גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כביסה ירוקה

חברות סלולר מממנות בדיקות קרינה שעושה עמותה ירוקה. חברת דלק נותנת חסות ליום עיון של ארגון ירוק. יצרן מכוניות תורם לעמותה לעידוד התחבורה הציבורית. הארגונים הירוקים בישראל נהנים מתרומות נדיבות של הגופים שנגדם הם נאבקים. הם זקוקים לכספים, התורמים זקוקים ללגיטימציה, ורק הציבור מפסיד. תחקיר > איתי רום

בלהה גבעון מרוצה עד הגג: אם תשאלו את מנהלת עמותת "נגב בר-קיימא", מצבה של איכות הסביבה בדרום הארץ מעולם לא היה טוב יותר. האחים עופר, נוחי דנקנר ושאר בעלי השליטה במפעלי התעשייה הכימית בנגב הפנימו היטב את חשיבות הסביבה, ואינם חוסכים במאמצים ובהון כדי למזער את הנזקים שהם גורמים לה. "למפעלים", היא אומרת, "נמאס להיות הילדים הרעים של השכונה".

בדצמבר האחרון נחתם הסכם הגישור בין מפעלי רמת חובב לבין המשרד להגנת הסביבה והעמותה, שנטלה חלק בדיונים כנציגת הציבור. ההסכם סלל את הדרך להחלטת הממשלה על הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב, סמוך לרמת חובב, ולדעתה של גבעון הוא מהווה את "ההצלחה הסביבתית הכי גדולה שהייתה במדינת ישראל. הוא הכניס את המפעלים לסדר, קבע להם לוחות זמנים, וסגר איתם את כל התנאים שהם חייבים לעמוד בהם - והם עומדים בהם".

ההחלטה של גבעון, לזנוח את דרך המאבק המסורתית של הירוקים לטובת פורומים של הידברות עם המזהמים, מניבה לשיטתה תוצאות טובות בהרבה לסביבה. "זה תהליך מדהים. הנה דוגמה: המפעלים היו צריכים להקים עד דצמבר 2007 מתקנים לטיפול ביולוגי. אתה יודע שבכולם יש מתקנים כבר היום? המפעלים מבצעים את התהליכים יותר מהר אפילו ממה שדורשים מהם".

אבל משהו בכל זאת מעיב על התמונה הוורודה של גבעון: כמעט כל שאר הארגונים הירוקים רואים מציאות סביבתית שונה, הפוכה. גבעון טוענת שהם בסך-הכול נעלבו מכך שלא שותפו בהליך הגישור, אבל גם גורמים מקצועיים שאינם מעורבים לא מבינים ממה היא כל-כך מרוצה; כך, למשל, כתבה הדסה אדן, מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה ומהנדסת מחוז הדרום במשרד הבריאות על ההסכם: "במאזן האינטרסים ברור לחלוטין מהסכם זה, ומהתנאים שהמפעלים השיגו, שמבחינתם ההישג גדול והם לא יצטרכו להשקיע כמעט השקעות נוספות בשדרוג הטיפול בשפכים ובמניעת סילוק מזהמים בעייתיים... לעומת זאת - הציבור והסביבה הפסידו..."

נגב בר-קיימא מקבלת בתקופה האחרונה ממפעלים בדרום כספים למימון פרויקטים שונים שלה. תרכובות ברום, מכתשים וטבע-טק מימנו עד כה, בהיקף של עשרות אלפי שקלים, קורסים בנושאי איכות סביבה שיזמה העמותה במכללה האקדמית סמי שמעון; הכסף, במקרה הזה, עבר מהמפעלים ישירות למכללה. במקרה אחר, כשנדרש מימון לפעילויות קהילתיות וסביבתיות בבאר שבע וביישוב הבדואי תל שבע, חתם מכתשים על צ'קים לפקודת העמותה בסך 60 אלף שקל. בחודשים הקרובים מתעתדת העמותה לקדם ביישובים בדואיים פרויקטים רחבי היקף נוספים, ולטובתם היא מתכוונת לגייס מהמפעלים כ-600 אלף שקל.

בתנועה הסביבתית הפכה נגב בר-קיימא, בעקבות עמדותיה, לסוג של מנודה. שלא לייחוס טוענים נגדה כי הכספים שתורמים לה התעשיינים משפיעים על עמדותיה, אולם הנושא נשמר בווליום נמוך מאוד. אחת הסיבות לכך, אולי, היא שגבעון איננה לבד בעניין: תחקיר G מגלה כי ארגונים ירוקים לא מעטים מסתייעים, לצורך מימון פעילויותיהם, בתרומות של גורמים מזהמים, שהם בעלי אינטרסים מנוגדים לכאורה לאינטרסים הסביבתיים. "מספר הקרנות מוגבל", מסבירה איריס האן, בכירה בחברה להגנת הטבע, "וכולם מתחרים עליהן. הכסף הגדול נמצא במגזר העסקי".

"מי כבר יכול לתרום?"

