנו שקיות סוכר כדי לקבל אנרגיה"

"התחלתי את מלחמת שלום הגליל כמפקד-מחלקה, וסיימתי אותה כמפקד-פלוגה. היינו קבוצת אנשים מאוד קרובה, וכשהגענו לגדודים כקצינים נפרדנו ונכנסנו למלחמה כל אחד ממקום אחר. היחידה שלי חטפה את כל ההפגזות מהבופור, והחברים שלי נלחמו על כיבוש הבופור. אני זוכר, שחברנו מתחת לבופור ושזו הייתה פגישה מאוד מרגשת. היינו הראשונים שנכנסו עם חטיבה 188 לכפר סיל מעל ביירות. זה היה המקום הראשון שסבלנו בו מהרוגים בגדוד.

"יש דברים שמדחיקים ושהם עולים מדי פעם באזכרות או בכל מיני פגישות של החבר'ה. יש דברים שמשויכים לסיטואציות כאלה ואחרות. אני זוכר למשל את הנושא של אוכל. כשנכנסנו, הלוגיסטיקה לא הייתה הכי מאורגנת, ורצנו קדימה בלי שום מערכת תומכת מאחור. אני זוכר כל מיני ארוחות מעניינות שהיינו מערבבים בהן את הכול. עד היום כשאני רואה מנת תירס זה מזכיר לי, או השימוש שעשינו בשקיות סוכר כדי לקבל קצת אנרגיות. עכשיו, אני בשדה-תעופה ורואה שקיות סוכר, וזה מזכיר לי איך הייתי יונק שם עוד כמה לגימות של אנרגיה.

"זיכרון אחר הוא דווקא מהיום שיצאתי הביתה, חודשיים אחרי תחילת המלחמה. הלכתי על שפת הים, ונשמעה שריקה של מציל, מיד עשיתי שם פזצט"א שכולם הסתכלו עליי. אימי, עפרה מאירסון, הייתה באותו זמן מהמתנגדות הגדולות למלחמה. בתקופה ששהינו בביירות סביב שדה התעופה, שהייתה מאוד ארוכה ומעייפת, היו לי פקפוקים לגבי ההצדקה שבנוכחותנו שם. הייתה תחושה שיש איזו התלהמות מצד הרמטכ"ל, הליכה עם איזה ראש קשה. אחרי זה, זה קצת מצחיק, אימי נישאה לרפול, ויצא לי לדבר איתו בדיעבד.

"בתקופה ההיא הרגשתי, שבאיזשהו שלב איבדנו את הדרך תוך כדי הריצה. השיחות איתו לא שינו את דעתי. הוא בא ממקום אחר, הייתה לו ראייה של הדברים בשחור-לבן, היה לו מאוד ברור שיש כאן סוג של עם שמבין רק כוח, ושצריך להרחיק אותם כמה שיותר מהגבולות שלנו. אני מאוד מעריך אותו בדיעבד על נחישותו, אבל לא ממש הסכמנו אחד עם השני בקטע הזה". "

7. ארז מלצר, מנכ"ל אפריקה-ישראל הנכנס

"התחתנו בהפסקת-אש ועד היום לא יצאנו לירח-דבש"

"ב-1982 קבעתי את מועד החתונה שלי. חודש וחצי לפני החתונה פרצה מלחמת שלום הגליל. בתקופת המלחמה גויסתי לשלושה-ארבעה חודשים, ואת ההזמנה לחתונה אשתי שלחה לי ליחידה הצבאית וכתבה שם: 'בתקווה שתצליח בכלל להגיע'. הייתי אז מפקד-גדוד שריון, והיינו ממוקמים בתוך לבנון, מול הגבול הסורי. לא ידעתי אם אצליח להשתחרר, אבל שבוע לפני החתונה הייתה הפסקת-אש ראשונה, ובסופו של דבר הצלחתי להגיע. החתונה הייתה בערב, ולמחרת בשבע בבוקר כבר חזרתי ללבנון. שבוע-שבועיים אחר-כך נכנסה הפסקת-אש שנייה, ויכולתי להשתחרר. אבל עד היום לא היה לי ירח-דבש.