הארגונים הירוקים, בניגוד למגזרים אחרים שאוספים תרומות, נחשבים ל"לקוח קשה". בצד התרומות שהם מסכימים לקבל קיימות לא פחות דוגמאות לתרומות שנדחו. השיקולים בעניין מורכבים: מצד אחד, הארגונים רחוקים מלשחות בכסף וכל שקל יכול לסייע לקידום פעילויות חשובות; מצד שני, קבלת מימון מגורם מזהם עלולה להעניק לו לגיטימציה ציבורית ולהקשות על הארגון לצאת נגדו. אם לאותו גורם יש כסף פנוי, גורסים המתנגדים לתרומות, שיתכבד וישקיע אותו במזעור הזיהום שלו - לא בתרומה לפרויקטים קהילתיים פוטוגניים.

לכל ארגון מדיניות משלו בעניין, אולם בשנים האחרונות ניכרת הגמשה כללית ביחס למה שבעבר נחשב לטאבו מוחלט. מדיניות כמו של גרינפיס, המתירה קבלת תרומות מקרנות ומתורמים פרטיים, ואוסרת על תרומות מממשלות, מתאגידים או מחוגים פוליטיים - הייתה בעבר מוסכמת על ארגונים רבים, אולם נותרה כיום נחלתם של הרדיקלים בלבד.

חשוב להדגיש כי לא מדובר בעניין פנימי של הארגונים הירוקים. רבים מהארגונים ממלאים תפקיד חשוב בתהליכים סביבתיים, על תקן נציגי ציבור נטולי פניות. כך, למשל, בהופעות בתקשורת, בוועדות הכנסת, בתהליכי חקיקה או בהליכי גישור כמו זה ברמת חובב. את הקשר בין קבלת מימון לקביעת עמדות קשה מאוד להוכיח, אולם בכל זאת - מעניין לראות את ההבדל, העצום לעתים, בין העמדות שמביע גוף שקיבל כסף ממפעל, לגוף שנמנע מכך.

באתר האינטרנט של מכתשים, למשל, מצוטטת גבעון כך: "'מכתשים' היא חלוצה ביחסי תעשייה-סביבה בישראל, בכך שהייתה אחת מהחברות הראשונות שפתחו שעריהן בפני הציבור ופועלות מתוך שקיפות ורצון אמיתי לבניית אמון הדדי ופתרונות סביבתיים אמיתיים. היא אינה חוסכת השקעות כספיות בהקמת מתקנים לטיפול מהמתקדמים בעולם". בעמותת אדם טבע ודין, שאינה מקבלת תרומות ממכתשים, לא שמעו על כל זה. שם מתמקדים בניהול הליכי הקובלנה הפלילית נגד המפעל, בגין פליטות חומרים מסוכנים בשנים 1998-2003. עו"ד חנוך אילסר, שהגיש את הקובלנה, נחרד מהתיאור של גבעון: "מכתשים הוא אחד המפעלים הכי בעייתיים מבחינת שקיפות ופתיחות כלפי הציבור והרשויות. ההזדמנות בה"א הידיעה שהייתה להם לשתף את הציבור הייתה בהליך הגישור, אבל עד היום לא קיבלנו את כל המידע שביקשנו - מידע שלפיו ניתן לשפוט אם השיפור שנעשה שם אמיתי או שמוכרים לנו לוקשים. התעשיינים שמחו לקבל לידיהם מישהו כמו גבעון, שאם יעשו לו קצת כבוד, הוא לפחות לא ידבר בגנותם".

גבעון, מצדה, טוענת שהמפעל מקפיד על שקיפות מלאה, אולם שאר הארגונים לא רוצים לבוא למפגשים שהוא מקיים עם הציבור "כדי לא להתבלבל עם העובדות". היא לא מפרגנת למפעלים בגלל התרומות שלהם, להפך: היא מוכנה לקבל את התרומות שלהם בגלל הצמצום בשנים האחרונות בזיהום. "אני לא מתחסדת. מי הגורמים שיכולים לתרום לסביבה בנגב? רק המפעלים. אבל הם יודעים שימצאו אותי על הגדר אם הם לא יעמדו בתנאים ובתקנות הסביבתיות. לא צריך להכניס את כלי הנשק לתמונה - צריך לשמור אותם בסטנד ביי".

את כל הפרויקטים בבאר שבע וביישובים הבדואיים יכולת להרים בלי מימון המפעלים?

"לא, מי נותן לי כסף?"

אז למעשה הם יכולים, בהינף יד, אם ירצו, לסגור את הפרויקטים האלה.

"הם לא יעשו את זה. כשהמפעלים הגישו עתירה נגד המשרד להגנת הסביבה אנחנו היינו הארגון היחיד שהצטרף אל המשרד לגבות אותו. המפעלים באמת הרימו גבה, אבל לא מפני שהם נתנו כסף, אלא כי הם אמרו, 'אנחנו יושבים בפורומים משותפים מצד אחד, ומצד שני את יוצאת נגדנו'. אמרתי להם שאני מצדיקה את דרישות המשרד, והם הבינו את זה".

מה תעשי אם הם יודיעו שלא יתמכו בפרויקטים אם תפעלו בצורה מסוימת?