זיכרון אחר שלי הוא מימי האינתיפאדה הראשונה, שבה נפצעתי ממש בשבוע הראשון שלה. אני זוכר, שמצאנו את עצמנו מול כמויות של מאות אנשים חמושים בכל הכלים, ועמדנו למעשה בפעם הראשונה, כשעוד לא פותחה אפילו צורת ההתמודדות מול היחידות האלה. מגובה של בניין בן שלוש קומות זרקו בלוק על החזה שלי. הפרטים פחות חשובים בעיניי, אבל זו הייתה חוויה מעניינת ומאתגרת.

באינתיפאדה גם הבנתי בפעם הראשונה את המשמעות שמאחורי ניהול גלובלי של ארגונים גדולים. כל מג"ד שריון גדל על זה, שכמג"ד הוא יכול לשלוט עד רמת הטנק הבודד. אתה רואה מה היחידות הבודדות שלך עושות. באינתיפאדה הראשונה אתה מוצא את עצמך פתאום כשאף אחד מהחיילים שלך לא מאומן בלוחמה בשטח בנוי, או בעימותים מול אזרחים וילדים. השטח שאתה אחראי עליו גדול מאוד, וברוב המקרים אתה ללא יכולת להיות בקשר מיידי עם הכלי הבודד. אתה לא יודע איך המפקד הבודד ינהג באירוע של זריקת אבנים על-ידי ילד בן עשר.

"כאן נכנסה כל התפיסה של ניהול מוכוון משימה, והאצלת הרבה מאוד סמכויות. היום אני כבר הרבה מאוד שנים מנהל חברות גדולות, ופועל מול אלפי אנשים בכל רחבי העולם - ואתה בסופו של דבר לא יודע איך כל מנהל בודד יתמודד מול כל לקוח, כי אתה לא נמצא שם, וכאן באה לידי ביטוי תרבות האצלת הסמכויות שהיא חלק מהתפיסה. לימים, התפיסה הזו עזרה לי בתפקידיי כמפקד-חטיבה, וזה ממש רלבנטי גם לעולם הניהולי העסקי".

8. יוסי אנגליסטר, מנכ"ל אליאנס:

"33 שנה אחרי, והתמונות חרותות עמוק בראש"

"במלחמת יום-כיפור הייתי במחלקת סיור ג'יפים של גדוד שריון ברמת-הגולן. גייסו אותי בשעות אחר-הצהריים, הגעתי לימ"ח, ובדרך שמעתי את הדי ההתפוצצויות מעל רמת-הגולן וראיתי את פטריות העשן. אף אחד לא ידע מה קורה, הייתה אי-ודאות גדולה, וכשהגענו לימ"ח בשעות הערב היו שמועות שמצבנו מאוד קשה, ובלגן נורא. כל טנק שהצליח להזדווד עלה לרמה, ואחר-כך בשעות הלילה המאוחרות גם שמעתי שנתקלו במארבים, והיה מצב ממש לא נעים. הייתה תחושה של סכנה קיומית.

"לצערי, הגדוד שלי הושמד ממש בימים הראשונים של המלחמה, ואנחנו במחלקת הסיור התחברנו לפלוגת הסיור של החטיבה. כשהגדוד הושמד הייתה מועקה קשה מאוד, אבל לא הייתה ברירה אלא להמשיך. אחרי זה היו עוד כמה ימים של לחימה קשה, ואז גם שמענו בקשר על כל היתקלות שהייתה בין פלוגה של טנקים לבין הכוחות הסורים. רפול היה אז מפקד האוגדה, ובאיזשהו שלב שמעו אותו אומר בקשר 'תחזיקו מעמד עוד זמן קצר'. זה היה מין רגע של משבר כזה, תחושה, שאם לא היינו מחזיקים מעמד, הם היו שועטים פנימה.