"25 שנה מהחיים השקעתי באיכות הסביבה, הובלתי מאבקים. אני לא אקריב את הפעילות שעשיתי ואת עקרונותיי תמורת כסף. אם הכסף יעמוד מול העקרונות - אז הכסף ילך".

נושא מרכזי שבו יכול הקשר בין העמותה למפעלים לעמוד למבחן הוא עיר הבה"דים. גבעון סבורה שההחלטה שגויה, "לא בגלל הזיהום, אלא בעיקר בגלל האפשרות לתקלות: אלה מפעלים כימיים ועלולים לקרות דברים. כשהיה אירוע כזה במפעל של שטראוס ליד קריית מלאכי, חשבו על פינוי חצי מהתושבים, ושם בסך-הכול דובר באמוניאק - אז תאר לך חלילה תקלה במפעלים". מדוע, אם כך, לא יצאה העמותה למאבק בנושא? "כי זה לא אקוטי. אני גרה פה (בעומר, א' ר') עם משפחתי, ואני רגועה".

500 אלף דולר הוצאות

את הגישה ההפוכה לזו של גבעון מציגה עמותת אדם, טבע ודין. גבעון מצדדת בהידברות, בעוד שם גוררים מפעלים סוררים לבתי המשפט. גבעון מקבלת מהמפעלים מימון לפרויקטים, ואילו באדם טבע ודין המדיניות הרשמית היא כי העמותה "אינה נתמכת על-ידי גורמים ממשלתיים, ובכללם המשרד לאיכות הסביבה. כמו כן, אדם, טבע ודין אינה מקבלת תרומות מחברות מזהמות או מחברות שעשויות לזהם את הסביבה בעתיד, במטרה לשמור על עצמאות מלאה בפעילותה".

לא בטוח שמההכרזה האידיאליסטית הזו יישאר, בעתיד הקרוב, יותר מדי. צורך בהשגת מימון לקמפיין גדול בנושא ההתחממות הגלובלית הביא לפתיחת דיון פנימי על התגמשות. "יכול בהחלט להיות שנמתן את הגישה בעניין", אומרת המנכ"לית ציפי איסר-איציק, "אנחנו נמצאים בכל רגע נתון בבחינה עצמית, וחושבים אם הגישה הזו תמיד נכונה. יש אנשים בעמותה ששואלים למה בעצם אנחנו פוסלים על הסף שיתופי פעולה אפשריים. אני מדברת עם קולגות בארצות הברית. הם מקבלים כסף גם ממזהמים, בכל מיני מגבלות. הארגונים הסביבתיים בעולם מבינים שיש פוטנציאל גדול מאוד של תרומות שיכולות להגיע מהמגזר העסקי, ואם יודעים ליצור איזונים ובלמים, יכול מאוד להיות שחבל לסגור מקור למימון של פעילות חשובה וסביבתית".

פרופ' אלון טל, ממייסדי אדם טבע ודין ולשעבר מנכ"ל העמותה, רצה להגמיש את הכללים כבר בתחילת שנות ה-90, אולם לדבריו "הוועד המנהל לא היה מוכן לשמוע על זה". באחת הפעמים שבהן אושרה קבלת תרומה - מאינטל - התגלתה עד מהרה הבעייתיות בעניין. העמותה ביקשה לסייע לתושבים שנאבקו בהתרחבות המפעל, וטל מצא לנכון לעדכן בכך את מנכ"ל אינטל. "שלחתי לו מכתב כשהצ'ק כבר היה אצלנו", הוא מספר. "שעה אחרי שהמכתב הגיע, הם התקשרו ודרשו להחזיר את הצ'ק מיד. הם אמרו, 'אתה עובד מטעם היריבים שלנו, אנחנו משוגעים לתרום לך?'"

גם אם העמותה לא תגמיש את המדיניות הנוכחית שלה, לא מעט גורמים בארגונים המקבילים סבורים כי בהצהרותיה יש לא מעט מן ההתחסדות: אחת מנותנות החסות, למשל, ליום עיון שערכה העמותה לפני כשלושה חודשים בנושא זיהום מדלקים, הייתה חברת הדלק פז, שלה רקורד בעייתי בתחום זיהום מי תהום.

"בכל הכנסים שלנו משולבים גופים מסחריים כנותני חסות", מגיבה איסר-איציק, "זה מממן את הוצאות הכנס וזה לא מוסתר. אבל זו לא תרומה לעמותה".

אז לקבל חסות מפז זה בסדר, ולקבל מהם תרומה לעמותה זה לא בסדר?

"נכון לעכשיו זה המצב. החסות ממוקדת למטרה מסוימת. המטרה היא ליזום שולחן עגול שבו כולם יישבו וידברו על נושא הכנס. לנו אין כסף, ואם אנחנו מצליחים לגייס, לאותה מטרה ספציפית, את ההוצאות - בעיניי זה שונה מתרומה".

"מה ההבדל בין תרומה למתן חסות?" תוהה גורם המכיר את המגעים בין גופים ירוקים לתעשיינים. "זה בדיוק אותו הדבר. אין להם שום בעיה לקבל כסף מהתעשייה. זה בסדר גמור, ואפילו טוב בעיניי, והדבר היחיד שמפריע לי היא העמדת הפנים שלהם, שלא ברור למה צריך אותה. התעשיינים הם כמו הדודה המכוערת שמתביישים להציג אותה, אבל שמחים לקחת ממנה את הכסף".

נושא אחר, שעורר לא מעט ביקורת כלפי העמותה, נוגע למאבקה של אדם טבע ודין במפעל חיפה כימיקלים. ב-1994 הגישה העמותה קובלנה פלילית נגד המפעל בגין זיהום הקישון. מאז ועד היום מתגוששים הצדדים לסירוגין בבתי המשפט. במסגרת הסדר הפשרה שנחתם ב-1996 שילם המפעל לעמותה קרוב ל-475 אלף דולר כהחזר הוצאות משפט. בעמותה אומרים כי מדובר בסכום שתאם את העבודה המקיפה שהושקעה בתיק, אולם רבים בארגונים סבורים כי מדובר בסכום מופרז, שלמעשה נועד להחזיק את העמותה, שסבלה אז ממצוקה כספית.

איסר-איציק דוחה את הטענות: "בתביעות משפטיות הצד שזוכה מקבל החזר הוצאות משפט והחזר אגרה. בתיק חיפה כימיקלים זה היה בסדר גודל יותר גדול בגלל מורכבות התיק. התחשיב שהגשנו היה לפי תעריף שכר המינימום המומלץ לשעה של לשכת עורכי הדין, והושקעו בתיק אלפי שעות. זה אכן הציל את העמותה, כי השקענו כל-כך הרבה משאבים במאבק הזה ולא הייתה קרן שמימנה אותנו, אבל זו בשום אופן לא תרומה אלא כסף שהגיע לנו בדין. זה ממש לא הרבה כסף בשביל עבודה של שנתיים מול משרדי עורכי דין מהגדולים בארץ".

גם החברה להגנת הטבע

בחברה להגנת הטבע נוסח קוד אתי לקבלת תרומות מעסקים. תרומה בולטת שהחברה ניאותה לקבל הגיעה ממפעל מכתשים, לטובת פרויקט חינוך סביבתי בבתי ספר בבאר שבע. היקף התרומה עומד על כ-400 אלף שקל לשנה. בחברה מבקשים להדגיש כי התרומה אינה חלק מהתקציב השוטף של החברה.

גוף שבחברה דווקא סירבו להתקשר עמו הוא קוקה-קולה: ביולי אשתקד פורסם כי הגופים ישתפו פעולה, וכי החברה של מוזי ורטהיים תפעיל בבתי ספר שדה מתחמי פעילות ספורטיבית בהשקעה של כמיליון דולר. הפרסומים עוררו ביקורת על רקע ניגודי האינטרסים הפוטנציאליים, למשל בעניין מאבקה של החברה להגנת הטבע בהשתלטות כפר המוזיקה של קוקה-קולה על חוף ניצנים. "גם אם יהיה שיתוף פעולה עם קוקה-קולה, וגם אם לא, נמשיך לנגח אותם בכל הקשור לפעילות המסחרית שלהם בניצנים", נמסר אז מהחברה במקביל למגעים. בסופו של דבר הרעיון נגנז.

"כשהחברה להגנת הטבע, כארגון סביבתי מוביל נותנת את שמה לפעילות משותפת עם קוקה-קולה, זה יוצר אמירה שקוקה-קולה היא בסדר", אומרת האן. "אנחנו לא גוף סטטוטורי. כל הכוח של החברה הוא כוח ציבורי, וברגע שאתה מתחיל פה קמפיין עם קוקה-קולה, שם עם חברת דלק ושם עם חברה סלולרית - יש בזה סכנה גדולה ומוחשית לפגיעה בבסיס האמון הציבורי, שהוא הכוח שלנו". מדוע, אם כן, ניאותה החברה לקבל את המימון המסיבי ממכתשים? מהחברה נמסר ש"הקריטריונים לקבלת תרומות שונים כאשר מדובר בפרסום במדיה או בפעילות. כסף לפעילות אנחנו לוקחים רק כשמדובר בפעילות שנעשית במקום שבו המפעל עובד, כי חשוב לנו ליצור שם את המודעות לסביבה".

תרומה מיצרן מכוניות

ארגון מגמה ירוקה נחשב לאחד היותר רדיקליים בתנועה הסביבתית, וכך גם בסוגיית התרומות: אולי כיוון שמדובר בארגון סטודנטים, נשמרים בו עדיין עקרונות נוקשים יחסית בעניין. במהלך השנה החולפת הגיעה אליו פנייה מעניינת מחברה סלולרית. "פנתה נציגה ממירס, אמרה שהיא מפעילה פרויקטים של פעילות בקהילה, ורצתה להיפגש", מספר גורם בארגון. "אמרנו לה שכתנאי מקדים לפגישה אנחנו רוצים לקבל את כל הפריסה של האנטנות שלהם, ומידע לאילו אנטנות יש היתר ולאילו אין. היא אמרה, 'סבבה, נראה לי שלא תהיה בעיה' - ואז היא ביררה הלאה וכנראה הבינה שכן תהיה בעיה. ושם זה נתקע".