"לשמחתנו, הקערה התהפכה. הסורים התחילו לסגת, הטנקים זינבו אחריהם ואנחנו נסענו אחרי הטנקים. עברנו את קונייטרה ונכנסנו לתוך השטח הסורי, ולאט-לאט העמקנו שם וראינו את הפגיעות שהיו בטנקים שלהם ובטנקים שלנו. זו הייתה הרגשה מאוד-מאוד קשה. לקח משהו כמו עשרה ימים עד שראינו שהמצב הרבה יותר טוב, עד כדי כך שאפילו העבירו חלק מהכוחות שלנו לסיוע בדרום.

"התמונות שאני מספר עליהן נראות מבחינתי כאילו זה קרה אתמול. אני זוכר, שמדי פעם היינו צריכים לעשות סיורים, או שהיו שולחים אותנו לאתר טנקים שנפגעו, ולראות אם יש בהם שרידים של חיילים שלנו או גופות שצריך לחלץ. ראיתי מחזות לא קלים. 30 וכמה שנים אחרי, התמונות האלה חרותות אצלי עמוק בראש". "

עוד כתבות

ישראל זינגר / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית ר"ג לשעבר תובע חצי מיליון שקל ממחליפו בתפקיד

ישראל זינגר הגיש תביעת דיבה נגד ראש עיריית ר"ג המכהן כרמל שאמה-הכהן, בטענה כי יזם חקירה פלילית נגדו ואף ליווה וליבה את החקירה בפייסבוק ● טוען כי לפרסומים השליליים של שאמה-הכהן נגדו היה חלק משמעותי בהפסד שלו בבחירות לעירייה ב-2018

 סיגל רגב–רוזנברג/צילום: אורית פניני

"יש כרוניקה של מוות ידוע מראש, צריך להחליט - ארבע קופות חולים טובות או רק שתיים"

זמן קצר לאחר מינויה למנכ"לית קופת חולים מאוחדת, גילתה סיגל רגב-רוזנברג כי הגירעון השנתי זינק ב-2018 ל-440 מיליון ש' - הגבוה מאז הקמתה ● בראיון ל"גלובס" היא מדברת על התחרות, על ההתמודדות עם משרדי האוצר והבריאות וכיצד היא מתכוונת לייצב את הקופה ולהביא מבוטחים חדשים

הבורסה לני"ע בת"א. / צילום: תמר מצפי

הבורסה ננעלה בעליות: מדד ת"א 35 קפץ ב-1.2%, אנרג'יאן זינקה ב-9.6%

המדדים המובילים עלו בדומה לסנטימנט מעבר לים, ת"א 90 הוסיף 0.9% לערכו, מדד הבנקים טיפס ב-0.7% ● תמר פטרוליום דיווחה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון דולר ● טאואר זינקה ב-6.2%, לאומי עלתה ב-1.17%, בזק איבדה 2.5%, קנון זינקה ב-5.3%, מנורה קפצה ב-5.1%, אנלייט אנרגיה עלתה ב-3.7%

הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית /צילום : רויטרס

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק

תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק - רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי

טראמפ וארדואן במטה נאט"ו בבלגיה ביולי / צילום: רויטרס

טראמפ עוצר את שיחות הסחר עם טורקיה ומקפיץ את המכס על יבוא פלדה

בנוסף הודיע נשיא ארה"ב כי המכס על פלדה מיובאת מטורקיה יעלה ל-50% וכי הוא צפוי להטיל סנצקיות גם נגד בכירים טורקים