לפני כשלוש שנים התחולל ב"מגמה ירוקה" מאורע יוצא דופן: הארגון ביקש, וגם קיבל, מענק כספי מחברת הרכב פורד. המהלך הוליד בארגון תחושת חוסר נוחות - אחד המסרים המרכזיים במגמה נוגע לצורך לצמצם את השימוש בכלי רכב פרטיים. בפעם הבאה שעלתה האפשרות לבקש מענק מפורד, הוחלט, בסיומם של דיונים סוערים וברוב קולות, להימנע מכך. ארגונים סביבתיים אחרים, לעומת זאת, מוסיפים ליהנות מתרומות החברה. פורד מפעילה בישראל את "תוכנית מענקי פורד לשימור הסביבה", וזאת "כחלק ממאמציה הגלובליים של החברה להגן על הסביבה". מאז 2000 ועד היום חילקה התוכנית יותר ממיליון וחצי שקל ל-74 ארגונים. טקס חלוקת הכספים האחרון נערך במשרדיה של יבואנית פורד, דלק מוטורס, וחולק בו סכום של 67,500 דולר. בפורד, אגב, טוענים כי הצוות שקובע איזה ארגון יקבל תרומה אינו כולל נציג של החברה. בין הנהנים במהלך השנים מהתרומות היו אזרחים למען הסביבה בגליל, החברה להגנת הטבע, ואפילו עמותת "ישראל בשביל אופניים". מנכ"ל העמותה יותם אבי-זוהר: "הבעיה בארץ היא לא במכוניות, הבעיה היא באנשים שמחוברים לאוטו יותר מדי. אנחנו לא רדיקלים מהפכניים שרוצים לשרוף מכוניות ושכולם ישתמשו באופניים. לי יש ר כב פרטי, אבל בתוך העיר אני נוסע באופניים".

הצעה לתרומה אחרת מגוף תחבורתי הועברה מנתיבי איילון לארגון "תחבורה היום ומחר". "הם לא הציעו לנו מיליונים", מספרת המנכ"לית תמר קינן, "אבל כן הציעו כמה עשרות אלפי שקלים טובים. ומדובר בנתיבי איילון, לא באיזה פושעים. החלטנו בישיבה פנימית לא לקחת את הכסף, כי לא נוכל לנהל דיון ציבורי רציני בצורה הזאת. הרגשנו שיש קשר ישיר בין הכסף לבין העמדה שנוכל להציג".

לפני כשבועיים הוביל ערוץ 10 את אירוע ה-Live Earth בכיכר רבין. בין נותני החסות לאירוע הייתה חברת הדלק דור-אלון. "יש פה משהו שהוא ממש פגום בהגדרה", טוענת קינן. "אם המהות של גורם מסוים היא לעשות את ההפך מהנושא המדובר, זה מאוד בעייתי". הדברים הללו לא הפריעו לה לפנות, לפני חודשים אחדים, לקרן המשותפת של יבואנית הרכב יוניברסל מוטורס (UMI) ושל ג'נרל מוטורס (GM), בניסיון לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה ולקבלת תרומות לפרויקטים של ארגונה, המקדם מעבר לתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

הקרן הזאת תמכה בעבר גם במלר"ז - "המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר" - שבין השאר מפעילה ניידת למדידת זיהום אוויר מכלי רכב. היא גם מממנת חוקרים סביבתיים כמו אלון טל. "אני לא רואה בזה שום פסול", אומר טל, "אבל אם הייתי עומד בראש ארגון 'תחבורה היום ומחר', לא הייתי יכול לעשות את זה בלי לחשוב אלף פעם איך זה נראה". קינן חשבה והגיעה למסקנה שאין שום בעיה: "הם עובדים בצורה של קרן שיש בה איזו שהיא הפרדה בין הפעילות הקהילתית לפעילות העסקית".

ומה מניע אותם לתרום? טוב לב?

"כל חברה מונעת מהשיקולים העסקיים. לא מקימים את ג'נרל מוטורס כדי לתרום. זה לא מוסד פילנתרופי. יחד עם זה, יש טרנד בינלאומי חזק מאוד של תרומה לקהילה כחלק ממעמדן של חברות. זה הגורם המניע".

"לאחרונה ניכרת הגמשה מאוד משמעותית בעקרונות של ארגוני הסביבה בנושא של ממי הם מקבלים כסף", טוען מנכ"ל מגמה ירוקה אבי לוי. "הרבה ארגונים ממהרים לקבל כסף מגופים שרוב השינוי שהם עשו מבחינה סביבתית היה שהם התחילו לתרום לארגונים. במצב הזה האפקטיביות של הפעילות של הארגונים יורדת ב-90%".