מורי ארקין, בעל השליטה / צילום: יח"צ

לאחר כישלון ההנפקה והנפילה במניה: אקסלנז שבשליטת ארקין שמה את עצמה על המדף

השווי לו שואפים בעלי חברת האבחון הרפואי עומד על כ-60 מיליון דולר - פי 3 ממחיר השוק ● מורי ארקין מחזיק כ-75% ממניות אקסלנז, שצנחו ב-75% שנה האחרונה

יוזמה להפחתת קשיות פלסטיק חד פעמיות במסעדות ובתי קפה    / צילום: שני מוזס, גלובס

מזמינים שתייה קרה בבית קפה? אולי תקבלו אותה בלי קש

עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" קוראת לבתי קפה ולמסעדות להפחית את השימוש בקשיות פלסטיק חד-פעמיות ע"י חלוקתן רק עפ"י בקשה או מעבר לחלופות מזהמות פחות ● עשרות בתי עסק ברחבי הארץ התגייסו למהלך - אך מה בנוגע לעלויות?

פנים בניין הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

המסחר בבורסה צפוי להיפתח על רקע העליות בוול סטריט

יום המסחר המקוצר בבורסה בתל אביב צפוי להיפתח על רקע הנעילה חיובית אמש בוול סטריט, לאחר פתיחה חזקה של עונת הדוחות לרבעון השלישי שם ● מדד נאסד"ק עלה בסיום המסחר ב-1.2%, S&P 500 טיפס ב-1% והדאו ג'ונס הוסיף 0.9% ● אתמול ננעל המסחר בעליות נאות: מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ומדד ת"א 125 עלה ב-1.1%

אתר בנייה בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפתעה: תל-אביב הפכה לשיאנית הבנייה החדשה. ומה קרה לפתח-תקווה ולנתניה?

מאמצע 2015 נבנו בת"א מעל 13 אלף דירות, כשבמקום השני ירושלים עם כ-10.3 אלפי דירות ● תוכנית מחיר למשתכן הכניסה 5 ערים לרשימת שיאניות הבנייה, בהן אשקלון וראש-העין ● ההפתעה: פ"ת ונתניה, שכיכבו בעבר בצמרת הבנייה, נדחקו אחורה ● בדיקת "גלובס"

ג'יימי דיימון / צילום: רויטרס

הבנקים בארה"ב פתחו את עונת הדוחות ברגל ימין: ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ עקפו את התחזיות לרבעון השלישי

הכנסותיו של גי.פי מורגן הסתכמו ב-28.5 מיליארד דולר; בשורה התחתונה, הרווח למניה עלה ב-4.7% ל-2.45 דולר ברבעון השלישי ● סיטיגרופ היכה את תחזית הרווח וההכנסות, ומנגד גולדמן זאקס עמד בתחזית ההכנסות אך פספס את תחזית הרווח למניה ב-2 סנט

אמיר אוחנה, נעמה יששכר / צילום: כדיה לוי, רויטרס

פרשת נעמה יששכר: האם הסמכות להסגרת ההאקר הרוסי נתונה בידי שר המשפטים?

בג"ץ קבע בעבר כי "בידי השר הכוח שלא להסגיר, אך רק בנסיבות מיוחדות וכבדות-משקל" ● האם מקרה שבו אזרחית ישראלית מוחזקת כבת-ערובה ברוסיה על החזקת כמות מינימלית של סמים קלים, כקלף מיקוח נגד הסגרת האקר רוסי לארה"ב, נחשב לנסיבות כאלה?

גלנורקי קמפ בניו זילנד / צילום: שאטרסטוק

תיירות ומשבר האקלים: ניו זילנד מדגימה איך הקפדה על תקן סביבתי מחמיר לא חייב לבוא על חשבון נוחות ופינוק

קמפ גלנורקי: הקמפגראונד האקולוגי הראשון בניו זילנד ● אפס בזבוז אנרגיה, מינימום התפשרות על נוחות ומקסימום מותרות ופינוק

במרכז: גרג הגארטי ודניאל פדרסקי מקבלים את הפרס / צילום: AA Hotel and Hospitality Services

רשת פארק פלאזה של אלי פפושדו קיבלה פרס הערכה בבריטניה

פרס ההערכה "קבוצת המלונאות הגדולה בבריטניה" לשנת 2019-2020, שיש המכנים אותו כ"מישלן" של עולם המלונאות, הוענק בחודש שעבר לקבוצת פארק פלאזה הוטל

פורטנייט/צילום: REUTERSMike Blake

מתיחה של מאסק ושחקנים בוכים: מה קרה כשפורטנייט הוחשך?