מי משלם על בדיקת קרינה

לפני שלושה שבועות נערך בתל אביב כנס מיוחד של "הפורום לסלולריות שפויה". בכניסה המתינו לבאים עלונים, ביניהם מטעם המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר, ובו בשורה של ממש: לראשונה יוכלו תושבים מודאגים להזמין ללא תשלום בודק קרינה, כזה שאינו עובד בעבור החברות הסלולריות, שיבדוק את ביתם. במלר"ז, כתב היו"ר חיליק רוזנבלום, "... אנו מאמינים כי בדיקות הקרינה חייבות להתבצע על-ידי גוף מקצועי בלתי תלוי. לכן פעלה מלר"ז משך שנים רבות לקידום הנושא ..."

מי שקרא את העלון לא יכול היה להחמיץ את המסר: מדובר ביוזמה ברוכה של עמותה סביבתית נטולת אינטרסים. אלא שמנכ"ל פורום החברות הסלולאריות ליאור ורונה אומר שמדובר בכלל ביוזמה של החברות.

בעלי זיכרון חזק אולי יכולים להיזכר כי ביוני 2006 השיק פורום החברות הסלולריות מיזם דומה - הקמת מוקד שבו יכול כל אזרח להזמין בדיקת קרינה במחיר של 200 שקל בלבד, כשהיתרה מסובסדת על-ידי החברות. היוזמה הזאת נתקלה בקושי מהותי: חלק ניכר מהציבור העדיף שלא להסתמך על החברות הסלולריות לצורך בדיקת הקרינה שהן יוצרות. במקרה הזה, לעומת זאת, הוצג המיזם כיוזמה של גוף בלתי תלוי.

רוזנבלום מתעקש כי היוזמה נולדה בעמותה שלו. "העסק התחיל כאשר לפני כחמש שנים פנינו לפורום וביקשנו לבצע מדידות קרינה. אז הם דחו אותנו, וזמן רב נאבקנו נגד המצב שהחברות בודקות את עצמן. לפני שנה וחצי הם פנו אלינו ואמרו שיש על מה לדבר".

פרט מעניין אחר בהודעות העמותה הוא העובדה כי הפרויקט ממומן במלואו על-ידי חברות הסלולר, בהיקף השקעה ראשוני של כשש מאות אלף דולר ובתקציב שנתי של כמיליון שקל. "אם יהיה לי מימון מגורם אחר, אשמח לעשות את זה", אומר רוזנבלום, ומדגיש שבודקי הקרינה בפרויקט הם בלתי תלויים: "אני רוצה ניתוק מוחלט, מישהו שפועל רק למען הציבור".

הבודקים שגויסו לפרויקט אכן התחייבו שלא לעבוד במקביל בעבור החברות, אלא שנותרה בעיה אחת: הוועדה המנחה את הבודקים כיצד לעבוד. אחד משלושת המומחים בוועדה הנו משה נצר, מהנדס שעובד שנים ארוכות בשביל החברות הסלולריות, ושידוע כמצדד בגישה הממעיטה בהערכת נזקי הקרינה. העובדה הזאת לא צוינה בחומרים שהופצו לתקשורת ולציבור, ושהדגישו כל-כך את העובדה שהפרויקט מובל על-ידי "גוף ציבורי בלתי תלוי".

"נצר הוא יושב ראש ועדת מהנדסי האלקטרוניקה לנושא הקרינה", מסביר רוזנבלום, "היה לנו חשוב לקבל את הגיבוי המקצועי שלו". ורונה, מצדו, מוסיף כי לחברות לא היה קשר לבחירתו של נצר. ההחלטה לבחור דווקא במומחה העובד בעבורן ומצדד בגישתן, לדבריו, מקרית לחלוטין.

"בפורום לסלולריות שפויה הופתעו מהכניסה של מלר"ז לתחום שלהם. "לא ברור מה גוף כמו מלר"ז בא פתאום ואומר, 'אני אעשה את זה'", אומר רכז הפורום, אבי דבוש. "אגיד לך מה שאמר לי בכיר במשרד להגנת הסביבה, חצי בצחוק: 'יש פה הרבה כסף. כשמעבירים את החמאה, יש מי שחושבים שמשהו יידבק להם לידיים'".

רוזנבלום: "הזמנתי את דאבוש ואת עורך-הדין של הפורום להיפגש איתנו ולראות את ההסכמים. הם העדיפו לבטל את הפגישות. לא נעים לי לרדוף אחריהם אך אולי אעשה זאת כדי לסגור פיות". "

itayrrr@walla.com

עוד כתבות

ההייטק נכנס בסערה לתחום בריאות הנפש / צילום: Shutterstock

האם טיפול פסיכולוגי יהפוך להיות מוצר לעשירים בלבד?

אנחנו מתקרבים בצעדי הענק לעבר עתיד שבו טיפול רגשי אחד על אחד, עם פסיכולוג בשר ודם, יהפוך להיות מוצר לעשירים בלבד ● כבר היום העומס על המערכת עצום, וכדי לקבל תור צריך לחכות כמעט שנה ● כעת יוזמות שונות מנסות לתת מענה בדמות פיתוחים טכנולוגיים שיסייעו למטפלים, גישה לטיפול דרך מקום העבודה וגם שיטות מימון יצירתיות שמגיעות משוק ההון

ביטקוין / צילום: Shutterstock

ניתוח טכני: עידן התמימות, גרסת מטבעות הקריפטו

אחרי עשרות שנים בשוק ההון אני עדיין נדהם מתכונה המשותפת לרבים מהמשקיעים - הרצון הבלתי נשלט להתעשר במהירות ● כיום הביטקוין מסמל את כל מה שעקום בתפיסת המשקיעים החדשים

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1

האש שבוערת מתחת להתמוטטות הקריפטו

הקריסה של מטבעות קריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שאף פעם לא הסתיים בטוב בעולם המסורתי

שלומציון 13, ת''א. האם לתאגיד המים יש זכות לדרוש זיקת הנאה? / צילום: איל יצהר

תאגיד המים של ת"א דורש זכות בקרקע כתנאי לאישור פרויקט תמ"א 38

כתנאי להיתר בנייה לפרויקט ברחוב שלומציון בתל אביב, הודיע תאגיד מי אביבים כי הוא דורש להשאיר רצועה של 3 מטר לאורך צינור תיעול שעובר בחצר ● עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל: "זה לא חוקי לדרוש זכות קניינית בקרקע פרטית, לצמיתות"

נטפליקס נגד דיסני פלוס / צילום: Shutterstock, Ivan Marc

נטפליקס מול דיסני פלוס: בדקנו איזה שירות סטרימינג עדיף בישראל

דיסני פלוס הגיע לארץ, ועכשיו לשירות הסטרימינג המבוסס והמצליח נטפליקס יש מתחרה חדש וחזק שמנסה להשתלט על השוק המקומי ● למי מהם יש איכות צפייה טובה יותר, מה המחיר האטרקטיבי יותר ואיפה יש יותר תכנים? ● גלובס עושה סדר

מזרח ירושלים / צילום: Shutterstock

במקום "נוהל מוכתר": המהפך בתנאים להוכחת בעלות על קרקע במזרח ירושלים

משרד המשפטים מבטל את הנוהל שקבע כי תצהיר של שני מוכתרים מספיק כדי להוכיח בעלות על קרקע באזור ● השינוי מגיע ברקע ויכוח פוליטי על הנוהל הישן: בימין טענו כי הוא פותח פתח לשחיתות ובשמאל גרסו שזו הדרך היחידה של פלסטינים להוכיח בעלות על קרקע

משלוחים החיים. מעודדים צריכת בשר למרות הפגיעה בסביבה / צילום: עמותת אנימלס

שר האוצר מבטל מכס על משלוחי בקר חי, למרות הסבל הנגרם לבעלי החיים והפגיעה הסביבתית

הממשלה מעודדת ייבוא בקר חי לישראל: שר האוצר מבטל את המכס על הייבוא, למרות הסבל הרב הכרוך בתהליך עבור בעלי החיים ● במשרד החקלאות טוענים שתעשיית הבקר "שומרת על הטבע והשטחים הפתוחים", בניגוד לדעתם של מדענים המומחים בתחום, ולמרות ששטחי יערות נכרתים בעולם בקצב מסחרר כדי לפנות מקום לגידול בקר

מייסדי פאגאיה - מימין: אביטל פרדו, יהב יולז'רי, גל קרובינר / צילום: ענבל מרמרי

בשש שנים בלבד הפכו שלושת יזמי הפינטק הצעירים למיליארדרים על הנייר

פאגאיה הישראלית נכנסה לנאסד"ק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר גם ללא תמיכתם של משקיעי ה-SPAC שלתוכו התמזגה ● על רקע קריסת מניות טכנולוגיה שמוזגו בדרך דומה, טוען גל קרובינר, אחד היזמים, כי "אנחנו לא שולטים במחירי המניות, בעתיד נהיה אחד הגופים היותר משמעותיים בתחום הפתרונות מקצה לקצה לבנקים" ● המניה צונחת ביומה הראשון במסחר

מימין לשמאל: לו פל, ד''ר ארז און , לין פל, ד''ר אורי גייגר וקרן גייגר / צילום: ילנית סולומונוביץ חבוט

הגיוס המשולש של ד"ר אורי גייגר, מייסד אקסלמד

וגם: מוצ'ילרו בהווה, סטודנט לעתיד? ● מיליון דולר בהפתעה ● מצנח הזהב ● וחדשות טובות ● אירועים ומינויים 

הסדרה ''מנייאכ'' / צילום: רואי רוט - באדיבות כאן 11

האם האירועים בסדרה "מנאייכ" יכולים להתרחש במערכת אכיפת החוק של 2022?

בניגוד לעלילת סדרת הדרמה המשטרתית, שמציגה את גורמי אכיפת החוק תחת עננת שחיתות כבדה, היכולת לטייח פשע ארגוני רוחבי היא אפסית ● אמנם ידי הפרקליטות והמשטרה אינן טהורות, אך אם היו תופרים תיקים באופן ממוסד, כפי שנטען סביב האישומים נגד נתניהו - כבר היינו יודעים מזה

 

דירת שלושה חדרים ברמת גן הייתה רק חודש על המדף. בכמה היא נמכרה?