"אסטרואיד" פגע אתמול בערב במשחק הווירטואלי של פורטנייט והותיר מיליוני צופים מול חור שחור, ושחקנים עם סימני שאלה רבים לגבי עתידו של המשחק, והאם הגיע לסופו ● היזם אלון מאסק צייץ מחדש ציוץ ישן ותרם לספקולציות

אדם נוימן / צילום: שאטרסטוק

קדחת הנדל"ן של אדם נוימן: כל הבתים שמייסד WeWork רכש בזמן שהחברה הלכה והסתבכה

בני הזוג נוימן יצאו למסע רכישות שכלל לא פחות משני נכסי מגורים במנהטן, חווה בווסצ'סטר, שני בתים בהמפטונס ואחוזה בקליפורניה ● בסך הכל הוציאו הנוימנים קרוב ל-90 מיליון דולר על שישה נכסים ועוד בחנו השקעות נוספות בסמוך להידרדרות במצבה של WeWork

דירות חדשות בבנייה. 20% מהתשלום בעת החתימה על החוזה, ו־80% בכניסה לדירה  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדד ספטמבר ירד 0.2%; מחירי הדיור עלו ב-1.3% בחישוב שנתי

שיעור האינפלציה נסוג ומעמיד את בנק ישראל בבעיה: קצב האינפלציה הנמוך עשוי להצדיק הפחתה של הריבית ● ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי תרבות ובידור (מינוס 2.8%) ● מחירי הדירות בחודשים יולי-אוגוסט עלו ב-0.1% לעומת יוני-יולי, אולם, במחירי הדירות החדשות (בעיקר מחיר למשתכן) נרשמה ירידה של 2.8%

שרון זכות / צילום: אלון רון

שרון זכות ייפרד מרבד עם מענקים של עד 1.7 מיליון שקל 

החברה מבקשת מבעלי מניותיה לאשר את חבילת הפרישה למנכ"ל היוצא, שיחד עם עלות העסקתו השוטפת צפויה להצטבר בסיכום 2019 לכ-3.3 מיליון שקל

אצטדיון המושבה / צילום: רויטרס

הדיל של עיריית פתח תקווה: שלמו כמיליון שקל בשנה, וקבלו אצטדיון על שמכם

אצטדיון "המושבה" בפתח תקווה עשוי בקרוב לשנות את שמו ● העירייה פרסמה מכרז שבו היא מציעה לחברות מסחריות את שם האצטדיון, בסכום שעשוי להגיע לשמונה מיליון שקל בשמונה שנים ● ניסיונות דומים בנתניה ובאילת נכשלו, ורק בתל אביב מצליחים להפיק מיליונים

חדווה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בלי ארנק, בלי כרטיסי אשראי: האם מתקרב היום שבו נצא מהבית "רק עם הסמארטפון"

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" ● תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" ● והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" ● המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

אילן רביב, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

מיטב דש מתרחב בתחומים האלטרנטיביים: נכנס למימון של יזמי נדל"ן קטנים באירלנד

בית ההשקעות רכש 45% מחברת ניהול תיקי האשראי Lotus Investment תמורת 5.4 מיליון אירו, לצד עוד שותפים ישראלים שרכשו 40% מהחברה האירית ● לוטוס מנהלת עבור משקיעים תיקי הלוואות מגובות בשיעבודים בסך כ-115 מיליון אירו