הדירה ברחוב החשמונאים היא בשטח 75 מ"ר, עם מרפסת בשטח 10 מ"ר, בקומה 3 מתוך 8, בבניין עם שתי מעליות, עם חניה, והיא נמכרה ב־3.1 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

חצי שעה של השראה. עם עו''ד דני גבע / צילום: איל יצהר, מנחם רייס

עורך הדין שמנהל 150 שותפים: ״מגדירים עקרונות ברזל - וביתר מתגמשים״

עו"ד דני גבע הוא השותף הבכיר במיתר, משרד עורכי הדין הגדול בישראל, עם 700 עובדים, מתוכם 150 שותפים ● איך מקבלים החלטות עם כל כך הרבה פרטנרים, איך מטפלים בהתנגדויות מבפנים ואיך מנהלים משא ומתן בסביבה מלאת אגו

הפגנות מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון בעקבות ההחלטה לבטל את רו נגד ווייד / צילום: Associated Press, Gemunu Amarasinghe

״פצצה גרעינית״: בית המשפט העליון של ארה״ב מבטל את הזכות החוקתית להפלות מלאכותיות

רוב ימני של בית המשפט מוחק תקדים בן 49 שנה ● הפלות מלאכותיות הופכות היום ללא-חוקיות ב-13 מדינות של ארה״ב, ורבות נוספות עומדות להצטרף ● התרת ההפלות התחילה תגובת נגד רחבת-ממדים של הימין; האם איסור ההפלות יביא התארגנות דומה של השמאל?

בשבת התקיימו הפגנות רבות נגד הפסיקה הצפויה ברחבי ארה''ב, בתמונה מדובר בהפגנה בלוס אנג'לס / צילום: Associated Press, Noah Berger

השלכות של מניעת הפלות בארה"ב: חיי עוני, צניחה בתמ"ג וירידה בהשתתפות נשים בכוח העבודה

כחודש וחצי לאחר הסערה שגרמה הדלפת הטיוטה לתקשורת, בית המשפט העליון בארה"ב פירסם את החלטתו שמבטלת את פסק דין "רו נגד וויד" ההיסטורי, שהתיר לבצע הפלות לפני כ־50 שנה • איך ההחלטה צפויה להשפיע כלכלית על המשק האמריקאי בכלל ועל הנשים בפרט, ומה חושב על כך הציבור - מחקרים מהתקופה האחרונה משרטטים את תמונת העתיד של אמריקה

משכן הכנסת / צילום: Shutterstock

יוקר המחיה? אינפלציה? בכנסת מנסים להגדיל את מימון קמפיין הבחירות

האקלים הכלכלי הנוכחי ועליות המחירים לא מונעים מהפוליטיקאים לנסות לקבל תוספת מימון לקמפיינים לקראת הבחירות ● בגלל ריבוי מערכות הבחירות נוצרו גרעונות למפלגלות משני צידי המפה הפוליטית, שחייבות למדינה 200 מיליון שקלים שטרם הוחזרו

מטוס אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

הפניקס תזרים לאל על הלוואה של 130 מיליון דולר

במסגרת העסקה הוקצתה לחברת הפניקס אופציה לרכוש 25% ממועדון הנוסע המתמיד אל על

נועה קירל / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בהיעדר קריאטיב מבריק, גם הפרזנטוריות המפורסמות ביותר זוכות לאהדה מוגבלת

ההומור של אודי כגן וחברת הביטוח 9 מתקבל היטב אצל הצופים, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הבחירה של רשת אופטיקנה לתת לפרזנטור עומר אדם להקריא את התגובות נגדו עדיין לא מוכיחה את עצמה

חברות השיווק מחפשות דרכים להכניס כסף מהמטאוורס / צילום: Shutterstock

המטאוורס מושך מותגים כמו נייקי וגאפ עם דרכים חדשות לשווק ולעשות כסף

הרבה מהפעילות ממוקדת ביצירת מכירות בעולם האמיתי

עומס של נוסעים בשדה התעופה הית'רו בלונדון / צילום: Associated Press, Frank Augstein

לונדון, אמסטרדם, פרנקפורט ופריז: מזוודות נטושות, בידוק ביטחוני של ארבע שעות והתפרצויות זעם

התאוששות ענף התעופה תפסה את רוב שרשרת התיירות באירופה לא ערוכה • בבריטניה, בצל שביתת הרכבות, העומסים מתחילים כבר בכבישים בדרך לטרמינלים • מנכ"ל לופטהנזה קרסטן שפור לגלובס: "נידרש להתנצלויות בקיץ, בשל ביטולי טיסות" ● הכאוס בתעופה, פרויקט מיוחד

בחירות / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

איזו מדינה מחזיקה בשיא פרק הזמן הקצר בעולם בין מערכות בחירות?

עם מי מתחרה נפתלי בנט על תואר ראש הממשלה עם זמן הכהונה הקצר ביותר, וכמה עלה בקבוק וודקה בהופעה של אייל גולן בבלומפילד? ● הטריוויה השבועית